1. עמוד הבית
  2. נשים
  3. בריאות

שלא נצטרך: פרופ' סומך מצטרף למעייני הישועה ויקים אגף ילדים חדש

בשורה לילדי בני ברק: בית החולים 'מעייני הישועה מרחיב את מחלקת ילדים והופך אותה לאגף בו ינתנו שירותי מיון, טיפול נמרץ, נוירולוגיה, אף אוזן גרון ועוד. את האגף ינהל פרופסור אלי סומך, מומחה במחלות ילדים, שמתראיין ל'בחדרי'
אביגיל קושלבסקי, י"ט אדר תשע"ח 06/03/2018 20:08

מעייני הישועה, בית חולים, מחלקת ילדים, אגף ילדים, פרופסור אלי סומך אגף הילדים החדש. צילום: דוברות מעייני הישועה





ילדים זה שמחה, וילדים בריאים זו שמחה גדולה עוד יותר: מחלקת הילדים במרכז הרפואי 'מעייני הישועה' תתרחב ותהפוך לאגף, שבו יהיו כמה מחלקות – ביניהן חדשות, כמו טיפול נמרץ ילדים. את האגף ינהל הפרופסור אלי סומך, שנחשב לאחד המומחים הגדולים בתחומו בארץ ומחוצה לה. את המחלקה הנוכחית ימשיך לנהל הד"ר יורם בן יהודה.

לפרופסור סומך ותק וניסיון רב במשך עשרות שנים. הוא בן 66, מתגורר בגבעתיים ויש לו היכרות רחבה והערכה רבה למגזר החרדי.

סומך נולד לאב שהיה רופא ונשאב גם הוא לעולם הרפואה, אחרי התלבטות ארוכה בין לימודי תנ"ך ללימודי רפואה, האפשרות להציל חיים היא שהכריעה את הכף. בשנת '77 סיים ללמוד ב'אוניברסיטת תל-אביב', עבר סטאז' ב'בוולפסון' ואז טס להשתלמות בת 3.5 שנים במרכז הרפואי לילדים בדנבר שבקולורדו, ארצות הברית. כשחזר, נכנס ל'וולפסון' כרופא בכיר לרפואת ילדים והחל לטפס במהירות בהיררכיה: ניהול היחידה ואחר-כך מנהל חטיבת הילדים כולה.


פרופ' אלי סומך. צילום: דוברות מעייני הישועה

כשנשאל מדוע בחר דווקא ברפואת ילדים, עולה חיוך רך על פניו. "בגלל הקשר הבלתי-אמצעי עם הילדים, השכר שמקבלים הוא מיידי: בחיוך של הילדים; בבריאות שלהם. להיות רופא במחלקת ילדים זו גם סוג של רפואה אופטימית - עם חיבור מאוד חזק לילד ולמשפחתו. עד היום, אני נהנה מהקשר הבלתי-אמצעי בעבודה מול ילדים, ומנסה לתת להם מזור בבעיה שאליה נקלעו בגיל רך, בשיא פריחתם".

במקביל לעבודתו ב'וולפסון', הוא שימש ומשמש בשורת תפקידים חשובים בעולם רפואת הילדים: במשך 4 השנים האחרונות, עד לפני חודשים אחדים, שימש פרופסור סומך כיו"ר ''האיגוד הישראלי לרפואת ילדים'', שבו חברים קרוב ל-3,000 רופאים. הוא נבחר ברוב מוחץ. כיום הוא חבר המועצה המדעית של האיגוד האירופי לרפואת ילדים באירופה.

וזה לא התפקיד היחיד שלו: הפרופסור בעל השם גם מונה בידי משרד הבריאות לכמה ועדות חשובות במיוחד. הוא חבר בוועדה המייעצת למחלות זיהומיות וחיסונים ויו"ר הועדה להמלצות בנוגע לתפעול טיפות החלב בישראל. בשנת 2013, עת התפרצה מחלת הפוליו, בחר בו משרד הבריאות לעמוד בראשות "ועדת הפוליו". בין לבין הוא גם סגן דיקן ב'אוניברסיטת תל-אביב'. בהחלט הישגים רבי-משמעות שלרוב מתחלקים בין כמה פרופסורים. "יש הרבה עבודה", הוא אומר בסיפוק.

בשיחה עימו, בין טיפול לישיבת צוות, הוא סיפר על קצה המזלג על הרקורד המפואר שלו: "יש לי מרפאה עצמאית בגבול בני ברק ורמת גן, כך נוצר הקשר ההדוק שיש לי עם הקהילה החרדית. אני מכיר מאוד את הצרכים הייחודים והדילמות השונות שאינן זרות לי כלל". לדבריו, הקשר עם 'מעייני הישועה' "נוצר באמצעות הגברת רבקה שלזינגר, שאחראית על הבקרה ב'מעייני הישועה'. היא הציעה שאני אחשוב על זה,  ביקרתי ב'מעייני הישועה', ראיתי את הרוח הנפלאה
ששוררת במקום ואת המחויבות של הצוות הרפואי באשר הוא והחלטתי להיענות לבקשה. אני חושב ש'מעייני הישועה' עושה עבודה נהדרת ולמעשה מעניק מידי שנה לאלפי ילדים שומרי מצוות את האפשרות להיות מטופלים ברמה הגבוהה ביותר – ובהתאם לאורח החיים שלהם; אני בהחלט מבין את הצורך של המשפחות לקבל את הטיפול במקום שבו הם מרגישים בנוח; במקום ידידותי שמקבל את הדרישות שלהם, מעניק להם אותם ומתחשב בכל הדרישות והצרכים התרבותיים. זה חלק מאוד חשוב בהחלמה! מעבר להרגשה הטובה, הוכח בספרות המדעית שמקום כמו 'מעייני הישועה', שמעניק את המסגרת הקהילתית והסביבה המוכרת יכול לסייע בהחלמה".

האם יש הבדל בתחלואה בין ילדים חרדים לילדים חילונים?

"זו שאלה טובה שאין עליה עדיין תשובה ברורה, כי אין הרבה עבודות בנושא. אפשר אבל לומר שילדים חרדים נחשפים למחלות זיהומיות בשלב מוקדם יותר. ייתכן שיש 2 סיבות לכך: העובדה שבאוכלוסייה הזו נמצאים במעונות בגיל צעיר יותר והעובדה שמדובר במשפחות ברוכות ילדים. זה דבר שבהחלט ארצה לברר ולהעמיק בו. לפעמים, תוך כדי עבודה בבית חולים כמו 'מעייני הישועה', שהוא ממוקד באוכלוסייה כזו או אחרת, ניתן ללמוד מה הם הצרכים הרפואיים שמאפיינים יותר את הקהילה".


אגף הילדים החדש. צילום: דוברות מעייני הישועה

במה זה שונה מחלקת ילדים חרדית לכללית?

"בהפרדה, למשל, שזה דבר מאוד לגיטימי ומקובל בעיני. הדעה שלי היא שאנשים חייבים להרגיש שהם נמצאים בסביבה הטבעית שלהם ברגעי הקושי, החולשה: להכניס ילד או ילדה, נער או נערה מבית חרדי למרכז רפואי עם עולם חוקים שונה ממה שהורגלו אליו, עשוי לגרום לבעיה. דווקא ברגעים הללו, הם צריכים להרגיש את הנינוחות, את האווירה ביתית. כך גם לגבי המשפחה".
הוא מביא דוגמא נוספת ושב ומדגיש את החשיבות בקהילתיות שיש ב'מעייני הישועה': "הפרעות אכילה מחייבות התייחסות לפרטים הקטנים, הקהילתיים. הסיכוי להחלמה ולשיפור הוא יהיה במקום שבו הם ירגישו בבית".

מההיכרות הקצרה שלך, מה אתה חושב על 'מעייני הישועה'?

"למדתי על אודות המוטיבציה העזה שיש כאן, הרצון של כולם לתרום להצלחה והחשיבות להיות קשובים לצרכי הקהילה. אלו דברים שלא רואים בכל מקום. קיימים פה דברים נהדרים, יש כאן פגייה מפוארת, חדר לידה מעולה, ויסודות טובים גם למחלקת המיון וגם למחלקת הילדים ועלינו לחזק את זה; כדי לבנות עוד מחלקות ולעבות את המערך הרפואי, עלינו לחזק את היסודות. המטרה היא להעניק יותר שירותים רפואיים של מה שאנחנו קוראים "מקצועת העל": כליות ילדים, ריאות ילדים ועוד - כדי לספק את כל הצרכים; היום הדרישות של הקהילה הדתית-חרדית הן לקבל ב'מעייני הישועה' את כל מה שמציעה הרפואה. אנחנו רוצים להגיע למצב שמרבית הצרכים הרפואיים של הילדים יינתנו כאן אצלנו".

פרופסור סומך אומר לסיום כי הוא "מרגיש אתגר מאוד גדול באפשרות להביא את אוכלוסיית הילדים והנערים בבני ברק לבניית מערך שיספק את כל הדרישות והסוגיות שלהם. הם יוכלו לא רק להרגיש בבית אלא גם ממש להתגאות במקום הזה".

מה השאיפה שלך?

"כולי תקווה שב'מעייני הישועה' נוכל בעתיד להרביץ את תורת הרפואה ולחנך דורות של רופאים כדי שהם יוכלו להמשיך ולטפל וליצור מסורת של לימוד, הכשרה ושירות לקהילה – בגובה העיניים ובהתאמה לאוכלוסייה – כי זה פשוט מה שמגיע לציבור החרדי היקר".





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.