כ' ניסן התשפ"ד
28.04.2024

עיריית ירושלים חויבה להעביר מידע על תרומות שגייס ברקת לפרויקטים עירוניים

העותרים מיקדו את בקשתם בתרומות למרוץ פורמולה 1 - שעל פי פרסומים ניתנו על ידי שלדון אדלסון או עיתון "ישראל היום" • ברקת והעירייה ניהלו מאבק עיקש במטרה למנוע את חשיפת המסמכים הרלוונטיים • הפסיקה קבעה לראשונה כי גם תאגידים עירוניים נושאים בחובת גילוי

ניר ברקת במרתון ירושלים. צילום: יוסי זמיר, פלאש 90
ניר ברקת במרתון ירושלים. צילום: יוסי זמיר, פלאש 90



שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, יגאל מרזל, חייב בסוף השבוע את עיריית ירושלים לעשות בדיקה יסודית, כולל השקעת משאבים ומאמצים, ולהעביר לעותרים — חברי מועצת עיריית ירושלים לורה ורטון, יוסף פפה אללו, עמותת צחור־צדק, חופש חינוך ורווחה בירושלים — את כל הנתונים הנוגעים לתרומות שגויסו על ידי ראש העירייה ניר ברקת בין 2013 ל–2015. כמו כן, חייב בית המשפט את ברקת ואת העירייה לשלם לעותרים הוצאות משפט בסך 10,000 שקל.

החידוש בפסק הדין הוא שלראשונה נקבע כי קיימת חובת גילוי גם בקשר למסמכים ונתונים המצויים בידי תאגיד עירוני, והם נכללים במסגרת מסמכי עירייה שיש חובה לגלותם לחבר מועצה.

בית המשפט הורה לראש העיר ירושלים, ניר ברקת, ולעירייה להפעיל את סמכויותיהם מול התאגיד העירוני, אריאל, ולהעביר את המסמכים המבוקשים לידי אחת העותרות, חברת המועצה ורטון. בקביעה זו יש חידוש, שכן עד כה קבעה הפסיקה את חובת הגילוי רק לעירייה, ולא לתאגידים עירוניים.

לדברי מקורות בעירייה הקביעה משמעותית, שכן פעמים רבות רשויות מקומיות מעדיפות לבצע פעולות מסוימות באמצעות תאגידים עירוניים, כדי שלא תיווצר חובה לחשוף נתונים ופרטים.

"מדבר על שקיפות - אך נמנע מליישמה"

השאלה שנדונה בפסק הדין היא חובת הגילוי של ראש עירייה ועירייה בהתייחס לתרומות שגייס ראש העירייה. העותרים דרשו שברקת יגלה את הפרטים על תרומות שגייס לפרויקטים ולגופים שונים בירושלים. העתירה התבססה על פרסומים של ברקת ועיריית ירושלים, שלפיהם ברקת גייס בין 2013 ל–2015 מאות מיליוני שקלים.

דרישת העותרים התמקדה במרוץ פורמולה 1. על פי פרסומים, המרוץ קיבל תרומות משלדון אדלסון או עיתון "ישראל היום". העותרים טענו כי יש חשיבות עליונה בגילוי המסמכים, לצורך הגברת השקיפות ומניעת שחיתות, שכן קיים חשש כי נותן התרומה יצפה לקבל טובות הנאה בתמורה לתרומתו — כפי שאירע בעירייה בפרשת הולילנד; וכן כדי לוודא מהן המטרות של התרומות שנאספות.

ברקת ועיריית ירושלים ניהלו מאבק עיקש במשך שלוש שנים, במטרה למנוע את חשיפת המסמכים. העירייה טענה, בין היתר, כי חלק גדול מהפרויקטים בוצע על ידי התאגיד העירוני של ירושלים, ולכן אין חובה לגלותם.

עו"ד יוסי חביליו, יו"ר עמותת צחור, שייצג את העותרים, אמר: "אפשר וחשוב שעיריות ותאגידים עירוניים יגייסו תרומות, אך בית המשפט הבהיר כי חובה שאותן תרומות תינתן בשקיפות. השקיפות תבטיח גם את ענייניות התרומות, ותמנע מצבים שבהם נותני התרומות יצפו לתרומה בעדן. ברקת מרבה לדבר על שקיפות, אבל פעם אחר פעם הוא נמנע מליישם אותה בעצמו. עולה השאלה מדוע ברקת מתאמץ כל כך להסתיר את הפרטים לגבי התרומות שגייס".

מעיריית ירושלים נמסר: "עיריית ירושלים דוגלת בשקיפות מלאה ובמסגרת זאת הובלנו מהפכות שלא היו בעבר, וכך נמשיך. כל מסמכי העירייה והתאגידים העירוניים, כולל המסמכים הקשורים לתרומות, שקופים לחלוטין וכל חבר מועצה ואזרח יכולים לקבלם במסגרת ההליכים המקובלים.

"המחלוקת המשפטית נסובה על השאלה האם שלושה ימים הם זמן סביר להעברת מידע לחבר מועצה מתאגיד או חברה עירונית וליכולת העירייה לדלות את המידע בזמן כה קצר. אנו בוחנים אם לערער על ההחלטה, שכן אופן ההעברה שנקבע בה אינו ריאלי ולא יוכל לעמוד במבחן המציאות".
ניר ברקת גיוס תרומות בית המשפט עיריית ירושלים חובת גילוי

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד