1. עמוד הבית
  2. פוליטי
  3. ערוץ הכנסת

גילאון: "השר התקשר, הוא היה עם אינפוזיה. יכולתי להגיד לו לא?"

חבר כנסת וגם בן אדם זה עניין נדיר, ומתברר שאילן גילאון ממרצ הוא אחד כזה. 'בחדרי חרדים' ישב עמו לשיחה, להבין מאיפה באה האנושיות, איך הכל קשור לריבה המפורסמת והכשרה למהדרין שלו ומה היה רוצה לגנוב מבית המשפט העליון ראיון וידאו
יעקב גרודקה, כ' טבת תשע"ח 07/01/2018 19:32

אילן גילאון ראיון פותחת



ח"כ אילן גילאון ממרצ קנה את עולמו בשעה אחת. באופן יוצא דופן ומול זעקות האופוזיציה, הוא עשה מעשה אמיץ ונאות, והתקזז עם השר דוד אזולאי בהצבעה בקריאה ראשונה על חוק המרכולים.

אזולאי שהיה מאושפז בבית החולים בעיצומם של טיפולים רפואיים – התקשר לגילאון וביקש ממנו, גילאון לא היסס לרגע, לא הוא יהיה זה שיגרום לאזולאי לצאת מבית החולים ולהגיע עם אינפוזיה למליאת הכנסת. הוא התקזז עמו וחטף מהלומות מתוככי מחנה האופוזיציה והשמאל.

אבל באי משכן הכנסת - חרדים, חילונים יהודים וערבים - שמכירים את הח"כ החביב ובעל הלשון הצולפת, יודעים שגילאון הוא לא רק איש עם ערכים אנושיים, הוא גם אשף בהכנת ריבה.

את 'ריבת אילן' הוא מכין בביתו שנים רבות, בזכות שכנה מרוקאית זקנה שאמרה לו פעם את משפט חייו: "מה שתשים לו קילו סוכר – יהיה טוב".

ישבתי עם גילאון בלשכתו, כשעל השולחן מונחים שלושה סוגים של ריבה מעשי ידיו, ומול מצלמת "בחדרי חרדים", הוא חזר אל הרגע בו החליט ללכת נגד כולם ולהיות אנושי. היה זה באותו יום שני, בשעה 20:30, כשהטלפון הנייד צלצל והשר דוד אזולאי היה על הקו.

אבל לא רק על פוליטיקה שוחחו. גם על איך אימפריית הריבה החלה ומה הקשר בינה לבית המשפט העליון. צפו בראיון הווידאו.



• • •

אתה יודע, אם אתה הולך היום ברחובות בני ברק יש לך הרבה אוהדים. אוהבים אותך ברחוב החרדי

"צריך לפתוח שם סניף. משום מה, מה עשיתי? למה כל החסד הזה נופל עלי?".

גילאון שקיזז את אזולאי – לא מבין על מה המהומה: "זה דבר - מה שנקרא 'בקטנה', אף פעם לא חשבתי שזה צריך להיות אישיו. בא תבין, הסיפור פשוט, פעם אחת שנבין אותו: בשמונה וחצי בערב דיברתי עם דוד אזולאי, וזה היה בינו לביני. לא בין קואליציה לאופוזיציה ולא בין שום דבר לשום דבר, יש מצבים שאתה מקבל החלטות כאלה, ככה. בלי קשר לשום משמעת ושום כלום. הבנתי שאם אני לא יתקזז אתו - הוא יקום ממיטת חוליו ויבוא עם האינפוזיה מהטיפול שלו כדי להצביע, כי המרכול מאוד חשוב.

"הייתי משנה את התוצאה בכך שהיא הייתה שישים – חמישים וחמש לעומת שהייתה חמישים ותשע – חמישים וארבע, ונניח שהוא 'עבד עלי', אתה היית לוקח סיכון שהוא יגיע לפה? לא התאים לי".

הפעם, לפני ההצבעה בקריאה שניה ושלישית גם פנו אליך?

"לא פנו אלי וזה שונה לגמרי, כי הפעם היה פנאי, זה לא הבנאדם עצמו פנה אלי. מה יכולתי להגיד 'בא, למה בקואליציה לא רוצים אותך..?'".

אם הוא היה פונה אליך כעת, היית מקזז אותו שוב?

"דוד אזולאי? בנסיבות כאלה? אני לא בטוח, משום שזה כבר היה פעם שנייה. אני חשבתי גם אז שהם היו צריכים לבטל, אבל מה אני יכול לעשות, הם לא היו בני אדם, בקואליציה - אני מדבר, אולי ב'ישראל ביתנו'. הם גם לא היו בני אדם בזה שהם כל כך ממהרים, מה הדחיפות של החוק הזה, ראבק, שיחכה עוד שבוע, מה קרה?".

"עכשיו, למה זה שונה במקרה ההוא?, כי המקרה ההוא היינו לבד, דוד אזולאי ואני בטלפון, ואני יודע שאין מי שיושיע את העניין הזה, אז מה הייתי אומר לו 'חפש את החברים שלך בקואליציה'? אתה פגשת את זה, אתה תפתור את זה".

לדבריו של גילאון: "ידעתי שאקבל על הראש, אבל אין לי בעיה".

אתה מתחרט על המעשה הזה? כי באמת קיבלת על הראש

"לא מתחרט, וגם קיבלתי הרבה מאוד פרגון על העניין הזה, במחנה שלי קיבלתי, הרבה אנשים היו צריכים להתבייש בפרשה הזאת – אני לא אחד מהם, ותאמין לי עשיתי שטויות בחיים שלי, וזה לא אחד מהן. בנסיבות דומות – אני אעשה זה שוב. תמיד אותו דבר, זה הבסיס שלי בתור שמאלן".

אילן, לא באנו לדבר על פוליטיקה, באנו לדבר על הריבה המפורסמת שלך

"אגיד לך מה תולדות הריבה", הוא פותח, "בבלוק שגדלתי באשדוד, אחת השכונות העניות באשדוד, מולי גרה שכנה מרוקאית, עיישה אברג'ל, והיא אמרה לי פעם: 'מה שתשים לו קילו סוכר – יהיה טוב'. תקשיב, זה תפיסת עולם של שיא האופטימיות המרוקאית שאתה יכול לחשוב עליה. תחשוב שמקילו סוכר אתה יכול לעשות תיקון עולם, יהיה טוב. ואז שנים אחרי זה, נזכרתי.

"נתקעתי עם איזה שני קילו חבושים. עם חבושים אין הרבה מה לעשות, אתה יכול לשחק איתם בכדור רגל או לזרוק על השכנים, זה פרי חזק מאוד, זה עוקר לך שיניים. זה ריבה של מימונה, במרוקאית קוראים לזה 'ריבת חבושים', ואני מנסה לטפל בחבושים, לקלף, לחרצן. עכשיו, האמת שאני לא אוהב ריבה, אני לא מתלהב מדברים מתוקים, והיה לי אז, וחיפשתי צנצנות והתחלתי לחלק, ומאז ועד עכשיו אני לא מפסיק".

"יש לי סיר גדול, שלא ידאגו לכשרות. דרך אגב זה של 'הריבן הראשי', כך קוראים לי, אני 'הריבן הראשי לישראל', ואין אשכנזי, ספרדי תימני, יש רק אחד, ולכן אם יגידו שאני חבר כנסת גרוע – לא אכפת לי, אבל על ריבה אי אפשר לדבר רע".

אני רואה שלכל ריבה יש שם וכוונות משלה

"כן, זו ריבת משאלות. אני צריך להתאים לך את הריבה, ובתוך הריבה יש תפילה, שאני מדבר איתה, אני צריך להתאים לך את הריבה ככה שתגשים לך את משאלותיך".

מה הריבה הכי מוזרה שעשית בחיים?

"מכל דבר שיש בו נוזלים. מהכל אפשר לעשות ריבה, אבל הריבה העיקרית שאני עושה – זו ריבת וורדים. שתלתי לעצמי ורדים, זה ורד מיוחד מזן מיוחד, קוראים לו 'כלאת התה', את זה אין למצוא בחנויות, את זה אתה צריך לפלח מגינות, לקטוף בגינות ללא רשות. מה הבעיה? שהוורד המיוחד הזה איפה הוא נמצא? בבית המשפט העליון, נו, אתה מתאר לעצמך שאני בתור מחוקק לא יכול לבוא ולפלח וורדים מבית המשפט העליון פה, ולכן שתלתי בגינה שלי וורדים כאלה. מהעלים שלהם אני עושה ריבה מדהימה – אותה תטעם אותה בקרוב מאוד".

"הריבה היא כשרה למהדרין. היא נעשית בסיר כזה שאפילו שר הדתות בכבודו ובעצמו אכל ממנה".

אולי זה ה'דיל' שלכם, הוא אכל מהריבה ואתה נתת לו קיזוז

"לא, זה היה בתקופה שעוד לא היה ביננו מערכת יחסים של 'מתקזז סדרתי'. הבאתי לו בלי קשר לקיזוז. אבל גם לשר הדתות הקודם של הקודם, היה אוחנה, גם הוא קיבל ממני"
.
חברי כנסת החרדים, כיום, טועמים מהריבה שלך?

"אני מקווה, הם לוקחים את זה. אני מקווה שהם לא מעיפים את זה בבית, כי אז זה חילול השם ממש. יש לי כבוד למורשת שלי, אני בן חורין למורשת".

לפני שנה קיימתי ראיון עם יגאל גואטה הח"כ לשעבר, והוא בחר בך כחבר כנסת שמהווה דוגמא עבורו. ואני שומע את זה גם מח"כים אחרים, גם אצל הח"כים החרדים. איך אתה עושה את זה?

"יגאל הוא חבר נפש שלי. אני עיוור בצבע, מין, גזע, דת, קבוצה, יש פסוק קטן בתהילים שאומר 'סור מרע, עשה טוב, בקש שלום ורדפהו', אני משתדל לקיים את הפסוק הזה כל חיי. זה הכל, ללא הבחנה. אני לא רואה אנשים דרך הלבוש או מה אומרים עליהם".

"לפני שאני שואל את דעתו של אדם, אני צריך לדעת לדעת שהוא עונה על כמה דרישות מאוד בסיסיות, למשל, לדעת איך להפעיל כרטיס אשראי, לבכות בלי בצל בכיס, אדם שיש לו בכלל דעות ולא שהוא מדבר על פי מה שכותבים לו בצ'אטים".

על הבצל רימזת על דרעי?

"לא יודע, מי שבוכה עם בצל, אז הוא בוכה עם בצל, אני לא מרמז, תחשוב. אני אומר, בן אדם צריך שיהיה לו שק דמעות משל עצמו".

גילאון מספר שזו גם הסיבה שהצביע לנשיא המדינה ראובן ריבלין, למרות היותו איש שמאל, "הוא היחיד מבין המועמדים שיש לו דמעות. אני מכיר את מקור נביעת דמעותיו", ומוסיף, שזה היה סוד הקשר המיוחד שהיה לו עם אורי אורבך ז"ל.




הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. לגלאון יש מראה של פארברעכער.  (ל”ת)

    יענקב

  2. האנושיות באה מהחילוניות.  

    שריר

    • חחחחחחחחחחחחחחחח למה 

      אחי אתה קורע!!! הרסת אותי

  3. איך קנה את עולמו.. קשקשנים אפסיים. אנושיות לא אומר כלום על דיעותיו הפסולות. פתאום הרשע הפך לאדמור  


  4. ראיון מרתק עם איש מרתק  (ל”ת)

    מרתק

  5. אין בין אדם שהוא טוב או רשע. כל יהודי יש בו מעשים טובים ויש בו מעשים רעים  


  6. בן אדם טוב האילן הזה עושה את עבודתו בכנסת,ולא מאכזב את שולחיו.  

    רחלי

  7. אמנם ח"כ גילאון בעל דעות שמאלניות, אך בעל לב ורגש אנושי  

    דולי

  8. ראיון יפהפה, באמת איש מקסים, אבל...  

    חיים

  9. עדיף הוצאת ריבה על הוצאת דיבה  


  10. הוא אדם מיוחד, עוזר לחרדים במים בו בחכי"ם החרדים חסומים..  (ל”ת)

    חי

  11. ריבות  

    אזרחית ותיקה

;