1. עמוד הבית
  2. דעות
  3. הרב בן ציון נורדמן

שבת הגדול והשבוע הגדול \\ הרב נורדמן

המסר מימי הפסח: להשקיע וללמד את ילדינו את העבר המפואר שלנו, ולצייר להם את זה באהבה ובלי גבולות, עד שלא יבחינו בזמן העובר ויבקשו עוד ועוד
הרב בן ציון נורדמן, ז' ניסן תשע"ח 23/03/2018 12:04
תגיות:

דעות נורדמן



השבוע אחרוג במקצת , מסגנון הרגיל של הטור, שהרי השבוע אנו מדברים על שבת הנקראת "שבת הגדול" הלוא היא השבת שלפני חג הפסח, בשבת זו המנהג בכל הקהילות היהודיות שבעולם, שהרב דורש בקהילתו בהלכות הפסח, בדרוש, בהלכה ובאגדה, על כן נעזוב לרגע את האקטואליה, החדשות והסקופים ונתמקד בעניני השבת הקרובה והחג המשמש ובא.

הרבה סיבות יש בראשונים על קריאת שם שבת זו "שבת הגדול". בשולחן ערוך מצאנו כי נקרא כן "מפני הנס שנעשה בו". ומה היה אותו נס? כי השה הכבש אותו הצטוו להקריב כקרבן פסח, היה האליל של המצרים, והיהודים יצאו והלכו לזבוח את אלוהיהם והם שתקו ולא יכלו לנקום.

האבודרהם מוסיף ואומר כי כמו שקטן נעשה מחויב במצוות והופך לגדול, כך ישראל באותו דור ובאותו מצב, השבת הראשונה בה התחייבו בשמירת המצוות, הייתה שבת זו של לפני יציאת מצרים – חג הפסח – י' בניסן, ובבת אחת הפכו כל ישראל לגדולים.

בספרים הקדושים מובא טעם נוסף, כי עיקר הפסח היה "משכו וקחו לכם", ודרשו חז"ל "משכו ידיכם מעבודה זרה וקחו לכם צאן של מצווה". ומי היה הראשון שנלחם בעבודה זרה? אברהם אבינו, והוא עצמו נקרא "האדם הגדול בענקים", אז משעה שעם ישראל דבק במידותיו של אברהם אבינו וביער מעצמו את העבודה הזרה, נקרא הוא גדול.

וחשבתי לומר סיבה נוספת ומהותית: יודעים אנו כי ימים אלו הינם ימים נעלים וגדולים, וכפי שכתב ה'אבני נזר' כי בימים אלו "ערך שעה ליום ייחשב". כל שעה היא שווה כמו יום.

בחג הסוכות מצאנו שהחג הראשון נקרא בתורה בשם "ביום הראשון", וחכמינו זכרונם לברכה הסבירו כי הוא "ראשון לחשבון עוונות", שמעתה מתחילים לספור עוונותיו של אדם. והרי יום הכיפורים כבר הסתיים לפני ארבעה ימים בי' תשרי? ולמה לא מחשבים את העוונות שאנשים עושים עד ט"ו תשרי? אומרים חז"ל כי בימים אלו האדם מסובב במצוות, ואין לו כל זמן לחטוא.

כמו כן ימים אלו של ערב פסח. אלו ימים שהאדם מסובב במצוות, כאן רוכשים סט כלים חדש, כאן מגעילים את השיש, כאן מנקים כל אבק של חמץ, אופים מצות, מבערים את החמץ. בני ישראל מוכיחים בימים אלו נאמנות ואהבה לקדוש ברוך הוא, שלא לדבר על הכסף שהם מוציאים בימים אלו לכבוד החג, בשר ודגים, ביצים ויין.

אין לך אהבה למצוות כמו ימים אלו ולכן אלו ימים גדולים, ולכן, יש להדגיש כי השבת היא יותר גדולה מימי המעשה שגם הם גדולים עתה, ולכן קוראים לה שבת הגדול.

***

ויש עוד סיבה נוספת אותה הביא רבי צדקיה בן אברהם הרופא, בספרו 'שיבולי הלקט'. ידוע כי בשבת הגדול היה החכם דורש הלכה בפני הציבור ומלמד אותם הלכות חג הפסח. ומתוך שהרב האריך לדרוש בהלכה ואגדה עד מחצית היום סמוך למנחה, נראה בעיני האנשים כאילו היום גדול.

אין זו בדיחה חלילה אלא מציאות ודרך חיים. כשהאדם אוהב ומתחבר ומרגיש משויך הוא לא מסתכל לרגע על השעון. הוא מאבד את הזמן ואת המניעים הגשמיים. לימדונו רבותינו עד היכן צריך הרב ללמד את תלמידיו את הלכות הפסח – עד שלא יבחינו בשעון וירגישו כאילו היום הולך וגדל.

בזה יש להסמיך את הסיפור המובא בראשית ההגדה: "מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא ורבי טרפון שהיו מסובין בבני-ברק, והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה, עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם: רבותינו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית".

כך יש ללמוד וללמד את סיפור יציאת מצרים, עד שיגיע זמן קריאת שמע של שחרית, בלי שעון ובלי גבולות.

***

דבר זה מצאנו שוב בהגדה של פסח. כידוע ישנם ארבעה בנים, אחד חכם ואחד רשע, תם ושאינו יודע לשאול. לכשנתבונן בשאלה והתשובה של הבן החכם נתמלא פליאה.

הבן שואל: "מה העדות והחוקים והמשפטים אשר ציווה ה' אלוקינו אתכם". ועל זה עונים לוֹ "כהלכות הפסח אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן". ונשאלת השאלה, מכל הלכות הפסח מצאנו רק הלכה זו של "אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן"?!

אלא, כשאנחנו מדברים על אפיקומן, למה אסרו חכמינו לאכול אחר האפיקומן? כדי להשאיר את הטעם הטוב לשעות הבאות. ולכן גם פסקו בהלכה שלא לשתות יין וכל דבר שמעביר את הטעם של האפיקומן.

זהו הרמז עבורנו, כשאנו מלמדים את ילדינו הלכות הפסח, יש ללמד אותם ולהשאיר להם טעם טוב, כדי שזה יישאר חקוק בליבם ועצמותיהם לנצח.

זה המסר שלנו מימי הפסח: להשקיע וללמד את ילדינו את העבר המפואר שלנו, ולצייר להם את זה באהבה ובלי גבולות, עד שלא יבחינו בזמן העובר ויבקשו עוד ועוד.

הורים ומחנכים, זה המבחן שלנו בימים אלו. בהצלחה!




הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
;