צחוק יפה לבריאות: הנשים שצוחקות כל השנה

מלכי טוויטו היא אמא לחמישה ילדים, עובדת במשרה מלאה ו..ליצנית רפואית שמנחה גם סדנאות יוגה צחוק. שלומית וולפין היא ליצנית רפואית המכונה "דוקטור שטות" ומלמדת במכללת "שמחת הלב" איך מצחיקים אנשים מכל הלב.

שאלנו את מלכי ושלומית מה זו בעצם ליצנות רפואית?

"זו גישה טיפולית שבה אנשים מוכשרים להגיע לאנשים ברגשות קשים - חולי כאב, אבדן, במקומות כמו בתי חולים ומוסדות שיקום, בתי אבות, נוער בסיכון ועוד וליצור מצב שמטפלים בנפש על ידי כלים ליצניים. אנחנו משתמשים בכלים שמגבירים מוטיבציה ויוצרים שינוי אווירה והסחת דעת, מזיזים כאב ורגשות קשים הצידה ומראים את האור על ידי דיבור עם בובה, קסמים או בלונים או כל טכניקה שנלמדת בקורס" אומרת שלומית.

"אנחנו מגיעים לבתי חולים ומוסדות טיפוליים שם אנחנו ניגשים לאנשים ומנסים לגרום להם לשמוח ולשכוח לכמה רגעים את הסיבות בשלהן הם נמצאים במוסד." סיפרה מלכי.

"השמחה בכוחה לפתור מחלות ומצבים רגשיים". קובעות מלכי ושלומית, "זה מוכח מדעית, נעשו מחקרים קליניים בתחום" מוסיפה שלומית ומדגימה: "אחד המחקרים בדק את ההשפעה שיש לליצנים רפואיים על נשים שמנסות להרות בטיפולים, לצורך כך הצמידו ליצנים לנשים במרפאות פוריות וגילו שאצל 80 אחוזים מהנשים הטיפול הצליח!"


ליצן רפואי בפעולה. צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90

"אין סיפוק עצום מזה" אומרת שלומית ומלכי עונה כי גם אצלה זה כך והיא לא יודעת מי נהנה יותר, היא או החולים.

מלכי, שבמקצועה גם מנחה סדנאות של יוגה צחוק, מספרת ילדים צוחקים כ-300 פעמים ביום בעוד מבוגרים צוחקים רק 15 או 20 פעמים ביום, מדובר בירידה חדה של מאות אחוזים. כשמתבגרים, מערכת החינוך והנימוסים המקובלים מנוונים את הצחוק שלנו וגורמים לירידה המצערת הזו בצחוק אצל אנשים.

אז איך תכלס גורמים לאנשים לצחוק?

שלומית: "באים אליו 'בהפוכה', כלומר, אני לא באה להצחיק אותו, אני עושה קסמים, צורות של בלונים, משוחחת, משתמשת בטכניקות שונות, והמומחיות שלי זה 'על הדרך', בלי שישימו לב להצחיק אנשים.

מלכי: "השיטה הכי טובה זה לעבוד על המוח. המוח שלנו לא יודע להבדיל בין צחוק אמתי לצחוק מזויף ולכן אני מנסה לעזור למטופלים לצחוק בכאילו, הצחוק המזויף מפריש הורמון שנותן תחושה של "היי" ומשם הדרך לצחוק אמתי קצרה מאוד".

האם יש לכם התנגדויות? האם כולם רוצים שתבואו אליהם?

חלק מהמטופלים לא מצליחים להכיל את הנוכחות שלנו, הליצנים, אז אנחנו עוברים הלאה, יש כאלה סקפטיים ופה אני נכנסת לתמונה ומנסה להראות להם את היתרונות בצחוק ויש כאלה שרוצים שנבוא ומחכים לנו", כך שלומית.

איך הצוות הרפואי מתייחס אליכן?

שלומית: "מהניסיון שלי זה תלוי בצוות הרפואי. חלק מהצוותים מאוד רוצים שנעזור להם, הם קוראים לנו לבוא איתם ואילו חלק מהצוותים מעדיפים לשמור על ההפרדה. לצערי נתקלתי גם במצבים של מקומות שביקשו שלא נבוא".

מלכי: "פעם הרופאים היו מסתכלים עלינו בעין לא כל כך יפה. היום המצב השתפר מאוד ולא רק שלא מסתכלים בעין עקומה, אלא כבר מחכים שנבוא!"

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!