1. עמוד הבית
  2. דעות
  3. טור אורח

ההתקפות על גבאי משקפות את פספוס הציבור המסורתי

אבי גבאי היה מוכר לי כל כך מהעבר של טרם החזרה בתשובה. עולם ה"גם וגם". גם התגובה מהצד שכנגד הייתה מוכרת. נראה שמשהו תמיד לא מובן בצד המסורתי. אם זה החרדי/דתי בעל גישת ה-אם אתה כבר מקיים מצווות ואוהב את התורה אז למה לא עד הסוף?
רוני תשובה-מרק, ז' טבת תשע"ח 25/12/2017 08:03

מרים אלסטר, פלאש 90 גבאי. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90



דרכו של אבי גבאי בפוליטיקה הישראלית אינה קלה. לא רק משום שהוא מקומם חלק מהשמאל הרדיקלי בכך שמכניס דיבורים על המסורת היהודית ולא רק משום שהוא מציג השקפה מתונה ורחבה יותר. אבי גבאי מגיע מתוך קבוצה בחברה הישראלית – קבוצת המסורתיים שהיא אחת הקבוצות היותר שקופות ופחות מובנות בחברה, הן על חלק ניכר בציבור הדתי/חרדי והן על חלק ניכר בציבור החילוני. הפספוס הוא לא רק של המסורתיים, הוא של כולנו. מי שמיטיב להכיר ולהבין את הציבור המסורתי, מבין גם את כח ההשפעה שלהם בחיסול או לפחות בצמצום משמעותי של שנאת החינם ההרסנית בין החילוניים לדתיים.

לפני כשבוע בדרכי לעבודה, בעודי ברכב זיפזפתי לתומי בין ערוצי החדשות. בסופו של זפזופ זכיתי לשמוע את הראיון עם אבי גבאי ברדיו קול חי. לצערי לא שמעתי את הראיון מתחילתו אך מה שהצלחתי לשמוע ריגש אותי מאוד. תוך כדי שיחה על חזונו הפוליטי, ועל הכנסת ספר התורה המתוכננת לזיכרו של אביו המנוח, אבי סיפר על ילדותו הירושלמית, המשפחה / הרקע ממנו בא. הוא סיפר על השבת בבית הכנסת ואחר כך היציאה בהמשך היום למקומות הבילוי. למאזינה מהצד, נשמע היה בקולו של המראיין שה"גם וגם" / ה"לטעום מכל העולמות" שאבי מייצג מפתיע אותו. הוא הקשה איתו מעט בנושא נרות החנוכה – אם הוא מדליק בדבקות כל שנה, אז למה לא ללכת עד הסוף ולהדליק בשמן במקום בנרות צבעוניים?

בכל הראיון הזה הרגשתי דקירה בלב. ההווי של אבי גבאי היה מוכר לי כל כך מהעבר של טרם החזרה בתשובה. עולם ה"גם וגם". גם התגובה מהצד שכנגד הייתה מוכרת. נראה שמשהו תמיד לא מובן בצד המסורתי. אם זה החרדי/דתי בעל גישת ה-אם אתה כבר מקיים מצווות ואוהב את התורה אז למה לא עד הסוף? או גישת החילוני הקיצוני מבית מדרשם של רוגל אלפר ושות', הגישה שלפיה אם אתה מאמין בבורא עולם / מקיים מצוות משהו שכלי בך פגום: דווקא חבל כי בכל השאר אתה כמונו, רק הקטע הזה מפריע...

אם ננקה לרגע את חוסר ההבנה מהיכולת לחיות על התפר בין העולמות, נבין שבימים שחוק המרכולים מסעיר את המדינה, אחת הקבוצות שתיפגע הכי הרבה משינוי הסטטוס קוו היא קבוצת המסורתיים. המסורתיים (חלק משמעותי מהם) צורכים מקומות בילוי בשבת אבל לעולם לעולם לא יסכימו לעבוד בשבת. זה הקו האדום בשבילם. הם גדלו על ברכי "אין ברכה בכסף משבת...". בדומה לחילוניים הם לא ירצו שיגבילו אותם אך גם לא ירצו להפר את הסטטוס קוו לצד השני. פריצה של פתיחת העסקים מעבר לקיים יכולה להביא חלילה למצב שבו כדי לשמור על מקום העבודה (בעיקר מעמד הביניים ומטה) יכריחו אותם לעבוד בשבת.

כל המצקצקים בלשונם על הפרגון שאבי גבאי נתן בזמנו לשר ליצמן כשהתפטר על רקע העבודות בשבת, מפספסים שוב את העיקר. האדם המסורתי, גם אם הוא בעצמו אינו עונה על ההגדרה שומר שבת כהלכתה, תמיד יוקיר כבוד הן לשומרי השבת והן לתלמידי חכמים. כנ"ל לגבי המצקצקים על הכנסת ספר התורה שמשפחתו של אבי גבאי ארגנה. הציבור המסורתי אינו שומר קלה כבחמורה אך הוא חי ונושם את אהבת התורה. הרבה חסידים מתבודדים יכולים להתקנא ביכולת הטבעית כל כך של המסורתי לדבר עם בוראו ולפנות אליו ככה סתם באמצע היום, באמצע כל ההמולה כדי לבקש את עזרתו של אבא שבשמיים.

אבי גבאי אם כן הוא הרבה מעבר לתקווה של השמאל לחזור לשלטון. הוא הרבה מעבר לתקווה של המחנה הציוני לצרף קבוצות שעד כה רחקו מהמפלגה וממה שייצגה עבורם. אבי גבאי הוא גם תקווה להעצמת הציבור המסורתי ודרכו בניית גשר לסיום או צמצום משמעותי של הסכסוך הדתי/חרדי – חילוני. רק מי שחי על התפר בין העולמות ומכיר ומכבד את שני הצדדים יכול לפחות לצמצם משמעותית את שנאת החינם ההרסנית שהולכת ומכלה כל חלקה טובה במרקם החברתי העדין שבין הקבוצות היהודיות השונות החיות בארץ הקודש.




הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. אין הלכה כמו הקנאים החרדים  (ל”ת)

    פשט מקרא מדאורייתא ברש"י ע"פ מגילת רות ב

  2. טור יפה מאוד- החסרון הוא...  

    מצדרביעי

  3. אבי גבאי מלך. ראש הממשלה הבא.  (ל”ת)

    משה

;