הצעת חוק חדשה תגן על ה'אי פי' של הגולשים
הצעת חוק של זבולון אורלב, תסדיר את נוהל חשיפת פרטי חשודים בלשון הרע ברשת • לפי החוק, לא יימסרו נתונים מזהים של גולש ללא אישור של בית המשפט
- שרי רוט, בחדרי חרדים
- ד' חשון התשע"ב
אילוסטרציה. צילום: ארכיון
ועדת המדע והטכנולוגיה, בראשות ח"כ רונית תירוש, המשיכה היום להכין לקריאה ראשונה את הצעת החוק של ח"כ זבולון אורלב, המבקשת לחשוף פרטי מעוול (לשון הרע) ברשת האינטרנט.
בפתח הדיון סקר ח"כ זבולון אורלב את ההיסטוריה של הצעת החוק, וציין כי הצעתו הוגשה בעקבות פירצה בחוק שלא הגדיר במדויק את היכולת לחייב את ספקי האינטרנט לחשוף את זהותם של המפרסמים לשון הרע ברשת.
בעבר הועלתה הצעת חוק של ח"כ מסעוד גנאים להטלת אחריות על אתרי אינטרנט לתגובות גולשים.
במקביל לדיוני ועדת המדע והטכנולוגיה בהצעת החוק של ח"כ אורלב, הכין משרד המשפטים תזכיר הצעת חוק ל"חשיפת פרטי מידע של משתמש ברשת תקשורת אלקטרונית", אולם הצעת החוק הממשלתית הרחיבה את החוק גם על מעוולים בתחום גניבת זכויות קניין רוחני, כמו למשל העלאה בלתי חוקית של דיסקים מוסיקליים.
בדיון האחרון הוחלט כי הצעת החוק הממשלתית תועלה לקריאה ראשונה כהצעת חוק של ח"כ אורלב, ולאחר מכן תלוטש הצעת החוק לקראת קריאה שנייה ושלישית.
הדיון שהתקיים היום בוועדה עסק בשאלות, האם ליצור נוסחי חוק נפרדים ללשון הרע ולקניין רוחני והאם לאפשר למי שסבור כי הוא נפגע מלשון הרע, לקבל נתון מזהה (IP) ללא הליך שיפוטי.
עו"ד יהונתן קלינגר, חבר הנהלת עמותת "אשנב", טען כי העברת IP עלולה להביא לזיהוי החשוד ולכן הציע כי המידע יועבר לבית משפט, ממנו יוכל המבקש בעת הצורך לקבל את הנתונים.
יו"ר הועדה, ח"כ רונית תירוש, כמו גם ח"כ זבולון אורלב ועו"ד הילה דוידוביץ' ממשרד המשפטים הסכימו כי לפני הליך שיפוטי אין הצדקה בחשיפת פרטיו המלאים של המעוול ולכן הוצע כי ה"נתון המזהה" לא יאפשר חשיפת פרטיו האישיים של אדם.
כמו כן הוצע כי המבקש את הנתון המזהה יגיש תצהיר חתום אצל עו"ד על כך שהוא זקוק לנתון המזהה לצורך הליך ניהול משפטי, וכי לא יעשה בו שימוש לאתר את פרטיו האישיים של אדם.
בתום הדיון ביקשה יו"ר הועדה מנציגי משרד המשפטים להביא הצעת חוק מלוטשת המפרידה בין תחומי לשון הרע והקניין הרוחני. כמו כן ביקשה כי סעיף 3 של החוק יתוקן כך שנתון מזהה לא יאפשר גילוי פרטיו של החשוד.
בפתח הדיון סקר ח"כ זבולון אורלב את ההיסטוריה של הצעת החוק, וציין כי הצעתו הוגשה בעקבות פירצה בחוק שלא הגדיר במדויק את היכולת לחייב את ספקי האינטרנט לחשוף את זהותם של המפרסמים לשון הרע ברשת.
בעבר הועלתה הצעת חוק של ח"כ מסעוד גנאים להטלת אחריות על אתרי אינטרנט לתגובות גולשים.
במקביל לדיוני ועדת המדע והטכנולוגיה בהצעת החוק של ח"כ אורלב, הכין משרד המשפטים תזכיר הצעת חוק ל"חשיפת פרטי מידע של משתמש ברשת תקשורת אלקטרונית", אולם הצעת החוק הממשלתית הרחיבה את החוק גם על מעוולים בתחום גניבת זכויות קניין רוחני, כמו למשל העלאה בלתי חוקית של דיסקים מוסיקליים.
בדיון האחרון הוחלט כי הצעת החוק הממשלתית תועלה לקריאה ראשונה כהצעת חוק של ח"כ אורלב, ולאחר מכן תלוטש הצעת החוק לקראת קריאה שנייה ושלישית.
הדיון שהתקיים היום בוועדה עסק בשאלות, האם ליצור נוסחי חוק נפרדים ללשון הרע ולקניין רוחני והאם לאפשר למי שסבור כי הוא נפגע מלשון הרע, לקבל נתון מזהה (IP) ללא הליך שיפוטי.
עו"ד יהונתן קלינגר, חבר הנהלת עמותת "אשנב", טען כי העברת IP עלולה להביא לזיהוי החשוד ולכן הציע כי המידע יועבר לבית משפט, ממנו יוכל המבקש בעת הצורך לקבל את הנתונים.
יו"ר הועדה, ח"כ רונית תירוש, כמו גם ח"כ זבולון אורלב ועו"ד הילה דוידוביץ' ממשרד המשפטים הסכימו כי לפני הליך שיפוטי אין הצדקה בחשיפת פרטיו המלאים של המעוול ולכן הוצע כי ה"נתון המזהה" לא יאפשר חשיפת פרטיו האישיים של אדם.
כמו כן הוצע כי המבקש את הנתון המזהה יגיש תצהיר חתום אצל עו"ד על כך שהוא זקוק לנתון המזהה לצורך הליך ניהול משפטי, וכי לא יעשה בו שימוש לאתר את פרטיו האישיים של אדם.
בתום הדיון ביקשה יו"ר הועדה מנציגי משרד המשפטים להביא הצעת חוק מלוטשת המפרידה בין תחומי לשון הרע והקניין הרוחני. כמו כן ביקשה כי סעיף 3 של החוק יתוקן כך שנתון מזהה לא יאפשר גילוי פרטיו של החשוד.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות