אסור לנהג לסמוך על בטיחות הרכב
'כוחי ועוצם ידי' הוביל למותו של יורג היידר - המנהיג האוסטרי הניאו-נאצי • שמואל אבואב מסביר בטורו השבועי למה לא לסמוך על האוטו
- שמואל אבואב, מנכ''ל 'אור ירוק'
- ד' אב התשע"א
ליל חורף אחד בשנת תשס"ח, היה גם לילו האחרון של מנהיג הימין האוסטרי הניאו-נאצי, ירג היידר. הפוליטיקאי בן ה-58 יצא מפתח בית מרזח מקומי אל מכונית הפולקסווגן שלו, והחל לנהוג לבית אימו בעיירה סמוכה, שם נערכה לכבודה מסיבת הולדת 90.
דגם הפייטון 2008 בו נהג היידר, נחשב לפאר תעשיית הרכב הגרמנית. לא היתה מערכת בטיחות שהרכב, שניים וחצי טונות משקלו, לא צוייד בה. תא הנוסעים היה מוגן בקורות הפלדה החזקות ביותר הקיימות, ומסביבו מערכות להסטת אנרגיית התנגשות לצידי תא הנוסעים ולא לתוכו. היו ברכב 8 כריות אוויר, חיישנים אופטיים, ומצלמות זעירות שהעניקו לנהג מראה ותחושה של כל הנעשה סביב הרכב. הותקנו בו מערכות לבקרת יציבות ולבקרת בלימה. היו בו חלונות מוקשחים, כוונונים חשמליים לחגורות הבטיחות, מגני ראש ומגני תאונות צד. אפילו רדאר זעיר בתוך מראות הצד, להנחות את הנהג לגבי מכשול שאינו נראה במראת הצד היה בו, וחיישני תאונה, וערכת עזרה ראשונה, ומה לא.
בתוך רכב שכזה, ודאי חש היידר שכוחו ועוצם ידו עשה לו את כל החייל הזה, אבל לקב"ה היו תוכניות אחרות. הוא נהג כשהוא שתוי ושלח עשרות הודעות טקסט, ולכן לא ראה את ההרים, את הנהרות, ואת הטירות העתיקות שביניהם, וגם לא את הצבאים והסוסים שרעו בשולי הדרכים העקלקלות, בהן עשה את דרכו במהירות מטורפת, פי שניים ויותר מהמותר.
היידר יצא לעקיפה, וממנה לא הצליח לחזור. הוא איבד את השליטה ברכב, התנגש בעוצמה בעמוד בטון, והתהפך מספר פעמים. בזמן ההתנגשות נהג במהירות 142 קמ"ש, בדרך שהמהירות המותרת בה היא 70 קמ"ש.
טכנולוגיות הבטיחות בתעשיית הרכב מתקדמות כל העת בצעדי ענק ובשני מישורים מקבילים: מערכות למניעת תאונה, ומערכות למזעור הנזק בעת שהתאונה כבר מתרחשת. אין לכחד שבזכות טכנולוגיות הבטיחות ניצלים חיים רבים. למעשה – כל מכונית קטנה המשווקת כיום, בטיחותית עשרת מונים על המכוניות המסיביות, האימתניות, והבטוחות ביותר שיוצרו אך לפני 15 ו-20 שנים.
ואולם טמונה בכך גם פורענות. נהגים רבים נוטים בתת המודע לסמוך על חוסנו של הרכב, ולפיכך נוטלים סיכונים מיותרים.
כשאדם כירג היידר מוצא את מותו, עוסקים כולם באופן טבעי במשמעויות חייו שהגיעו לסיומם. בחייו אכן מכונסים לקחים, אבל הם חשובים בעיקר לבני עמו, שהעניקו לאדם שכמותו אהדה ותמיכה.
הלקח שלימד היידר את יתר בני האדם, אנשים הגונים שסולדים מחייו חסרי הזכות להיזכר, היה דווקא בנסיבות מותו: אין לנהג על מי לסמוך אלא על עצמו. אם יעשה טעות קשה, לא תציל אותו ממותו אפילו המכונית הבטוחה ביותר בעולם.
דגם הפייטון 2008 בו נהג היידר, נחשב לפאר תעשיית הרכב הגרמנית. לא היתה מערכת בטיחות שהרכב, שניים וחצי טונות משקלו, לא צוייד בה. תא הנוסעים היה מוגן בקורות הפלדה החזקות ביותר הקיימות, ומסביבו מערכות להסטת אנרגיית התנגשות לצידי תא הנוסעים ולא לתוכו. היו ברכב 8 כריות אוויר, חיישנים אופטיים, ומצלמות זעירות שהעניקו לנהג מראה ותחושה של כל הנעשה סביב הרכב. הותקנו בו מערכות לבקרת יציבות ולבקרת בלימה. היו בו חלונות מוקשחים, כוונונים חשמליים לחגורות הבטיחות, מגני ראש ומגני תאונות צד. אפילו רדאר זעיר בתוך מראות הצד, להנחות את הנהג לגבי מכשול שאינו נראה במראת הצד היה בו, וחיישני תאונה, וערכת עזרה ראשונה, ומה לא.
בתוך רכב שכזה, ודאי חש היידר שכוחו ועוצם ידו עשה לו את כל החייל הזה, אבל לקב"ה היו תוכניות אחרות. הוא נהג כשהוא שתוי ושלח עשרות הודעות טקסט, ולכן לא ראה את ההרים, את הנהרות, ואת הטירות העתיקות שביניהם, וגם לא את הצבאים והסוסים שרעו בשולי הדרכים העקלקלות, בהן עשה את דרכו במהירות מטורפת, פי שניים ויותר מהמותר.
היידר יצא לעקיפה, וממנה לא הצליח לחזור. הוא איבד את השליטה ברכב, התנגש בעוצמה בעמוד בטון, והתהפך מספר פעמים. בזמן ההתנגשות נהג במהירות 142 קמ"ש, בדרך שהמהירות המותרת בה היא 70 קמ"ש.
טכנולוגיות הבטיחות בתעשיית הרכב מתקדמות כל העת בצעדי ענק ובשני מישורים מקבילים: מערכות למניעת תאונה, ומערכות למזעור הנזק בעת שהתאונה כבר מתרחשת. אין לכחד שבזכות טכנולוגיות הבטיחות ניצלים חיים רבים. למעשה – כל מכונית קטנה המשווקת כיום, בטיחותית עשרת מונים על המכוניות המסיביות, האימתניות, והבטוחות ביותר שיוצרו אך לפני 15 ו-20 שנים.
ואולם טמונה בכך גם פורענות. נהגים רבים נוטים בתת המודע לסמוך על חוסנו של הרכב, ולפיכך נוטלים סיכונים מיותרים.
כשאדם כירג היידר מוצא את מותו, עוסקים כולם באופן טבעי במשמעויות חייו שהגיעו לסיומם. בחייו אכן מכונסים לקחים, אבל הם חשובים בעיקר לבני עמו, שהעניקו לאדם שכמותו אהדה ותמיכה.
הלקח שלימד היידר את יתר בני האדם, אנשים הגונים שסולדים מחייו חסרי הזכות להיזכר, היה דווקא בנסיבות מותו: אין לנהג על מי לסמוך אלא על עצמו. אם יעשה טעות קשה, לא תציל אותו ממותו אפילו המכונית הבטוחה ביותר בעולם.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות