1. עמוד הבית
  2. נשים
  3. בריאות

כך תמנעו מהילדים הדבקה במחלות

התופעה מוכרת: רגע לאחר שהם חוזרים לבתי הספר והגנים הם שבים הביתה עם מיחושים שונים • מהן המחלות המדבקות השכיחות? ובעיקר: איך נמנע מהילדים להידבק?
תמי גיל, בחדרי חרדים, ז' אלול תשע"א 06/09/2011 11:43

יעקב כהן יעקב כהן



רגע לאחר שהילדים שלנו שבו אל ספסל הלימודים, חשוב מאד לקרוא בעיון את הכתבה הבאה כדי לדעת מפני מה יש להיזהר ואיך צריך להתמודד.

לדברי הד"ר גליה ברקאי, מומחית למחלות זיהומיות בילדים בבית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים שבתל השומר, "אנו וילדנו מוקפים ביצורים מיקרוסקופיים הנמצאים בסביבתנו: באוויר, במיים, על צמחים ובעלי חיים ואפילו בגופנו – על העור, במערכת העיכול".

"מדובר במגוון רחב של יצורים שונים, הנקראים מיקרואורגניזמים: חיידקים, נגיפים (וירוסים), פטריות, טפילים ועוד. עם רוב רובם של היצורים הקטנטנים האלו אנו חיים בשלום וחלקם אפילו מועילים לנו, כדוגמת החיידקים הפרוביוטים במערכת העיכול, אולם חלקם עלולים לפלוש לגופנו ולגרום למחלה".

"לאורך ההיסטוריה חלה ירידה ניכרת בשכיחות המחלות הזיהומיות ובעיקר בתמותה מהן. הירידה הזו נגרמה בעיקר עקב שיפור בתנאי התברואה, עליה במודעות לבריאות הציבור ופיתוח טיפולים יעילים".

"אולם הגורם חשוב ביותר שהוביל לירידה בהארעות מחלות זיהומית החל מהמאה ה-20 הוא פיתוח החיסונים והפעלת תכניות חיסון אוניברסליות, שהורידו במידה ניכרת ביותר מחלות זיהומיות שהיו שכיחות בעבר וגרמו למגיפות ואף הצליחו למגר לחלוטין מחלות כגון האבעבועות השחורות".

ובכל זאת, גם היום, מחלות זיהומיות הינן גורם התמותה מספר אחת בעולם.

"מחלות חדשות, שינויים גנטים של נגיפים או חיידקים אותם מערכת החיסון שלנו עוד לא למדה להכיר, שינויים אקלימים ואקולוגים כגון ההתחממות העולמית ואסונות טבע כגון רעידות אדמה ושיטפונות הגורמים להתפרצות של מגיפות, תופעת הכפר הגלובאלי הנגרמת ממעבר בני אדם בין מדינות ויבשות תורמת אף היא להפצת מחלות במדינות שהיו "נקיות" מהן, ירידה בהתחסנות האוכלוסייה ועוד".


מהן המחלות המדבקות השכיחות שאורבות לילדינו בפינה? כיצד נזהה אותן? מהם הסיבוכים? כיצד ניתן לטפל ובעיקר כיצד נמנע אותן מילדינו?

אבעבועות רוח-

ההדבקה מתרחשת דרך האוויר על ידי נגיפים המופרשים מדרכי הנשימה או דרך הנגעים העוריים.

לאחר תקופת דגירה של כ-10-21 ימים יופיעו סימני המחלה: עליית חום, הופעת פריחה מפושטת ומגרדת ביותר על פני כל הגוף. כעבור כ5-7 ימים יפסיקו להופיע נגעים חדשים והחום ירד עם ריפוי מלא של הנגעים, ללא צלקת.
אמנם מרבית הילדים שידבקו במחלה יחלימו ללא סיבוכים ויהיו מחוסנים מפני המחלה, אולם קיימים סיבוכים העלולים להיות מסכני חיים.

שפעת-

המחלות השכיחות ביותר בעונת החורף בילדים הינן דלקות של דרכי הנשימה העליונות הנגרמות על ידי מספר נגיפים.

נגיף השפעת הוא רק אחד מהנגיפים הללו. הוא מדבק במיוחד דרך טיפות זעירות המופרשות מדרכי הנשימה בעת שיעול או עיטוש וגורם למגיפות בכל חורף.

לאחר תקופת דגירה קצרה, בת יום עד 3 ימים מופיעים הסימנים: חום, כאבי גרון, שיעול, נזלת, כאבי ראש וכאבי שרירים.

מכיוון שלא מדובר במחלה חיידקית, אין טעם לטפל בשפעת ובדומותיה בתרופות אנטיביוטיות.
קיימות תרופות כנגד נגיף השפעת, אולם הן יעילות רק אם נלקחות סמוך להופעת סימני המחלה ועד 48 שעות מתחילת המחלה וכן הנגיפים נוטים לפתח במהרה עמידות כנגדן. החיסון יעיל במניעת השפעת אך ניתן רק לילדים מעל לגיל שנתיים ועד לגיל 49 שנים ולאנשים ללא מחלה נשימתית או דיכוי של מערכת החיסון.

דרכים נוספות למניעת הדבקות בנגיף הן הקפדה על רחיצת ידיים, כיסוי הפה והאף בעת עיטוש והמנעות מהגעה לגן, לבית הספר או למקום העבודה לפחות עד 24 שעות מחלוף סימני המחלה.

דלקת אוזן תיכונה-

דלקת אוזן תיכונה נפוצה ביותר בגילאים חצי שנה ועד שנתיים והיא הסיבה השכיחה לרישום אנטיביוטיקה לילדים בשנות החיים הראשונות.

בדרך כלל, קודמת לה מחלה קלה של דרכי הנשימה העליונות המלווה בחום, נזלת ושיעול. הנגיף המזהם את דרכי האוויר העליונות גורם לנזק זמני לריריות ומאפשר לחיידקים הנישאים בדרכי הנשימה העליונות לחדור לאוזן התיכונה ולגרום שם לדלקת.

הסימנים הינם חום, אי שקט, לעתים שיעול ונזלת ואף יתכנו שלשולים או הקאות. ילדים גדולים יותר יתלוננו על כאבי אוזניים עזים.

אמנם דלקת אוזניים הינה מחלה חיידקית, אולם בכ-80% מהמקרים היא תחלוף מעצמה ללא טיפול אנטיביוטי, ולכן בשנים האחרונות מקובל להשהות את הטיפול למשך 24-28 שעות בילדים בני חצי שנה ומעלה שאינם מראים סימני מחלה קשים.

כאשר מדובר בתינוק קטן, כאשר הילד חולה מאוד עם חום גבוה, כאשר ישנו חשש לסיבוך או כאשר לא קיים שיפור לאורך מספר ימים, מומלץ להתחיל טיפול באנטיביוטיקה למשך כ-5-7 ימים.

אחד החיידקים השכיחים הגורמים לעד מחצית מדלקות האוזניים הינו הפנאומוקוק. אחד החיסונים הניתנים לילדינו בשנת החיים הראשונה הינו חיסון כנגד 7 מתוך 80 הזנים של חידק זה שהינם גורמי המחלה העיקריים (חיסון הפרבנר) והוא אמור להוריד במידה מסוימת את שכיחות דלקות האוזניים.

לאחרונה הוחלף החיסון בחיסון מעודכן המכיל 11 זנים של החיידק, המיועד לתת כיסוי טוב יותר כנגד דלקות אוזניים. קיימים ילדים הנוטים לסבול מדלקות אוזניים חוזרות, הזקוקים לטיפולים אנטיביוטים חוזרים. ככל שהדבר קשה, יש לנסות להמנע מטיפולים אנטיביוטים תכופים עקב חשש שהחיידקים יפתחו עמידות לתרופות. לכן, במקרים של דלקות אוזניים מרובות ועיקשות כדאי להתייעץ עם רופא אף אוזן וגרון לגבי האפשרות של החדרת צינוריות אוורור (בלשון העם כפתורים).

מחלות שלשוליות-

שלשולים הינם נפוצים ביותר בשנות החיים הראשונות והם נגרמים על ידי נגיפים, חידקים או טפילים.

במרבית המקרים ההעברה מתרחשת על ידי מגע עם צואה מזוהמת או דרך אכילת מזון מזוהם. א

חד הגורמים השכיחים הוא נגיף הרוטה, הגורם השכיח ביותר לאשפוזים בגיל הרך בשל התייבשות כתוצאה משלשולים. ההסתמנות השכיחה הינה חום, שלשולים מימיים מרובים והקאות, בעיקר בחודשי החורף.

הסיבוך העיקרי, כאמור, הינו התייבשות ואיבוד נוזלים ומלחים, אולם קיימים סיבוכים נוספים כגון דלקת מוח ופרכוסים. אין טיפול בנגיף ולא מומלץ לתת תרופות נוגדות שלשול, מכיוון שהן מאריכות את משך המצאות הנגיף במעיים.

עיקר המאמץ הטיפולי מתרכז בהחזרת נוזלים ומלחים ובמניעת התייבשות. קיים חיסון כנגד נגיף הרוטה, והוא ניתן דרך הפה בחודשים הראשונים לחיים. עד כה היה החיסון מומלץ על ידי האיגודים המקצועיים אך היה צורך לרכוש אותו בבתי המרקחת, החל מינואר 2011 הוא יינתן לכלל התינוקות בארץ בטיפות החלב בגילאים חודשיים, 4 חודשים וחצי שנה.

מחלת שלשולים נוספת, השכיחה יותר בחודשי הקיץ היא הדיזנטריה, הנגרמת על ידי החיידקים סלמונלה, שיגלה או קמפילובקטר. בדיזנטריה השלשולים מלווים בהפרשת ריר ודם, לעתים החום גבוה מאוד וקיים חשש לפרכוסים. במרבית המקרים המחלה חולפת ללא צורך בטיפול, אולם במקרים מסויימים מומלץ טיפול אנטיביוטי. עדיין לא קיים חיסון כנגד החידקים הגורמים לדיזנטריה ולכן הדרך הטובה ביותר להמנע מהמחלה הינה הקפדה על היגיינה ובעיקר על רחיצת ידיים לאחר מגע עם הפרשות ושמירה על היגיינה בהכנת המזון ואחסון נאות שלו.

מחלות חום ופריחה-

פריחות מסוגים שונים מלוות מחלות זיהומיות רבות אך הן נגרמות גם מאלרגיות, מחלות דלקתיות ועוד.

לרוב הפריחה מבטאת מחלה זיהומית נגיפית קלה, אולם לעתים מדובר במחלה דוהרת, ולכן מחלת חום ופריחה מחייבת ביקור אצל רופא הילדים לצורך הערכה.

במרבית המקרים פריחה אדומה נקודתית המלווה מחלת חום פשוטה הינה ויראלית, אם כי קשה לקבוע באיזה נגיף בדיוק מדובר.

משום שהמחלות הללו לרוב קלות ואינן דורשות טיפול אין גם צורך בבדיקות אבחנתיות. בחלק מהמקרים, הפריחה אופיינית וקל לקבוע בבדיקה גופנית מהו הנגיף כדוגמת אבעבועות רוח או מחלת הפה והטלפיים (יש לאמר הפה והגפיים) בה מופיעות שלפוחיות בחיך האחורי יחד עם שלפוחיות בכפות הידיים והרגליים.

מחלת החצבת שהיתה שכיחה בעבר, כמעט נעלמה הודות לחיסון, אולם עקב התפרצויות בארץ ובעולם באוכלוסיות לא מחוסנות, היא עלולה להופיע בילדים עולים חדשים ממדינות בהן לא מתחסנים כנגדה או באנשים המתנגדים מסיבות שונות לחיסונים. באופן יחסי למחלות ילדות אחרות, מדובר במחלה עם הסתמנות קשה יחסית הכוללת בשלב ראשון חום גבוה, נזלת מרובה והפרשות מהעיניים, ובהמשך מופיעה פריחה אדומה גסה מפושטת. סיבוכיה הם דלקת ריאות ודלקת מוח העלולה לגרום לנזק נוירולוגי קבוע.

מחלות המועברות לילדים מבעלי חיים דרך קרציות (כדוגמת הריקציה) גורמות גם הן למחלת חום ולפריחה המופיעה כעבור מספר ימים ולכן כאשר מעריכים ילד עם פריחה חשוב לשאול על חשיפה לבעלי חיים, טיולים ויש לחפש סימני עקיצות. כאשר עולה החשד למחלות אלו, יש לבצע בדיקות ספציפיות לנוגדנים וכן מומלץ טיפול אנטיביוטי.

חשוב להזכיר שחידק המנינגוקוקוס, הנקרא בלשון העם "החידק האלים", עשוי להתבטא גם הוא בחום ופריחה. אם ילדכם מפתח חום, המלווה בהקאות, אפאתיה ניכרת, חיוורון ופריחה המתפשטת במהירות על פני הגוף ולא נעלמת בלחיצה, יש לפנות בדחיפות לבית החולים.

לסיכום, מחלות מדבקות הינן המחלות השכיחות ביותר להן חשופים ילדינו. רובן קלות וחולפות ללא טיפול אולם לחלקן מהלך סוער וסיבוכים אפשריים. לחלק ניכר מהן קיימים חיסונים והם מהווים הדרך היעילה והבטוחה ביותר במניעת המחלה. במקרים בהם לא קיים חיסון, ניתן גם כן להמנע ממרבית המחלות על ידי הקפדה על מספר כללי היגיינה פשוטים כגון רחצת ידיים וזהירות בעת מגע עם הפרשות ובעת אכילת מזונות. למרות כל זאת, לא ניתן להמנע לחלוטין מחשיפה למזהמים שונים ויש לצפות שבשנים הראשונות לחייהם, יחשפו ילדינו למחלות אלו או אחרות, זהו חלק מתהליך הבשלת מערכת החיסון שלהם. לנו, ההורים, נותר למלא את חלקנו ולדאוג להקטין את החשיפה למחלות הקשות יותר.

האם יש לך המלצות להורים למניעה ולהתמודדות עם המחלות המדבקות השכיחות?

ההמלצות העיקריות:

• חסנו את ילדכם בחיסוני השגרה ובחיסוני השפעת העונתית.
• הקפדה על רחצת ידיים תכופה הינה הדרך היעילה ביותר במניעת העברת מרבית הזיהומים – הקפידו על כך ודאגו שיקפידו גם בגן.

• כאשר ילד חולה במחלת חום או שלשולים, אל תשלחו אותו לגן עד שיעברו לפחות 24 שעות מחלוף סימני המחלה. הקפידו שגם הגננות והמורות לא יגיעו חולות לעבודה.

• מתי יש לפנות בדחיפות לבדיקת רופא?

מחלת חום ופריחה המתפשטת במהירות, מחלת חום המלווה בשלשולים דמיים, כאשר הילד אפאתי או מתלונן על כאבי ראש עזים, כאשר יש שלשולים מרובים או הקאות מרובות עם חשש להתייבשות
ובכל מקרה בו הילד חולה וקשה לכם להעריך את מצבו.

מעוניינת לשתף אותנו בתוכן מעניין? שלחי לנו הודעה בוואטסאפ - 0583288642





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. מועיל מאוד... תודה רבה!!!  (ל”ת)


;