א' אייר התשפ"ד
09.05.2024

חשיבה מחוץ לקופסה • שיעור בביזנס

כשיזמות של מישהו אחר מצליחה, אנחנו שואלים את עצמנו: "איך לא חשבנו על זה קודם?" • הפיתרון: צאו מהקופסה • דוגמאות? החומוס של לונדון והפלאפל של אמסטרדם

חשיבה מחוץ לקופסה • שיעור בביזנס



כאשר אדם נתקל בבעיה כלשהי, הוא מנסה, ברוב המקרים, למצוא פתרון מתוך המידע הטמון במוחו.
מידע זה נצבר במשך ימי חייו ומאוחסן בתת-מודע שלו, וברגע הצורך הוא שולף משם את הפתרון שכבר ניסה.

במקרים רבים, יזמות היא מציאת פתרון.

כשיזמות של מישהו אחר מצליחה, אנחנו שואלים את עצמנו: "איך לא חשבנו על זה קודם?".

שאלה טובה.

והתשובה? אנחנו רגילים לחשוב רק בכלים שיש לנו ולמצוא פתרונות מהמידע שכבר קיים אצלנו מהעבר.

פיתוח מוצא חדש דורש חשיבה וראיה שונה. זה קל כאשר מתרגלים את זה נכון.

הרעיון של חשיבה מחוץ לקופסה מתבטא בהמון אפשרויות, ועל חלקן כבר כתבתי בעבר.

כאשר אני נקלע לפתחה של התלבטות, אני נוטה מעצם טבעי לדפוס הישן של חשיבה "תוך קופסתית" - מניסיון העבר שלי.

אדם המעוניין להקים עסק משל עצמו וליזום רעיון שיניב לו הכנסות, לא יכול להסתפק בחשיבה תוך קופסתית. משום שכאשר הוא ינסה להצמיא משהו חדש, המוח שלו יכוון אותו לנתונים בהם הוזן - כך שכל פתרון כבר קיים בשוק.

נכון, יש המון חברות הנותנות את אותו שירות ומתחרות ביניהן על אותו פלח שוק. אבל אנחנו רוצים משהו שונה, משהו ייחודי, שייתן לנו פרנסה בשפע. אם כך, עלינו לצאת מחוץ לקופסא ולמצוא שם את הפתרון.

בהרבה מקרים הפתרון אינו כל כך מסובך.

כבר כתבתי על אפשרות ההכפלה (להוסיף פרט למוצר קיים – כמו הוספת המצלמה לטלפון הנייד) או אפשרות חיסור (כמו נטו מייל).

ישנן עוד אפשרות רבות. אחת מהן היא עיקרון הייעוד – שינוי קהל היעד. אם מוצר מסויים הולך טוב בקהל ספציפי, כדאי לבדוק איך יגיבו קהלים אחרים לאותו מוצר.

החומוס והפלאפל

הנה שני סיפורים לדוגמה:

• האחים חומוס

שני סטודנטים, ישראלי וצרפתי, למדו יחד באוניברסיטת קיימברידג' בלונדון.

הם החליטו לפתוח חומוס-בר בלונדון. הם ניתקו את החומוס משורשיו המזרחיים, ןמכרו אותו בכל מיני ווריאציות. היום הם עם 2 סניפים שמכניסים מיליון ליש"ט בשנה.

• פלאפל מעוז

רשת הפלאפליות הבינלאומית שנוסדה על-ידי נחמן מילוא ורעייתו סימה. מאז שנות ה-90 התפשטה הרשת ברחבי אירופה ופתחה סניפים גם באוסטרליה, הודו וארה"ב.

פלאפל מעוז נפתחה עם נוכחות באמסטרדם בלבד. את הסניף הראשון והקטנטן של הרשת הקימו בני הזוג מילוא ב-1991 בבירה ההולנדית, כאשר שהו בה בשנת שבתון. השניים החליטו, יחד עם מספר שותפים ישראלים, לרכוש חנות מקומית במרכז העיר ולמכור פלאפל.

עד מהרה, הפך פלאפל מעוז להצלחה עצומה, ותורים ארוכים החלו להיווצר מחוץ לחנות. לאחר חמש שנים החליטו השניים להתרחב. בתחילה הם פתחו סניפים נוספים בהולנד, שבה פועלים כיום שמונה סניפים של הרשת. לאחר מכן הם עברו לפאריס, ומשם כבר כבשה הרשת את אירופה, עם סניפים מצליחים במדינות כמו גרמניה, בריטניה וספרד.

לאחר אירופה, הגיע שלב ההתרחבות לאוסטרליה וארה"ב, וסניפים של פלאפל מעוז צצו ביוניון סקוור במנהטן ובפילדלפיה. מגזין "טיים אאוט" בניו יורק העניק לרשת ציון של חמישה כוכבים מתוך שישה והכריז כי האוכל במקום "זול ובריא יותר מאשר ברוב רשתות המזון המהיר".

לאחר אוסטרליה וארה"ב, פתחה הרשת סניף במומבאי שבהודו.

כעת היא בדרך לסין.

(מתוך כתבה שפורסמה במעריב)

• • •

אלה הן דוגמאות למה שיכול לקרות אם חושבים יצירתי ומשנים יעוד של מוצר.

באופן כללי, כמו שאומר הפתגם, "ידיעת הבעיה - מחצית הפתרון".

אם כן, ברגע שנפנים שכדי למצוא פתרון עלינו לצאת מתוך הקופסה - נמצא את הדרך לחשוב אחרת ולהצליח.


יצחק גפני, איש עסקים ויועץ, ישמח להשתתף בלבטיכם, לייעץ לשאלותיכם, לשמוע את הצלחותיכם - ולשתף את הגולשים. אנונימיות מובטחת. הכתובת: [email protected]

תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 10 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד