1. עמוד הבית
  2. נשים
  3. בריאות

מסוגלים לנהוג באלימות כלפי מי שלועס לידכם? ברוכים הבאים למועדון

רעשי לעיסת מזון, לגימת שתיה, גזיזת ציפרניים, רעשי משיכת נזלת ועוד רבים שכאלו - גורמים לכם לרצות להרוג מישהו או להרביץ לעצמכם? כנראה שאתם לא לבד. הכל על הפרעת המיסופוניה
שיפי חריטן, י"ח חשון תשע"ח 07/11/2017 13:08

pixabay pixabay



איך שהוא פתח חבילת ביסלי, נכנסתי לכוננות ספיגה. אין מצב שהוא הולך ללעוס לי את זה כאן בסלון, אני אשתגע. הוא החל לועס להנאתו אחד אחד, ביסלי גריל, המסולסלים, מכירים? תוך שהוא שוקע בקריאה.

ישבתי על הספה מנסה להתרכז בעבודה שאני כותבת – לא היה מצב. ניגשתי למטבח, לקחתי חבילת ביסלי, ואני בכלל שונאת ביסלי! ועם כל ביס שלו, עשיתי אחד בעצמי, לועסת בעצבים ורוצה להרוג מישהו. את העבודה לא הצלחתי לכתוב, הטעם של הביסלי הגעיל אותי. קמתי והלכתי משם בעצבים. הוא הרים לרגע את העיניים והסתכל עלי לא מבין...

***

"אתה מוכן להפסיק את הרעש הזה"? צרחתי בעצבים. באותו רגע הרגשתי שאני נגעלת ממנו ממש. "מה עשיתי"? הוא נעלב. "אתה עושה מלא רעש בפה עם הציפורניים שלך, לא יודעת בדיוק", עניתי לו בזעם כבוש. "בסך הכל מסדר קצת את סביב הציפורן עם הפה, לא שומעים את זה בכלל", הוא ענה לי פגוע עד עמקי נשמתו. "אני שומעת וזה רעש מעצבן בטירוף. תפסיק!" הזעם שלי בקושי נרגע, והוא נטש את האצבעות.

***

"אל תלעסי מסטיק ותדברי איתי תוך כדי – אני מסוגלת להרוג מישהו מרוב עצבים", שמעתי אותה אומרת לאחותה.

"אני לא אוכלת ליד אנשים, אני הולכת למקום אחר. כפרת עוונות על ארוחות משפחתיות, לא מסוגלת. העצבים בוערים בי".

האם חלק מהתיאורים מוכרים לכם ברמה כזו או אחרת? דעו לכם שהם אינם המצאה או סתם אנשים עם סף עצבים נמוך. מדובר בתופעה שמטרידה הרבה מאוד אנשים וסוף סוף מתחילים להכיר בה.

מיסופוניה - סלידה מרעשים

מיסופוניה היא הפרעה נוירופסיכיאטרית, שמשמעותה: רגישות גבוהה לרעשים המתבטאת במצוקה וכעס. הרעשים הם בדרך כלל דברים פשוטים ויום יומיים, שאינם גורמים לכל תגובה מצד רוב האנשים, אך אצל הסובלים ממיסופוניה הם מעוררים זעם ולעתים לחץ.

מחקרים שונים קישרו אותה לתוצאה של OCD או בעיות פסיכולוגיות אחרות, אך בשנת 2013, קבעו שלושה פסיכיאטרים מהמרכז האקמי-רפואי באמסטרדם, כי יש אבחנה נפרדת להפרעה הזו. יש שניסו לקשר אותה להפרעת שמיעה, אך אחרים קבעו שמדובר בהפרעה רגשית. טרם הושגה הסכמה בנושא, והמיסופוניה ממשיכה להיות מנת סבלם של חלק גדול באוכלוסייה.

אנשים הסובלים ממיסופוניה יכולים לגרום לסביבה לפתח נגדם אנטגוניזם שכן הם אינם מבינים "מה הבעיה שלהם – שיתקדמו". הסובלים מפתחים רגישות לפני הכל לרעשים שמגיעים מהסביבה הקרובה אליהם, עד רעשים שאינם תלויים בקרבה, והם מסוגלים למשל להימנע מללכת למקום הומה אדם שבו אנשים יושבים ואוכלים – כי רעשי הלעיסות משגעים אותם. ארוחה משפחתית היא עונש עבורם, והם מסוגלים לעזוב את החדר כשמישהו לועס שם מסטיק.

רעשים נפוצים שיכולים לגרום לסובלים ממיסופוניה לעצבים, מתח ולחץ:

רעשי לעיסת אוכל, רעשי לעיסת מסטיק, רעשי לעיסת מזון קראנצ', כפי שהזכרנו בדוגמה את הביסלי, פיצוח גרעינים, רעשי לגימת שתיה, רעשי פיצוח גרעינים, רעשים של נשימות, נחירות, שיעול, רעשים של משיכת נזלת ומשיכת אף, גזיזת ציפרניים, גרירת רגליים, רעשי הקלדה, אפילו תנועות גוף כמו נענוע רגל או יד.

בחלק מהמחקרים, הודיעו אנשים שסובלים ממיסופוניה, כי לאחר שעברו לתזונה ללא סוכרים ופחממות, חלה ירידה מסוימת בעוצמת העצבים שלהם בעקבות רעשים.

צריכים לזכור כי אצל האנשים הללו מתעוררת סלידה של ממש ממגוון הקולות והרעשים וטווח הסלידה חל מ-0 ועד מצבי קיצון שמגיעים להתקף פאניקה, אלימות עצמית או כלפי הסביבה ועוד.
אם אתם נתקלים בחברים או בני משפחה שסובלים ממיסופוניה, לפחות תבינו אותם. אתם לא אשמים – אבל גם הם לא, ואולי לא שולטים בכך.

ישנם כמה דרכי טיפול שיכולים לסייע בהתמודדות, רובם לא הוכחו מחקרית שכן אין הרבה חומר על התופעה. יש טיפולים התנהגותיים קוגנטיביים, טיפולים בעזרת שיחות, מיסוך רעשים, היפנוזה, קבוצות תמיכה,

צפו בסרטון מ'כאן', תאגיד השידור הציבורי, על התופעה:





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. וואיי בוול אני אמאלההה זה מעצבןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן ואפחד לא מבין!!  (ל”ת)

    נועה

  2. להרוג? לא הגזמתם...  (ל”ת)


    • כן להרוג. אמרו שם כבר שאי אפשר להבין אותם וחייב לקבל את זה? אז יופי. זה מה שזה. אנשים לא יכולים להבין מה עובר עלינו באותם רגעים. אל תדון את חברך עד שת (ל”ת)

      NOA

  3. עם כל ההתייחסות הראויה להפרעה  


  4. האנשים  

    נחמה