שלושה אוחזין באוהל • כך משתלט ביבי על מאבק הדיור

כמה כיף להיות ראש ממשלה: מצד אחד, יש לך שרים שעושים את העבודה. מצד שני, אם בא לך, אתה תמיד יכול לקפוץ על העגלה ולקחת לעצמך את הקרדיט.

זוכרים את ההכרזות על תוספת מיטות למערכת הבריאות? מי לא ידע אז כי מי שהביא את ההישג היה סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן. אבל כשהכריז על כך נתניהו, באותה ישיבת ממשלה, הוא פשוט 'שכח' להעניק את הקרדיט לאדם הנכון. 'עשינו', 'פעלנו', 'אישרנו', 'השגנו'.

וליצמן? הוא עמד מהצד מרוצה לגמרי. הרי ב'המודיע' יודעים מי הבוס של הבריאות. אפילו אצלנו ב'בחדרי חרדים' יודעים. אז מה אכפת לו מה כתוב ב'ידיעות אחרונות' או ב'מעריב'?

במשך שנים צעק שר הפנים, אלי ישי, על כך שאין מספיק תקציבים עבור מערך כיבוי האש, מי בכלל שמע אותו מדבר מלבד הפרוטוקולים בכתב.

ואז הגיעה בשריפה בכרמל, נתניהו לבש חולצת טי ספורטיבית, עלה במעלה ההר והבטיח 'לטפל'.

אחר-כך הזיז הצידה את ישי, הביא שר אחראי חדש, את השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ, ואחרי השריפה בהר נוף שכח גם אותו. במסיבת עיתונאים אותה כינס באולם 'גליל' שבכנסת, סיפר לכולנו כמה עשתה הממשלה, ולאיזה הישג היא הביאה - הישג שבא לידי ביטוי בשריפה האחרונה. הקרדיט לו, כמובן. הוא ראש הממשלה, הוא הזמין מטוסי כיבוי, הוא החליט על הכנסת מטוסים למערך הקיים - וכל הכבוד לו.

אטייאס זרע: מי יקצור את הפירות

מאז הורכבה הממשלה האחרונה זועק אריאל אטיאס את זעקת הדיור. סייע בידו, לפחות בתחום הזעקות, גם סגן שר החינוך, מנחם אליעזר מוזס. והיו בהחלט עוד אי אלו מתנדבים בתחום.

בסופו של יום אטיאס הוא זה שהזיע, ירד לשטח, קרא תוכניות, ישב עם פקידי האוצר, רץ, התחנן, נענה בשלילה, נכנס לחדרו של הגר"ע יוסף לשאול אם כבר הגיעה עת הפרישה- וכשקיבל אישור, גם איים.

למעלה משנתיים שהוא מתעמת עם פקידי האוצר, חש מתוסכל, מרגיש שהדברים אינם מתקדמים בקצב שבו היה רוצה שיתקדמו. אבל מי בכלל שומע לו.

רק איום שלו ושל יו"ר התנועה, אלי ישי, לפרוש מהממשלה הביא לאישורה של תוכנית המענקים שיזם.

ואז, ביום חם ובהיר אחד, החליטו כמה צעירים לפתוח בהפגנה מתוקשרת ומרובת אוהלים. פתאום הפכה הבעיה לבעיה לאומית, ובעיקר, לבעיה מתוקשרת.

"וכעת, בזכות האוהלים, סוף-סוף מקשיבים לי", כמעט נשם השבוע אטיאס לרווחה.

מצידו, שייקח נתניהו את כל הקרדיט, רק שיעזור לו להזיז משהו. בעיקר, לפתוח סדק בארנק של שטייניץ.

מה באמת עשה נתניהו?

הבוקר, בפתח ישיבת הממשלה, נטל נתניהו את הפיקוד על התיק, אולי מתוך ראיית הנולד כי או-טו-טו יש סרטים לגזור.

סרטים? זה כבר התחום שלו. את אטיאס הוא יעמיד בימינו, אל מול המצלמות, יגיד לו תודה על עזרתו, אבל הוא, נתניהו, הביא את ההישג.

הוא זה שהציל את הכלכלה ב-2003, הוא זה שיציל גם את הבינוי והשיכון. אתם עוד תראו.

כאילו כל תוכניות הוד"לים והסופרטאנקרים לא נכתבו בידי אנשי משרדו של אטיאס, כאילו לא אטיאס הוא זה ששלשל לידיו את ניירות העמדה והפעולה.

"אנו עדים בימים אלו למצוקת הדיור, שמקבלת מימד ציבורי", פתח נתניהו הבוקר את דבריו. "אנחנו לא רק מזדהים, אלא גם זיהינו את זה לפני שנים", אמר.

תזכירו לי מתי דיבר נתניהו, עד לפני שבוע, על נושא הדיור? שמעתי את מוזס, שמעתי את איכלר, שמעתי את גפני, שמעתי את ישי, שמעתי את מירי רגב ועוד רבים וטובים. נתניהו? טוב, אולי אני הספקתי לשכוח, אז תזכירו לי. נתניהו אמר משהו על "צוות 100 הימים" אותם כינס עם הקמת ממשלתו.

הצוות הזה הביא בשורה בתחום הדיור? - תרשו לי שלא לזכור.

טוב שהחרדים מפרגנים

"הדירות יקרות מדי כי אין מספיק דירות, כי יש מונופול ממשלתי שמחזיק למעלה מ-90% מהדירות", המשיך נתניהו, וסיפר איך קראו לרפורמה שהציע "רפורמת המרפסות של נתניהו".

"שחררנו 45 אלף דירות השנה", החל לבשר את הבשורה, כשאטיאס מתקן אותו "התחלות בניה"... מה שמרמז כי הוא זה שישב על הניירת, גם על האותיות הקטנות.

יש לו מזל, לנתניהו, שהשרים החרדיים מפרגנים לו. כך אמר ליצמן בשעתו, כך אומר גם אטיאס כעת. שיעשה, שיגזור סרטים, שיקח קרדיט. רק שיזוז משהו. בסופו של יום, כך נראה, אפשר לסמוך על האינטליגנציה של האזרח החרדי. תאמינו לי, הוא יודע היטב מי יושב בכל משרד, מי עשה את העבודה השחורה.

במהלך הימים האחרונים מדברים הרבה על מתיחות בין נתניהו לשטייניץ. שמועות בלתי מאומתות אף דיברו על כוונה לפטר את שר האוצר, מה שלא נשמע הגיוני.

מטבע הדברים, כשנולדת מחאה מתוקשרת, מחפש ראש ממשלה את האשם. עכשיו צפות ועולות באוזניו מחדש כל תלונותיו של שר השיכון, ששב ומחה על כך שהאוצר לא בא לקראתו. אולי הוא אפילו זוכר את האזהרות השחורות של ח"כ יצחק ועקנין, שצפה מחאות בכיכרות, בדיוק כמו בתחריר.

אטיאס ניסה לעשות הכול, אבל שטייניץ הרים לו את מעצור היד ונתן לו ללחוץ על הגז. לשווא.

ועכשיו גם חריש תקועה

במדינה בה ועדות חקירה פרלמנטריות הפכו לטרנד לאומי, יש מי שכבר הציע לקיים אחת כזו לנושא הדיור. היה זה ח"כ אורי אריאל שפנה הבוקר ליו"ר הכנסת ראובן ריבלין בנושא.

"ממשלת ישראל נכשלה באחד מתפקידיה המרכזיים ביותר של הכנת תשתית של בניה ושיכון ברחבי הארץ שתאפשר קורת-גג ברת השגה מעל ראשם של אזרחי המדינה", אמר. לפחות על אריאל אי-אפשר לומר, כמו על יושבי האוהלים ברוטשילד, שהוא מהצד השמאלי של המפה.

הוא מבקש לתת לשוק "אקמול לפתרון הבעיות בטווח המיידי", אבל גם "לערוך ניתוח מורכב לפתרון בטווח הבינוני והארוך".

כולם כל-כך חכמים. תאמינו או לא, במשרד הבינוי והשיכון יש הררים של תוכניות, גם פתרונות אקמול וגם פתרונות של ניתוח מורכב. רק צריך את הארנק של שטייניץ, כדי לשלם על התרופות.

אגב, לא רק שטייניץ שם ברקס לתוכניות של אטיאס. ברקסים שכאלו לא חסרים. הם עצרו עד היום את קידומה של חריש, גם את של כסיף. רק הבוקר פנתה 'האגודה לצדק חלוקתי' ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה ווינשטיין, בדרישה שלא להכליל את חריש כיישוב באזור עדיפות לאומית א'.

למה? ככה. כי עומדים לגור שם חרדים.

"לצורך החלת תוכנית ההטבות של שר הבינוי והשיכון על רוכשי דירות בעיר החרדית חריש, נעשה הליך מסורבל ומנוגד לכללי מינהל תקין. לו הייתה הממשלה שומרת על כללי המינהל התקין, הן מבחינת הפרוצדורה בקבלת ההחלטה והן מבחינת מהות הקריטריונים, הרי לא היה מקום ליישוב חריש במפת אזורי עדיפות לאומית א. הכללת היישוב חריש הממוקם באזור מרכז הארץ, כיישוב באזור עדיפות לאומית א', תאפשר החלת תוכנית ההטבות על העיר החרדית חריש, דבר זה אינו ראוי ופוגע פגיעה קשה בעקרון השוויון ובשיקולי צדק חלוקתי".

תקראו בין השורות, ותבינו למה כל-כך קשה לקדם את נושא הבינוי במדינת ישראל. ואדרבה, אם רוצה נתניהו לקחת את ההגה לידיים שלו ולעזור קצת, למה לא?

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!