י"א ניסן התשפ"ד
19.04.2024

משפחות ברוכות ילדים - זו כבר לא ברכה? • טקבקו

ירידה תלולה בגודל המשפחות החרדיות • שחר אילן מסביר: "זה הכל ב'זכות' הקיצוץ בקצבאות הילדים" • ד"ר אלי שוסהיים מתריע: "יש זילות חמורה בחיי אדם" • ומה דעתכם?

משפחות ברוכות ילדים - זו כבר לא ברכה? • טקבקו
יצחק לב ארי מהיר חימה



בשבוע שעבר פורסם מחקר חדש, לפיו בעשור האחרון חלה ירידה משמעותית בגודל המשפחות החרדיות.

עוד בנושא
מחקר: צניחה בילודה במשפחות חרדיות

אם לפני 10 שנים, היו חרדיות יולדות 7.6 ילדים בממוצע, הרי שכיום ירד הקצב ל-6.5 לידות.

הנתונים מגלמים ירידה של 15% במספר הלידות. במילים אחרות: במשפחות חרדיות יש ילד אחד פחות, בממוצע.

עד כה סברנו כי משקלם של החרדים בדמוגרפיה הישראלית, נמצא במגמת עליה, אך לאור הסטטיסטיקה החדשה, קיימת צניחה הדרגתית.

איזו תמורה חלה בחברה החרדית? מה גרם לשינוי התזה הגורסת, כי 'ילדים הם ברכה', מונח שגם רבים בחברה הכללית אמצו אותו כסלוגן חיובי?

מאז ומעולם התהדר הציבור החרדי במשפחות ברוכות הילדים, וגם כאשר סבל מנחת זרועם והצלפות פיהם של המשטינים והמקטרגים שלא ראו בעין יפה את התפתחותו המתעצמת, המשיך להתעלם ושקד על ריבוי הצאצאים והקמת הדורות.



בעד • שחר אילן, ארגון חדו"ש

שחר אילן, יו"ר ארגון חדו"ש ולשעבר עיתונאי ב'הארץ', המקדיש את כל מרצו למלחמה בחרדים, שמח ומאושר מתוצאות המחקר החדש. לדבריו, הוא כבר הצביע על התופעה לפני למעלה משלוש שנים, ואינו רואה בה כל הפתעה.

"מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), אכן עולה שבשנים האחרונות הייתה ירידה משמעותית בשיעורי הפיריון בכמה ערים חרדיות, דבר שהתרחש במקביל לקיצוץ בקצבאות הילדים.

"שיעור הפריון הכולל הוא מספר הילדים הממוצע שאשה צפויה ללדת במשך חייה, והוא הנתון המשמעותי ביותר שבו מודדים דמוגרפים מגמות של פריון, למרות שהוא בעל אופי של תחזית ואינו מתייחס לגודל המשפחה הממוצעת בקבוצת אוכלוסייה מסוימת. הנתונים בדקו בשעתו את שיעורי הפריון הכולל בביתר-עילית ובמודיעין-עלית, בהן קיים שיעור הפריון הכולל הגדול ביותר בישראל ונרשמה בהם ירידה של עד ל- 13.5%.

"הגידול הטבעי בציבור החרדי נבע מקצבאות הילדים, אותן מעניק המוסד לביטוח לאומי, שהגיע לשיאו ב-2001 בעקבות "חוק משפחות ברוכות ילדים", שמוכר כ'חוק הלפרט'. עם יציאת החוק לדרך, קיבלה כל משפחה קצבה חודשית בסך 850 שקל, בעבור הילד החמישי ומעלה וכך, משפחה בת עשרה ילדים קיבלה 6,500 שקל מדי חודש.

"אבל בשנים האחרונות חל, כידוע, קיצוץ הדרגתי בסכומי הקצבאות, שפחתו והגיעו ל-44% מהקצבה בשיאה. ניתן להניח שאם יש קשר ברור בין הירידה בפריון לבין הקיצוץ המשמעותי בקצבאות, דומה שאין כמו הקיצוצים שנערכו בקצבאות הילדים כדי להוכיח עד כמה השתכנע הציבור ובצדק, כי קצבאות הילדים הן בראש ובראשונה הקצבה למגזר החרדי.

"נראה לי, שמי שהגזים והביא על החרדים את הצרה הזאת הוא ח"כ שמואל הלפרט יוזם חוק משפחות ברוכות ילדים, שמעשיו פעלו כבומרנג נגד הציבור שלו.

"יש חלק מהמגזר החרדי, שמפנים את הצורך ביציאה לשוק העבודה ולמעשה הייתה התקדמות חיובית מאוד בתחום הזה, ואלפי גברים ונשים חרדים עברו בשנים האחרונות הכשרה מקצועית, כולל אקדמית. אולם בפועל, יש נסיגה לאחרונה.

"אחת הסיבות לכך היא המיתון, שגורם לכך שאין לאן לצאת לעבוד. סיבה שניה היא העובדה שהגראי"ל שטיינמן, האיש שהנהיג את מהפכת ההכשרה המקצועית, מיתן את עמדתו וסירב לתמוך ביוזמות של תורמים חרדים מחו"ל לסייע במימון יציאת אברכים לעבודה.

"החרדים בארה"ב למשל, גדלים בחברה שבה ברור שאדם צריך לפרנס את עצמו ולא המדינה. הם היו מאוד רוצים שכך יהיה המצב גם בארץ. כאשר המדינה הפסיקה לסבסד את הקצבאות המיוחדות לחרדים, הם לא יוצאים לעבוד ומתקשים לכלכל את ביתם, הרי שברי שהגיעו לתובנה שלא ניתן להביא ילדים לעולם, על סמך מטה כלכלי רעוע ומשענת קנה רצוץ".



נגד • ד"ר אלי שוסהיים, יו"ר אגודת 'אפרת'

ד"ר אלי שוסהיים, יו"ר אגודת 'אפרת' הנלחמת בהפלות, מנסה להצביע על מספר גורמים שאחראים לתופעה המתרחבת והולכת, לדבריו, והוא קורא לציבור להתעשת במהירות ולשקול את מעשיו על פי הפרמטרים התורניים שעליהם תפארתו.

"לדאבוני אני עד למה שקורה בשטח: מזה שנתיים אני עוקב אחר העלייה המשמעותית של מקרים שמגיעים אלינו, ובהם משפחות שומרות תורה ומצוות, חרדיות חובשי פאות, מטפחות ושביסים, שבקשו להמעיט בילודה, שבאו לידי ביטוי בניסיונות נואלים ובלתי רצויים הלכתית ומוסרית, להפסקת הריונן.

"בטוחני שהרבה מקרים שאיננו מודעים להם, מסתיימים בכי רע. אני ממש משתומם וחרד נוכח הסיטואציה, שכבר איננה בגדר תופעה, יש שאינן מודעות לחומרת מעשיהן ואפילו לא ממצמצות מצער, נוכח הצעד הפסול - שאין לו כל צידוק - בו נקטו.

"יש בידי פסיקה מהגרי"ש אליישיב, כי בהפלת עובר מדובר בפיקוח נפש וברצח לכל דבר, ואין להתירו בשום אופן. זולת, אם העובר מסכן את חיי אמו, שאז חל עליו דין 'רודף' כמובא בפוסקים.

"לדעתי, הזילות בקדושת החיים, נובעת מהדחקת הנושאים הללו. הציבור עד בכל יום לאיסורים ולחומרות כאלו ואחרות, תחומים הלכתיים שונים מתחדדים ומתלבנים בפומבי, אולם דווקא במישור זה, קיימת חסימה הרמטית.

לא נותנים לנו להרצות בעניין, אי אפשר לתת אזכור כלשהו באחת המדיות החרדיות, על חשיבות הסוגיה, עושים לה מעין דה לגיטימציה, וכאשר מעולם לא שוחחו על הסובייקט, לא במישרין ולא בעקיפין, לא בפרהסיה, ולא בצענה, אז אין פלא שהציבור שלא למד ולא ידע, לא שמע וממילא גם לא ספח את היקף האחריות הרובצת על גבו, אינו ער לחומרת העניין וסומכים על היתרים שמרביתם נבובים ואינני מקצין כלל ועיקר.

"אבל, אילו היו מודעים לחומרת מעשיהן ולהשלכות הפעולה, אפשר והיו נמנעים מכך. אנו יודעים ששלושה שותפים יש בו באדם, והקב"ה הוא השותף הראשון, ויש לוודא בטרם נקיטת אקט שלילי כלשהו, האם השותף מוכן לכך. אף רב לא יתיר זאת. ישנם שמנסים להקל ראש ומנסים לעשות הפרדה בין תקופות כאלו לאחרות, אולם אין בכל זה שום אלמנט שיתיר זאת.

"אנו יודעים על נשים, שחשות משום מה, כלימה וחרפה סביבתית דמיונית, להרות מדי שנה, ואינן מוכנות להשלים עם מציאות של חביקת ילד לעיתים תכופות. אולם ניתן לומר בבירור, כי התופעה המדוברת היא בעיקר, השלכה חד משמעית של המצב הכלכלי הרעוע וזו העילה האינטגרלית של הנתונים הדמוגרפיים החמורים הללו.

"משפחות מתקשות להשלים את החודש והן אינן רואים עצמם כשירים לפרנס הרבה ילדים. ממשלת ישראל מצטיינת במדיניותה האנטי-ילודה הגזענית ואינה מנסה אף לטייח את כוונות הזדון שלה. היא אומרת זאת גלויות. בנימין נתניהו עצמו הכריז פעם, כי מי שאין לו ביסוס כלילי ומטה לחם איתן, שלא יביא ילדים לעולם.

"הממשלה חוששת כי הציבור החרדי עלול להטות את הסטטיסטיקה המתייחסת לקו העוני, למגמה השלילית. ברור לממשלה, כי משפחות ברוכות ילדים, שצריכות לחיות כביכול לטענתם על חשבון המדינה, מרוששות את הקופה ומצמידות סטיגמה נגטיבית לפריחה הכלכלית אותה הם מנסים לשוות לכלכלה הישראלית. אולם, כל הטיעונים הללו, למרת ההיגיון שבהם, אינם יותר מאשר דמגוגיה אל מול קדושת החיים והאיסור לרצוח ויש בכך לטעמי דמורליזציה מובהקת".
תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 93 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד