סכנה אמיתית ושמה: הסעות תלמידים
הילדים חןזרים ללימודים, והנושא הרגיש של הסעות התלמידים צף שוב, שמואל אבואב על חיוניותו של פיקוח והשגחה צמודים בהסעות אלו
- שמואל אבואב, מנכ''ל 'אור ירוק'
- ב' אלול התשע"א
בימים האחרונים שבו ילדי ישראל לגני הילדים, לבתי הספר, לתלמודי התורה, לסמינרים ולישיבות. ואולם כל מי שמביט נכוחה במציאות ומכיר את נושא הסעות הילדים, יודע שלמרבה הצער, תאונה קשה של הסעות ילדים היא רק שאלה של זמן, כל עוד לא יערך שינוי מבני מקיף בתחום הסעות הילדים.
קרוב ל 300 אלף ילדים מוסעים מידי יום בהסעות תלמידים למוסדות החינוך. תחום רגיש וקריטי שאמור להיות מוסדר באמצעות פקודת התעבורה, ובאמצעות חוזר מנכ"ל משרד החינוך, מתנהל בצורה שאין בה שחור ולבן אלא רק אפור. לצערנו הגדול וכפי שידוע לנו היטב, במיוחד פרוץ התחום החשוב הזה בהסעות הילדים ל'חיידרים' ולתלמודי התורה. שורת תקנות, הנחיות, והוראות חוק, מחייבות את הנהג בין היתר לוודא בתחילת הנסיעה שכל הילדים ישובים וחגורים כל אחד לכיסאו, שהעלייה והירידה מהאוטובוס מתבצעת רק מהדלת הקדמית, ועוד תקנות והנחיות. אלא שהמשותף לכולן הוא היותן לא ריאליות, בלתי ישימות ונוכחות רק בניירות שעליהן הן כתובות.
אין לנהג יכולת לאכוף באחריות את ישיבתם של התלמידים בכיסאותיהם כשהם חגורים, והאחריות על כך נופלת על ההורה המלווה. לכאורה אמור מבוגר מלווה להימצא בכל הסעה, ולהשליט באוטובוס סדר הן מבחינת בטיחות בדרכים, והן מבחינת אלימות והצקות בין הילדים. בפועל, יודע כל הורה, הסעות עם מלווה כמעט אינן קיימות.
חלק ניכר ממערך ההסעות מופעל על ידי חברות הסעה פרטיות, המסיעות מידי יום עשרות אלפי תלמידים למרות שאינן מפוקחות ואינן עומדות בתקני הבטיחות, ואף מעסיקות נהגים בעלי עבר עשיר של עבריינות כביש, המנצלים פרצה בחוק האוסרת להתחקות אחר עברם התעבורתי בעת קבלתם לעבודה.
הסעות התלמידים הן חוליה חלשה במעטפת ההגנה העוטפת את ילדינו. חז"ל אומרים "חוכמה בגויים – תאמין". כדאי ללמוד מהאמריקנים, המקדשים את אוטובוס התלמידים הצהוב, ומבודדים אותו משאר התנועה בעזרת שורת הגבלות וחוקים חמורים. החיכוך עם שאר התנועה קטן, אבל הערנות, הדריכות והריכוז של נהגי ההסעות, דווקא עולים.
המסקנה הנובעת מתאונה זו היא שעלינו להקפיד הקפדה יתירה על נוכחות מלווה מבוגר בכל הסעה, על העסקת נהגים מקצועיים בעלי הכשרה להסעת תלמידים וללא עבר של עבריינות כביש, ועל תקינות מערכות הבטיחות של האוטובוסים, כל אלה, בצירוף שיפור התשתיות, בדגש על סביבות מוסדות החינוך ותחנות ההסעה, יצמצמו מאד את הסיכוי להישנות תאונות טראגיות מעין זו.
קרוב ל 300 אלף ילדים מוסעים מידי יום בהסעות תלמידים למוסדות החינוך. תחום רגיש וקריטי שאמור להיות מוסדר באמצעות פקודת התעבורה, ובאמצעות חוזר מנכ"ל משרד החינוך, מתנהל בצורה שאין בה שחור ולבן אלא רק אפור. לצערנו הגדול וכפי שידוע לנו היטב, במיוחד פרוץ התחום החשוב הזה בהסעות הילדים ל'חיידרים' ולתלמודי התורה. שורת תקנות, הנחיות, והוראות חוק, מחייבות את הנהג בין היתר לוודא בתחילת הנסיעה שכל הילדים ישובים וחגורים כל אחד לכיסאו, שהעלייה והירידה מהאוטובוס מתבצעת רק מהדלת הקדמית, ועוד תקנות והנחיות. אלא שהמשותף לכולן הוא היותן לא ריאליות, בלתי ישימות ונוכחות רק בניירות שעליהן הן כתובות.
אין לנהג יכולת לאכוף באחריות את ישיבתם של התלמידים בכיסאותיהם כשהם חגורים, והאחריות על כך נופלת על ההורה המלווה. לכאורה אמור מבוגר מלווה להימצא בכל הסעה, ולהשליט באוטובוס סדר הן מבחינת בטיחות בדרכים, והן מבחינת אלימות והצקות בין הילדים. בפועל, יודע כל הורה, הסעות עם מלווה כמעט אינן קיימות.
חלק ניכר ממערך ההסעות מופעל על ידי חברות הסעה פרטיות, המסיעות מידי יום עשרות אלפי תלמידים למרות שאינן מפוקחות ואינן עומדות בתקני הבטיחות, ואף מעסיקות נהגים בעלי עבר עשיר של עבריינות כביש, המנצלים פרצה בחוק האוסרת להתחקות אחר עברם התעבורתי בעת קבלתם לעבודה.
הסעות התלמידים הן חוליה חלשה במעטפת ההגנה העוטפת את ילדינו. חז"ל אומרים "חוכמה בגויים – תאמין". כדאי ללמוד מהאמריקנים, המקדשים את אוטובוס התלמידים הצהוב, ומבודדים אותו משאר התנועה בעזרת שורת הגבלות וחוקים חמורים. החיכוך עם שאר התנועה קטן, אבל הערנות, הדריכות והריכוז של נהגי ההסעות, דווקא עולים.
המסקנה הנובעת מתאונה זו היא שעלינו להקפיד הקפדה יתירה על נוכחות מלווה מבוגר בכל הסעה, על העסקת נהגים מקצועיים בעלי הכשרה להסעת תלמידים וללא עבר של עבריינות כביש, ועל תקינות מערכות הבטיחות של האוטובוסים, כל אלה, בצירוף שיפור התשתיות, בדגש על סביבות מוסדות החינוך ותחנות ההסעה, יצמצמו מאד את הסיכוי להישנות תאונות טראגיות מעין זו.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות