ל' ניסן התשפ"ד
08.05.2024

מהו האירוע של השנה? - 50 אישים בוחרים

ערב שנת תשע"ב מסכם אתר 'בחדרי חרדים' בפרויקט ענק ובלעדי את השנה שחלפה: רבנים, אישי-ציבור ועיתונאים בוחרים את ה-אירוע של השנה • 50 אישים בוחרים

עיבוד: בחדרי חרדים
עיבוד: בחדרי חרדים



ערב שנת תשע"ב מסכם אתר 'בחדרי חרדים' - האתר החרדי הגדול בעולם - בפרויקט ענק, מיוחד ובלעדי את השנה שהייתה - התשע"א.

פנינו אל 50 רבנים, זמרים, אישי-ציבור, עיתונאים, סופרים, ראשי מערכות הצלה וביטחון, לצד לוחמים חברתיים, וביקשנו מהם לבחור את האירוע המשמעותי ביותר שעבר עליהם - זה שריגש, עורר או הכי השפיע עליהם - במהלך השנה שחלפה.

חלקם בחרו בסיפור אישי. אחרים בחרו באירועים ציבוריים. היו כאלו שהעדיפו לנצל את הבמה בכדי לקדם נושאים שאינם זוכים לסיקור בימים כתיקונם, והיו גם מי שבחרו לקדם את עצמם.

רגע לפני כניסת השנה החדשה, אנו מגישים: אלו האירועים שעשו את שנת תשע"א.

תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה.

הגאון רבי ישראל מאיר לאו. צילום: יעקב כהןצילום: הגאון רבי ישראל מאיר לאו. צילום: יעקב כהן
הגאון רבי ישראל מאיר לאו. צילום: יעקב כהן


הגרי"מ לאו • המחאה החברתית

הגאון רבי ישראל מאיר לאו רבה הראשי של תל אביב – יפו:

"אי אפשר להתעלם מהתופעה של מאות אלפי אזרחים שיצאו לרחובה של עיר להשתתף בזעקה חברתית בנושאי דיור ושכר לימוד ומזון.

"גם מי שלא השתתף בהפגנות ובמחאות עצמן מטעמים של צניעות או ביטול תורה, או כל סיבה אחרת. היה שותף לצורך שעלה מזעקתם של ההמונים - שיהיה לכל אדם לחם לאכול, בגד ללבוש וקורת גג לראשו.

"אנחנו חזרנו לארץ אבות לא על מנת שמי מאיתנו ינטוש אותה ביום מן הימים, מהיעדר אמצעי מחיה או קורת גג. גם אם אינך מסכים מחלק ממארגני ההפגנות והעומדים מאחוריהם, אינך יכול להישאר אדיש לקריאה עצמה שאומרת שזה הבית של העם היהודי - ואין בלתו! לא יתכן שחסרי בית או חסרי אמצעי מחייה יחיו בתוכנו. אני רואה בעצם הזעקה דבר חשוב וחבל שהגענו לזה, אבל יש לברך אדם שאומר זה ביתי ואני לא רוצה לנטוש אותו .

"אני מאחל לגולשי אתר 'בחדרי חרדים' שתהיה הרמת קרן התורה בישראל וממילא הרמת קרן ישראל בעולם. אני מאחל לכולנו שנתגבר על כל חילוקי הדעות והפערים החברתיים וההשקפתיים ונהיה כולנו אגודה אחת לעשות רצונו יתברך בלבב שלם אזי גם נהיה ראויים לגאולה שלימה ולבניית בית הבחירה במהרה בימינו אמן".


הגרא"י שליזנגר, גאבצילום: הגרא"י שליזנגר, גאב
הגרא"י שליזנגר, גאב


הגרא"י שלזינגר • רפיון בבין אדם לחבירו

הגאון רבי אברהם יפה שלזינגר, גאב"ד ז'נווה, רב קהל 'בצל החכמה' בירושלים ומחבר ספר שו"ת 'באר שרים':

"השנה חל ראש השנה בשני ימים ולאחר מכן חל שבת.

"בנביא הושע כתוב "יחינו מיומיים וביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו". זקני החתם סופר אמר בדרשה ימים ספורים לפני ראש השנה, וזה מתאים גם לימנו אנו, אנחנו אומרים בתפילה: 'זכרנו לחיים' ואחר כך אנחנו אומרים: 'כתבנו בספר החיים'. בתפילות הימים הנוראים אנחנו אומרים: 'ובכן תן פחדך'. מה זה ובכן?

"אסתר המלכה אמרה ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת.

"היעב"ץ מסביר ש'ובכן' זה בגימטרייא 72 וזה חסד. ולא בחינם שאסתר הולכת למלך היא מתכוונת ל'חסד' כך גם אנחנו מבקשים בחסד. אסתר אמרה צומו עלי שלושה ימים שזה 72 שעות. ומה שאנחנו מבקשים חיים שהקב"ה נותן לנו ולכן אנחנו מבקשים זכרנו לחיים שיהיה במעט ואנחנו לא מסתפקים ואנחנו מבקשים וכתבנו לחיים.

"ולכן השלושה ימים של ראש השנה. הכול מסתובב סביב חסד 'עולם חסד יבנה' וזה גורם שלא יהיו רציחות מה שהיו כאן במהלך השנה. מה שצריך להתחזק אנו בימינו זה בבין אדם לחברו שיום כיפור לא מכפר שהמביא את כל האסונות וזה הדבר החשוב ביותר בבין אדם למקום הקב"ה סולח . אבל כאן צריך להיזהר בכל הדברים שנוגעים לבין אדם לחברו כבוד רבו וכבוד חברו, ולכן צריך להרבות בחסד".


הגאון רבי שמואל רבינוביץ. צילום: בחדרי חרדיםצילום: הגאון רבי שמואל רבינוביץ. צילום: בחדרי חרדים
הגאון רבי שמואל רבינוביץ. צילום: בחדרי חרדים


הגר"ש רבינוביץ' • תפילת בנות הסמינרים

הגאון רבי שמואל רבינוביץ, רב הכותל והמקומות הקדושים:

"השנה החולפת כללה כל כך הרבה אירועים, אך מה שנחרת אצלי בזיכרון זה התפילה של אלפי בנות סמינרים בערב ראש חודש אדר ברחבת הכותל המערבי - שריד בית מקדשינו.

"התפילה המרגשת שאורגנה על ידי ארגון 'דרכי מרים' הייתה לרפואת חולי עמו ישראל, כשהתפילה פורצת ממעמקי הלב היה ניתן לראות בנות צעירות שדמעו לרפואת חולים רבים, זה בעיני הדבר המרגש ביותר והאירוע שאני זוכר במהלך השנה החולפת.

"באירוע הזה יש מסרים עמוקים א. בימים אלו שכולנו מתפללים שתכלה שנה וקללותיה, ועם ישראל מתמודד עם צרות רבות ואויבים מבית ומבחוץ, גם הרבה מחלות וייסורים יש, ובכל ערב רואים בכותל מנינים לרפואת עם ישראל וזה מתאים לימים הללו וזה מה שאומרים בסליחות פנה אל התלאות ואל לחטאות. ב. הבנות שהגיעו להתפלל לא הכירו את השמות של החולים והם הקריאו מאות שמות וראיתי אלפי בנות שדמעו זה בעיני האירוע המרגש של השנה.

"גם בימים האלו שהם ימי סליחות וברחבת הכותל מגיעים מכל גווני הקשת לבקש סליחה מבורא עולם אין לי ספק שהקב"ה רואה את עמו ישראל בשעות האלו ואמר בנים אתם לה' אלוקיכם.

"אני מאחל לכל גולשי אתר 'בחדרי חרדים' שיכתבו ויחתמו בספר חיים ברכה ושלום. נזכר ונכתב לפניך אנחנו וכל עמך בית ישראל לחיים טובים ולשלום".



הגאון רבי אליהו שלזינגר רבה של גילה. צילום: יעקב כהןצילום: הגאון רבי אליהו שלזינגר רבה של גילה. צילום: יעקב כהן
הגאון רבי אליהו שלזינגר רבה של גילה. צילום: יעקב כהן


הגר"א שלזינגר • רצח 'באבא אלעזר' ומצבו של הגרי"ש

הגאון רבי אליהו שלזינגר, רבה של שכונת גילה בירושלים והרב הפוסק של רבנות ירושלים:

"האירוע שהכי השפיע עלי הוא הרצח האכזרי והמתועב בו נרצח בדם קר האדמו"ר המקובל רבי אלעזר אבוחצירא זצ"ל מבאר שבע.

"ברצח הנוכחי יש שלושה דברים מזעזעים: א. עצם הרצח שהוא הדבר הנורא. ב. הרוצח שהוא עצמו נקרא 'חרדי'. ג. הנרצח שהוא גדול בישראל. שלושה דברים אלו הם דברים נוראיים כל אחד בפני עצמו שגרמו לדבר המזעזע שתפס כל בריה בכל מקום שהיא ואותי בפרט.

"הדבר השני שתפס אותי היא הדאגה ממצב בריאותו של הגרי"ש אלישיב שהסעירה אותי באופן מיוחד ומסעירה בפרט את כל העולם התורה. שהקב"ה ייתן להרב אלישיב אורך ימים ושנים ויזכה להנהיג את כלל ישראל עד יבוא ינון.

"אני מאחל לגולשי אתר 'בחדרי חרדים' שתהיה לנו שנה טובה ומתוקה ונזכה להרים את קרן התורה בישראל וסוף סוף יהיו רבנים ראשיים בירושלים".


הרב אליעזר ברגר. צילום ארכיון: מוסדות מישקולץצילום: הרב אליעזר ברגר. צילום ארכיון: מוסדות מישקולץ
הרב אליעזר ברגר. צילום ארכיון: מוסדות מישקולץ


הרב אליעזר ברגר • שמחת בית השואבה

הרב אליעזר ברגר, בנו של האדמו"ר ממישקולץ וראש ישיבת מישקולץ:

"האירוע המרכזי בעיני שתופס אותי כל השנה הוא שמחת בית השואבה הנערכת מידי שנה במוצאי יום טוב ראשון של סוכות בכיכר מישקולץ בעיר פתח תקווה. פתח תקווה כעיר חילונית מובהקת, לא סוגרת לעולם את רחובה הראשי. אבפילו כשמדובר בחגיגות יום העצמאות.

"אלפים רבים גודשים את רחובות העיר וזועקים ה' הוא האלוקים ומקבלים על עצמם עול מלכות שמים זה מבחינתי האירוע הגדול של השנה. השנה צפוי לנו האירוע ביתר שאת וביתר עוז להביא כמה שיותר משתתפים למעמד".


הרב מרדכי בלוי. צילום ארכיוןצילום: הרב מרדכי בלוי. צילום ארכיון
הרב מרדכי בלוי. צילום ארכיון


הרב מרדכי בלוי • האירוע שלא התקיים

הרב מרדכי בלוי יו"ר משמרת הקודש ומחנך:

"אני חושב שהאירוע המרכזי של השנה הוא דווקא אי קיומו של 'אירוע' מסוג ערבי השירה שהיו מיועדים לציבור החרדי.

"במהלך השנה האחרונה התפתחה ביותר ההבנה של הנזקים השונים הטמונים בערבי השירה, והמסר נקלט במגוון רחב של ציבורים אשר הפנימו את הסכנות האלו.

"כאמור, ההוכחה בשטח היא שלא היו אירועים מסוג זה המיועדים לציבור החרדי במהלך השנה וזהו בהחלט אירוע ראוי לציון".





יוסף שוינגר. שמחה ועצב משמשים בעירבוביהצילום: יוסף שוינגר. שמחה ועצב משמשים בעירבוביה
יוסף שוינגר. שמחה ועצב משמשים בעירבוביה


הרב יוסף שוינגר • מירון ורצח לייבי

יוסף שוינגר, מנכ"ל המקומות הקדושים וחבר הנהלת ישיבת חברון:

"בעיני, האירוע המשמעותי ביותר בשנה האחרונה, הוא העובדה שלאחר עבודה מאומצת של חודשים ארוכים, ראינו בל'ג בעומר האחרון, חצי מיליון אנשים שהגיעו וחזרו מציונו של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי. למרות הציניקנים והספקנים שהטילו ספק בהעברת המבצע הכי מורכב להפקה בארץ ישראלי, הצלחנו בסיוע רבים מעל ומעבר למשוער.

"לשמחתי, קיבלנו אלפי פידבקים חיוביים ומרגשים מאנשים שהגיעו לציון בנוחות וביעילות, וזו גולת הכותרת של הפעילות שלנו בשנה האחרונה.

"אירוע נוסף שגרם לי לזעזוע בלתי נתפס, הוא הרצח המזעזע של הילד לייבי קלצקי מניו-יורק. העובדה שיהודי המשתייך לקהילה היהודית יכול לבצע מעשה שכזה, לא נותנת לי מנוח. שבועות לאחר מכן, נרצח גם הבאבא אלעזר. אני חושב שלא היה מעולם סיטואציות שכאלו. שני יהודים שמשתייכים לקהילה הדתית והחרדית, מצבעים רצח בדם קר. הכי קל לומר שמדובר בחולי נפש, וכך לגמור את הסיפור, אבל צריך לעשות חשבון נפש מעמיק. ראוי שבהכוונת גדולי ומאורי הדור נעלה את הדברים לסדר היום, ונעשה חשיבה ותשובה איך הגענו למצב הזה".

"אולי שני האירועים סותרים אחד את השני. שמחה ועצב משמשים בערבוביה, אבל כנראה ככה העולם מתנהל"


חונא דייטש. עורך עיתון וחזן. צילום: שוקי לררצילום: חונא דייטש. עורך עיתון וחזן. צילום: שוקי לרר
חונא דייטש. עורך עיתון וחזן. צילום: שוקי לרר


חונא דייטש • ההדלקה של תולדות אהרון

חונא דייטש, עורך ומנכ"ל המגזין המצולם 'העולם החרדי':

"האירוע של השנה הוא הרצח של האדמו"ר רבי אלעזר אבוחצירא זצ"ל. המשפחה של אמי שתחי' היו מאוד מקורבים אליו וגם אני זכיתי להיות אצלו בתור בחור.

"העובדה שיהודי רוצח אדמו"ר תוך 3 דקות, זהו דבר שאין לו אח ורע. מבחינה אישית, היינו באמצע לסגור את העיתון, ואני לא זוכר כזאת עבודה קשה. מעולם לא התפרסמו תמונות מחייו של רבי אלעזר. המקום היחיד בו היו תמונות של הבאבא אלעזר, זה אתר 'בחדרי חרדים', וכל תמונה שהצלחנו להשיג הייתה שמחה גדולה.

"האירוע השני שאני זוכר, והוא האירוע המשמח של השנה, זה ההדלקה המסורתית של חסידות תולדות אהרן במירון. אני כאיש מירון מכיר את המערה ורוקד במשך 48 שעות ברציפות.

"ההדלקה של תולדות אהרן זה אירוע מדהים בכל מהלך ההדלקה איך שהאדמו"ר מדליק בדבקות והר מירון שחור משחור. הרגע שהשלהבת עולה וההר מתרומם כולו, נותן לי את הכוחות לכל השנה".


העיתונאי יענקי קצבורג. צילום: משה גולדשטייןצילום: העיתונאי יענקי קצבורג. צילום: משה גולדשטיין
העיתונאי יענקי קצבורג. צילום: משה גולדשטיין


יענקי קצבורג • ארבעה אירועים, שנה אחת

יענקי קצבורג, עיתונאי ומנהל מוקד נייעס:

"ניתן לומר שביחס לשנים קודמות בהם אני מסקר את התחום של בחצרות הקודש, השנה הייתה מלאה וגדושה בהתרחשויות דרמטיות. נתחיל בפרשיית 'המתמידים' שהחלה בקול רעש גדול. המעצרים, החקירות והפשיטות. בשורה התחתונה ראינו בלון נפוח שהתפוצץ, אין כתב אישום בפרשייה שהולכת ודועכת אך כמו תמיד התקשורת משמשת באירוע כדי להסית ועצורי הפרשה יוצאים ללא רבב.

"האירוע השני הוא ההכרה שמשרד החינוך מתנכל לציבור החרדי והכינוס הדרמטי בביתו של הגראי"ל שטיינמן והדברים החריפים שנשא הרב אפרתי באותו כינוס. לאחר מספר חודשים ביקר שר החינוך בבתיהם של ראשי ישיבת פוניבז', ביקור בו השתתפתי וסיקרתי אותו מכלי ראשון.

"האירוע השלישי פטירתם של ארבעה מגדולי ישראל: הגרמ"י ליפקוביץ - שהיה חלק בלתי נפרד מהסיקורים בחצרות הקודש. הגרי"ד קופלמן - שזכיתי לסקר את ביקורו ההיסטורי בארץ לפני כשנתיים וחצי. הגר"ח שטיין והגר"ח סרנא זצ"ל.

"האירוע הרביעי הוא מעשי הרצח של רבי אלעזר והילד לייבי קלצקי שאיחדו את הציבור החרדי על כל פלגיו וחבל שרק במקרה כזה".


ישראל הירשמן מובא להארכת מעצרו. צילום: פלאש 90צילום: ישראל הירשמן מובא להארכת מעצרו. צילום: פלאש 90
ישראל הירשמן מובא להארכת מעצרו. צילום: פלאש 90


ישראל הירשמן • פתאום עצרו אותי ברחוב

ישראל הירשמן, מ'כוכבי' פרשיית המתמידים' ואמרגן תזמורות:

"מטבע הדברים האירוע שהכי נחרט בזיכרוני, היה רגע מעצרי בפרשיית 'המתמידים'. יצאתי מביתי לעבודה, ונעצרתי על ידי מארב משטרתי. לא ידעתי על מה ולמה. לקחו אותי לחדר חקירות ושם חיכה כבר עורך הדין שלנו שהסביר לי במה אני חשוד.

"משם הכול התגלגל עד לשחרורי ממעצר. ברוך ה' רכבי הוחזר לי והעיקול על חשבון הבנק הוסר.

"במסגרת עבודתי אני חושב שחתונת אחותי לפני מספר חודשים, הייתה אבן דרך משמעותי. משרד ההפקות שבבעלותי 'ישמח ישראל' נתן את המרב בכל הקשור להפקה המוזיקלית והשמחה לאחר פרשיית המתמידים הרקיעה שחקים".


שמואל חיים פפנהיים. צילום: מנחם הלויצילום: שמואל חיים פפנהיים. צילום: מנחם הלוי
שמואל חיים פפנהיים. צילום: מנחם הלוי


שמואל חיים פפנהיים • הסיקור המוטה של 'יתד נאמן'

שמואל חיים פפנהיים, עורך 'העדה' לשעבר:

"בליל ט' באב עברתי דרך מרכז העיר ליד 'המשביר לצרכן' ברחוב קינג ג'ורג' בירושלים. ראיתי כ-5000 יהודים, חלקם עם כיפות לראשם וחלקם ובלי כיפות, כשלפניהם עומד מסך ענק, עליו כתוב את מגילת 'איכה', ובראשם ישב אדם והקריא להם את מגילת איכה והקינות.

"המראה הזה עשה לי סחרחורת בראש והוא לא עוזב אותי עד לרגע זה. לראות יהודים שלכאורה מנותקים מכל דבר של יהדות חורבן, יושבים ואבלים על חורבן הבית. כל זה היה במקום המאהלים של 'צדק חברתי' שלחמו על מצוקת הדיור. עמדתי דקות ארוכות והסתכלתי על המחזה המרגש. בעיני, זה האירוע המשמעותי ביותר שקרה השנה.

"אירוע נוסף שנחרת בזיכרוני הוא פטירתו של הגאון רבי יצחק דב קופלמן זצ"ל - זקן ראשי הישיבות. פתחתי את עיתון 'יתד נאמן' למחרת וגיליתי כי הכתבה על פטירתו התנוססה בעמוד למטה ולא ככותרת ראשית. הכול בגלל שלא היה מעורב בבחירות של דגל התורה. זה דבר מצמרר ומכעיס ואני מקווה שיעשו תשובה".


שוקי לרר בפוזה אופיינית. צילום יעקב כהןצילום: שוקי לרר בפוזה אופיינית. צילום יעקב כהן
שוקי לרר בפוזה אופיינית. צילום יעקב כהן


שוקי לרר • השנה, איבדתי אבא

שוקי לרר, מראשוני הצלמים בציבור החרדי:

"האירוע שהכי זכור לי זה פטירתו של הגרמ"י ליפקוביץ זצ"ל.

"את הרב לפקוביץ צילמתי כמעט כל יום. גבירים שפקדו את מעונו, כתיבת אותיות בספרי תורה, ילדי חלאקה שבאו לר' מיכל יהודה שיגזוו את מחלפות ראשם וחגים. בשונה מגדולי ישראל שם אני מסתובב, אצל הגרמ"י הרגשתי כמו בן. לכל אחד נתן הרגשה כאילו הוא בנו ממש. לי הוא ממש נתן יחס מועדף. במהלך מסע ההלוויה, אותו תיעדתי, הרגשתי שבר עצום.

"השנה אף צילמתי תמונות פספורט. אני מצלם בקביעות אדמו"רים ורבנים וראשי ישיבות שלא מגיעים לפוטו והתמונה היא לשימוש אישי לבית האדמו"ר בלבד. התמונה מיועדת בכדי להוציא דרכון המשמש את האדמו"רים ביציאה לחו"ל או להוציא תעודת זהות בשביל להצביע בבחירות.

"דבר מעניין שאני מציין בהתרגשות בכל פעם שאני צילמתי ותיעדתי 'יום בחיי' אצל כל גדולי ישראל, איך נראה יום במחיצתם. השנה צילמתי את הגר"ע יוסף ביום בחייו איך שהוא לא פוסק רגע אחד מתלמודו. בכל אירוע שאני יוצא לירושלים אני מגיע שעתיים קודם להיכנס אל הגר"ע יוסף.

"אני מצטער על כך שהופסקו נסיעותיהם המשותפות של הגראי"ל שטיינמן והאדמו"ר מגור, אותם ליוויתי בכל הטיסות. כל טיסה זה יומן מסע בפני עצמו וחבל שנפסקו המסעות האלו ברחבי העולם".


יצחק נחשוני. צילום: בחדרי חרדיםצילום: יצחק נחשוני. צילום: בחדרי חרדים
יצחק נחשוני. צילום: בחדרי חרדים


יצחק נחשוני • האסונות

יצחק נחשוני עורך עיתון 'מרכז העניינים':

"האירוע המרכזי של השנה מבחינתי הוא דווקא האסונות שפקדו אותנו בתכיפות רבה, ובפרט פטירתם של גדולי ישראל וגדולי הרבנים.

"במהלך השנה עזבו אותנו כמה וכמה מגדולי ישראל ובהחלט מדובר במכה קשה לדור.

"כלל ישראל שנהנה במשך כל השנה מעצה ותושייה מגדולי ישראל ומרגיש את המחסור הכבד שהשתרר בפטירתם, יבקש השנה ביתר שאת תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה".


יגאל רווח צילום: יעקב כהןצילום: יגאל רווח צילום: יעקב כהן
יגאל רווח צילום: יעקב כהן


יגאל רווח • חשבון נפש של המגזר

יגאל רווח, מנכ"ל פרסום אפיקים:

"אני חושב שפטירתו של 'באבא אלעזר' זה הקו האדום שעברנו במהלך השנה החולפת. לא מדובר כאן ב'עוד' טרגדיה או אירוע.

"עצם העובדה שאירוע כזה התרחש במגזר החרדי בפרט, ובכלל שיהודי הגיע למצב שהוא דוקר רב, זה מצריך את הזכירה הכי מעמיקה.

"צריך לעשות הכול כדי לזכור שאירוע מצער שכזה קרה ולקיים בעקבותיו חשבון נפש אמיתי ונוקב, אסור שאי פעם ישנה דבר שכזה או אפילו דומה לזה".


איסר בריסק צילום: ארכיוןצילום: איסר בריסק צילום: ארכיון
איסר בריסק צילום: ארכיון


אברהם בריסק • השריפה בכרמל

אברהם איסר בריסק, מנכ"ל פרסום בולטון:

"אני חושב שאסון השרפה בכרמל הוא ה'אירוע' של השנה.

"בנימה אישית, אני זוכר את הרגע שהתקשר אלי מנכ"ל מלון ניר עציון, מלקוחותינו, ובית המלון שברשותו היה סמוך לשרפה.

"למרות שכבר היה מוכן הכול לשבת לאירוח של כ-300 איש, נאלץ לפנות את כולם מכיוון שלא ידעו כיצד ולאן תתפשט האש והוא עצמו נותר שם עד הרגע האחרון ממש בכדי לוודא שלא נותר איש בכדי שלא תהיה פגיעה בנפש חס ושלום".


שמוליק בן רובי. צילום: יואל רייזנרצילום: שמוליק בן רובי. צילום: יואל רייזנר
שמוליק בן רובי. צילום: יואל רייזנר


שמוליק בן רובי • התפרעויות הסיקריקים

שמואל בן רובי, דובר משטרת ירושלים:

"במהלך השנה החולפת, פעלה המשטרה במגזר לעקירת עשבים שוטים אשר שמו להם למטרה להפר את הסדר ושלום הציבור בשכונות החרדיות.

"פעילות זאת תימשך ביתר שאת גם השנה. אגף קהילה ומשטרה של משטרת המחוז, ישמח לקלוט לשרותיו מתנדבים נוספים כדוגמת "השומרים" אשר יסייעו בידי המשטרה בשמירת הסדר ואכיפת החוק בשכונות.

"המשטרה לא תיתן לקומץ פורעים לנסות ולהמשיך לפגוע בבעלי חנויות ועסקים בשכונות החרדיות ותפעל נגדם ביד קשה. יבוצעו מעצרים כפי שנעשה עד כה והחשודים יועמדו לדין".


אושי שלומוביץ. צילום: ארכיוןצילום: אושי שלומוביץ. צילום: ארכיון
אושי שלומוביץ. צילום: ארכיון


אושי שלומוביץ' • שיתוף הפעולה עם מד"א

אושי שלומוביץ, יו"ר 'הצלה – גוש דן':

"בראש ובראשונה ניתן לומר כי בשנה האחרונה ניכר ביותר כי כי 'הצלה גוש-דן' הינו ארגון המתנדבים החרדי היחיד בישראל, כאשר התנהלות המתנדבים וכפיפותם למרות גדולי ישראל ניכרת בכל ההתנהלות בה הם מקדשים שם שמים ורואים בכך סיעתא דשמיא מיוחדת.

"ההתנהלות המקצועית הביאה קבוצות מתנדבים מירושלים וערי הלוויין שלה להסתופף תחת כנפי הארגון, כמו גם קבוצות נוספות ברחבי הארץ, המבקשים להמשיך ולהתנהל בדרך מקצועית וצנועה, הרחק מזרקורי הפרסום, תוך הקפדה על הערכים המקודשים של שמירת השבת וגדרי ההלכה.

"שיתוף הפעולה עם מד"א העמיק ומוכיח את עצמו בהזנקה מהירה של המתנדבים לאירועים השונים עם מענה מיוחד לאוכלוסיה החרדית. כ-70 אלף מקרים טופלו במהלך השנה, התווספו עשרות אופנועים ו-40 דפיברילטורים חדשים".


אלי ביר. צילום: ארכיוןצילום: אלי ביר. צילום: ארכיון
אלי ביר. צילום: ארכיון


אלי ביר • הוקרה מהנשיא

אלי ביר, נשיא 'איחוד הצלה':

"בימים אלו ציינו 5 שנים להקמת 'איחוד הצלה', כיום הארגון מונה 1,600 חובשים אשר יצאו בשנה האחרונה לטפל ב-181,000 חולים ופצועים.

"הקמנו יחידה עם כ-200 אופנועי חירום, יחידת הצלה ימית. טכנולוגיה מתקדמת בעולם שמאתרת את הקרוב ביותר לכל אירוע חירום ומזניקה אותו לפי מרחק ולפי רמת הכשרה שמתאימה לפצוע.

"הסיפוק הגדול שיש בהקמת איחוד הצלה אינו רק מהארגון עצמו אלא בכך שגם גופים גדולים וחזקים שהעתיקו ומעתיקים מאתנו כל דבר טוב שעשינו ושאנחנו עושים. אני גם יודע שזו רק ההתחלה והחזון של הגעה ב2-4 הדקות הקריטיות הראשונות לכל חולה או פצוע הם ההבדל בין חיים ומוות עדיין לא מומשה בשלמות בכל הארץ.

"קיבלנו השנה אות הוקרה מנשיא המדינה, הכרה מהפורום הכללי העולמי בדאבוס והדבר העיקרי מכולם - כוח מתנדבים איכותי שנותן את כל כולו למען הזולת 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע וגם שנה הבאה הם יהיו כאן".


יוסי רפאליצילום: יוסי רפאלי
יוסי רפאלי


יוסי רפאלי • רציחת מורי ורבי 'באבא אליעזר'

יוסף רפאלי, נאמן ביתו של הרב אלעזר אבוחצירא זצ"ל:

"על פניו, האירוע הבלית ייאמן והבלתי צפוי של השנה הזו היא רציחת מורי ורבי רבי אלעזר אבוחצירא זצ"ל.

"לא היה מדובר ברב גרידא, לא ברב בית כנסת אלא באדם מורם מעם מנהיג לאלפים שנרצח בדם קר. ועוד על ידי יהודי. זה היה בלתי ייאמן ובלתי צפוי והלם גדול עד לרגע זה כיצד אירע דבר כזה.

"היה ניתן לראות בהלווייתו של הרב, כיצד הייתה דמותו חשובה לאלפי איש, ליטאים וספרדים, חסידים ומתנגדים, דתיים וחרדים: כולם התאחדו ובאו ללוויה לחלוק לו כבוד.

"האירוע לא רק היה משמעותי בעיני העם היהודי כולו, כי אם גם באופן אישי היווה בשבילי טראומה גדולה שייקח זמן רב, אם בכלל, להתאושש ממנה".


משי זהב. צילום: פלאש 90צילום: משי זהב. צילום: פלאש 90
משי זהב. צילום: פלאש 90


יהודה משי זהב • אסון הכרמל, סוף לניתוחי מתים

יהודה משי זהב, יו"ר זק"א:

"האירוע הבולט של השנה הוא ללא ספק: 'אסון הכרמל' בו נספו 44 הרוגים. מתנדבי זק"א עמדו בגבורה ובקידוש השם בטיפול באירוע קשה וטראגי זה.

"אירועים נוספים בהם טיפלנו במהלך השנה: רעידת האדמה והצונאמי ביפן שבו שוב הוכיח ארגון זק"א את יכולתו המבצעית והלוגיסטית גם במרחק רב ובארץ נכר, התרגיל הגדול 'נקודת מפנה 5' בו תרגל הארגון למעלה מאלף מתנדבים מכל המחוזות והיחידות בתרחיש של 500 חללים ל"ע ועוד אירועים רבים בהם טיפלנו.

"פסגת ההישגים של ארגון זק"א השנה הוא קידום היוזמה, השגת והכנסת מכשיר ה-MRI לקביעת מוות בסריקה דיגיטלית במקום נתיחה פולשנית וסוף פסוק למאבק הארוך של 'ניתוחי מתים' בישראל.

"בפרוס השנה החדשה הבעל"ט, אנו תפילה שהשנה המתחדשת, תהא שנת שלום ושלווה, שנה שבה לא ישמע עוד קול בכי ושבר, שנה שלא יזדקקו בה לפעילות זק"א – חסד של אמת".


אלי ביןצילום: אלי בין
אלי בין


אלי בין • הטיפול בגרמ"י ליפקוביץ'

אלי בין, מנכ"ל מד"א:

"ארגון מד"א פעל במהלך השנה האחרונה בגזרות פעילות רבות וביצע פעולות הצלה מכל סוג שהוא.

"בין היתר, המשיך הארגון, גם השנה, בתנופת הפיתוח הטכנולוגי שמטרתו להציל חיים. כך נכנסו לשימוש בין היתר טרקטורוני מד"א, מכשירי הסאגווי שנועדו להעניק טיפול לנפגעים בתוך קהל צפוף, רכבי פיקוד ושליטה ועוד. גם יחידת אופנועני מד"א התרחבה במהלך השנה האחרונה ומד"א שיפר את יכולתו להגיע לכל מקום במהירות הגבוהה ביותר ולהעניק טיפול יעיל ביותר.

"בנוסף, התרחבו גם השנה יחידות המתנדבים של מד"א, המסייעים בהצלת חיים, ועל כך ברכתי לכל עובדי ומתנדבי הארגון. אנשי מד"א עוסקים באופן קבוע בהצלת חיים, ובמהלך השנה נדרשו לעשות זאת גם בתקופות קשות, דוגמת מתקפות הגראדים והקסאמים בדרום- כאשר אנשי מד"א השאירו במרחבים המוגנים את בני משפחותיהם ויצאו לפעול בכל דרך על מנת להציל חיים, ומילאו אחר הכתוב: "כל המציל נפש אחת מישראל, מעלה עליו הכתוב כאילו הציל עולם ומלאו".

"אירוע משמעותי נוסף בו טיפלו צוותי מד"א, אירע בחודשים האחרונים, עת נזעקו כוחות מד"א במהלך השבת להעניק טיפול לרב לפקוביץ' זצ"ל. כוחות מד"א שהוזעקו למקום ביצעו ברב פעולות החייאה ארוכות על מנת להציל את חייו לאחר שעוזרו החל בפעולות אלו תוך כדי שהוא מקבל תדרוך טלפוני מפארמדיק שישב במוקד החירום של מד"א, אולם לאחר מס' ימים הוא נפטר בבי"ח. בלווייתו מרובת המשתתפים של הרב השתתפו כוחות מד"א שאבטחו את ההלוויה ודאגו לביטחונם ושלומם של עשרות אלפי המלווים שליוו את הרב בדרכו האחרונה".


השומרים בפעולהצילום: השומרים בפעולה
השומרים בפעולה


מנחם מנדלוביץ' • הקמת 'השומרים'

מנחם מנדלוביץ, מתנדב 'השומרים':

"מכת גניבות' נחתה על העיר בני ברק בשנה האחרונה, אלו לא היה רק התפרצויות בשעות ליל, לאור יום נפרצו בתים פרטיים ובתי עסק. ברחובות שררה תחושת פחד: העיר פרוצה לרווחה, כל הרוצה ליטול יבוא ויטול. ידי השוטרים עמוסות עבודה, ברוב המקרים אפילו לא יגיעו מהמז"פ לדגום טביעת אצבעות.

"התחלנו בפטרולים עצמאיים כשאט אט מצטרפים אליו מתנדבים נוספים. כבר בלילה השני לפטרולים החל חיים רוטר, יוזם הארגון, ל'הטריד' את המשטרה... נער 'נתפס על חם' במהלך גניבת רכב, אחר שנתפס הודה בשורת פריצות לבתים ועבירות רכוש נוספות.

"לתושבי בני ברק הפך חיים לתחנת משטרה עצמאית. במקום להמתין שהמשטרה תתפנה להגיע – הם פונים לחיים ששולח את מתנדביו הפרושים ברחבי העיר. כשעולה התמונה כי אכן מדובר בהתרחשות פלילית הם יודעים איך להקפיץ את השוטרים במהירות הבזק. והמשטרה מצידה מצהירה כי מאז הוקמו היחידות השונות של 'השומרים' מורגשת ירידה של עשרות אחוזים בעבירות הרכוש בעיר והתרחשויות הפליליות בכלל".


הרב מרדכי גנוט עם רבו האדמו"ר מויזצילום: הרב מרדכי גנוט עם רבו האדמו"ר מויז
הרב מרדכי גנוט עם רבו האדמו"ר מויז


הרב מרדכי גנוט • הצונאמי ביפן

הרב מרדכי גנוט, עורך לוח 'דבר בעיתו':

"מבחינתי האירוע הכלל עולמי המשמעותי ביותר הוא האירוע של הצונאמי ביפן כאשר מדינה שלימה גדולה מודרנית נתקפה בזעזוע ובאסון טבע כבד.

"בהתייחס לאירוע בעולם היהודי האין ספק שהאירוע שייזכר יותר מכל הוא רציחות של האדמו"ר המקובל הרב אליעזר אבוחצירא זצוק"ל בידי בן עוולה.

"ניתן לומר בהחלט שכמו הצונאמי שתקף את יפן וגרם לזעזוע בהיבט הבינלאומי, כאן מדובר בצונאמי רוחני שתקף את העולם היהודי כולו ואשר ממנו נתקשה להתאושש".


דוצי גוטשטיין. צילום: שמואל דרייצילום: דוצי גוטשטיין. צילום: שמואל דריי
דוצי גוטשטיין. צילום: שמואל דריי


דוצי גוטשטיין • מעשה שלא ייאמן

דוד צבי (דוצי) גוטשטיין:

"אין לי ספק שהאירוע של השנה שייזכר לזמן רב, הינו רציחתו של קדוש ישראל המקובל רבי אליעזר אבוחצירא זצוק"ל בביתו בבאר-שבע בדם קר על ידי יהודי.

"היה זה אכן אירוע קשה ומזעזע ששבר את כל המוסכמות הקיימות. מעולם לא היינו מאמינים שיד יהודית הייתה יכולה לעשות דבר כזה".


יואב ללום. צילום: ארכיוןצילום: יואב ללום. צילום: ארכיון
יואב ללום. צילום: ארכיון


יואב ללום • כתב אישום נגד הציבור החרדי

עו"ד יואב ללום, יו"ר תנועת 'נוער כהלכה':

"מבחינתי האירוע של השנה הוא הדו"ח של מבקר המדינה בנושא הרישום לסמינרים במגזר החרדי.

"דו"ח מבקר המדינה הוא כתב אישום חמור ביותר ומוכיח ללא כל צל של ספק, כי תמונת האפליה העדתית הנוראה שאנו זועקים עליה מזה מספר שנים, היא אכן מציאות חיה ונושמת הפוגעת ברבים.

"הדיו של הדו"ח הזה עדיין לא שקעו ועוד יהדהדו זמן רב".


חיים ולדרצילום: חיים ולדר
חיים ולדר


חיים ולדר • גלובלית, חרדית, חברתית ורגע של אחדות

הסופר חיים ולדר:

"מבחינה גלובלית אני חושב שהאירוע המשמעותי ביותר השנה הוא סיפורו של הירקן התוניסאי הצעיר, מוחמד בואזיזי שהצית עצמו למוות מבלי לדעת שיחד עימו הצית את המזרח התיכון כולו. אף פרשן עדיין לא יכול לדעת אם זה יתפתח בכיוון טוב או רע ליהודים, אבל לכולם ברור שזה ישנה את המזרח התיכון ובעקבותיו את כל העולם.

"מבחינה חרדית האירוע המכונן השנה הוא כאשר גירש ראש ישיבת בית שמעיה את פקחי משרד הדתות שהפריעו במהלך השיעור הכללי בישיבה, אני חושב שהאירוע הזה סימן מרד שנדרש כבר מזמן וביטל את כפיפת הראש המיותרת שהייתה לנו. בעקבות זאת גם הגיעה בהמשך הדרישה של חה"כ הרב משה גפני לאכוף פיקוח דומה באוניברסיטאות, אבל אין ספק שהתהליך התחיל שם, בשיעור הכללי.

"מההיבט החברתי האוהל הראשון ברוטשילד הוא האירוע השנתי, אמנם המטרה בהקמתו באה ככל הנראה להפיל את השלטון ובזה הוא נכשל. אבל במקביל הוא הצליח לגרום שרשרת של צעדים חסרי תקדים לטובת הציבור, כדוגמא אני יכול לציין את הרפורמה של השר אריאל אטיאס בנושא השיכון שהייתה מוכנה לפרטי פרטים, והוא נלחם בכל כוחו להחיל אותה, אך נראה היה שאין כמעט סיכוי שמישהו יסכים להעביר אותה. בעקבות המחאה אושרה הרפורמה שלו תוך מספר ימים.

"לסיום אציין רגע של אחדות שהוא לדעתי הרגע שבו ביזו את השר הרב אלי ישי לאחר השריפה הגדולה בכרמל. כל יהודי חרדי בר דעת ובר לבב הבין בעומקי ליבו שהוא חוטף בשביל כולנו. בדיוק כמו 'הרעלת הבארות' באירופה שהאשימו את היהודים, רק בגלל שהם יהודים. גם כאן למרות שאלי ישי הוא השר היחיד שהתריע ופעל והיחיד שהעביר תקציבי ענק למערך כיבוי האש, הוא הותקף במטח שנאה רק בגלל שהוא מנהיג חרדי, ניתן היה לראות שאפילו עיתונים חרדים שש"ס אינה כוס התה שלהם נחלצו להגנתו בכל הכוח. אפשר לומר שכולם היו אלי ישי. זה היה רגע נדיר של אחדות".


יצחק פינדרוסצילום: יצחק פינדרוס
יצחק פינדרוס


יצחק פינדרוס • הבחירות למנהלים

יצחק פינדרוס, סגן ראש עיריית ירושלים:

"האירוע של השנה מבחינתי הם הבחירות למינהלים הקהילתיים בשכונת שמואל הנביא וגינות העיר.

"הבחירות המסודרות הפכו את הציבור החרדי לכח לא מבוטל בשכונות אלו. הציבור בירושלים קיבל את הניהול בשכונות שלו, דבר שלא היה לנו עד היום באזורים אלו כמו שכונת רמת אשכול, מעלות דפנה או שמואל הנביא.

"איחוליי לשנה הבאה היא שנתקרב יותר ויותר להיות שווי זכויות בעיר ירושלים".


שאול חיון. צילום: יעקב נחומיצילום: שאול חיון. צילום: יעקב נחומי
שאול חיון. צילום: יעקב נחומי


שאול חיון • הופעת יניב בן משיח בהיכל התרבות

שאול חיון, זמר ובדרן:

"אירוע השנה עבורי היה ההופעה של גדול הזמר יניב בן משיח בהיכל התרבות בתל-אביב.

"האירוע התקיים לפני כשלושה חודשים והביא עמו הצלחה רבה גם לבן משיח וגם למוסיקה המזרחית. הביקורת נגד קיומה של ההופעה לא רק הגיעה מתוך הציבור החרדי אלא גם מבחוץ- הציבור החילוני.

"למרות ההפגנה של עשרות פעילי שמאל מחוץ לאולם בניסיון למנוע את קיום ההופעה בהפרדה מלאה הצליח בן משיח לקדש שם שמיים ולמלאות 3000 איש באולם התל-אביבי בהפרדה מלאה.

"איחוליי לשנה הקרובה, שנת תשע"ב הם שהזמרים והאומנים יוכלו גם להתפרנס מעבודתם ולא רק ליהנות ממנה".


יוסי דייטש. צילום: בחדרי חרדיםצילום: יוסי דייטש. צילום: בחדרי חרדים
יוסי דייטש. צילום: בחדרי חרדים


יוסי דייטש • האסון בכרמל

יוסי דייטש, ממלא מקום ראש עיריית ירושלים:

"האירוע של השנה מבחינתי הוא השריפה בכרמל. באסון נהרגו עשרות בני אדם, ובמקום שנרכין את הראש ונעשה חשבון נפש, ונחשוב מה אסון כזה צריך ללמד אותנו התחלנו בפסטיבל של חיסול חשבונות וריח של רדיפה אחר דמויות שכלל לא היו אשמים היחידים במחדל.

"אלו אחד הדברים שהשאירו עליי את החותם הקשה ביותר בשנה החולפת. היינו צריכים לנצל את הרגעים הללו לשעות של אחדות במקום לעבור את הגבולות.

"בשנה הקרובה נצטרך לראות איך כמה שיותר להגביר את האחדות ואהבה בנינו לשנה טובה יותר".


מאיר רובינשטיין. צילום: ארכיוןצילום: מאיר רובינשטיין. צילום: ארכיון
מאיר רובינשטיין. צילום: ארכיון


מאיר רובינשטיין • רצח 'באבא אלעזר', הפשרת הבניה

מאיר רובינשטיין, ראש עיריית ביתר עלית:

"אירוע השנה במישור הארצי: רצח האדמו"ר רבי אלעזר אבוחצירא זצ"ל. מדובר באירוע מכונן שלא זכור כמותו מאז ימי רצח גדליה בן אחיקם. אירוע טראומטי שייזכר מעל דפי ההיסטוריה של היהדות החרדית בארץ ובעולם כולו. אבדה גדולה לעם ישראל.

אירוע השנה במישור המקומי: הפשרת 3000 יחידות דיור לבניה בעיר בה אני מכהן כראש עיר, ביתר עילית.

"זה אומנם טיפה מן הים, סך הכל 10 אחוזים מפוטנציאל הבנייה בעיר אבל ההחלטה הפיחה בעירנו תקווה רבה. עשה לכלל התושבים טוב בלבבות והקל ולו במקצת על מצוקת הדיור הקשה איתה מתמודד הציבור החרדי.

"זהו אביב הבנייה מבחינתנו שיביא עמו עוד בשורות טובות כאלו".


יואליש קרויס. צילום: יוסי פורמנסקיצילום: יואליש קרויס. צילום: יוסי פורמנסקי
יואליש קרויס. צילום: יוסי פורמנסקי


יואליש קרויס • סגירת המשחטה

יואליש קרויס, איש מאה שערים:

"סגירת 'משחטת מאה שערים' אחרי 98 שנות פעילות בשכונה.

"השחיטה מהווה עבורנו ועבור הדת כולה בעולם עמוד שדרה מרכזי. אם לא נשחט בהידור כפי שעשה עם ישראל לדורותיו המצב הרוחני ירד בכל המובנים. מדובר במשחטה שפעלה בהידור הטוב ביותר בירושלים כולה.

"כולי תקווה שבשנת תשע"ב המשחטה תחזור לפעול ובצורה רחבה יותר כי הביקוש גודל מיום ליום".


חיים לייזר הרשטיק. צילום: בחדרי חרדיםצילום: חיים לייזר הרשטיק. צילום: בחדרי חרדים
חיים לייזר הרשטיק. צילום: בחדרי חרדים


חיים-לייזר הרשטיק • רצח 'באבא אלעזר'

חיים אליעזר הרשטיק, חזן:

"רצח האדמו"ר רבי אלעזר אבוחצירא זצ"ל. זהו רצח שזעזע אותי יותר מכל, אני מרגיש כמו אח במשפחת אבוחצירא, נהגתי ללכת ולהתייעץ אצל כל המשפחה ובמיוחד קיבלתי רבות מרבי אלעזר.

"ראש ממשלה בישראל נבחר פעם ב-4 שנים אבל פה מדובר באדם שמגיל קטן עבד בכדי להגיע למקומו. זהו מקרה שזעזע את העולם כולו ואצלי הוא נחרט מאד.

"את זה שאנחנו העם היהודי סובל מהגויים אני עוד יכול להבין אבל לסבול מהיהודים במקרה שיהודי רוצח יהודי זה לא מתקבל על הדעת והמסר הוא פשוט: "עם ישראל צריך לחזור בתשובה שלימה".


איציק אלרוב. צילום: ארכיוןצילום: איציק אלרוב. צילום: ארכיון
איציק אלרוב. צילום: ארכיון


איציק אלרוב • המבחן שבפתח

איציק אלרוב, ממובילי המאבק החברתי:

"סוף-סוף ראינו את הציבור הכללי והחרדי מתאחדים סביב מטרה אחת שהיא הורדת יוקר המחייה בישראל שבסופה כולם ייהנו ממנה. זה לא צריך להיות אחד על חשבון השני כפי שראינו במקרים אחרים.

"המבחן שלנו יהיה בשנת תשע"ב - אחרי החגים, אז נראה אם עדיין אנחנו יכולים להשתמש באותו הכוח שהשתמשנו עד היום.

"אם ההחלטה שאנחנו לא צריכים לתת את כספנו לאנשים או חברות שעושקות אותנו – מחזיקה מעמד".


מרדכי ציבין. צילום: ארכיוןצילום: מרדכי ציבין. צילום: ארכיון
מרדכי ציבין. צילום: ארכיון


עו"ד מרדכי ציבין • מחרחרי הריב

עו"ד מרדכי ציבין:

"היו לי השנה שני רגעים אישיים שלא אשכח לעולם: הרגע בו התבשרנו על שחרורו של סא"ל יאיר קליין מהכלא הרוסי והרגע בו התבשרנו על שחרורו של יואל גולדשטיין מהכלא היפני.

"המקרה של קליין הוא פסגת חיי המקצועיים והיהודיים. פוליטיקאים ומשפטנים בכירים בישראל ובעולם אמרו לי כי התיק חסר כל סיכוי, ואולם בזכות עבודת פרך ממושכת שהשקעתי ובסייעתא דשמיא נצלו חייו של יהודי בעל זכויות רבות ממוות בטוח בכלא הקולומביאני. אין לשער כמה השגחה פרטית ליוותה את המהלך הממושך וחובק העולם להצלתו, מהלך שכלל מאבק מול קולומביה ורוסיה ובאורח מוזר גם מול ישראל וכן, ערעור שהגשתי בבית המשפט האירופאי לזכויות אדם בשטרסבורג ומאמצים יוצאי דופן של משפטנים ופוליטיקאים בכירים מכל העולם. הרגע שבו יצא קליין משערי הכלא הוא רגע שלא יישכח. התיק הזה גרם שאקבל תעודת הוקרה נדירה מלשכת עורכי הדין של הפדרציה הרוסית בשל מאבקי לזכויות אדם. פרדוקס רוסי.

"זכיתי, בנוסף, גם לטפל בשחרורו של יואל גולדשטיין מהכלא היפני. המערכת המשפטית ביפן כבר היתה מוכרת לי מפעילותי בעבר, ידיעתי לקראת מה אני הולך, מערכת משפטית נוקשה, סביבה מנוכרת ופערים מנטאליים כמעט בלתי ניתנים לגישור ומעל הכל תנאי הכליאה הבלתי אנושיים. לבי היה עם שלושת הבחורים שנקלעו לצרה כפולה. פסק הדין מהווה תקדים נדיר בעולם המשפט היפני. לא היה כזה פס"ד בתיק של סמים. שמחת השחרור של גולדשטיין, שאף היא היתה מאומצת וניסית, מהולה בעצב על כל אותם ידיים רעות של מחרחרי ריב שבחשו בקדרת מאמצי השחרור והביאו לעיכובים ולבעיות. חבל שחלק מהמאמץ בתיק זה הושקע במלחמות היהודים. מצמרר. אני שמח שבכל זאת העניין הסתיים בכי טוב".

פנחס הומינר. צילום: ארכיוןצילום: פנחס הומינר. צילום: ארכיון
פנחס הומינר. צילום: ארכיון


פנחס הומינר • זעקת מצוקת הדיור

פנחס הומינר, חבר עיריית רחובות:

"זעקת הציבור החרדי לפתרונות במצוקת הדיור שעלתה השנה השמיימה.

"מדובר בזעקה שתפסה תאוצה ברחבי הארץ בשנה החולפת גם אצל הציבור הכללי ובעיקר אצל הציבור החרדי. הפתרונות עדיין לא הושלמו והציבור עדיין זועק. אלו פתרונות שצריכות להיות גם לתושבי מרכז הארץ ולא רק לפריפריות.

"כולי תקווה שבשנה הבאה, הפתרונות שנמצאים על הפרק ייצאו אל הפועל".


דן כהן. צילום: בחדרי חרדיםצילום: דן כהן. צילום: בחדרי חרדים
דן כהן. צילום: בחדרי חרדים


דן כהן • המהפכה שלי

דן כהן, ראש המועצה ברכסים:

"מאז כניסתי לתפקידי ניתן דגש חזק על נושא הבנייה והוספת מאות יחידות דיור שינסו לתת מענה חלקי למצוקת הדיור בישראל. ופרויקטים שהיו 'בתהליכים' מזה 10 שנים החלו לנוע במלוא העוצמה.

"כיום מתגוררים ברכסים כעשרת אלפים תושבים, בבניה המדוברת ב'שכונת הפרסה' בישוב (הקרויה על צורתה-רכס בצורת פרסה) יתגוררו עוד כ-10 עד 15 אלף תושבים.

"זה משהו אחר לגמרי: האווירה הפסטורלית והשקטה. דומני שכל חרדי נפש לפחות פעם אחת ברכסים. זוהי עיר שלווה בעלת סגנון חיים צנוע".


יעקב אשר. נערכים לפנות את הזבלצילום: יעקב אשר. נערכים לפנות את הזבל
יעקב אשר. נערכים לפנות את הזבל


יעקב אשר • פטירתו של הגרמ"י לפקוביץ' זצ"ל

יעקב אשר, ראש עיריית בני ברק:

"האירוע המרכזי בלי כל ספק הן בבחינה האישית והן לכל העיר הוא פטירתו של הגרמ"י לפקוביץ' זצ"ל. הקשר שלו עם העירייה ואיתי – היה מיוחד מאד. דאגתו לקדושת העיר, לחינוך ולהתפתחות העיר באווירה הנכונה והראויה ובצביון רוחני הייתה בראש מעייניו. הרגשנו כאן ממש התייתמות של מנהיג רוחני שנפטר.

"בשנים האחרונות נעשית מהפכה אדירה בעיר עם הנוער והוא היה הרוח החיה בתחום, כינס אסיפות בנושא של רבנים, אישי חינוך ומומחים בתחום וכאב רחמן דאג לכולם נערים ונערות וכיוון את דרכנו.

"כעירייה מובן מאליו שדאגנו לכך שכל מסע הלוויה וההספדים ומה שכרוך בארגון וסדר ציבורי יהיה מרשים, מכובד ובטיחותי.

"כבר בליל הפטירה ישבנו עם נציגים מהמשפחה ומהישיבה לתאם, לתכנן ולדאוג להכול, כל זה תוך שיתוף פעולה הדוק שיש לנו לכל אורך השנה עם המשטרה ועם מפקד המרחב אלברט אוחיון. אפשר לומר שהעירייה כולה התגייסה לתת כבוד אחרון לגרמי"ל זצ"ל.

"כראש העיר אני מתמודד כל העת עם מגוון אירועים, למשל עכשיו ממש אנחנו נערכים לחגים ולכל הנלווה עליהם. אם זה פינוי האשפה שתיערם לאחר שלושה ימי חג ושבת ואם זה תכנון של שוק ארבעת המינים ועוד".


דודי שוומנפלד צילום: דודי שוומנפלד
דודי שוומנפלד


דודי שוומנפלד • נשיא מצרים שוכב כזבוב

דודי שוומנפלד, מגיש תוכנית ב'קול ברמה' ואיש חינוך:

"לראות את נשיא מצרים המלך שנעשה זבוב ביום אחד לצד מהפכות אחרות בעולם הערבי זה אירוע משמעותי בהחלט, אבל כיהודים חרדים אין ספר שהאירוע המשמעותי מבחינתנו הוא הרצח של רבי אלעזר. כי דבר כזה קורה בעם ישראל אחת למאות אם לא אלפי שנים.

"הזעזוע גדול פי כמה כיון שרבי אלעזר היה היהודי הכי מוסתר ולא ראו את פניו ובלילה אחד כאוב הוא הפך להכי מדובר והכי טראומתי.

"שלא לדבר על זה שהרוצח הוא לא אחר מאשר יהודי חרדי ועוד אחד מחסידיו.

"איני יודע אם הציבור הפנים את המשמעות ולאן זה יוביל, אבל ברור שזה עשה שבר ולא אתפלא אם יום אחד חלילה... כדאי שאני לא אמשיך".


קובי אריאלי. צילום: יעקב נחומיצילום: קובי אריאלי. צילום: יעקב נחומי
קובי אריאלי. צילום: יעקב נחומי


קובי אריאלי • היאוש מהתקשורת

קובי אריאלי, עיתונאי וקומיקאי:

"לשם שינוי, אני אהיה הפעם רציני.

"באופן אישי ברוך השם הכל היה אצלי תקין השנה. עוד שנה ככל השנים. יהי ה' אלוקינו עמנו וכו'.

"מבחינה ציבורית מקצועית, תמוז ואב תשעא היו עבורי ציון דרך תקשורתי בדרך ליאוש המוחלט שלי מהתקשורת הכללית בישראל.

"האופן הילדותי והאוטומטי שבו התקשורת כולה, מקיר לקיר, חיבקה את מחאת האהלים התל אביבית הביא את הבוז שאני רוחש לה והייאוש שאני חש כלפיה וממנה - לשיאים חדשים.

"אשר על כן, אני שמח על כך שלצד עיסוקיי בתקשורת אני נכנס לתשע"ב הבעל"ט כשבאמתחתי טור חדש ב'מקור ראשון'.

"לקוראים זה אולי נראה אידיאלי, אבל עבורי זה היה קו שבר אמיתי".


אבי מימרןצילום: אבי מימרן
אבי מימרן


אבי מימרן • פרשיית הגיור - המחלוקת שהסתיימה באחדות

אבי מימרן, מגיש תוכנית מרכזית ברדיו 'קול ברמה':

"האירוע של השנה מבחינתי, זה פרשיית הגיור.

"מדובר בפרשייה שעוררה מחלוקת גדולה בציבור החרדי, והסתיימה באחדות. הפרשייה התפרשה על פני חודשיים, והציבה את גדולי הדור בפני שאלה אקטואלית שהצריכה דיון מעמיק. מה שנראה היה בהתחלה כמחלוקת שתיגרר לרחוב ואולי אפילו לפסים אלימים, הסתיימה באחדות מופלאה. זה יכול לסכם את השנה עם תקווה לשנה הבאה שתמיד נהיה באחדות ונראה כל אחד את מעלת חברו ולא חסרונו.

"כמובן שאי אפשר לסכם שנה מבלי להקדיש כמה מילים לרבי אלעזר שנרצח בצורה כל כך טראגית. אני באופן אישי לקחתי את האסון הזה כטרגדיה אישית, ועקבתי במשך כמעט יממה ברציפות אחר ההתרחשויות בחצר בבאר שבע".




אליעזר שולמן • אצילות נפש של חתן

אליעזר שולמן, עורך מגזין 'משפחה':

"לא כתבתי השנה טור סיכום. אבל יש סיפור אחד שמאוד תפס מה שתפס אותי. זה סיפור איזטורי שלא תפס כל-כך כותרות, אבל ברמה האישית מאוד התחברתי אליו.

"מדובר בחתן וכלה שהתארסו בניו-יורק. כמה ימים אחרי האירוסים הם יצאו לעשות קניות לדירה החדשה שלהם, והם נקלעו לתאונת דרכים קשה. החתן והכלה נפצעו באורח קשה. קשה לתאר את הטרגדיה.

"החתן הבריא אחרי כמה שבועות, והכלה נותרה ללא הכרה – צמח בבית החולים. למרות הזמן שעבר, מקפיד החתן להגיע לכלתו כל כמה ימים ולדבר אליה, במטרה שתתעורר מתרדמתה.

"הוא לא חייב לעשות את זה, ואפילו היו מבינים אותו, אם היה מחליט להמשיך בחייו הלאה, הוא במסירות נפש, ממשיך לטפל. ממשיך לדאוג. למרות שהסיפור לא זכה לתהודה, אותי זה מאד תפס. זה האירוע שייזכר לי משנת תשע"א".


יעקב איזאק. צילום ארכיוןצילום: יעקב איזאק. צילום ארכיון
יעקב איזאק. צילום ארכיון


יעקב איזק • הדמעה בפולין

יעקב איזק, יועץ תקשורת ואסטרטג. משמש יועץ תקשורת לסגן שר הבריאות יעקב ליצמן ואחראי דוברות והסברה מגזר חרדי בעיריית ירושלים:

"תשע"א תיזכר בעיניי כאחת המורכבות, הסוערות והגדושות ביותר. בכל היבט שהוא, ובפרט בהיבט תחומי הבריאות והרפואה, היתה זו שנה מלאה תהפוכות, פריצות דרך רבות ומהלכים חשובים ומרתקים. קשה לסכם בציון מקרה אחד, שבוודאי אינו משקף את כל השנה כולה. תחומי הבריאות השונים, הנוגעים לכל אחד ואחד, גובלים בעשרות אם לא מאות מקרים, ציבוריים וכמובן פרטיים, שליוו אותנו השנה, בפרט בתפקיד אחראי תקשורת בלשכת סגן שר הבריאות, שידוע כפעיל כה נמרץ, בר עשייה מוכר, שאין בסביבתו רגע דל.

"בכל זאת, רגע מיוחד שטלטל אותי אנושות, ושאני בטוח שלא אשכח זאת כל חיי, היה בעת שהתלוותי לנסיעה הרשמית של משרד הבריאות בפולין. משלחת המשרד בראשות הרב ליצמן ביקרה במחנות ההשמדה באושויץ. בין הביתנים השונים, שם שוכנו חוסי המחנות, נעצרה המשלחת, שכללה בכירי מערכת הבריאות, רופאים דגולים וידועים, לביתן מס' 10, ששימש כ'מרפאה' הידועה לשמצה של מנגלה, שם בוצעו ניסויים איומים ונוראים בבני אדם, ששהו במחנות בימי השואה.

"גם אלו שניסו להסתיר דמעותיהם כשלו במאמץ. עמדו שם אנשים, בכירים ומכובדים כאמור, ופשוט הזילו דמעות כמים, למול זוועות האיום, הקשבנו בחלחלה לדברי אחד מבכירי המשרד שתיאר את אשר עברו בני משפחתו - תאומים - באותו ביתן, מס' 10 האיום ופשוט הרגשנו שדמינו קופא במוחנו. לראות מקרוב מומחי רפואה מובילים בתחומם מזדעזעים עד עומק הנשמה מול טירוף החושים של הרוע שבאנושות, זה מחזה שלא חוויתי כמוהו מעודי וספק אם אחזור לכך שוב.

"יזכרם אלוקינו לטובה ודם עבדיו יקום".


יענקי פלאיצילום: יענקי פלאי
יענקי פלאי


יעקב פלאי • ההיכרות המאוחרת עם הגרמ"י

יעקב פלאי, מנהל התוכניות ברדיו 'קול חי':

"האירוע של השנה מבחינתי זה הפטירה של הגרמ"י לפקוביץ'. לא יצא לי להכיר אותו באופן אישי. הוא היה קשור יותר לקהילה בבני ברק, אבל הכרתי אותו כאחד מהגדולים.

"כשהוא נפטר, הייתי באמצע שידור ושידרתי במשך 3 שעות רצופות, ויצא לי לשמוע מקרוב על הגדלות שלו. שמעתי סיפורים מופלאים והשתתפתי בהלוויה, הייתי חלק מהמלווים. שידרתי גם תוכנית בוקר למחרתו יצא לי ששידרתי 5 שעות סביב הדמות שלו.

"אני חושב שהמהלך הנבון ביותר של הרדיו בשנה האחרונה היה הבחירה של מנהל התוכניות, זה בחלק של ההומור.

"וברצינות: הכניסה של הרדיו לציבור החרדי באמצעות גיוס שדרנים חרדים המשדרים לציבור החרדי. אני חושב שהעמקנו את האחיזה שלנו בציבור החרדי".


אברימי קרויזרצילום: אברימי קרויזר
אברימי קרויזר


אברהם קרויזר • קידוש ה' של הבן

אברהם קרויזר, יועץ אסטרטגי ויועץ ראש עיריית ירושלים למגזר החרדי:

"האירוע של השנה מבחינתי הוא האירוח של ירון לונדון בביתי.

"האירוע פחות נגע לי בחלק של הראיון של הבן שלי, אלא יותר הקידוש ה' שהראיון עשה. קיבלתי אלפי תגובות מאנשים המשתייכים לכל קצוות הקשת. התגובה המרגשת ביותר הגיעה מאחד מבכירי המרצים של עולם התשובה.

"הוא חייג אלי כמה ימים לאר פרסום הראיון, ואמר לי: 'כשיש טעות בספר תורה, נותנים לילד קטן לבדוק את הטעות. ההלכה מבינה שהעיניים של ילד הם הכי טהורות. חפות מכל לכלוך. כשהבן שלך התראיין', אמר לי המרצה, 'התברר שגם בתקשורת צריך להתנהג אותו דבר. דווקא התגובות הספונטניות, הלא מתכוננות, הטהורות והתמימות הם בסופו של דבר יוצרות את האפקט הכי גדול'.

"הראיה הכי גדולה להצלחת הראיון זה כשיצא ירון לונדון מהבית שלי הוא אמר: 'יצאתי מבולבל'. גם כאיש ציבור שמסתובב הרבה בין אנשים קיבלתי תגובות מדהימות. אברכים אמרו לי שהם עצמם לא היו יודעים לענות תשובות כאלו. אנשים חילוניים עצרו אותי ברחוב ושאלו אותי אם אני אבא של הילד הזה. אני מרגיש שהראיון הזה עשה קידוש ה' גדול ואני שמח על כך".


ליפא שמעלצרצילום: ליפא שמעלצר
ליפא שמעלצר


ליפא שמעלצר • תעצומות הנפש של אביו של לייבי ז"ל

ליפא שמעלצר, זמר:

"האירוע הטראגי של רצח הילד לייבי קלצקי ז"ל שבר אותי לגמרי.

"לקחתי את האירוע הזה ללב באופן אישי, ואני בטוח ומשוכנע שכל הציבור החרדי לקח את האירוע המחריד ללב לא פחות ממני.

"בעקבות המקרה התיידדתי מאוד עם משפחת קלצקי ואני נדהם בכל פעם מחדש מתעצומות הנפש של אביו של לייבי שחיזק את כולנו באמונה טהורה".


הרב  פישר עם הגר"ש אוירבך . צילום: יעקב נחומיצילום: הרב פישר עם הגר"ש אוירבך . צילום: יעקב נחומי
הרב פישר עם הגר"ש אוירבך . צילום: יעקב נחומי


הרב בנימין פישר • כל השנה זה אירוע אחד גדול

הרב בנימין פישר, יועץ רפואי ומסייע לחולים:

"כל השנה זה אירוע אחד גדול. כל יום שאדם פוקח את עיניו ואומר מודה אני, ונכנס למיטה בברכת המפיל, זהו יום גדול בפני עצמו.

"כך שבסופה של שנה אנו אורזים שרשרת אחת גדולה של אירוע אחד גדול שמתחלק לכל ימות השנה.
יהודי מאמין שכך צריך להסתכל על החיים וכך צריך להסתכל על השנה.

"התחינה והבקשה לימים הנוראים שנזכה להבין שכל יום ויום הוא מיוחד וכל יום שחולף לעולם כבר לא ישוב עוד".


אהרלה סמט צילום: אהרלה סמט
אהרלה סמט


אהרלה סמט • הרגע שאני משמח ילדים חולים

אהרלה סמט, זמר: "האירוע של השנה אצלי, זה כאשר אני זוכה כמידי שנה לשיר ולשמח ילדים חולים ומוגבלים במסגרת הקייטנות של ארגוני החסד 'רפואה וישועה' ו'עזר מציון', יחד עם ידידי בעל המנגן ר׳ מאיר אדלר.

"השמחה הזאת, שנותנת כח לילדים החולים להמשיך ולהתמודד במהלך חייהם ובכח - זה הדבר שהכי משמח אותי ומלווה אותי בכל מהלך השנה.

"אני ברוך ה׳ זוכה לשיר בעשרות חתונות ואירועים במהלך השנה אבל כשקוראים לי לשמח חולים - אצלי זה מעל הכל".




משה אבוטבול   צילום: משה אבוטבול
משה אבוטבול


הרב משה אבוטבול • הפשרת הקרקעות

הרב משה אבוטבול, ראש עיריית בית שמש:

"האירוע הכי משמעותי בעיני השנה הוא הפשרת עתודות הקרקע הגדולות ברמת בית שמש, המונות בסך הכל 30.000 יחידות דיור, שיסייעו לפתרון מצוקת הזוגות הצעירים.

"בשנה האחרונה עוסקים כמאה אדריכלים ומהנדסים על תכנון השכונות החדשות שהן למעשה יותר גדולות מעיר ממוצעת בישראל, בהליך תכנוני המהיר והמואץ ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל.

"מלבד רמת בית שמש ג' ד' וה' המתוכננות ומשווקות על ידי מינהל מקרקעי ישראל ומשרד השיכון, הצליחה העירייה לסיים את הסכסוך המשפטי רב השנים של רשויות התכנון עם האחים גולבנציץ בעלי הקרקעות הפרטיות ברמת בית שמש, ובכך להביא לבנייתן של 6500 יחידות דיור נוספות.

"עיריית בית שמש ומשרדי הממשלה הרלוונטיים נערכים בהתאם, גם מבחינת שטחי תעשיה ומסחר ובינוי מוסדות חינוך ושירותים עירוניים ברמה גבוהה".


יאיר ברוכובצילום: יאיר ברוכוב
יאיר ברוכוב


יאיר ברוכוב • נאום נתניהו באו"ם

יאיר ברכוב, עורך אתר שטורעם.נט:

"כעורך אתר חב"די, קיימים שפע של אירועים חב"דיים בולטים שהתרחשו בתשע"א ונשקו לאקטואליה הכללית.

"אחד מהם, ואולי הבולט בבלבול שיצר בחב"ד, הוא הדלקת המשואה של הרב שמעון רוזנברג, אביה של שליחת חב"ד במומבאיי רבקי הולצברג הי"ד, בטקס המרכזי של יום העצמאות.

"תחושת היתמות של חסידי חב"ד מאז הסתלקותו של הרבי מקבלת פומבי במיוחד ברגעים בהם בולט הבלבול בהנהגה וחוסר האונים: כיצד יש לנהוג ו"מה הרבי היה אומר כעת".

"מחד, הרצון לקבל הכרה רשמית למוסד השליחות וקידוש ה' שיכול להיגרם לעיני מיליונים. ומאידך, הדלקת המשואה ביום העצמאות, בטקס חילוני המייצג את שיטת 'כוחי ועוצם ידי' וכו', יצרו בוקה ומבולקה והיוו קו פרשת המים ביחס שבין חב"ד למדינה, אך יותר מכך, בין חב"ד אל תוך עצמה.

"האירוע השני התרחש ממש בשבוע שעבר. נכון, נורא מפתה לבחור אירוע שהתרחש לאחרונה וטרם הספיק לפרוח מהזיכרון הקולקטיבי, אך דומה שבכל קנה מידה, הרגע הזה הוא היסטורי וחסר תקדים.

"נאום נתניהו באו"ם והעובדה שהוא ביסס את תוכן דבריו על ציטוט מהרבי מליובאוויטש זי"ע והמפגש עמו, גרם קידוש ה' לעיני כל העמים.

"עבורי כחסיד חב"ד אין זה חידוש. עיניו הצופיות למרחק של הרבי חזו את הנולד, כבר כאשר נתניהו היה קונסול צעיר בניו יורק, שוחח עמו ארוכות תוך תשומת לב נדירה שאיננה בערך אפילו לבכירי השרים או צמרת המדינה שביקרו אצל הרבי.

"אין ספק כי בכך רואים גם רוח קודשו של הרבי וגם השפעתו על העולם כולו הממשיכה גם בימים אלו, לצד היתמות הגדולה והגעגועים ההולכים וגדלים לנשיא הדור ומנהיגו".
תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 53 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד