להיכן נעלם ההיגיון של הדוברים החרדים? • טור אישי

"אוי, הוא מסית", מן הסתם יישמע לו המשפט מפיהם של חברי הכנסת החרדיים, או לפחות
בטורי העיתונות החרדית.

הרבה קוראים חרדים יצקצקו בשפתותיהם ויגנו את כתב 'הארץ' נחמיה שטרסלר: "הוא לא מתבייש? הוא לא מבין שאצלנו מצוקת הדיור זועקת לשמים?"

אני, באופן אישי, קראתי את הטור שלו היום ב'הארץ', ומשום מה, ותקנו אותי אם אני טועה, לא כעסתי עליו. ככה זה גם בין ילדים. כשאחד מהם חושב שאמא נותנת לאחיו קצת יותר מאשר נתנה לו, הוא יוצא מיד ב'טור' אישי של 'אי, למה רק לו?'

אני לא באה בתלונות לשטרסלר: ככתב בעיתון 'הארץ' הוא רוצה להיות בטוח שנותנים לקוראים שלו בדיוק מה שנותנים לקוראים שלי. אם מתעורר לו ספק בכך, הוא מוחה. זכותו.

אבל אין זו זכותם של דובריהם ה'חכמים' של הסיעות החרדיות, לדברר ללא גבול. היום דובר זה, מחר דובר אחר.

תגידו, זה מולד אצלנו הרצון לעצבן את הזולת? להראות לו שבעוד הוא מסתובב לו ברוטשילד, הנה לנו נתנו ביום אחד אלפי דירות? תגידו, בשביל מה זה טוב?

מבחינתם - אנו עלוקות

על מה אני מדברת? ובכן, ידיעת יח"צ 'חשובה' ביותר בישרה לנו, הכתבים, כי שר הפנים - שהוא גם יו"ר תנועת ש"ס, וגם, מה לעשות, חרדי - אישר להרחיב את העיר החרדית חריש. "מדובר בתוספת של 4,700 יחידות לכ-4,100 יחידות דיור שכבר אושרו", הדגישו הדוברים הנכבדים למי שלא הבין את המשמעות ואת גודל הכמות.

עכשיו, תגידו דוברים נכבדים, מה חשבתם שיקרה? למה ציפיתם? וכי לא הבנתם שלא כל מי שקורא ידיעה כזו ימחא כפיים בהתלהבות? אתם לא מכירים את מצבו של הציבור החרדי?

יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, הקפיד למשל, שתקציב הישיבות לא יעוגל למיליארד שקלים. שיישאר לנו תשע מאות שבעים ומשהו. משהו לא מוגדר. כמובן, גם במקרה שלו - הגם שהדובר שלו הקפיד לשמור על שתיקה -, עיתונאים בעלי נשמות טובות רצו לשחרר את הסוד הכמוס.

טוב, מה אתם רוצים מהם? הם חייבים סקופ ביד ומיד. אז מה אם זה מרגיז את הציבור החילוני במדינה, שעוד בקושי הצליח להבין למה חשוב לנו כל כך ללמוד את התורה הקדושה, וכבר מקפיצים לו מספרים אל מול העיניים.

מבחינתם, אנו פרזיטים: לא משרתים בצה"ל, לא עובדים. ככה זה, ולא יעזור לנו מה שנגיד, גם לא עשרות נאומים של ח"כים חרדיים מעל דוכן המליאה. (יש אומרים שהנאומים הללו רק מזיקים, אבל את זה נשמור לדיון נפרד). אנו 'עלוקות', ואל תתווכחו, כי כך הם רואים אותנו בעיני רוחם, הם באמת מאמינים שאנו לא תורמים וזו בעיה שלנו שלא הצלחנו לשכנע אותם אחרת.

כל עוד המצב הוא כזה, תסבירו לי, בנימוק שיש בו מן ההיגיון, מה הטעם להקפיץ אותם לגובה? לעצבן? אי אפשר, למען ה', להעביר את זה בשקט? שיתפרסם רק כשהדירות כבר צצו מעל לפני הקרקע? וגם אז, לא ממש חייבים למספר את הבניינים ולהעביר את המידע למערכת העיתון הקרובה.

דוברים יקרים, כדי להצדיק את המשכורת שאתם זוכים לה בכל סוף חודש, אתם ממש לא חייבים לומר את מה שלא צריך לומר אותו. עת לדבר, אבל גם עת לשתוק. אף אחד לא היה מעריך פחות את השר ישי אילולי ידענו ששחרר לנו אלפי יחידות בחריש. כולנו מאמינים שהוא פועל ועושה, עשו טובה אל תגישו לנו דו"ח מפורט בפרט בנושאים שהשתיקה יפה להם.

על מה יצא הקצף?

הנה מה שכתב שטרסלר, תקראו ואולי תבינו על מה אני מדברת.


"הצעירים בשדרות רוטשילד מפחדים שמרוץ החיים ישאיר אותם מאחור. לכן הם לא מחפשים רק דיור זמין וקוטג' זול. הם רוצים מהפכה שלמה. הם רוצים שינוי משטר כללי, משהו בסגנון של "חופש, שוויון, אחווה". לשם כך הם מוכנים להפגין ברוטשילד עוד שבועות רבים, והשלטון חושש מאוד מאפשרות זו. אבל בינתיים, ככל שהם מוחים יותר וצועקים יותר, כך הם מצליחים לשפר יותר את מצבם של... בוחרי ש"ס.

"זו המציאות הפוליטית שלנו. קדימה לא מורגשת, מרצ צועקת, העבודה מנמנמת - ועסקני ש"ס קוצרים את הפירות. הנה השבוע, בהפרש של יומיים בלבד, איים אלי ישי פעמיים במשבר ממשלתי, ונתניהו מפחד.

"ישי אומר שהוא לא רוצה חס וחלילה במשבר, 'אני לא רוצה זעזועים, אבל אני רוצה פתרונות. אני לא אוהב לאיים, אבל אם לא תהיה ברירה יהיה משבר פוליטי. הזוגות הצעירים במדינה לא צריכים לסבול בגלל חסמים ביורוקרטיים או בגלל הרצון של המדינה להרוויח עוד קצת כסף.

"לקרוא ולא להאמין. כמה עזות מצח צריך כדי לגבב את כל המלים הללו? הרי ש"ס היא בשר מבשרו של השלטון כבר 27 שנים (בהפסקות קלות), ואלי ישי עצמו הוא שר בממשלות השונות כבר 15 שנה. ולא רק זאת, אלא שאותה ש"ס ואותם עסקנים מחזיקים כבר שנים במשרד הפנים, וישי עצמו הוא שר הפנים כבר שנתיים וחצי. אז איך הוא יכול לדבר על "חסמים ביורוקרטיים", כאשר משרד הפנים שהוא עומד בראשו הוא "החסם הביורוקרטי" המרכזי? הרי הוא זה שצריך לאשר תוכניות בנייה והוא זה שאחראי על תכנון הבנייה ברחבי הארץ. איך ייתכן שהוא גם יוצר את הביורוקרטיה החוסמת, וגם מתלונן עליה?.

"לידו ניצב אריאל אטיאס, שר השיכון והבינוי, גם הוא מש"ס. גם הוא אלוף מגלגלי העיניים. זה השר שעומד בראש מינהל מקרקעי ישראל שהוא הדינוזאור האחרון שעוצר, בולם ומייקר, את כל הדירות בישראל. מדובר בארגון שמחזיק ב-93% מקרקעות המדינה, ולא מוכן לשחרר אותן בקצב ראוי, אפילו אם יכוונו אקדח טעון לרקתו. השיטה של המינהל של אטיאס היא לשחרר מעט קרקע, פחות ממה שדרוש, וכך לגרום לעליית מחירים, ואז לגרוף רווחי עתק מהציבור. על כך אומר ישי שהבעיה היא שהמדינה רוצה להרוויח "עוד קצת כסף" ממכירת קרקעות, והוא מתנגד לכך. אבל אטיאס הוא זה שאחראי למדיניות הצינית הזאת שמעלה את מחירי הקרקע. אז על מי בדיוק מלין ישי? על חברו למפלגה ולדעה? מה הוא חושב, שאנחנו מטומטמים גמורים?.

"כדי לגרום לירידת מחירי הקרקע, אטיאס היה צריך לשווק קרקע שתספיק לבניית 50-60 אלף דירות בשנה. כך היה נוצר עודף היצע, מחיר הקרקע היה יורד, וכך גם מחיר הדירות.

"אלא שאטיאס רוצה לעזור לבוחריו. הוא מנצל עכשיו את מחאת הדיור ודורש מנתניהו להרחיב את תוכנית 'דיור למשתכן'. זו אינה אלא דרך מתוחכמת למכירת דירות זולות לקהל מצביעיו. הוא אמנם אומר שהמכרז פתוח לכולם, אך בפועל יש "קריטריונים" לחלוקת הדירות הזולות: 30% יינתנו למשפחות בנות 7 ילדים ויותר, ועוד 30% למי שיש להם 4-6 ילדים - כלומר הרוב יינתן לאוכלוסייה החרדית. והרי ברגע שבבניין מסוים ייווצר רוב חרדי, החילונים כבר לא יעזו לגשת למכרז. המעליות בבניין לא יעבדו בשבת, והשכונה תהיה סגורה לכניסת כלי רכב. לכן התוצאה בפועל היא שמי שיקבל את ההטבה הם אנשי ש"ס.

"ישי אומר: 'בא לי לבכות על מה שהצעירים באוהלי המחאה עוברים'. אך במקום שהוא יבכה, ראוי שהצעירים יבכו. על כך שמשתמשים בהם, שמנצלים את החשש של נתניהו ממשבר פוליטי כדי להעביר עוד כמה אלפי דירות זולות - לבוחרי ש"ס".

אני מבינה אותך - נחמיה

נחמיה, הפעם אני אפילו לא כועסת עליך. מבינה אותך לגמרי.

לא יועיל שאסביר לך שישי ואטיאס בודקים בפינצטה כל שיווק, כל החלטה, שרק תהיה שיוויונית, שתכלול את הדרוזים וגם את הערבים.

לא יועיל אם אסביר לך שחלק גדול מבשורות נתניהו בשבוע שעבר יועדו לאוכלוסיית הסטודנטים, בהם, כידוע לך יש לנו חלק לא גדול.

לא יועיל שאגיד לך כמה דם ירק אטיאס מאז נכנס למשרד הבינוי והשיכון, כמה נאבק עם האוצר, פקידיו וקודקודיו, עד שהצליח 'לגרד' איזה הישג קטן בדמות מענק, ולכולם.

אתה, מבחינתך, נחשפת היום לידיעה 'מהפכנית' שמספרת על אלפי יחידות דיור לחרדים. אותך, באופן טבעי, זה מרגיז.

אתה חושב על החבר'ה שנאנקים תחת עול המשכנתא (גם אני נאנקת, אבל לא זה העניין), ואתה מאד כועס. ובצדק.

לפעמים נדמה לי שחלק מכלי עבודתו של עיתונאי, גם של דובר, צריך להיות, באופן מובנה, לא רק עפרון ומקלדת, כי אם גם מחק.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!