אישה חרדית, אם לעשרה, תרמה כליה • ראיון מרגש

חיה בן-ברוך, אם ל-10 ילדים, לא חשבה פעמיים כאשר החליטה לתרום את כלייתה לאדם שכלל לא הכירה. "הרווחתי מצוה גדולה מהתרומה הזאת", היא אומרת בראיון ל'בחדרי חרדים' תוך שהיא מגוללת את אשר עבר עליה בשנה האחרונה.

במשך שנים ארוכות, מצב הכליות של הנתרם, הלך והדרדר. אחיו נרתם לעזרתו ותרם לו כליה. אך לא חלפה אלא תקופה קצרה - ומצבו הרפואי החל להסתבך בשנית. הרופאים ניסו להציל את הכליה שנכנסה לאי-ספיקה, אך הניסיונות נכשלו.

בני המשפחה הקרובים כבר לא יכלו לתרום פעם נוספת, בגלל אי התאמת הדם.

ההמתנה הייתה מורטת עצבים והחולה ידע כי בגילו המתקדם הסיכויים לתרומה הם קלושים.

עד שהגיעה הישועה, ממקום לגמרי לא צפוי.

"בפגישה הראשונה הם נכנסו לתוך ליבי"

"ערב אחד סיפרה לי חברה שלמחרת היא נוסעת לאיכילוב לבדיקות כדי לתרום כליה", היא משחזרת ל'בחדרי חרדים'. "משום מה, חשבתי שמבחינה הלכתית זה לא 'חלק'. אבל ההיפך המוחלט התברר. לאחר שדיברנו ארוכות בנושא, החלטתי גם אני לנסות לעזור למישהו.

"מצאתי מודעה שבה צוין שמחפשים תורם כליה עם סוג דם כמו שלי, ובלי לחשוב פעמיים נסעתי מצפת לבילינסון לבדיקות.

"אחרי שעברנו כמה שלבים, פגשתי את החולה ואשתו, והם נכנסו ישר לתוך הלב שלי. הרגשתי שזה ביני לבין הקב"ה, שהוא נותן לי הזדמנות לעשות מצוה. היו המון בדיקות. התפללתי לה' שייתן לי כבר לעשות את המצוה".

חיה מספרת על תגובות המשפחה והסביבה הקרובה: "הרבה אנשים שאלו אותי: 'איך את יכולה לעשות את זה? יש לך ילדים. מה יקרה אם תצטרכי כליה אחר כך'.

"עניתי להם ברורות, שהדוגמה שאני נותנת, גורמת לילדיי להבין שאפשר לתרום, ואם נצטרך, יבוא מישהו כמוני ויעזור לנו.

"אני מדברת עם הקב"ה כל הזמן וביקשתי ממנו לסמן לי אם לעשות את המצווה הזאת. בכיתי כשחשבתי שלא אקבל אותה. לתקופה מסוימת הפסקתי לדבר עם אחי התאום, שמאוד התנגד למהלך הזה וכעס עליי. לא הסכמתי להשתכנע לרדת מזה".

"מרגישה מצוין, תודה ששאלתם"

היום, כחצי שנה אחרי ניתוח ההשתלה, בן-ברוך מספרת שהיא חיה חיים רגילים, מרגישה מצוין ושומרת על קשר קבוע עם החולה ומשפחתו. לאחרונה אף הגיעה, כאורחת של כבוד, לחתונת בתו הצעירה.

"הרווחתי מכל הכיוונים. גופנית אני מרגישה מצוין, ורגשית אני מרגישה מאוד חזקה", היא מסכמת בסיפוק.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!