1. עמוד הבית
  2. נשים
  3. משפחה

כנסי למטבח עם עיקרון 80/20 • טור אישי

אחרי הבישולים לחגים, הבטחתי לעצמי חופש של חודש מהמטבח • איך אקיים את ההבטחה? • איך מבשלים בלי להיות במטבח? • ומה עושים כששונאים לערוך קניות?
יעל זלץ, בחדרי חרדים, ו' חשון תשע"ב 03/11/2011 12:34

מטבח. צילום אילוסטרציה: יעקב נחומי מטבח. צילום אילוסטרציה: יעקב נחומי



כשאני הולכת על "הכל או לא כלום", זה לא מצליח לי. אי-אפשר לא להיכנס למטבח בכלל.

בשבוע שעבר עוד החזקנו מעמד עם קציצות ומרק שהיו במקרר ושניצלים מהפריזר, אבל השבוע? לא להיות במטבח בכלל? בלתי אפשרי [אני היא זו שרעבה, הילדים מעדיפים קורנפלקס לסוגיו כל היום].

איך מבשלים בלי להיות במטבח?

בעסקים, כשמדברים על התמקדות בעיקר, מדברים על "חוק עשרים שמונים" או שקוראים לזה "עיקרון פארטו". הכוונה לכלל המציאותי שבו עשרים אחוזים מן המאמצים מביאים שמונים אחוזים מן התוצאות.

במכירות אומרים שעשרים אחוזים מן הקונים שנכנסים לחנות מהווים שמונים אחוזים מן המכירות ומן הרווחים. שאר שמונים האחוזים של הקונים רוכשים בסכומים קטנים, מתעכבים בחנות זמן רב ולמעשה מביאים רווח קטן לחנות – כעשרים אחוזים מן הרווחים, למרות שכמות הזמן שהמוכר משקיע בהם היא שמונים אחוזים מן הזמן שלו.

מי שעוסקים בשיווק יודעים שמתוך מאה מוצרים שהם משווקים, עשרים נותנים להם את רוב רובו של הרווח, ואת שאר המוצרים שלהם הם מחזיקים במלאי ומוכרים, אבל לא מרוויחים עליהם די.

העיקרון חל גם בבית

לדוגמה, אם ניקח את כל מאה אחוזי הזמן והמאמצים שאנו משקיעים בסידור הבית – נגלה, שאחרי שהשקענו רק עשרים אחוזים מן הזמן, שמונים אחוזים מן הבית נראים ממש טוב.

כלומר: נניח שאנו מסדרות את הבית במשך שעתיים. למעשה, אם תרימי את הראש ותביטי מסביב אחרי כחצי שעה של סידור וארגון, תבחיני שהסלון נראה מצוין, שהשיש ריק, שערימות הכביסה בצד ושבחדרים אין כבר בגדים זרוקים. מעכשיו אנחנו משקיעות עוד שעה וחצי של עבודה שהבעל בכלל לא מבחין בה. הילדים בוודאי שלא מעריכים והבית לא נראה הרבה יותר טוב. [לא, אין כאן המלצה להפסיק אחרי חצי שעה, תמשיכי לקרוא]

עוד דוגמה: את מוצאת שאתם חורגים ממסגרת התקציב שלכם ומתחילה להדק את החגורה, לחסוך, לוותר על מוצרים ולא לקנות מה שלא צריך. מהם הדברים שלא צריך? מתברר שיש הרבה פריטים קטנים שעולים בערך חמישה שקלים שאפשר לוותר עליהם, וגם אפשר לרדת ברמה של הממתקים ושקדי המרק ולחסוך עוד חמישים שקלים בכל רכישה שבועית. את משקיעה שמונים אחוזים מן הזמן שלך ומן האנרגיה ומן הסבלנות כדי לחסוך סכום שהוא פחות מעשרים אחוזים מן התקציב החודשי שלכם.

במקום לאבד ככה את הכוחות ולהתייאש אחרי חודש [או אחרי שבוע] פלחי את ההוצאות שלכם וגלי מהי ההוצאה שכאשר תחסכו בה תפתרו שמונים אחוזים מן הבעיה הכלכלית שלכם. הסעיף הזה של ההוצאה יכול להיות תחבורה, ייתכן שהוא תקציב הביגוד, אולי העניין נעוץ בהוצאה חדשה שרכשתם לאחרונה ותוכלו לשנות את תנאי התשלום. בכל אופן, שינוי אחד משמעותי – גם אם לא קל לבצעו – עושה את ההבדל בניהול התקציב בלי להכביד על שמונים אחוזים מהחיים.

איך זה קורה במטבח?

כזכור, אני רוצה חופשה מבישולים. לכן אני מפלחת את פעולת הבישול ומנסה לגלות מהם אותם עשרים אחוזים מן הפעולות הכרוכות בהכנת מזון וארוחות למשפחה והם אלו שגורמים לשמונים אחוזים מן המועקה הקשורה בבישול.

1. קנית פירות וירקות?

2. עריכת הרשימה והתפריט השבועי?

3. קילוף ירקות וקיצוץ בצל?

4. שטיפת הסירים והכלים?

5. ארגון המטבח לפני הבישול?

6. להיות שם שעות שעות כשהסירים על האש כדי שלא יחרכו?

7. אחר?

בחרי מתוך המטלות הנ"ל את המטלה שעושה לך שמונים אחוזים מן הקושי לבשל. נניח שגילית שהבעיה עם הבישול זה בעיקר הסירים שצריך לשטוף וזה שצריך להיות שם במטבח שעות עד שזה מתבשל. מעיק. לא אכפת לך לקנות, את מסתדרת עם הקילוף והקיצוץ אבל לא עם הקירצוף. מה עושים? אפשר להחליט שמעכשיו עד להודעה חדשה כל האוכל נאפה בתנור: עוף בתנור, תפו"א בתנור, מאודים בתנור, אורז בשקית קוקי בתנור, חצילים בתנור, קישואים בתנור, פשטידות בתנור. וכמובן, בתבניות חד פעמיות. ויש לך חודש של אוכל ביתי בלי סירים ובלי לבחוש.

ואם את שונאת לקנות? הזמיני בטלפון. האצילי סמכויות.

ואם את מבזבזת זמן רב מידיי על קילופים? תוכלי לקנות מקולף, לשלם לעוזרת עבודות בית קלות שתקלף, להכין את השטח ככה שהקילוף יהיה זריז: מפת ניילון חד פעמית, מקלף איכותי שלא מתפרק באמצע הקילוף, כפפות נוחות והקילוף זורם. את יכולה למצוא פתרונות אחרים שאולי יתאימו לך – לקלף פעם אחת כמות גדולה ולהכין מראש לשבוע. יש מי שקילופים קצרים כל פעם מקלים עליה. מצאי שיטה שתתקוף את הקושי במוקד שלו: אחרי שזה יפסיק להיות מסובך, הבישול כולו הופך לנסבל.

אני מגלה שהעול של "מה יאכלו היום" מהווה את עיקר הקושי שלי עם בישולים. הכנתי תפריטים מגוונים לשלושה שבועות של חגים וזמנים לששון ועכשיו אני לא רוצה לחשוב על אוכל [בפרט שאחרי החגים = דיאטה, אבל על כך בפעם אחרת]. לכן, ביקשתי מהילדים שיתנו לי תפריטים: כל אחד כתב כמה ארוחות צהרים מועדפות ואני פשוט לוקחת את הרעיונות מהם, בלי להתאמץ. הם גם התחייבו לאכול מה שהם מזמינים, עד הכפית האחרונה.

הטיפ המשתלם:

תתמקדו על עשרים שמונים:

גלו את עשרים אחוזי ההשקעה שיניבו לכם שמונים אחוזים של תוצאות.

יעל זלץ היא מחברת סדרת הספרים "הבית העסק הנבחר" ספרי הדרכה לניהול בית.

קישורים:
האתר של יעל זלץ





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. אני לא נוהגת להגיב, אבל בהחלט כתובה חמודה!!  (ל”ת)


  2. רעיון יפה אני הולכת ליישם  (ל”ת)

    סקרנית

  3. עזרת לי... תודה.  (ל”ת)

    חני

  4. מצחיק איך שאפילו במדור לנשים יש רק תמונות גברים  (ל”ת)