1. עמוד הבית
  2. בחצרות
  3. בחצרות חסידים

מאחורי הטישים בעיר הקודש: באיזו חסידות מצנתקים לפני שבת

במסגרת פרויקט חג מיוחד מגיש 'בחדרי חרדים' הצצה נדירה ומרתקת להיכלי הטישים בחצרות החסידים • והיום - הטישים בירושלים: באיזו חצר יוגשו שישה סוגי קוגל, היכן לא ידעו החסידים דקות ספורות לפני שבת אם הטיש מתקיים, ובאיזו חסידות לא יטול הרבי את ידיו לעולם בפני החסידים • פרק שני
משה ויסברג, י"ז ניסן תשע"ח 02/04/2018 08:33

ערלוי



"כוהנים אוכלים ובעלים מתכפרים". על סמך אמירה זו הוריד הבעל שם טוב הקדוש דרך חדשה בעבודת ה' בעולם החסידות: בכל ליל שבת, החסידים מתאספים לעריכת השולחן הטהור של רבם, כשהם מזמרים זמירות ותשבחות למלך ק-ל חי. הרבי סועד את סעודתו, החסידים מצטופפים וזוכים לקבל שיריים ממאכלי הקודש ועל ידי כך מתכפרים עוונותיהם.

לרוב גודל מעלת הטישים, היה עורך בעל ה'דברי חיים' מצאנז זיע"א טיש מידי יום ביומו, כי ידע את דבר שגב פעולתו על ידי כך. ישועות ונפלאות היו נגרמות על ידי אכילת שיירי מאכל הקודש של הצדיק. צדיקים קדומים היו אומרים להטמין ממאכלי השבת במקום פלוני וכאשר היה מי מהחסידים מגיע לבקש ישועה גדולה - היו מוציאים מהשיריים ונותנים לחסיד שהיה נרפא ממחלתו.

ואם כך הדברים בכל שבת ושבת, בחגים ומועדים בהם נוהרים החסידים לרבם, עוקרים ממקום מושבתם ופונים להם אל מקום שבת הצדיק, על אחת כמה וכמה. ובחג הפסח, עת הגיעו כולם ל'שולחן עורך' - מעלה כפולה ומכופלת יש בו בשולחן הצדיקים, רזי טמירין דטמירין.

כהיום הזה אכשר דרא, ורבים מגיעים להסתופף בטישים, ולא רק חסידי אותו הרבי באים לחסות בצל רבם: חסידים רבים נוהגים להסתופף אצל שולחנות האדמ"ורים באשר הם, ולא רק הם בלבד. גם ליטאים ובני עדות המזרח מתענגים עונג רוחני בשולחנן של צדיקים. שאי סביב עינייך וראי, כולם נקבצו ובאו לעריכת השולחנות הטהורים.

אך האמת, כי רבים אינם יודעים כיצד הדברים מתנהלים, ומה סדר עריכת השולחן ומנהגיו בכל חצר וחצר. רוב ה'עולם' המגיע להסתופף בטישים, רואה את הרבי כשהוא כבר יושב בראש השולחן ומנהל ביד רמה את הטיש. אין הם מבחינים במגש אשר לפני הרבי, ואת העריכה המופלאה שקדמה לכך. וכידוע, הכול נערך על פי סוד, 'בסוד קדושים מי יעמוד'.

בפרויקט חג ב'בחדרי חרדים' ננסה לתאר במקצת מהו סדר עריכת הטיש, סודותיו, הנהגותיו בקודש, וכמובן התפריט העשיר - מאכלי הקודש מי מכין ומי משלם? לצד אמירת ה'תורה' וחלוקת השיריים.

חלק שני: אדמו"רי ירושלים עיר הקודש והמקדש

גור: יין לאלפי החסידים



מרכז החסידות: בית המדרש הגדול גור ברחוב ירמיהו
הזמן: בשבתות מיוחדות
אורך הטיש: שעה וחצי
הנהגה ייחודית: ה'אונטער טיש'

הטישים בחצר חסידות גור עברו בשנים האחרונות כמה מהפכות. אם בעבר - עד לפני כ-10 שנים - היה מנהג שנקרא שורע'ס ורק בעלי כוח ומזל היו מצליחים לראות את הרבי בטיש, הרבי שינה את הדבר והנהיג שהוא יישב על במה, הציבור על ספסלים והפערנצ'עס מאחורי הספסלים, וכך יש אפשרות לכלל הציבור להשתתף בטיש.

בימי "השורע'ס", היו מדרגות בהן כלל הציבור שלא הצליח להשתתף בטיש היו עולים ומקבלים בירה ומברכים את הרבי ב'לחיים'. היו מקורבים שכשהיו עולים במדרגות ל'לחיים' - היה הרבי שולח להם פירות או בירה.

גם בזמני הטישים חל שינוי בשנים האחרונות. בעבר היו הטישים מתקיימים בכל 'שבת נסיעה', בעיקר בסעודה שלישית. כיום - בעיקר בגלל ריבוי השמחות - מתקיימים טישים בעיקר בשבתות שיש בהן שמחה אצל הרבי, כמו טיש בליל שבת כשנולד נכד או נין, וכן טיש בשבת בבוקר לרגל הולדת נכדה או נינה, חוץ משבתות שבע ברכות של נכדי האדמו"ר שבהן מתקיימים שלושה טישים, וכן בחגים או ב'שבתות יארצייט' בהן חל יום ההילולא לאחד מאדמו"רי השושלת, אז מתקיים טיש בסעודה שלישית.

בגור הקוצקאית אין מקום להמתנות ארוכות. הטישים בבוקר ובלילה מתקיימים כחצי שעה לאחר התפילה. הרבי פותח את הטיש בקידוש, ומיד לאחר מכן מתקיימת סעודת שבת רגילה שנמשכת קצת יותר משעה.

במהלך הטיש אוכל הרבי דגים. לאחר מכן משוררים את הזמר 'אזמר בשבחין' או 'אסדר לסעודתא' ומיד אח"כ הרבי אומר 'שמוע'ס' אותו מצליח לשמוע רק מי שנמצא קרוב ממש לרבי, וכן אלו היושבים מתחת לשולחן המכונים 'אונטער טיש', כשעוד מהשנים שלפני המלחמה בפולין, החסידים היו יושבים מתחת לשולחן כדי לזכות לשמוע או אפילו רק לחזות בפני הרבי וכמו ששנינו, "הוי מתאבק בעפר רגליהם".

שאר החסידים נשארים בזמן ה'שמוע'ס' בדממה מוחלטת ולאחר הטיש, חוזר הרה"ח איצ'ה מאיר טאומן על תורת הרבי לחסידים.

לאחר מכן הרבי מחלק יין לבניו ולבני הרבי בעל הפני מנחם זצ"ל, שיושבים על הבמה. לאחר מכן הרבי שולח לרבנים שיושבים על הבמה ולמשמשים היושבים בצידי הבמה וכן לסגן שר הבריאות יעקב ליצמן שיושב מאחוריו. לאחמ"כ ימזוג הרבי וישלח יין בכוסות לאלפי החסידים - דבר שלפעמים נמשך אפילו כחצי שעה.

מי שעוזר לרבי בחלוקת היין הם משמשיו לאורך השנים, ומשמשי אביו הרבי הלב שמחה זצ"ל, כשבכל פעם אחד עומד לימינו ואחד לשמאלו.

לאחר מכן נמשכת הסעודה עם עוד מספר ניגונים מניגוני השבת כשכמובן לעולם יזמרו מניגוני החסידות היחודיים. אחד מהמשוררים מכובד באמירת המילים של הזמירות.

מי שמכין לרבי את האוכל, הוא הרה"ח העניך אירנשטיין, שזכה בזכות זו ועושה זאת כבר שנים רבות.

בשמחות ישנו גם מתחם שבו מי שמוזמן גם מקבל את כל סעודת השבת. בגור אין מאכלים מיוחדים חוץ משבת בבוקר בטיש, אז יש שישה סוגים של קוגל אחרי הטשולנט, כשיש אנשים שעוד היו שולחים את אותם הקוגל'ך עוד לרבי ה'בית ישראל' זצ"ל.

מנהג חשוב יש בגור, בזמנים שהטיש נערך בסעודה שלישית, או בשבתות וחגים שאין בהם שמחות, החסידים מעמידים יין ונותנים סכום כסף בערב שבת - הנוהג המכונה 'שטעלט ויין', והגבאי הרה"ח מענדל בינקה מקריא את שמות החסידים שהתנדבו לזכות זו. חוץ מיין יש גם הרבה מגשי פירות שמהם הרבי מחלק שיריים לבניו ולכלל החסידים.

את האוכל מגיש לרבי משמשו הרה"ח לייבל פזניצ'בסקי, את היין מגיש המשמש הרה"ח שלמה פערל שאחראי בין היתר על היינות. את הפירות מגיש הרה"ח שלמה רוטה שאחראי על הכנת האוכל לרבי בצלחת מאחורי הקלעים ואת הקומפוט - הרה"ח יצחק פריי שעוזר בהכנת האוכל לרבי.

בעלזא: נכסי צאן ברזל בנגינה החסידית

צילום: שוקי לרר
צילום: שוקי לרר


מרכז החסידות: בית המדרש הגדול בקרית בעלזא
הזמן: מידי ליל שבת
אורך הטיש: למעלה משעתיים
הנהגה ייחודית: שהדור הצעיר יראה כבודה של תורה

כל מי שנמצא ומתארח בירושלים החרדית בשבת, רגליו יוליכו אותו לעבר המרכז העולמי של חסידות בעלזא, שם נערך טיש בכל שבת שהרבי נמצא במעונו בקריה. רק פעמיים בשנה הרבי נוסע למנוחה מספר שבועות במעונו בקרית יערים - טלז סטון, שם גם יערוך טיש למשפחת המלוכה ולחסידים שבאים להסתופף בצלו.

הטישים בבעלזא נפתחים בקידוש, ונמשכים שעתיים גם בשבתות החורף וגם בקיץ. הטיש בבעלזא מורכב ממאכלי שבת רגילים: דגים, מרק; עם הבשר מוסיפים חריין, פתיתים וצימעס מגזר, וקומפוט מתפוחים. את האוכל מכין טבח מיוחד שמבשל בבית האדמו"ר, למעט הפתיתים שמכינה הרבנית מבעלזא שתחי'. בשבתות מיוחדים ובחגים יש מאכלים מיוחדים.

הטיש נערך בהיכל ה'גרויסע שטוב' והוא ממומן על ידי הנהלת ביהמ"ד הגדול. את המאכלים מכינים בבית האדמו"ר, המשבקי"ם ו'ההויז בחור' מכניסים את האוכל, והגבאים מגישים לרבי.

האורחים המכובדים הרבים המגיעים לחצר חסידות בעלזא מתכבדים על ידי הגבאי הראשי הרב שמעון וואלף קליין. מי שעומד לימינו בעזרה בהושבת האורחים, הוא הרב מאניש פרנצויז הזוכר כל אחד, וראשו מחשב בכל רגע נתון היכן יש מקום וכסא מיותר.

ממלכת התורה של בעלזא מחייבת כל יחיד הנמנה על שורותיה שלא יעבור עליו, חלילה, יום ללא תורה יהיה מה שיהיה. במשך השנים השריש הרבי מבעלזא אוירה כזו שמי שאינו מופיע לשעה אחת לימוד ביום - הוא כמו מי שלא התפלל. בעת עריכת השולחן הטהור יישבו בשולחן של הרבי עצמו רק תלמידי חכמים דיינים ורבנים. גבירים ועסקנים ומכובדים כאלו ואחרים - יתכבדו ויישבו בספסלים השניים והשלישיים, בכדי שיראה הדור הצעיר ויפנים שאין כבוד ככבודה של תורה.

בעריכת הטיש בבעלזא מורגש היטב עולם הנגינה העשיר של בעלזא שהחיה את הנגינה החסידית והביא לה נכסי צאן ברזל המשמחים ומעוררים כיום בכל בית בישראל. לפני עשרות שנים ראה הרבי מבעלזא צורך בייסוד אלטרנטיבה של נגינה חסידית בכדי למנוע זליגה של 'נשמות מוסיקאליות' חוצה, אל הנגינה הרחובית המושכת ומדרדרת את הנפש. הנגינה הבעלזאית השפיעה רבות ושמרה על הנגינה החסידית כולה מפני רוחות זרות ורעות.

באיאן: טיש מברכת המזון



מרכז החסידות: הקלויז ברחוב מלכי ישראל
הזמן: כמידי שבת מברכין בחורף, בקיץ בסעודה שלישית
אורך הטיש: שעתיים
הנהגה ייחודית: הרבי לא נוטל ידיו בפני קהל

נדירים הם הטישים בחצר חסידות באיאן. רק ב'שבת מברכין' או 'שבת ראש חודש' יערוך הרבי את הטיש בהיכל ה'קלויז' הגדול כשהוא נכנס להיכל רק לפני ברכת המזון אז טועם מהקומפוט. אם ייערך 'שלום זכר' - יטעם הרבי מה'ארבעס'.

בבאיאן, הרבי לא נוטל ידיו בפני החסידים, והם יזכו לחזות ברבי עושה קידוש רק בשבתות ובחגים או בשבת ל"ג במירון, וכן בלילות ראש השנה ושמחת תורה, אז, לאחר תפילת ערבית יערוך הרבי את הקידוש וימשיך לסעוד בביתו.

הנהגות מיוחדות יש בבאיאן. הרבי מעולם לא יישען על הכסא בעת עריכת הטיש ורגליו יישארו סגורות.

חסידי באיאן אף רגילים לספר כי הרבי מבוהוש זצ"ל העיד על גדלותו של הרבי מבאיאן כשראה אותו אוכל, והתפעל ואמר שהרבי לא קירב אפילו פעם אחת את ראשו ופניו כלפי האוכל.

רגע השיא בטיש לפני אמירת 'לחיים'. הרבי אומר לגבאי הראשי הרה"ח רבי בערל רבינוביץ כמה בקבוקים הוא מעמיד בטיש. בדרך כלל יעמיד הרבי שלושה בקבוקים, והחסידים עוד 72 בקבוקים.

לאחר הטיש נעמדים שלושה אברכים מבני החסידות, וחוזרים מילה במילה לקהל שלא שמע את ה'תורה' של הרבי. בסוף השבוע תחולק ה'תורה' מודפסת כפי שנאמרה בטיש ללא עריכה.

בשבתות הקיץ יערוך הרבי את הטיש רק בסעודה שלישית ומעטים הם הזמנים שהרבי עורך הבדלה בציבור, הזמנים הבודדים הם בשבת ל"ג בעומר, או בשבת בה שוהה הרבי בחו"ל.

סלונים: טיש חד גווני

צילום: יעקב לדרמן
צילום: יעקב לדרמן


מרכז החסידות: בית המדרש הגדול סלונים ברחוב סלנט
הזמן: כמידי ליל שבת
אורך הטיש: שעה ורבע
הנהגה ייחודית: סדרת ניגונים ללא מילים

הטישים בחצר חסידות סלונים מדודים ומחושבים. הטיש יימשך שעה ורבע. האדמו"ר סועד את סעודת השבת בביתו, כך שבטיש אין קידוש. רק בשבתות שמחה - שבת 'שבע ברכות' של נכדים, יערוך הרבי קידוש בטיש, שעת התחלת הטיש תוקדם מעט והוא יהיה ארוך יותר. במקרה כזה, ישוררו ניגונים כשעה לפני קידוש, כמנהגו של הרבי בביתו מזה שנים רבות.

על האוכל בסלונים מופקד צוות מטבח הישיבה המכין קוגל איטריות, ומגש פירות. כמו כן, מגישים בקבוקי יין ל'לחיים' שהרבי אומר לכל אחד ואחד מהנוכחים בטיש.

המימון לטיש מתחלק: חלקו מהוצאות בית המדרש, העמדת היין - על ידי החסידים. נהוג, שכל מי שמעמיד יין - שמו מוקרא בקול לפני ה'לחיים'.

מקום של כבוד בטיש בסלונים נשמר לגבאי שמואל דייטש הדואג לכל דבר ודבר במסירות רבה. הטישים בסלונים הם כאמור מאוד חדגוניים, בפרט בליל שבת. הרבי והחסידים יזמרו סדרת ניגונים ללא מילים, המקובלים מזה דורות, על פי סדר קבוע. יצוין, כי על כל קטע בזמירות קיימים מספר ניגונים, ובכל שבת שרים אחד מהם. בין השאר: 'משוך חסדך', 'מגן אבות', 'קדשנו במצוותיך', 'קה אכסוף', 'קה ריבון', 'ממקומך' ועוד.

בסעודה שלישית נוהגים בסלונים לקיים טיש נוסף, המתנהל בחושך, ובו הרבי גם אומר את השיחה השבועית, השמועס -שיכול להמשך גם כ-40 דקות. בטיש זה הרבי נוטל ידיים, אוכל דגים וסלטים, כשכל האוכל נעשה בביתו.

גם בסעודה שלישית יש סדרת ניגונים, הפעם יש גם את 'ידיד נפש'. לפני 'קה אכסוף' יאמר הרבי את ה'שמועס', אחר כך שרים 'קה אכסוף', עדיין בחשכה, כשהאור נדלק לקראת ברכת המזון.

רחמסטריווקא: צינתוק בערב שבת למאות חסידים

צילום: שוקי לרר
צילום: שוקי לרר


מרכז החסידות: בית המדרש הגדול ברחוב גבעת משה - גוש 80
הזמן: כמידי כמעט בכל שבוע
אורך הטיש: ארבע שעות
הנהגה ייחודית: שיר מיוחד שביטל את גזירות הצאר הרוסי

בחצר חסידות רחמיסטריווקא - אין טיש קבוע בכל שבוע ועד דקות ספורות לפני כניסת השבת עדיין לא ידוע האם יתקיים טיש או לא. לכן כמידי שבוע כ-5 דקות לפני כניסת שבת יקבלו אברכי החסידות 'צינתוק' למכשיר הטלפון אשר מודיע האם יש טיש באותו שבוע או לא ובערך באיזו שעה הוא יחל.

ברחמסטריווקא כמו ברחמסטריווקא - האדמו"ר מתפלל תפילת מנחה סמוך לזמן ר"ת בביהמ"ד הגדול ולאחר מכן הוא יורד לחדרו בקומת היכל הטישים, שם שוהה עד לתפילת קבלת שבת ומעריב.

כשעה וחצי לפני הטיש יתחיל האדמו"ר את התפילה יחד עם מנין מצומצם של בחורים אשר מחכים להתפלל עם האדמו"ר, לאחרי התפילה ייצא האדמו"ר לעריכת הטיש שבו יסעדו גם הבחורים אשר התפללו עמו במניין, כאשר צוות בחורים בראשות ה'הויז בחור' בנימין בראון מגיש את האוכל לבחורים הסועדים.

חדי העין יכולים להבחין, כי כשהרבי יראה שעדיין לא סיימו להגיש לבחורים את האוכל בטיש -הוא לא יתחיל לאכול ממנתו, עד שיראה שכולם מסודרים. האדמו"ר מתחיל באמירת 'שלום עליכם', את סדר הזמירות ואמירת מאמרי הזוהר כנהוג. למעמד הקידוש של הרבי שנעשה בהתלהבות ובשלהבת אש - מגיעים מאות איש מרחבי העיר לחזות בעבודת הקודש. לאחר הקידוש מניחים בפני הרבי דג מיוחד שהכינה אשת הרה"ח יהושע אורי - אמו של משב"ק האדמו"ר ר' יענקל אורי, יחד עם עוד כמה סוגי דגים שמכינה הרבנית - אמו של הרבי, יחד עם חריין.

אחרי אכילת הדגים, ממשיך הרבי באמירת הזמירות, אז מביאים לפניו - מרק עם אטריות שלאחריו מתחיל האדמו"ר באמירת ה'תורה' בין חצי שעה לשעה.

לאחר 'התורה' נוהגים לשיר ניגון מיוחד שהגיע מרוסיה ע"י הרה"ח ר' שמעון שוחט ז"ל. לאחר השיר מגישים לרבי בשר עם 3 סוגי קוגל, שאחד מכין המשב"ק הרב יעקב אורי, עוד קוגל מכינה הרבנית אמו של האדמו"ר, וקוגל נוסף מכינה הרבנית אשת האדמו"ר. בשבתות מיוחדות סביב מעגל השנה - מוסיפים עוד כמה סוגי קוגלים.

לאחר אכילת הבשר, עוברים החסידים לתת 'לחיים' לאדמו"ר. במהלך הטיש עומדים מאחורי האדמו"ר הר"ר יעקב אורי והר"ר מרדכי גוטפרב ואלו שעומדים בצדדיו של האדמו"ר ומגישים לפניו את האוכל ומשגרים שיריים לציבור הם - הרה"ח יוסף קדיש כהן ובצד השני הר"ר סיני אברהאם. בחסידות לעומת שאר החסידויות - אין את המושג של "שטעלט ויין" - העמדת יין בשולחן הטיש.

הרבי עצמו הוא זה שמכבד את האנשים להתחיל שירים וזמירות השבת. החסידים שעורכים 'שלום זכר' באותו שבוע מביאים איתם ל'טיש' ארבעס והאדמו"ר מחלק להם מזה שיריים. אחרי הבשר והקוגל מביאים לאדמו"ר תמרים שעליהם הוא מברך 'בורא פרי העץ' ומלון או אננס שעל זה הרבי מברך 'בורא פרי האדמה'. לפני ברכת המזון שרים שיר מיוחד של ר' יוסל חזן שהולחן לבקשת האדמו"ר ר' יוחנן מרחמסטריווקא זצ"ל בעת אשר ביטלו את גזירות הצאר הרוסי. לאחריו מברכים ברכת המזון, כשהרבי מכבד אדם חשוב לזמן על הכוס.

לאחר מכן ממשיך הטיש ועובר לשלב המכונה 'פירות טיש' שבו מביאים לאדמו"ר שוב תמר ומלון לברכות וכן עוגה מיוחדת שעליה מברך הרבי 'שהכל', בשלב הזה - האדמו"ר מחלק תפוחים לקהל החסידים. דבר מעניין נוסף מתרחש בשלב זה של הטיש: הרבי מכבד את זקני החסידים לומר דברי תורה קצרים על פרשת השבוע, לאחר מכן, אומר הרבי שוב 'תורה' באזור כחצי שעה, ולאחר מכן, בסיום הטיש - קם הרבי לריקוד, עושה סיבוב אחד סביב השולחן ומברך את כל אחד ואחד ב'שבתא טבא' ושב לביתו.

תולדות אהרן: טעימה מהעין של הדג

צילום: שוקי לרר
צילום: שוקי לרר


מרכז החסידות: בית המדרש הגדול בשכונת מאה שערים
הזמן: כמידי ליל שבת
אורך הטיש: למעלה מארבע שעות
הנהגה ייחודית: ביקור אלמנות ויתומים קודם הטיש

לאחר תפילת מעריב, המסתיימת בשעה מאוחרת יותר משאר בתי הכנסת, יעברו החסידים במשך שעה לאמירת 'גוט שאבעס' לאדמו"ר הנותר עומד על מקומו חבוש בשטריימל. כשיעבור אדם שאינו נמנה על בני החסידות יתעניין הרבי בשלומו בחמימות. כך גם לבחורי החסידות בני חו"ל, להם רוחש הרבי יחס מיוחד, ואף את סעודת יום השבת יסעדו לעיתים על שולחנו כדי לחזקם בעלייה ושקידה בתורה. מדי שבת הרבי יתעניין אם הם מסודרים ויש להם היכן לסעוד כשהרה"ח רבי אהרן שישא דואג שישובצו אצל בני החסידות ויסעדו על שולחנם.

בסיום אמירת 'גוט שאבעס', יעברו בעלי שמחה שנולדה להם בת לשאול את פי הרבי איזה שם לתת מחר בקריאת התורה. תמיד יציע הרבי שם מפרשת השבוע.

לאחר מכן מגיע תורם של היתומים מבני החסידות. הרבי, כאב רחום וכאבי היתומים בדורנו, יברך כל אחד בברכת הבנים, כשהוא מצייד אותם לפעמים בשקית עם אחד ממאכלי השבת שהוכנו בבית הרבי.

לאחר מכן מלביש הרבי את ה'דוזב'ע' המיוחדת לליל שבת, וילך לביתו לברך את צאצאיו. שלאחר מכן יצעד הרבי לבדו בשכונה ויערוך ביקורי חיזוק בבתי אלמנות ויתומים ללא כל התראה מוקדמת. פעמים יתלווה לרבי ה'הויז בחור', ופעמים ינקוש הרבי לבדו בדלת, ואחר שיפתחו בפניו, יישב עם הילדים היתומים, יתעניין מה למדו במשך השבוע וישיר עמם זמירות שבת. הרבי עורך את הביקורים בצנעה כשרק לאחריהם, ישמעו מהמשפחות שהרבי ביקר בביתם.

הטיש מתחיל שעתיים וחצי לאחר סיום התפילה בשירת 'שלום עליכם', למעט במקרים נדירים ובנסיבות מיוחדות, אז הרבי יכנס ל'כל מקדש' אחרי שקידש בחדרו. משך הטיש הוא שלוש שעות, בין אם יתקיים בירושלים, ובין אם בטבריה או בארה"ב. גם כשהטיש נערך באופן מצומצם בשבתות בהם שוהה הרבי במקומות מרוחקים לצרכי מנוחה, יתנהל הטיש עם אותם המנהגים בדיוק ובאותו 'ברען' נלהב.

לצד הרבי, יושבים אחיו ראש הישיבה רבי משה קאהן ובני הרבי. בראש השולחן יושבים מורי ההוראה של הקהילה וזקני החסידות. בשבת שבע ברכות יזכה כל חתן לשבת בראש השולחן לפני מורי ההוראה.

הרבי נכנס לעריכת השולחן כשהוא לבוש בטלית ועליו ה'דזו'בע', בדרך למקומו יעבור במקום שישב שם אביו הרבי זצ"ל, שם יעצור לרגע ויקרא פרק תהילים. משם ימשיך למקומו ויתחיל בשירת 'שלום עליכם' בניגון שחיבר זקנו בעל ה'שומר אמונים' זי"ע, כשהקהל שר את המנגינה בלי המילים, לאחר מכן יפתח הרבי בתפלת 'מודה אני' בהשתפכות הנפש ובנעימה מיוחדת במינה כשהציבור מקשיב בערגה. אח"כ ימשיך בשיר 'אשת חיל' ויברך על ההדסים. בעודו אוחז את ההדסים יחל בשירת 'אזמר בשבחין' עד למילים ו'מדאני אסא' אז יניח אותם על השולחן.

עם סיום הזמירות שלפני הקידוש, יגיד בלחש כמה מאמרי זוהר, אז ייגש ר' יהושע ווייס, אחד מזקני הקהילה, שתפקידו הוא להגיש לרבי את הבקבוק עם היין אותו מכין הרב ווייס בעצמו במיוחד לרב, והוא גם יעזור בהכנות לקידוש. הרבי יביט בנרות של השולחן - עשרה נרות משמן זית - ויאמר את הקידוש בקול רם ובנעימה מיוחדת.

הזמן מתחילת הטיש ועד הקידוש יארך שלושת רבעי שעה - כשעבודת ההכנה לקידוש נמשכת על פני זמן ארוך. אחרי קידוש, יפשוט הרבי מעליו את הדזוב'ע והטלית. אז ניגש לשמש בקודש אחד מזקני ופארי הקהילה שעבר את גיל השבעים, הרה''ח ר' יחזקאל דיאמנט, מתלמידי החכמים בחסידות שהרבי הועיד אותו לשמשו בעת הטיש והוא הוא זה שמגיש את המאכלים והכלים לרבי בעת הטיש.

בעת עריכת הטיש, הרבי יושב שקוע על מקומו וממעט מאוד להרים את עיניו לציבור. הרבי אינו נוהג לומר תורה בטיש חוץ משבתות מיוחדות כמו ד' פרשיות, שאז יגיד הרבי 'תורה' אחרי שירת כל מקדש.

בדרך כלל, הרבי מתחיל את השירים של הזמירות המושרים בקביעות, חוץ מ'קה אכסוף' שהרבי מכבד את אחיו רבי משה להתחיל לשיר, את שאר השירים המושרים - שאינם מהזמירות - יתחילו חברי המקהלה.

חלק מהחלות בטיש, נאפות במיוחד עבור הרבי במאפייה המיתולוגית 'בריזל' שבמאה שערים, ע"י אחד מהחסידים - הרב שלום וואלעס, וחלק מהחלות במאפיית "גישמאק" שבבעלות אחד מהחסידים.

הרבי נוהג לבצוע על ארבע חלות - שתיים גדולות ושתיים קטנות, כשעל הגדולות מודבקות 12 חלות קטנות כמנהג הצדיקים.

בשעת אכילת החלה שרים על 'הכול יתגדל', וניגון ללא מילים של תלמידי הבעש"ט לדורותיהם. על הכנת המאכלים לטיש מנצחת הרבנית בעזרת המשבקי"ם והממונה על הכנת המאכלים. בליל שבת עצמו עומד הגבאי הרה"ח ר' יואל פאמפ.

לפני הרבי מגישים דג בורי שלם שסביבו מונחים קציצות געפילטע פיש עם 'פיש יאהך'. הרבי טובל את החלה ברוטב. תחילה הרבי טועם מה'עין' של הדג רמז ל'עינא פקיחא' ורק אחר כך מהדג עצמו. על בישול הדג מופקד הרה''ח ר' אברהם קרויס שמבשל את הדג בבישול של הרבה שעות כדי שהעצמות יהיה רכות ויוכלו לאכול אותם ולהימנע משאלה של בורר בשבת.

בעת שירת 'כל מקדש', עומד הרבי ופניו להבים, עומד הוא טפח וטפחיים מעל פני הקרקע. לאחר מכן יגישו לפניו מרק עם אטריות גזר ושעועית, כשהחסידים שרים ניגונים עתיקים והרבי מחלק שיריים לבניו. לאחר שירת 'מה ידידות' בה מכבד הרבי את אחד מזקני החסידים, מגישים לפני הרבי בשר עוף בקר, 'הלזלה', וכבד לצד ליפתן מרוסק.

בסיום מביאים לאדמו"ר צלחת פתיתים גדולה, ממנה מחלק שיריים לכלל האורחים ולבנשקי"ם, כשעל הכל מופקד המשב"ק המיתולוגי רבי גבריאל שישא.

בשתיית ה'לחיים' יאחל הרבי 'לחיים' לכל אחד בנפרד, החל מבניו, עובר לזקנים היושבים בשולחן ולשאר החסידים. רק בזמן זה ירים הרבי את עיניו ויביט לחסידים.

בשירת 'קה אכסוף', מרעידה שירה אדירה את קירות בית המדרש, בפרט בבית האחרון - "השבת נועם הנשמות", אז הרבי שר בעצמו כשכל החסידים חוזרים על הקטע, והרבי ממשיך, וסוחף אחריו בלהט והתלהבות.

לאחר סיום ברכת המזון, בשבתות מיוחדות כמו 'שבת ראש חודש', או בשבתות של ארבע פרשיות, מביאים שני קוגלים גדולים, מהם יחלק הרבי שיריים לקהל.

כאן מגיע רגע השיא של הטיש: שירת 'קה ריבון'. אין מבקר שלא מזיל דמתה התרגשות, והמחזה הנשגב בלתי ניתן לתיאור. הטיש מסתיים בריקוד 'נשמת כל חי' והרבי מחלק תפוחים.

בשנים הראשונות הרבי חילק לכל אחד ואחד אבל בשנים האחרונות שראו שזה לוקח הרבה זמן וצריכים כל שבוע מאות תפוחים הנהיגו סדר מיוחד וחילקו את השבתות לפי אותיות שמות משפחה ובכל שבוע מודעות המבשרות מי שם המשפחה שיזכו לעבור ולקבל תפוח.

תולדות אברהם יצחק: ניגוני ויז'ניץ חב"ד וסקולען



מרכז החסידות: רחוב עונג שבת שכונת מאה שערים
הזמן: כמידי שבת בשבתו
אורך הטיש: חמש שעות
הנהגה ייחודית: מלח וחריף לצד הבשר והפתיתים

ליל שבת ברחוב עונג שבת במאה שערים, השעה שלוש ארבעים וחמש לפנות בוקר. ירושלים נתונה תחת קור, אבל במבנה שבו שוכן היכלה של 'תולדות אברהם יצחק' - אין חלום ואין שינה, ואף מושג הזמן כמו חמק לו מבעד לשירות קודש המוּשרות בכיסופים, בקול ובתנועות נמרצות. על גבי מדרגות התצפית עומדים שורות שורות של חסידים, בכל הגילאים, מכל המוֹצָאים, לצד מאות 'מבקשים' מחצרות אחרות שלעולם לא יוותרו על ליל שבת בתולדות אברהם יצחק. האטמוספרה כאן אחרת: אטמוספרה של קדושת שבת.

בסיום התפילה, לאחר שהקהל כולו עובר לפני האדמו"ר לאמירת 'גוט שאבעס', ימהר כל חסיד לסעודתו, שהרי בעוד זמן קט יחזור למה שנחשב לשיאה של השבת: הטיש של ליל שבת, הנמשך חמש שעות רצופות שכולן דבקות בבורא והשתפכות הנפש ללא תִכלה, בשירה נרגשת שעליה מנצח האדמו"ר באופן שפושט צורה ולובש צורה: פעמים שייתן הרבי את קולו בשיר לבדו, בקול ערב ועמוק, והחסידים יחזרו-יחזיקו אחריו; פעמים שהחסידים והרבי ישוררו יחד, ופעמים שאר החסידים ישירו ואילו הרבי יכבוש את פניו בהתייפחות ארוכה, שתוחלף ברגע כמימרה בריקוד סוער עד כלות הכוחות.

הרבנית מכינה את האוכל לפני השבת והגבאים מביאים את האוכל לבית המדרש, כשהמשב"ק הראשי מסדר אותו בצלחות מכסף, שנתרמו ע"י נגידי החסידות, על כל צלחת חרוט שם של אותו נגיד לצד העלויות הממומנות על ידי הנהלת בית המדרש, נדבת החסידים והנגידים.

הרבי נכנס לטיש ומתחיל ב'שלום עליכם', המאכלים בטיש בתולדות אברהם יצחק הם לפי הסדר הרגיל מה שנוהגים בכל תפוצות ישראל; מביאים לכל טיש דג שלם, בעת אכילת הפתיתים הרבי מוסיף תמיד מלח לצד הפתיתים, וכן על יד הבשר, הוא מוסיף מאכל חריף. הרבי אוכל בשעת הבשר 'הלזלה' - עוף ממולא בעוף טחון.

הטיש בחסידות מחולק לשניים; יש טיש מ'שלום עליכם' כאמור עד אחר ברכת המזון ולאחר מכן יש חלק שני המכונה 'באטע' עם עוד הרבה ניגונים ובפרט ניגוני ויז'ניץ, סלונים, חב"ד וסקולען המושכים רבים להגיע ולחזות בטיש.

הרבי אף רוקד פעמיים בכל טיש וכשיש חתנים הרבי רוקד עם החתנים כשהוא מחזיק בידיהם, הרבי אומר כמה פעמים דברי תורה במהלך הטיש, והשיא מבחינת החסידים, הוא עת הרבי קם לשירת 'קה ריבון' בנוסח הויז'ניצאי.

בסוף הטיש השני מכניסים פירות וקוגל לכל הציבור, הרבי אוכל קצת מכל סוג קוגל, כמו כן יש לרבי קוגל פרטי ממנו הוא מחלק שיריים לבעלי השמחה ולנדיבים.

כשמגיע אדמו"ר נוסף להשתתף בטיש כגון בעת שבת שבע ברכות לנכדי הרבי, אז מביאים מכל דבר גם לרבי השני עם כל הכיבודים שבדבר, כמו כן כשיש רבי אחר אז הרבי לא אומר 'תוירה' אלא בתנאי שגם הרבי השני האורח יישא מדברי תורתו. ואם הוא לא יגיד גם הרבי לא יאמר 'תורה'.

ל'טיש' של ליל שבת בהיכל תולדות אברהם יצחק - נוהרים המונים מתושבי ירושלים ואורחיה, אף אם דרכם אינה דרך חסידות תולדות אברהם יצחק, ואף אם דרכם אינה דרך החסידות כלל.

מקום משני אך עוצמתי אף הוא - תופסת הסעודה השלישית במחיצת הרבי. לא אחת אמר, כי עז רצונו להחדיר בצאן מרעיתו את צורת ליל שבת קודש כפי שראה אותה אצל רבו ה'אמרי חיים' מויז'ניץ ואת הנהגות 'רעווא דרעווין' כפי שראה אצל אביו הרבי בעל ה'דברי אמונה' זי"ע.

דושינסקיא: שיעור הכנה לטיש לאחר התפילה

צילום: שוקי לרר
צילום: שוקי לרר


מרכז החסידות: בית המדרש הגדול דושינסקיא ברחוב שמואל הנביא
הזמן: כמידי ליל שבת
אורך הטיש: שעתיים
הנהגה ייחודית: מי שקיבל פטור מהצבא מביא קוגל לטיש

בחסידות דושינסקיא הטיש בליל שבת מתחיל כבר לאחר התפילה אז הרבי מוסר שיעור בספר "סידורו של שבת" כהכנה לטיש, הטיש עצמו מתקיים ב"היכל הישיבה" לכלל החסידים כשאת סעודת ליל שבת עורך האדמו"ר בביתו למשפחה המצומצמת ולכך אין קידוש בטיש.

הרבי נכנס לטיש בזמירות, אומר 'תורה' במשך עשרים דקות והחסידים עוברים לברכת 'לחיים' בשתיית 'בירה שחורה' והרבי מחלק שיריים מהפתיתים. לאחר ברכת המזון מכניסים מגשים של פירות ומסיימים בשירת 'האדרת והאמונה'.

בשבת קודם היארצייט של אביו האדמו"ר בעל ה'תורת מהרי"ם' זצ"ל גאב"ד 'העדה החרדית', הטיש נערך בבית המדרש הגדול מיד לאחר התפילה, והוא מכונה בפי כל 'שלום עליכם טיש', היות וזו השבת היחידה שהאדמו"ר נשאר ל'שלום עליכם' ולקידוש, עד לאחר אכילת הדגים, ואמירת תורה, אז הרבי יוצא להמשך הסעודה עם המשפחה המצומצמת.

בדושינסקיא נהוג - כשבחור ישיבה שמקבל פטור מהצבא, הוא מביא קוגל בפני האדמו"ר בטיש, כך גם אברך שנולד לו בן למזל טוב מביא ארבעס כשאת שאר האוכל מכינה הרבנית.

מי שנושא בעלויות הטיש הוא ארגון "שמחת המועד" הנושאים בעול כל עלויות חצר החסידות ובית האדמו"ר מהוצאות השמחות ועד הטישים, ארגון הממומן על ידי נגידים מחו"ל. ה'הויז בחור' מכניס את האוכל והרבי יושב לבד בראש השולחן ללא בניו וחתניו, למעט כשיש שמחות בחצר, אזי האחים והגיסים של האדמו"ר והמחותנים חולקים שולחן מזרח ארוך, וטיש משותף.

מי שאחראי על השירה בטיש הוא המשב"ק הרב אביגדור ווינברגר, אחיו של הזמר המפורסם זאנוויל וינברגר ואילו הרב שלום נויפלד משב"ק אדמו"רי דושינסקיא אחראי על כיבוד אדמו"רים, רבנים ואח"מים הבאים לטיש.

זוועהיל: התורה של הרבי והקושיות

צילום: שוקי לרר
צילום: שוקי לרר


מרכז החסידות: שכונת בית ישראל
הזמן: שבת מיוחדות ובושבבי"ם
אורך הטיש: שעתיים
הנהגה ייחודית: 'עבודה' על נושא מסוים מדי תקופה

בזוועהיל הטיש הוא מעמד נעלה ביותר, זהו זמן של התעלות כאשר הרבי מנהל את כל סדרי הניגונים והכיבודים, כאשר לצידו ניצב הגאון רבי אברהם דייטש משגיח הישיבה קטנה של החסידות, שהוא ניחן בכושר הבנת שפתו של הרבי, כבר בתנועת יד של הרבי הוא מבין מה עליו לשיר עכשיו.

שיא הטיש אומרים בזוועהיל - זהו ה'תורה', כאשר הרבי 'בונה' כל תורה עם מספר קושיות על הפרשה ובמהלך נפלא הוא מבאר את כל העניין בדרך עבודה, כאשר הייחודיות של ה'תורה' היא ההדגשה של העבודה למעשה, כל תקופה הרבי לוקח נושא ובו הוא מאיר את הדרך בדרך אבותיו ורבותיו הקדושים לבית זוועהיל.

הטישים בזוועהיל נערכים בשבתות מיוחדות; שבת יארצייט, שבתות של ימי השובבי"ם וחודש אלול. ישנם שבתות המיועדות אך ורק לבחורים והטיש נערך בהיכל של הישיבה, ומכנים אותו בחסידות כ'זיץ'.

בדרך כלל הרבי נכנס לטיש אחרי קידוש, אבל בשבתות של שמחה במשפחתו הוא עורך קידוש בתחילת הטיש. הטישים הגדולים מכונים 'שלום עליכם טיש' שכאמור הם נערכים בשבתות מיוחדות, יש 'חזקות' מסוימות; כגון להביא דג סלמון גדול ממנו הרבי טועם והוא מחולק לכל הציבור, לדג הזה יש חזקה להרב משה רובינפין להביא בקביעות, את היין ל'לחיים', מביא בעל יקב שור.

הגבאים במהלך הטיש הם הרב גדליה משה דייטש והרב אברהם הורביץ, הרב אליהו איזנבאך והרב פישל דייטש, אשר חלקם כבר 'מוחזקים בגבאות עוד מימי הרבי בעל ה'יקרא דמלכא' זיע"א, ואצל האדמו"ר ה'אור אברהם' זצ"ל.

טיש רגיל בזוועהיל נמשיך שעתיים, אך יש טישים שאורכם שלש וגם ארבע שעות, במועדים, בפורים ובל"ג בעומר.

הרבי עצמו מכבד כל אחד שמגיע לטיש, גם רבי שמגיע יושב לצדו של הרבי, ומיד לאחר הטיש סגל אברכים מהמובחרים לצד בחורים מופלגים מתיישבים בירכתי בית המדרש לשינון וחזרה על ה'תורה' של הרבי, כאשר הרה"ח אליהו אייזנבך חוזר על הדברים וכל אחד מוסיף פרטים מזכרונו, מיד לאחר השבת הדברים נכתבים ע"י הרב משה פולק הי"ו, ולאחר שבת, ה'תורה' נכנסת לקודש פנימה ורק לאחר שהרבי מגיה את אשר כתב הרב פולק, אז היא מודפסת ומופצת בקרב קהל החסידים ובקרב רבים משוחרי התורה שאינם נמנים דווקא על חסידי זוועהיל.

במשך השנים כבר יצאו ע"י מכון 'אל ההרים' כמה כרכים של 'קובץ דברות קודש' - דברי תורתו של הרבי בטישים.


עוד בנושא:





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. יפה מאוד החסידות בתפארתה  (ל”ת)


  2. ישר כח עצום  

    זבולון

  3. גם בסלאנים מביא קוגל בחור שקיבל פטור  (ל”ת)


  4. יפה מאוד  (ל”ת)

    יוסי

;