1. עמוד הבית
  2. בחצרות
  3. בחצרות חסידים

'מתחת לפרנצ'עס' הפרק האחרון • כמה משתתפים בטיש בסאטמר

הגענו לפרק האחרון של 'מתחת לפרנצ'עס' - המתאר את ניהול הטישים של אדמו"רי ארה"ב ואירופה • האדמו"רים שאוכלים כמה סוגי דגים, הרבי שקם מלוא קומתו למרא דאתרא, הרבי שמקפיד שלא ידברו בטיש, והרבי שאוכל מאכל רותח זכר ל'לחם הפנים'
משה ויסברג, כ' ניסן תשע"ח 05/04/2018 08:59

_imagebank_orig_orig_F59CF926CBEF4FA29D2606A9EFED2DBC.jpg



"כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים". על סמך אמירה זו הוריד הבעל שם טוב הקדוש דרך חדשה בעבודת ה' לעולם החסידות: בכל ליל שבת החסידים מתאספים לעריכת השולחן הטהור של רבם, כשהם מזמרים זמירות ותשבחות למלך ק-ל חי. הרבי סועד את סעודתו, החסידים מצטופפים וזוכים לקבל שיריים ממאכלי הקודש ועל ידי כך מתכפרים עוונותיהם.

לרוב גודל מעלת הטישים, היה עורך בעל ה'דברי חיים' מצאנז זיע"א טיש מידי יום ביומו, כי ידע את דבר שגב פעולתו על ידי כך. ישועות ונפלאות היו נגרמים על ידי אכילת שיירי מאכל הקודש של הצדיק. צדיקים קדומים היו אומרים להטמין ממאכלי השבת במקום פלוני וכאשר היה מי מהחסידים מגיע לבקש ישועה גדולה היו מוציאים מהשיריים ונותנים לחסיד שהיה נרפא ממחלתו.

ואם כך הדברים בכל שבת ושבת, בחגים ומועדים בהם נוהרים החסידים לרבם, עוקרים ממקום מושבם ופונים להם אל מקום שֶׁבֶת הצדיק, על אחת כמה וכמה. ובחג הפסח, עת הגיעו כולם ל'שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ' מאליו עולה שולחן האדמו"רים בראש כל אחד כמעלה כפולה ומכופלת.

כהיום הזה, רבים מגיעים לטישים, ולא רק חסידי אותו הרבי. חסידים רבים נוהגים להסתופף אצל שולחנות האדמ"ורים באשר הם, ולא רק הם. גם ליטאים, בני עדות המזרח, אכשר דרא. שאי סביב עינייך וראי, כולם נקבצו ובאו לעריכת השולחנות הטהורים. אך האמת, כי רבים אינם יודעים כיצד הדברים מתנהלים, ומה סדר עריכת השולחן ומנהגיו בכל חצר וחצר.

רוב הציבור המגיע להסתופף בטישים, רואה את הרבי כשהוא כבר יושב בראש השולחן ומנהל ביד רמה את הטיש. אין הם מבחינים במגש אשר לפני הרבי, ואת העריכה המופלאה שקדמה לכך. וכידוע, הכול נערך על פי סוד, 'בסוד קדושים מי יעמוד'.

בפרויקט חג ב'בחדרי חרדים' ננסה לתאר במקצת מהו סדר עריכת הטיש, סודותיו, הנהגותיו בקודש, וכמובן התפריט העשיר - מאכלי הקודש מי מכין ומי משלם? לצד אמירת ה'תורה' וחלוקת השיריים.

והיום החלק הרביעי: האדמו"רים בארה"ב ואירופה

פשעווארסק: מצטופפים לשמוע את התורה של הרבי



מרכז החסידות: בית המדרש הגדול באנטוורפן
הזמן: בכל שבת מברכין מאמצע הסעודה, ובשבתות מיוחדות מקידוש
אורך הטיש: כמעט שעתיים
הנהגה ייחודית: קם מלוא קומתו לרב העיר

רחוב מרקרטור 56 באנטוורפן שם ממוקם בית הכנסת המיתולוגי והוותיק של החסידות ושל גדול אדמו"רי אירופה הרבי מפשעווארסק העורך את הטישים בכל שבת מברכין.

הטיש שמתחיל שעתיים וחצי לאחר תפילת ערבית, מקבץ אליו בחורים, אברכים וזקנים מכל העדות והחוגים; ליטאים, חסידים וספרדים שמתחילים למלא את המקום כבר שעה לפני תחילתו.

הגבאי הוותיק הרב משולם זילברמן מכבד את האורחים שבאו מחוץ לעיר, מכריז את שמם ומכבד אותם להתחיל בזמירות השבת.

הרבי נכנס כשהוא באמצע הסעודה שהחל בביתו. לפני הרבי מוגשים צימע'ס, פתיתים ועוד, הרבי מחלק לרבני העיר ובני משפחת המלוכה היושבים במזרח, הגאון רבי אהרן שיף גאב''ד אנטוורפן לא מפספס אף טיש בפשעווארסק ובדרך כלל הוא כבר ממתין לפני שהרבי נכנס, ואם קורה שהוא מאחר ונכנס באמצע הטיש, הרבי קם לכבודו מלוא קומתו. הגאב"ד יושב בקביעות לימין האדמו''ר, ובצד שמאל יושב גיסו של הרבי – האדמו"ר מספינקא.

שיא הטיש הוא אמירת ה'תורה', לרגע הזה מחכים כל המתאספים ובראשם הרבנים במזרח, כיון שהרבי - על אף גאונותו ובקיאותו בכל חלקי התורה, הוא לא נואם בציבור, רק בטישים ובפרט בליל שבת. הרבי פותח עם פסוק מהפרשה ונכנס לעומק הדברים בדרש, פלפול, ומוסיף מתורת החסידות, קבלה ומוסר.

הרבי לא מדבר בקול רם באמירת ה'תורה', מה שגורם לדחיפות סביב לרבי מצד החסידים הצמאים לשמוע כל מילה ומילה.

לאחר ה'תורה' הרבי טועם מתפוח, ומחלק אגסים לכל הקהל במשך שעה. לאחר הטיש מתקבצים הקהל סביב החברותא של הרבי ר' יעקב הרשטיק שהוא גם ה'כותב' של התורות שחוזר על דברי הרבי לטובת מי שלא שמע היטב או פספס אי אלו פרטים.

בשבתות מיוחדות כמו שבת שקלים ושבת פרה, עורך הרבי את הטיש מההתחלה, לשבת נדירה כזו מגיעים אורחים רבים מכל רחבי אירופה.

את שירת 'שלום עליכם' הרבי מתחיל בנוסח צאנז כשהוא לבוש ברשוולאקע, כשלפני הקידוש הרבי לומד בספר 'נועם אלימלך' לרבי אלימלך מליז'ענסק. פניו של הרבי בקידוש כאש להבה.

לאחר בציעת הפת עם י"ב חלות, שולח הרבי פרוסה לרבנית, מהדג הרבי אוכל את העין של הדג וגעפילטע פיש.

לאחרונה נבנה 'היכל טישים' בפשעווארסק עם פרנצע'ס, שם מתקיימים הטישים, אותו היכל הופך לסוכה בחג הסוכות.

לאחר החגים נוסע הרבי לווילרייק הסמוכה לאנטוורפן, שם אין טישים לקהל רק תפילות וסעודה שלישית שם משתתפים הבחורים מישיבת 'עץ חיים' השוכנת במקום.

כמו כן, פעמיים בשנה בקיץ ובחורף יוצא האדמו"ר לנופש. בדרך כלל רק עם בני המשפחה ושם יש חזקה למשפחת עסטרייכר מלונדון לשמש בקודש והם אחראים על האוכל.

סאטמר מהרי"י: המנהלים על טהרת הקודש זוכים לכבוד גדול



מרכז החסידות: בית המדרש הגדול ברחוב רודני סטריט בויליאמסבורג
הזמן: כמידי ליל שבת
אורך הטיש: שעתיים וחצי
הנהגה ייחודית: לחיים פעמיים

אם פעם דמיינתם טיש ענק בליל שבת בחצר חסידות סאטמר, כנראה שטעיתם. בסאטמר עוד מימי הרבי בעל ה'ויואל משה' מסאטמר זיע"א ואחריו אצל אחיינו הרבי בעל ה'ברך משה', וכיום אצל הרבי שליט"א, הסיבה שאין שום התחייבות או תחושה של רצון בקרב החסידים לבוא ולהשתתף כך שאם נקלעתם לברוקלין של קודש בליל שבת, אל תתפלאו אם תראו רק מאה איש בטיש.

בשבת רגילה עורך הרבי את הטיש בבית המדרש הגדול ברחוב רודני, טיש הנמשך כשעתיים וחצי. בשבתות שמחה לנכדי הרבי, אז מתקיים טיש גדול יותר, אבל עדיין טיש מסוג אינו מגרד את המימדים שסאטמר מציגה בחתונות ובאירועי כ"א כסלו - יום ההצלה.

האגדה מספרת שהרבי ה'ויואל משה' אמר פעם "מילא אני צריך לערוך שולחן זה בגלל שאבי וזקני נהגו כך, אבל בעלי הבתים שעובדים קשה כל השבוע למה הם צריכים לטרוח ולהגיע".

אז אם דמיינתם איך נראה טיש של אדמו"ר לאלפי חסידים עם כמאה איש, אז 'בחדרי חרדים' מספק לכם הצצה:

הרבי נכנס ומתחילים ב'שלום עליכם' המושר עוד מימי ה'ויואל משה' ושאר הזמירות המושרים לפני הקידוש, בזמר 'אשת חיל' מכבד האדמו"ר את אחד מנכדיו או נכדי אביו ה'ברך משה'. הרבי מקדש בטיש כשהוא עטוף בטלית אותה הוא מסיר לאחר הקידוש.

את האוכל לטיש מכינה הרבנית אשת האדמו"ר, בציעת הפת כוללת י"ב חלות כנהוג ברוב חצרות האדמו"רים, אחר כך מגישים לרבי; דג שלם משולב עם דגים ממולאים, מרק עוף, פשטידת אטריות כשמעליה בשר עוף לצד פתיתים. ומאכל הנקרא "פאפריקאש" הונגרי לצד צ'ימעס מתפוזים ותפוחים.

לאחר אמירת ה'תורה' כעשרים וחמש דקות, בו ישמיע האדמו"ר דרשה על פרשת השבוע, כשמאחוריו תופסים את מקומם כותבי התורות של הרבי לבל יפספסו מילה.

עם סיום התורה, מגישים לרבי כבד עוף. לאחר ברכת המזון מביאים מגש פירות בכדי להשלים מאה ברכות.

הוצאות הטיש בסאטמר אינן מרובות, שכן הוא נערך במתכונת מצומצמת. את הפירות והשתיה תורמים בעלי שמחה החוגגים שלום זכר או שבת שבע ברכות.

ה'הויז בחור' של הרבי מכניס את האוכל מהחדר של האדמו"ר ליד בית המדרש למקום עריכת השולחן. ועל 'החזקה' להביא את המאכלים לבית המדרש בערב שבת מופקד הרה"ח רבי אברהם ברוין, שלא יפספס אף שבוע לסדר את המאכלים גם במסעותיו של הרבי ברחבי העולם מקומו של ר' אברום לא נפקד.

בשולחן המרכזי יש מקומות קבועים לראשי הקהילה ונגידי החסידות. לאחר אכילת המרק, המשב"ק רבי שמואל טייטלבוים מכריז את השמות של המשתתפים שהעמידו יין - מה שמכונה ביידיש "שטעלט ויין", ולאחר מכן יאחל הרבי 'לחיים' בפעם השניה, לאחר הפעם הראשונה שמאחל הרבי לאחר אכילת הדגים.

הטיש כולו מלווה אך ורק בזמירות השבת, בשבתות שמחה מיוחדות יגיעו חברי מקהלת סאטמר ויזמרו לאורך כל הטיש.

בכל שבוע מגיעים אורחים מכל העולם להשתתף בטיש לצד מנהלים של מוסדות תורה על טהרת הקודש מהארץ הזוכים לכבוד גדול מצד הרבי, לאור העובדה כי הם נמצאים בגולה לגייס כספים לטובת המוסדות, הרבי יכבדם להתחיל בזמירות, יחלק להם באופן אישי שיריים – המנהלים מקבלים את הכבוד הראוי והמכובד יותר מבני משפחת המלוכה.

לאחר הטיש מלווים בחורי החסידות את האדמו"ר לביתו, ועל הדרך ישוחחו וילבנו עמו בעיקר את התורה שאמר בטיש.

באבוב: השירה המיוחדת

צילום: שוקי לרר
צילום: שוקי לרר


מרכז החסידות: רחוב ה–48 שכונת בורו פארק בברוקלין
הזמן: כמידי ליל שבת
אורך הטיש: למעלה משעתיים
הנהגה ייחודית: הקפדת הרבי שלא לדבר בתפילה ובטיש

ערב שבת. שכונת בורו-פארק, ברוקלין, ניו-יורק. מאות חסידים בלבוש שבתי נוהרים לרחוב שמניינו 'יסוד שבמלכות'. פניהם מועדות לעבר בית-מדרשו של האדמו"ר מבאבוב. הוא יושב במקומו, לגופו בעקיטש'ע שחור, מתפלל בהתלהבות.

לפתע, בעיצומה של התפילה, הוא נוטש את 'כסא המלכות' ומתחיל להלך אנה ואנה – מזרח ומערב, צפון ודרום – בין ספסלי החסידים.

הוא צופה ומביט, סוקר ומונה: מי מבין תלמידי הישיבה נעדר מן התפילה (אחר-כך יברר שמא לא הרגיש טוב), ובעיקר – מי מעד בלשונו, ושכח את כלל-היסוד "אסור לדבר בשעת התפילה". כאשר מדובר בחזרת הש"ץ, המבט יהיה נוזף יותר, שהרי השולחן-ערוך כתב על-כך בחומרה: "לא ישיח שיחת חולין בשעה שש"ץ חוזר התפילה, ואם שח הוא חוטא, וגדול עוונו מנשוא, וגוערין בו".

אם תזדמנו לבורו-פארק, לא תפספסו את הטיש בחצר הקודש באבוב בדרך ל'טיש' המיוחד של ליל שבת – שבמרכזו אמירת ה'תורה' והשירה המיוחדת לבאבוב – הציצו אל מתחת לאדמה, ותגלו מאות איש, חסידים וליטאים, הוגים בתורה בקול רם. בית-מדרש מפואר זה – 'משנת יונה' שמו, לעילוי נשמת הרה"ח יונה רובין ז"ל, תרומת בנו הרב לייב'ל, מנגידי החצר – עשיר בספרים והוקם במיוחד למטרה זו. למטה – טועמים מהספרים הקדושים, למעלה – מתבשמים מה'טיש'.

האווירה בטיש מיוחדת במינה כל אחד מרגיש בן יחיד, הרבי נכנס לטיש וקודם אמירת הקידוש לוקח זמן של חצי שעה עד הקידוש.

לאחר אכילת הדגים אומר הרבי 'תורה' במשך עשרים דקות הרבי אוכל מרק, שר 'כל מקדש' 'מה ידידות' ובכל קטע בטיש יש את הניגון שלו.

הטיש נערך באווירה מאוד מרוממת בשיתוף פעולה מלא עם החסידים, לאחר שכולם שרים הרבי שר כל קטע לבדו.

אז באם הזדמנתם לבורו פארק כנסו גם לסעודה שלישית ('שַׁלֶשִׁידֶע'ס') הנמשכת 25 דקות – על השעון – המוקדשות כולן לזמירות שבת באפילה מוחלטת, ובמרכזן קבלת עול מלכות שמים, המעוררת לתשובה. 'רעווא דרעווין' באמת. והכל, בנעימה הבלתי-נשכחת של באבוב ולאחר תפילת מעריב הרבי עושה הבדלה.

סאטמר מהר"א: טיש עם בחורי הישיבה



מרכז החסידות: בית המדרש הגדול בקרית יואל מונורו
הזמן: כמידי ליל שבת
אורך הטיש: כארבע שעות
הנהגה ייחודית: סיפורי צדיקים מתלמידי הבעל שם טוב

האדמו"ר מסאטמר שמשמש גם כראש הישיבה בקרית יואל, סועד עם בחורי הישיבה הגדולה מידי שבת, עוד לפני שעלה לכהן כאדמו"ר, גם אחרי שהכתירו אותו לכהן כאדמו"ר הוא ביקש להמשיך במסורת זו - לסעוד עם תלמידיו.

וכך בכל ליל שבת כמה דקות אחרי סיום אמירת 'גוט שאבעס' בבית המדרש לאלפי חסידים, הוא עובר להיכל המיועד בו הוא עורך את השולחן כאשר כל תלמידי הישיבה סועדים עמו, בנוסף סועדים שם גם אורחים הנמצאים באותה שבת בקרית יואל.

יודעי דבר מספרים כי מדובר במחזה מרהיב במיוחד לראות את האדמו"ר נכנס עטוף בטליתו ופניו לוהטות באש קודש ומתחיל לשיר "שלום עליכם" ומעל אלף בחורי הישיבה מצטרפים לשירה בבת אחת בדיוק כמו אבא עם בניו בכל בית יהודי.

ישנם חסידים שיאחרו לסעודה בביתם עקב כך שהם נשארים מחוץ לאולם רק כדי לשמוע את הזמירות של הרבי.

האדמו"ר מקדש לכל הבחורים ואז מתחילה הסעודה, שנמשכת עד אחרי סיום הגשת האוכל ורק אז נפתחות הדלתות ומצטרפים שאר החסידים שעומדים מסביב ומסתופפים בצל הקודש.

בשבתות בהם הבחורים נמצאים בבין הזמנים או בשבתות מיוחדת כמו שבת של שמחה בחצר הקודש או בשבתות בהן האדמו"ר שובת מחוץ לקרית יואל, האדמו"ר מגיע לעריכת הטיש כשעתיים אחרי סיום אמירת גוט שבת אז האדמו"ר מתחיל מ"שלום עליכם" כרגיל.

לאחר שהרבי נוטל ידיו וסועד לא שרים את זמירות השבת 'כל מקדש' וכו' רק אחרי סיום האוכל מתחילים לשיר את הזמירות, ולכן בטיש הנערך בשבת רגילה יש בין הבחורים "חבורת מנגנים" שהם אמונים על השירה - שירי שמחה במשך הסעודה. בשבתות בהן עורך הרבי את שולחנו בפני כל הציבור, אז הוא מכבד את נכבדי הקהילה לשיר.

התפריט בטיש: דגים, מרק עוף עם אטריות ובונדל'ך (שעועית), עוף, קוגל אטריות, קומפוט מפירות מרוסקים, פערפיל, מאכל 'געדישעך' העשוי מכנפיים וגרונות עוף, וכן כבד.

בין הדגים למרק האדמו"ר לוגם 'לחיים' ומאחל לציבור. אחרי אכילת המרק כל הציבור שותה בירה שמעמידים על השולחן והמשב"ק הרה"ח ר' שמואל הכהן פרידמן מכריז את שמות המעמידים.

בשבתות הרגילות האדמו"ר מחלק שיריים לאורחים מהדגים והפערפיל, ובשבתות המיוחדות ראשי ונכבדי הקהילה מקבלים שיריים רק מהדגים.

המאכלים נעשים במטבח בבית האדמו"ר כאשר בראש ההכנות עומדת הרבנית בעצמה יחד עם העוזר האברך הרב דוד פרקש. את החלות אופים בבית הרה"ג רבי עמרם כהן מחשובי הרבנים בקהילה.

עריכת השולחן והגשת המאכלים מופקדות בידי ה'הויז בחור' יחד עם שני עוזריו שעובדים צמוד אליו ומכינים את השולחן לפני הטיש. הגשת המאכלים לשולחן מתבצעת ע"י ה'הויז בחור'.

את מאכלי האדמו"ר מממנת הקופה הפרטית של הוצאות בית האדמו"ר. את האוכל של הבחורים מממנת הנהלת הישיבה הגדולה, ובשבתות בהן עורך האדמו"ר את שולחנו בבית המדרש, אזי ההוצאות הם על הנהלת הקהילה המשמשת כאכסניה.

עם סיום הסעודה מצטרפים החסידים לטיש, ואז האדמו"ר מכבד את אחד מנכבדי הקהילה לשיר את 'כל מקדש' ו'מנוחה ושמחה', האדמו"ר אומר דברי תורה על פרשת השבוע וממשיך בשירת 'קה אכסוף', אז האדמו"ר מכבד את אחד מהאורחים בברכת המזון.

אחרי ברכת המזון שרים 'קה ריבון', ואז מביאים פירות טריים ל'פירות טיש', האדמו"ר מספר במשך כחצי שעה סיפורי צדיקים מתלמידי הבעל שם טוב הקדוש שיום היארצייט שלהם חל בשבוע הבא, אז האדמו"ר מחלק מהפירות.

הבחורים שהתארסו במהלך השבוע עוברים לקבל מהאדמו"ר פרי לרגל שמחתם, אח"כ האדמו"ר מכבד אחד מהחסידים לשיר את הזמר 'אז ביום השביעי' ובשיר הזה מסתיים הטיש לאחר ארבע שעות של עונג רוחני כאשר החסידים והבחורים מלווים את האדמו"ר לביתו.

באבוב – 45: הבחורים שנבחרים להגיש את האוכל



מרכז החסידות: הרחוב ה – 45 בשכונת בורו פארק בברוקלין
הזמן: כמידי ליל שבת
אורך הטיש: שלש וחצי שעות
הנהגה ייחודית: מצוה טאנץ אחרי הטיש

מעולם לא יבטל הרבי מבאבוב – 45 את הטיש בליל שבת, גם אם לא ירגיש טוב או כל סיבה אחרת הטיש ייערך, גם בימי הקיץ, כאשר רוב הציבור לא נמצא בבורו פארק ונוסעים לקאנטרי, גם אז הרבי יערוך טיש. כשהרבי נמצא בקעמפ הוא עורך טיש רק לבחורים.

עד לזמן הטיש הרבי סגור בחדרו בביתו שם שוקד על תלמודו, האדמו"ר אף הנהיג בחסידות שעד הטיש בימי החורף מתכנסים הבחורים ולומדים חצי שעה ספרי חסידות עם משפיעים עד לכניסת האדמו"ר לטיש.

את כל הזמירות החל מ'שלום עליכם' עד אחרי 'מה ידידות' - הרבי שר לבד כמנהג באבוב. הרבי שר קטע והקהל חוזר אחריו עם השיר (בלי המילים עפ"י רוב). 'כל מקדש' ו'מה ידידות' הרבי מכבד אחד מחשובי המסובים להתחיל את השיר, ובכל קטע מפסיקים. הרבי שר בנוסח מיוחד את המילים בזמירות ואז הקהל ממשיך עם השיר.

גיסו של האדמו"ר, הרה"צ רבי יהושע רובין אב"ד באבוב - 45, משתתף בטיש מידי שבת ויושב לצדו במשך כל הטיש, האדמו"ר מכבד אותו לשיר את 'מנוחה ושמחה', כשהוא לא בעיר, גם את השיר הזה האדמו"ר שר לבדו.

בכל שבוע כמה בחורים נבחרים להיות המשמשים. הם מכינים את האוכל והם זוכים בשכר זאת להגיש את המאכלים לפני האדמו"ר בטיש. לפעמים בחגים או אירועים מיוחדים זכות הגשת המאכלים לאדמו"ר תלויה בהצטיינות הבחורים בלימודים.

התפריט כבכל שבת אותו דבר; שני סוגי דגים, כמנהג ה'דברי חיים' מצאנז, וזאת היות וכשהתגורר בעיירה רודניק שם לא היו מצוי בכל שבוע דגים אזי הביאו והכינו אותם בטעם חמוץ שזה נשמר להרבה זמן, ואם היו מוצאים דג סמוך לשבת אז היו מכינים אותו בטעם מתוק, ומאז נשמר המנהג בקרב צאצאיו אדמו"רי צאנז ובאבוב לאכול שני סוגי דגים בכל שבת.

בנוסף לדגים מוגשים לאדמו"ר מרק עוף, קינוח מאכל מפירות, פארפל וגזר בטעם מתוק (הנקרא בפי חסידים 'רענדלעך' כי מראהו כמו מטבעות מזהב), כבד ועוף שלם.

סדר חלוקת השיריים: פרוסות מהחלה לצאצאי אדמו"רי באבוב צאנז וראפשיץ. וחלוקת דגים לבעלי האכסניא של האדמו"ר והמקורבים. הכבד יחולק לחתנים שהתארסו, לבנשקי"ם או לאלו שנבחנו או סיימו מסכתות.

מהעוף השלם שולח האדמו"ר שיריים לאלו שעשו שלום זכר בטיש. שאר המאכלים מחולקים כשיריים לחשובי החסידים, בעלי שמחה אורחים וכדו'.

את עלות הטיש מממנת הקהילה, וכל שבוע נדיבים יקנו זכות עריכת השולחן או חלקים מהטיש. שיא הטיש זה אמירת התורה של האדמו"ר, שידוע באמרותיו הנעימות ודרשותיו המיוחדות.

לאחר הטיש יהיו חבורות של בחורים שיחזרו אחרי דברי התורה של הרבי וישננו אותם כדי לזכור.

בימות החורף לאחר ברכת המזון הרבי עורך טיש נוסף, הנקרא 'פירות טיש' שם מגישים פירות ומזמרים שירים נוספים. האדמו"ר מוסיף ואומר עוד דברי תורה.

לצידו של האדמו"ר יושבים בניו וחתניו וכן שאר בני המשפחה ובראשם אבד"ק באבוב-45. מדי שבוע בשבוע משתתפים רבני החסידות וסתם רבנים נכדי אדמור"י באבוב זצ"ל או סתם רבני השכונה.

בכל הטיש שוררת רצינות (ערנסטקייט) מיוחדת, ובפרט בעת אמירת התורה שזה שיא הטיש.

הטיש מסתיים כל שבוע בריקוד נלהב של השיר "תנו שבח ושירה לקל אשר שבת ברא", כל הציבור שם את ידיו על כתפי חברו וכך כל הציבור רוקד כשהאדמו"ר מעודד את הריקודים.

כשיש חתן וכלה מנכדי זקנו הקדושת ציון מבאבוב זי"ע, האדמו"ר ירקוד מצוה טאנץ בליל שבת אחרי הטיש. אדמור"י באבוב זי"ע נהגו בשלל מנהגים מעניינים וחלקם נדירים, כל רגע בשבת מלא מנהגים והכל מחושב. ולכן בחסידות הוציאו מערכת בית צדיקים באבוב -45, ספר עב כרס, בו הועלו על הכתב כל המנהגים בפירוט עם המקורות.

פאפא: פערפיל רותח זכר ללחם הפנים



מרכז החסידות: שכונת ויליאמסבורג בברוקלין
הזמן: כמידי ליל שבת
אורך הטיש: שלש שעות
הנהגה ייחודית: טבילת החלה ביין

ליל שבת, היכל בית המדרש הגדול של פאפא מאות חסידים מצטופפים ושרים 'שלום עליכם' המקובל מבעל 'ערוגת הבושם' זצ"ל.

ברוב שבתות השנה עורך הרבי טיש בבית המדרש, למעט מספר פעמים בשנה, אז יערוך בביתו ומיד לאחר אכילת הדגים הדלת תיפתח לציבור הרחב.

בשבתות שהרבי שובת בקרית פאפא ביחד עם בחורי הישיבה גדולה, אז נערך 'שבת אחים' (באטע) בראשות בנו הגדול של הרבי הרה"צ רבי מאיר גרינוולד המשמש כדומ"ץ הקהילה ולאחר מכן מלווים את הרבי מאות בחורי הישיבה, תוך כדי אמירת דברי תורה לרבי.

קודם שיקדש על היין ישא הרבי תפילה חרישית ואז יביט על הנרות כשאחד מבניו יגביה את הכוס.

לרבי מוכנות שלש חלות, אחת גדולה וקלועה לשבת בבוקר, לקיים את פסק השולחן ערוך שכבוד יום שבת עדיף מליל שבת, והחלה השנייה קטנה קצת ולא קלועה ועל שניהם יש ו'. ועל השלישי כמו י"ב חלות לסעודה שלישית.

בשעה שהרבי אוכל מהדג השלם המקהלה משוררת. הרבי מחלק שיריים ונוטל את ידיו ושותה יין לצד טבילת החלה ביין.

לאחר מרק העוף הרבי מזמר 'כל מקדש' בניגונים שהולחנו על ידי אדמו"רי בית פאפא, לצד הבשר נוהגים להביא פערפל רותח זכר ללחם הפנים.

לסיום הטיש רוקדים 'רננו צדיקים' כשהגבאים בטישים הם; הרב יעקב יוסף ניישלאס, הרב בנימין הופמן, הרב יעקב מאיר מנדל, והרב צדוק שפיצער.

השיא של הטישים בפאפא היא דווקא הסעודה שלישית אז מגיעים כל הקהל. זקנים, בעלי בתים ואברכים, בחורים וילדים. הרה"ח הישיש רבי לייבוש רובינשטיין תלמידו של בעל 'ויגד יעקב' מפאפא זצ"ל מתכבד לשיר את 'יום שבתון'.

רחמסטריווקא: הגוי שמוביל את הרבי לאחר התפילה



מרכז החסידות: רחוב 45/11 בשכונת בורו פארק בברוקלין
הזמן: כמידי ליל שבת
אורך הטיש: שעתיים
הנהגה ייחודית: קוגל עם בצל בתוך המרק

כבר שישים וארבע שנים מנהיג הרבי מרחמסטריווקא את קהל עדתו באותה צורה ובאותה פשטות. לאחר שהחסידים סיימו כדרכם להתברך מהרבי בברכת 'שבתא טבא' בליל שבת, הרבי הישיש מרחמסטריווקא פורש לביתו לברך את בני המשפחה, בשנים האחרונות היות והוא נחלש - גוי של שבת לוקח את הרבי על כסאו לביתו ברחובות השכונה שכן הרבי מקפיד לבל ייחשב כטלטול.

הרבי נכנס לחדר לימודו ללמוד עד הטיש, הרבי מזמר בחדרו 'שלום עליכם' ושאר המזמורים קודם הקידוש, ורק אז נכנס לטיש המתחיל שעתיים אחרי התפילה, הבן הרה"צ רבי דוד משה טווערסקי מגביה את הכוס. הגבאי הרב שעיה פרידמן מגיש את האוכל שהכינה הרבנית והגבאי הרב שעיה חיים קאסטן עומד בצד השני ומכריז את הכיבודים.

לאחר שירת 'מנוחה ושמחה' מגישים לאדמו"ר קוגל בצל כמנהג חמיו האדמו"ר רבי יעקב יוסף מסקווירא זיע"א, האדמו"ר חותך מהקוגל ושם במרק, אז שרים החסידים 'קה ריבון'.

עד לפני ארבע שנים היה הרבי אומר 'תורה' בטיש. לאחרונה עקב חולשתו חדל הרבי מלומר והקהל עובר לאמירת 'לחיים'.

בברכת המזון מכבדים אורח או אחד מצאצאי הרבי. באם יש 'שלום זכר' האדמו"ר אוכל ארבעס (חומוס) ובובעס (שעועית גדולה) וכן שותה בירה ומאחל 'לחיים' לבעלי השמחה ושרים 'ישמחו במלכותך שומרי שבת' שלש פעמים וקמים לרקוד במעגל אחד, כשהרבי נשאר לשבת במקומו.

לדברי החסידים, הרבי אינו יוצא אף פעם לנופש גם לא בחודשי הקיץ כך שהטיש נערך מידי שבת בשבתו.

מונקאטש: מסירים את המפה ומביטים על החלות



מרכז החסידות: רחוב 14/47 בשכונת בורו פארק בברוקלין
הזמן: כמידי ליל שבת
אורך הטיש: שעתיים וחצי
הנהגה ייחודית: שרים 'כל מקדש' לפני הקידוש

בעל ה'מנחת אלעזר' ממונקאטש זיע"א היה עורך טיש בכל שבת שלוש פעמים כך גם במועדים וביומא דפגרא וכן בכל ליל שבת היה אוכל עם הציבור ביחד, אך אצל הרבי הנוכחי המנהג שונה והרבי ממונקאטש שבית מדרשו ממוקם בשכונת בורו פארק בברוקלין מתחיל את הטיש שעתיים לאחר התפילה.

במונקאטש הקפידו לאכול את כל המאכלים אחד אחרי השני ורק אז התחילו בזמירות, בליל שבת שרים חוץ מהזמירות קודם קידוש, גם כל מקדש ומה ידידות.

קודם שנכנסים לטיש לובש הרבי את הטלית, הנרות לצד דרום והרבי יושב לצד צפון, אחרי שהוא מביט על הנרות הוא מתחיל 'שלום עליכם' בניגון הידוע בעמידה, הטלית על הכתפיים ולא על הראש, ואומרים 'ריבון כל העולמים ואשת חיל והרבי מריח בשמים והדסים.

בתחילת הזמר 'אתקינו סעודתא' מסירים קצת את המפה הפרוסה על החלות ומביטים על החלות והי"ב חלות ובודקים אם הכול מונח כסדר.

לאחר קידוש פושט הרבי את הטלית והאבנט, והרבי נוטל את ידיו מעומד, המאכלים בטיש; 2 סוגי דגים, דגים רגילים ודגים חמוצים ממולאים, לבעל ה'מנחת אלעזר' ואביו היו מביאים גם 2 סוגי מרקים.

ה'מנחת אלעזר' היה אוכל גם בשר בהמה וגם בשר עוף בקערות נפרדות, לצד פערפיל, גזר וכבד, אצל ה'מנחת אלעזר' היו מוסיפים גם מעי בהמה ממולא וכן עוד תבשיל לפת שהיה משתנה מזמן לזמן - ביחד היה חמישה סוגים.

לאחר הסעודה מביאים קומפוט ומברכים בורא פרי האדמה. ומפסח ועד עצרת מוסיפים גם מצות בכל סעודה.

לאחר מכן מעמידים יין על השולחן ומזכירים שמות המעמידים, וכשחל יארצייט באותו שבוע מעמיד הרבי עצמו והציבור עובר לאמירת 'לחיים'.

אחר הזמירות הרבי אומר דברי תורה שנאמרים בניגון מיוחד ובעיניים סגורות ובברכת המזון מכבד הרבי את אחד מהחשובים כשהרבי עצמו מגביה את הכוס.

סקולען: שירי מחרוזת בית סקולען



מרכז החסידות: רחוב 54/13 בבורו פארק בברוקלין
הזמן: כמידי ליל שבת
אורך הטיש: שלש שעות
הנהגה ייחודית: ריקוד לפני הקידוש

מגדולי זקני צדיקי הדור הוא הרבי הישיש מסקולען המנהל ומנהיג את קהל עדתו עם אלפי מעריצים בכל העולם מבית מדרשו הקטן בבורו פארק.

הרבי נכנס לטיש כשעתיים לאחר התפילה, הרבי מתחיל 'שלום עליכם' בנעימה ייחודית ובנוסח בית סקולען, הרבי לבוש עם ה"דאוונען בעקיטשע" (הטיש של התפילה) קאפטן שחור מעל 'בעקיטשע הלבן'.

לפני הקידוש הרבי שר את הניגון 'ועתה יגדל נא כוח השם' כשהרבי רוקד הלוך וחזור אחוז שרעפים, בהגבהת הכוס מכובד אחד מבניו של הרבי כשהגביע מבית רוז'ין.

תוך כדי בציעת הפת שרים החסידים 'שירו לו זמרו לו' והרבי בוצע על י"ב חלות. את האוכל מכינה הרבנית פורטוגל אשת הרב שמואל מרדכי פורטוגל בנו של הרבי המתגורר בביתו וצמוד אליו לכל צרכיו.

הרבי טועם מה'געפילטע פיש' ומהעין של הדג, את כל האוכל מביא ה'הויז בחור' מדירתו של הרבי הצמודה לבית המדרש והגבאי הרה"ח ר' יואל שטריקמן מגיש לרבי את האוכל.

את השיריים מחלקים הגאון החסיד רבי משה חיים שטיינברג והרה"ח רבי בעריש מאנן מוויליאמסבורג הנמצא בעיקר בשבתות מיוחדות.

החסידים יודעים לספר כי הרבי אוכל בדביקות גדולה במשך עשרים דקות כשהקהל שר את מחרוזת סקולען כשבן האדמו"ר הרב מאיר פורטוגל מנצח על הנגינה.

במאור פנים מיוחד יאחל הרבי 'לחיים' לחסידים כשמידי פעם נושא דברי ברכה או מזכיר חולים לרפואה, מחמת קולו החלוש הבנים חוזרים במקומו על ה'תורה' ואם הם לא חוזרים במדויק על אותם דברים הרבי יכול לתקן אותם.

באמצע שירת 'כל מקדש' כנוסח בית סקולען כשמגיעים למילים 'אוהבי השם המחכים בבניין אריאל' הרבי אומר תורה וכשמגיעים למילים 'וביום השבת' הרבי קם לריקוד סוער.

לאחר מכן שרים 'מנוחה ושמחה', החלק של מנוחה ושמחה בטיש היה עד לאחרונה שמור בקביעות לרבני הנגיד ר' משה חיים פרומוביץ ז"ל שהיה מזמר וגם היה מממן הטיש. לאחרונה הוא נפטר ובנו ממשיך בתפקיד, לאחר מכן מגישים לרבי את המרק והקהל שר את הניגון הידוע 'אוי אוי אוי שבת'.

כשמגישים את העוף הרבי אוכל עם מזלג וסכין כמלכות בית רוז'ין ולאחר מכן מאחל 'לחיים' לחסידים.

לפני ברכת המזון שרים ו'עינינו תראינה' ובסיום קם הרבי ויוצא לביתו הצמוד כשהחסידים נדחפים להתברך בברכת 'גוט שאבעס'.

טאהש בשר בסעודה שלישית



מרכז החסידות: קרית טאהש, קנדה
הזמן: מידי ליל שבת
אורך הטיש: שעתיים
הנהגה מיוחדת: שירת 'אהבה רבה' ו'רננו צדיקים' בהתעוררות מיוחדת

זר כי ייקלע לקרית טאהש בקנדה לא יאמין למראה עיניו, קריה חסידית מפוארת הרחק משאון העיר שכולה עבודת ה'.

הרבי מטאהש שהוכתר לאחר הסתלקות אביו האדמו"ר זצ"ל, ממשיך להנהיג את החסידות בעוצמה רבה.

לחצר חסידות טאהש מגיעים בכל שבוע עשרות אברכים ובחורים לשהות במחיצת הרבי והם מתאכסנים בבניין הישיבה. המעריצים של טאהש רואים ברבי ממשיכו של אביו בכל המובנים.

לצד הרבי יעמדו בטיש הגבאים ר' משה רוטמן, ר' יעקב יוסף כהנא, ר' יצחק נחום המברגר והאברך ר' אליעזר הערש פישר, כשכל האוכל מתבשל במטבח של בית הרבי.

הרבי נכנס לטיש בליל שבת שנערך שעתיים אחר התפילה. הטיש נערך בהיכל הטישים בסוכה הגדולה, הרבי מתחיל ב'שלום עליכם', וכולם שרים ביחד את הזמירות. כמנהג קאמרנא הרבי עטוף בטלית כבר מקבלת שבת.

בבציעת הפת מוכנים לרבי י"ב חלות וברכת המוציא שנוהג הרבי לומר כמו אצל אביו הרבי זצ"ל עם הנוסח והתנועות.

לאחר הדגים והמרק מוגש לרבי בשר עם קישקע, לצד חריין וכמה מיני קוגלים. לאחר הדגים שרים 'כל מקדש' ו'אהבה רבה' מתפילת שחרית, ובאכילת המרק מזמרים ניגון ללא מילים.

לאחר אמירת ה'תורה', הרבי מכבד מידי שבת את החסיד הרה"צ רבי חיים ברוך לייפער מבישטנא לשיר שיר ביידיש.

אחר ברכת המזון הרבי מעניק לכולם תפוחים, אז פוצחים בריקוד על המילים 'רננו צדיקים' ריקוד שנמשך זמן רב ובהתעוררות עצומה, וכשיש חתנים הרבי רוקד עמם והחסידים מלווים את הרבי הביתה.

טשערנאביל: טיש בוטיק



מרכז החסידות: רחוב 12/40 בשכונת בורו פארק בברוקלין
הזמן: כמידי ליל שבת
אורך הטיש: שלוש שעות
הנהגה ייחודית: חלוקת קוגל לבחורי החסידות

בבית מדרשו של האדמו"ר מטשערנאביל בשכונת בורו פארק קיימת אווירה חסידית נעימה ושקטה מעין סגנון בוטיק, בסיום התפילה הקהל עובר לאמירת גוט שאבעס לרבי, ולאחר מכן הרבי נכנס ללמוד בחדרו עד הטיש, כשבקיץ הטיש מתחיל בשעה 23:00 ובחורף בשעה 21:30.

הקידוש נפתח ב'שלום עליכם' ולאחר מכן מוזג הרבי את היין ואת הכוס מגביה אחד מבני האדמו"ר ולאחר הקידוש מתחיל ב'מזמור לדוד' ונוטל את ידיו.

האדמו"ר בוצע על החלות מעשי ידיה של הרבנית, מתחת למפה מונחות 12 חלות, שתי גדולות ועשר קטנות.

לשירותו של הרבי עומדים בטיש המשב"ק ר' חיים יעקב אונגר וה'הויז בחור' אשר טייטלבוים.

האדמו"ר שותה מעט יין בין הדגים למרק, המרק מכיל אטריות, שעועית ולביבה מתפוח אדמה.

הרבי מזמר 'כל מקדש שביעי'. את 'מנוחה ושמחה' שר הרה"צ רבי מרדכי טברסקי בן הרבי.

לאחר הבשר מכריזים את מעמידי היין ולאחר מכן מאחל הרבי לחיים לחסידים שעוברים להתברך.

לאחר אמירת ה'תורה' הרבי מחלק קוגל לבחורי החסידות ובברכת המזון מכבדים אורח.

ובכך הטיש לא מסתיים, לאחר מכן מגישים פירות והחסידים שרים ניגון על המילים 'רננו צדיקים' כשהקהל רוקד עם הרבי המברך כל אחד בברכת שבת שלום.


עוד בנושא:





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. בסאטמר כמו בסאטמר • מתוך ויקיפדיה  

    ויליאמסבורגר

  2. מדהים. אין על משה ויסברג.  

    זבולון

  3. עוד תיקון  

    עוד הערה

  4. איך יכול להיות שהרבי מראחמיסטריווקא מנהיג את עדתו 64 שנים אם אביו רבי יוחנן זיע''א נפטר ב תשמ''ב  (ל”ת)

    מתקן

;