ט' תמוז התשפ"ד
15.07.2024

הוא יצא במכנסיים קצרות לכביש והתפלל

שעתם היפה של האנשים הפשוטים - הימים הקדושים של פסח מאחורינו ואנו הולכים במדבר ספירת העומר לקראת קבלת התורה. בימים המיוחדים בהם אנו אמורים להתעורר ולהרבות בכבוד בין אדם לרעהו, מן הראוי שניזכר שבפסח שזה עתה ננעל כל מי שרצה להיגאל וכל מי שהאמין, זכה. משה רבנו לא עשה סלקציה וראה בכולם חלק מהעם היהודי. הוא מסר נפש במדבר למען כלל העם היהודי

אילוסטרציה. צילום: פלאש 90
אילוסטרציה. צילום: פלאש 90

,

נראה שימים מיוחדים אלו של ספירת העומר, צריכים להיות הימים של האנשים הפשוטים. אלה שכל כך קל לטעות בהם אם שופטים רק על פי המראה החיצוני, אבל אם מתבוננים פנימה רואים מתיקות יהודית זכה וטהורה.

בסעודה שלישית בשבת של פסח, סביב שולחנו הקדוש של הגאון הרב מרדכי אדלשטיין שליט"א, יצא לי להכיר אישה מיוחדת כזו, אישה גדולה שרק נראית אישה פשוטה. על רקע שירת "ידיד נפש" של הרב, נזכרתי באביו המנוח שכ"כ אהב לשיר את הפיוט הזה. שיתפתי בגעגוע אליו את נכדתו שישבה לידי. געגוע שמשך אחריו התעניינות בשלומה של קהילת רמת השרון. לא יכולתי שלא להזכיר את האישה המיוחדת שלפני שנים עבדה באחד ממוסדות הרב ברמת השרון. היא התקבלה לעבודה לאור מקצועיותה הרבה בתחומה למרות שלא הייתה קרובה לאורח חיים דתי באופן רשמי. היא כיבדה את המסגרת בהופעתה החיצונית ותוך כדי עבודתה הראתה רצון להתקרב ולדעת. אחת המורות ראתה את הרצון היהודי הטהור ונתנה לה במתנה סידור ולימדה אותה להתפלל את תפילת שחרית. האישה היקרה שבתוך עמה היא יושבת, לא הייתה מסוגלת להתפלל עד שלא מצאה בסידור את התפילה שלום המדינה ואת התפילה למען החיילים.

כל בוקר היא מתפללת למען העם בתוכו היא יושבת ומוסיפה פרקי תהילים לכל החולים שהיא מכירה. בלי להגיד לאף אחד מהמוסד בו עבדה, היא התפללה על אחת המורות שתיפקד בזרע של קיימא. היא המשיכה להתפלל עבורה במסירות נפש מספר שנים גם אחרי שכבר עזבה את המוסד. כשדרכינו הצטלבו, היא מיד ביקשה כשדמעות בעיניה שאברר לה עם המורה נפקדה. כשהגיעו אליה הבשורות הטובות, לקח לה זמן להתגבר על בכי השמחה שפרץ מעמקי לבה הטהור.

לאט ובסבלנות היא מקרבת גם את בני ביתה אל אבא שבשמים, היא שומרת שבת ומבקרת בבית הכנסת הסמוך אל מקום מגוריה. היא משלבת כיום בעבודתה עם הצבור, חיזוק ומוסר יהודי. היא מתקשה לשנות את מראה החיצוני אך כל מי שרואה מעבר לחיצוניות, מסתנוור מאורה: אור של דבקות בבורא ואהבת ישראל אמיתית.

תוך כדי שדיברתי, בתו של הרב שליט"א שנולדה וגדלה כל חייה על פסגתו הגבוהה והטהורה ביותר של הר התורה, התרגשה ובעיניים לחות אמרה "כל כך מהר אנו קובעים את ההתרשמות שלנו על פי מראה חיצוני, אבל אם נסתכל באמת נגלה שהאחרים לא פחות קרובים מאיתנו...".

אבל למרבית האירוניה, גם האנשים הפשוטים עצמם, מתבלבלים בינם לבין עצמם ואת עוונותיי אני מזכירה היום: היה זה במהלך ימי חול המועד. בדרך חזרה מטיול משפחתי, נתקענו בכביש בשל עומס תנועה רב. הזמן היה סמוך לשקיעה. לפתע כמה מטרים מלפנינו מכונית סטתה בחדות מהכביש לכיוון השוליים, סטייה שיכלה לעלות לנהג בחייו. מהרכב יצא אדם הנראה פשוט – חולצה ומכנסיים קצרים, כפכפים לרגליו וכובע מצחייה צבעוני לראשו. היינו בטוחים שיש לו תקלה ברכב והוא עצר לבקש עזרה.

היינו בטוחים שהנה עוד רגע קט ירים את מכסה המנוע או יסמן לנהגים האחרים לעזרה. אלא שלא זה ולא זה. היהודי היקר פנה מזרחה והחל להתפלל בדבקות לבוראו. "מנחה" מלמלנו נרגשים זה לזו, בעוד היהודי הפשוט והענק, התפלל מעומק ליבו למלך מלכי המלכים, כמו היה מגדולי ישראל העומדים במזרח. ,
הרב מרדכי אדלשטיין פסח ספירת העומר מנחה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד