התקשורת העדיפה: שרה נתניהו • השופט קבע: אלי ישי

הבוקר (ה') דחה בית המשפט המחוזי בפתח תקווה את עתירתם של ארגוני הסיוע בנושא אופק קסטיליו בת ה-4 ואמה, ננסי קסטיליו, עובדת זרה מהפיליפינים, ושם בכך קץ לסאגה שנמשכה זה תקופה ארוכה.

לפני מספר שבועות נקשו אנשי משטרת ההגירה על דלת המשפחה, ואופק ואמה הובלו אל מתקן המסתננים שהוקם בנמל התעופה בן גוריון בדרך לגירושן מהארץ. ננסי,

האם היא מהגרת עבודה מהפיליפינים, שהגיעה אל הארץ כחוק, עם אשרת עבודה. כאן בארץ נולדה ביתה, המתחנכת כבר שנתיים בגנים העירוניים בתל-אביב.

המעצר הוא חלק מיישומה של מדיניות הגירוש עליה החליטה הממשלה כבר לפני שנה.

בחודש מרץ האחרון החליט שר הפנים, אלי ישי, להמתין עם הביצוע עוד מספר חודשים.

כעת הגיע זמן הביצוע.

במשטרת ההגירה הסבירו כי הם פועלים "על פי החלטת הממשלה", שקבעה כי כדי שילד לא יגורש עליו ללמוד "לפחות בגן חובה בשנה שקדמה להחלטה".

"במקרה האמור רחוקה הילדה מקריטריונים אלו לרבות העובדה שבשנה הקרובה תלמד בגן טרום חובה", אמרו.

ביום שלישי, לפני כשבוע, הועלתה אופק אל המטוס, בדרכה לגירוש אל ארץ מולדתה. ואז פרצה דרמה של ממש כאשר הורדה מהמטוס בעקבות צו ארעי של שופט בית המשפט המחוזי, שאול מנהיים.

בארגונים השונים חגגו משמחה, אך שמחתם, כאמור, באה לקיצה הבוקר.

'אהבת שרה' בתקשורת

אבל זה אינו כל הסיפור.

מאחורי הקלעים היו מעורבות שתי דמויות רמות דרג: רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו, ושר הפנים, אלי ישי. הדרמה התחוללה ביניהם מעל דפי העיתונות ואל מול מרקעי הטלויזיה, ותפסה עניין למרות כותרות גל המחאה. המעניין הוא כי מדובר בשני אישים שהתקשורת הכללית לא ממש אוהבת לאהוב אותם, ובכל זאת, בסיפור הנוכחי תפסו רוב כלי התקשורת צד: צידה של שרה נתניהו. קרי, בבחירה בין 'אהבת שרה' ל'אהבת אלי' עדיף להם לאהוב את שרה. ובפרט כשהנושא 'קרוב לליבם' של גורמים משפיעים במדינה ובתקשורת: הדאגה לעובדים זרים.

לדרמה בנמל התעופה קדם משלוח של מכתב משרה אל אלי, ובו בקשה מלב אל לב: "אני מבקשת ממך אלי, למנוע את הגירוש ולאפשר לילדה לחזור לגן בשנת הלימודים הקרובה. ישנה סבירות גבוהה שהגירוש יוביל לטראומה פסיכולוגית לא פשוטה ולחץ קשה עבור אופק. לעיתים עובר זמן עד שניתן להתגבר על טראומה שכזו. אין זה מקומה של ילדה בת ארבע, אשר נולדה בישראל והכירה כל חייה אך ורק את סביבת החיים הישראלית- לשהות במעצר ולעמוד בפני גירוש. כולי תקווה כי משרד הפנים יגלה רוחב לב ויקבע כי תלמידים הלומדים במערכת החינוך לא יגורשו ממדינת ישראל".

את המכתב חתמה נתניהו בפנייה אישית לישי: "אני מבקשת ממך אלי, למנוע את הגירוש של אופק ולאפשר לה לחזור לגן בשנת הלימודים הקרובה. בברכה ובתקווה שתיענה לפנייתי, שרה נתניהו".

באופן רשמי לפחות השר ישי לא השיב לה, אך כמי שמכירה את האיש ואת אופיו, מן הסתם מצא דרכים להסביר לה את המניעים המנחים אותו שלא להעניק חנינה כזו או אחרת לילדה המדוברת.

יתכן שהיא הבינה לליבו, יתכן שלא, כך או כך את הרווח העיקרי שלה מהסיפור היא כבר קצרה: אהדה תקשורתית. ולא שזה היה המניע שלה לפעול. צריך לזכור שהגב' נתניהו עובדת כפסיכולוגית במוסדות חינוך ירושלמים, כך שהנושא בהחלט קרוב לליבה. בתמונות מתוך המפגש שלה עם הילדה אופק, בסלון בית ראש הממשלה, היא בהחלט נראית אכפתית וכואבת את גורלה של הילדה.

"היא נולדה כאן, זו המדינה שלה", אמרה. "נכון, יש ילדים שעל הנייר הם מארץ מוצא אחרת אבל הם שייכים למקום בו נולדו וגדלו", הוסיפה, כשאופק יושבת לצידה, ליד השולחן הגדול, ומציירת בצבעי העיפרון אותם העניקה לה שרה, שנראתה נרגשת ביותר.

איפה ואיפה

בשיחה עם השר ישי הוא מסביר את המניעים שהנחו אותו כיצד לפעול בנושא, ומדבר על הצד החוקי של הנושא, כפי שנקבע בהחלטת ממשלה. "אני רגיש ורחמן לא פחות מכל אותם ארגונים ויפי נפש", הוא אומר.

יחד עם זה מוסיף ישי ומסביר כי למדינת ישראל יש בעיה קשה עם המסתננים הרבים החודרים לשטחה, וכי חייבים לפעול על פי חוק.

"אסור לשכוח מה קרה רק לא מזמן בלונדון, אם רוצים לשמור על הרוב היהודי במדינת ישראל צריך לפעול בכיוון. ישראל יש לנו רק אחת, אם נהיה יותר מדי מתייפיפים, נצטער על כך בסופו של דבר. שרי פנים דאגו מאז ומתמיד לכותרות ולא מספיק לשמירת גבולותיה של מדינת ישראל", הוא אומר, ושב ומדבר על הדילמה הגדולה בין "לרצות לעשות כותרות אוהדות" לבין "הליכה בדרך הנכונה". "אני, קיבלתי על עצמי ללכת בקו שלי", הוא אומר.

שאלתי אותו אם בשל העובדה שהגב' נתניהו ביקשה ממנו אישית להעניק חנינה מיוחדת לילדה לא שקל להיענות לבקשתה. בכל זאת אשת ראש ממשלה, ולא בכל יום היא מבקשת דברים.

ישי שב ודיבר על כך שהוא בהחלט מכבד את הגב' נתניהו, אך יחד עם זה במדינת חוק אין אפשרות להעניק חנינה לילד, ילדה או אדם כזה או אחר מבלי שהדבר יגיע בהמשך להשלכות רוחב בעתירות לבג"ץ. "מה אענה לעתירה שתוגש בהמשך?" – הוא תוהה בקול. "אני עומד כל יום מול בג"צים שכאלו", הוא מסביר, ומזכיר לכולנו כי הוא היה השר שהעניק את האזרחות למטפלת של מוישי ממומבי. במקרה ההוא היה ברור שמדובר במשהו חריג, שיש קשר נפשי עמוק בין הילד למטפלת שהצילה אותו מבית חב"ד ומכמעט מוות. "אבל אני לא יכול להבדיל בין ילד לילד".

ואכן, איך יסביר למה החליט לחון את אופק, ולא הסכים לחון מישהו אחר? מה יסביר לשופטי בג"ץ, שמן הסתם יידרשו לנושא? שפעל כפי שפעל בשל בקשתה של אשת ראש ממשלה? – זו תהיה תשובה בלתי רצינית בעליל.

אגב, מה שמצער הוא שאכן שרה נתניהו קצרה במקרה הנוכחי את פירותיה הטעימים של התקשורת, אך אין לי כמעט ספק בכך שרגע לאחר שהילדה תוטס לארצה ישובו עיתונאים רבים 'לחכות לה בסיבוב' ומדובר בימי חסד בודדים בלבד.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!