1. עמוד הבית
  2. פוליטי
  3. החרדים

סערת הצוערים החרדים • הראשון לציון במתקפה חריפה: "להעביר את רוע הגזירה"

הסערה המשפטית הגיעה הבוקר אל שולחנו של הראשון לציון הגר"י יוסף שביקש להציג את העמדה ההלכתית • הראשל"צ הבהיר במכתב למ"מ נציב שירות המדינה כי החלטת בית הדין לעבודה היא נגד ההלכה הצרופה • המכתב המלא בפרסום ראשון
בני יחזקאלי, כ"ו ניסן תשע"ח 11/04/2018 11:57

מרים אלסטר, פלאש 90 צילום: מרים אלסטר, פלאש 90



פרסום ראשון: הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף יוצא הבוקר (רביעי) נגד התערבות בית הדין לעבודה, בתוכנית החרדית 'המשפיעים', ובכפייה לשלב נשים בתוכנית שמיועדת לגברים בלבד. 'בחדרי חרדים' עם המכתב המלא בפרסום ראשון.

במכתב ששיגר הראשון לציון לאודי פראוור מ"מ נציב שירות המדינה הוא ביקש ממנו "להשתדל להעביר את רוע הגזירה", ולאפשר לצוערים החרדים לנהוג על פי ההלכה היהודית ולפעול בכל הדרכים על מנת שהתוכנית תמשיך להתקיים על פי גדרי התורה.

כזכור, בראשית השבוע, קבע בית הדין לעבודה בירושלים, בראשות השופטת רחל בר"ג-הירשברג, שדן בעניין עתירת ארגוני הנשים נגד התכנית "חרדים לשירות הציבורי", כי על המדינה לצרף תוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה לא פחות מעשר נשים לתכנית הקיימת באופן שהתכנית תימשך באופן משותף של גברים ונשים.

ע"פ קביעת בית הדין, במידה ולא ניתן לצרף עשר נשים אז הליך הכשרת הגברים יוקפא מיום 22.4.18 עד למתן החלטה אחרת.

בראשית המכתב כתב הראשל"צ: "הנני פונה אליך, לאחר שבימים אלו הגיעני מכתב בשם כעשרים "עמיתים" בתכנית "משפיעים" – צוערים חרדים לשירות המדינה, אשר הם מהחרדים לדבר ה', ויראת ה' היא אוצרם, והם אשר ביקשוני לפנות אליך כממונה ואחראי על התכנית".

"כידוע לך, בעקבות עתירה שהוגשה לבית הדין לעבודה על ידי "שדולת הנשים", נקבע לכאורה על ידי בית הדין כי ההכשרה חייבת להיות בערבוביה בין אנשים לנשים".

המכתב המלא







עוד כתב הראשון לציון למ"מ נציב שירות המדינה, כי "אין ברצוני לדון בעצם העתירה, אשר לפי רוח תורתינו הקדושה אין לה מקום כלל, שכן ההפרדה בין נשים לאנשים אין בה שמץ פגיעה בזכויות הנשים, ומי כתורתינו הקדושה ודברי רבותינו המדריכים אותנו להזהר בכבוד האשה, ואדרבה, יהיה הדבר לתועלת וברכה מרובה עבור האנשים והנשים כאחד".

"הכותבים הביאו לידיעתי כי התכנית בה הם עמיתים, כוללת תהליכים אישיים וקבוצתיים אשר דורשים קרבה גדולה בין העמיתים, דבר אשר לפי דעתם יהיה בלתי אפשרי מבחינתם אם נשים ואנשים כאחד ישתתפו יחדיו בתכנית.

לדבריו, "הנני להסב את תשובת לבך, כי תלונותיהם של עמיתים אלו, עולות בקנה אחד עם ההלכה הצרופה על פי שורת הדין, שכן אין מדובר בחששות שהן בגדר "חומרא", אלא ענין הנוגע ליסוד שמירת התורה לכל איש מאמין, וכמו שדרשו רבותינו (במסכת סוכה דף נב, א) על הפסוק: "וספדה הארץ משפחות משפחות לבד", משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד, משפחת בית נתן לבד ונשיהם לבד. (ופירש רש"י, פסוק זה נאמר בנבואת זכריה על העתיד, שיספידו על משיח בן יוסף שעתיד ליהרג במלחמת גוג ומגוג, ונאמר משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד, ללמדנו שאפילו בשעת הצער וההספד צריך להבדיל בין אנשים לנשים").

"והלא דברים קל וחומר, ומה לעתיד לבוא כשעוסקים בהספד ואין יצר הרע שולט בהם, אמרה התורה "אנשים לבד ונשים לבד", כשיצר הרע שולט על אחת כמה וכמה! ומכאן אנו למדים על חיוב ההפרדה בין אנשים לנשים. וכן נאמר בירמיה (פרק לא פסוק יב), אז תשמח בתולה במחול, כלומר לבדה, ובחורים וזקנים יחדיו. וכיוצא בזה כתב הרמב"ם (בפרק ו מהלכות יום טוב הלכה כא), חייבים בית דין בכל מקום להעמיד שוטרים ברגלים שיהיו מסבבים ומחפשים שלא יתקבצו אנשים ונשים ביחד לאכול ולשתות ויבואו לידי עבירה".

"וכן יזהירו לכל העם שלא יתערבו אנשים ונשים בבתיהם לשמחה, שמא יבואו לידי עבירה, אלא יהיו כולם קדושים. ע"כ. וכן הוא בשלחן ערוך (סימן תקכט סעיף ד).

"וכן יש ללמוד ממסע התשובה שערכו גדולי ישראל בשנת תרע"ד, מייסד הרבנות הראשית הגרא"י קוק עם הגרי"ח זוננפלד והגרי"מ חרל"פ וסיעתם זצ"ל, שאחד התיקונים החשובים שתיקנו במושבים, להקים כתות נפרדות בין הבנים לבנות. (ראה בספר האיש על החומה חלק ב עמוד ש) והדברים הללו שייכים ביתר שאת במקרה שלפנינו.

"וכל זה מצד הדין, ולא מתורת חסידות, צא ולמד מלשון רבותינו הטור ומרן הש"ע אבן העזר (ריש סי' כא). והדברים ברורים כשמש אין בהם נפתל ועיקש. וכבר האריך בענינים הללו אאמו"ר מרן זצ"ל בשו"ת יביע אומר חלק ד (אה"ע סימן ד) ובחלק י (אבן העזר סימן כג) ועוד. וכן כתבתי בכמה מקומות בספרי ילקוט יוסף (אורח חיים סימן נג ועוד)".

"ואין ספק, כי באם אמנם תתקבל למעשה החלטת בית הדין לעבודה, כל החרדים והיראים לדבר ה' יאלצו להדיר רגליהם מתכנית זו, וכל מטרתה תתבטל לגמרי, ולעומת זאת בהמשך ההפרדה ושמירת גדרי הקדושה, יצליח ה' יתברך דרככם לתועלת הכלל, כי בכל מקום שאתה מוצא "גדר" ערוה, שם אתה מוצא קדושה. (רש"י סוף פרשת קדושים).

כאמור, לסיום כתב הראשון לציון כי "על כן הנני לבקשך בכל לב, להשתדל להעביר את רוע הגזירה, לאפשר לצוערים הנ"ל לנהוג על פי ההלכה היהודית ולפעול בכל הדרכים על מנת שתוכלו להמשיך בתכנית על פי גדרי התורה והמסורה כאשר היתה באמנה איתכם עד עתה".


עוד בנושא:





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. הבהרה  

    דוד לאו

  2. ציוונו להשליך הנשים לירכתי האוטובוס כאילו הן היו איכס' ?  (ל”ת)


    • הנשים מאחור מטעמי צניעות וגם להן לא נוח לשבת אל מול הגברים 


  3. מאד יפה  

    אבי

  4. כל הכבוד  

    חיה

  5. מרן הרב יצחק צדיק וקודש קודשים!  

    יחזקאל

;