ג' תשרי התשפ"ה
05.10.2024

הסיפור המדהים שטרם סופר • הפיליפיני בכה לרבי קלמן: "אבא אל תלך"

הפיליפיני מצדו השני של רבי קלמן משתפך, "אבא אל תלך, אבא אל תלך". רבי קלמן נמצא שם, אך שפתיו אינן נעות, הוא מקשיב לווידוי. לרגע אחד עיניו נפתחות, ראשו מתרומם, הוא מביט אל השמים במבט אחר, כאילו ראה שם דברים שאנחנו לא יכולים לראות // בעל המנגן והאמן זלמן שטוב נפרד בדמע

רבי קלמן גולדשמידט בציון. צילום: יוסי גולדשמידט
רבי קלמן גולדשמידט בציון. צילום: יוסי גולדשמידט



כשנכנסים לבית האבלים בשכונת הר נוף הלב מתבלבל. אתה לא יודע היכן לקבוע את האוזן; בצד הזה מספרים סיפורים מרתקים, ובצד השני מספרים סיפורים מרתקים, ואי אפשר להספיק לשמוע הכל.

מתוך שלל הסיפורים ששמעתי על רבי קלמן, סיפור אחד תפס אותי במיוחד. זהו סיפור המגלגל את כל שנותיו האחרונות - למן הזמן בו התגלה הסרטן, עד לרגעיו האחרונים, ליחידה אחת מדהימה.

לפני חמש שנים, ממש בקירוב לזמן בו התחיל הסרטן לשוטט בתוך גופו, רבי קלמן התחיל לפקוד את קברו של רבי נחמן מהורדנקא - סבו של רבי נחמן מברסלב, הנמצא בטבריה. סיפור חייו של רבי נחמן מופלא: הוא נולד בשנת 1680 בעיירה זולקובה שבגליציה, והיה לחברו הטוב של הבעש"ט. לימים, בנו התחתן עם נכדתו של הבעש"ט - פיגא, ונולד רבי נחמן מברסלב, הקרוי על שמו. רבי נחמן מהורדנקא עלה לארץ והתיישב בעיר טבריה, שם נפטר. קברו נמצא בבית העלמין שבעיר, קבר קטן ומוזנח.

רבי קלמן היה מספר כי רבי נחמן מברסלב אמר על סבו כי היה יכול להיות רב גדול מאוד, אך בחר בצנעה, בענווה ובביטול עצמו כלפי הבעל שם טוב.

המסע שרבי קלמן התחיל לא פסק בעליות לקבר, הוא התחיל לפרסם את שמו של רבי נחמן להמון העם חסר הידע, והיה עולה פעמים רבות להתפלל שם, במשך שעות ארוכות. כשהיה נוסע לאומן לראש השנה, היה לוקח איתו כמה אבנים מקברו של הסבא, ומניח על קברו של הנכד. בזמנו הוא התבטא לפני יוסי בנו הגדול: "כשיגיע היום, אני רוצה שתקברו אותי פה, באמצע הלילה, כשאף אחד לא יודע, באדמה שליד קברו של רבי נחמן, בלי שלט ובלי מצבה - אני רוצה להיות עפר לרגליו של רבי נחמן".

אחד הדברים שכאבו מאוד לרבי קלמן היה מצבו החומרי של הקבר. בעוד קברים של אחרים היו משופצים ויפים, קברו של רבי נחמן נשאר ישן ומוזנח, חסר יופי והוד הראויים לו. בכל גיחה וגיחה מירושלים הרחוקה היה מיצר על כך, עד שהחליט בעזרתו של יוסי בנו לשפץ את הקבר, ולהפוך אותו למקום הראוי לאותו צדיק.

יוסי, המתגורר בטבריה, ניסה לפנות אל הגורמים הרלוונטיים כדי לשפץ את הקבר, אך לשווא, המועצה הדתית של טבריה הערימה קשיים (כמו בכל סיפור טוב), ולא נתנה את האישור הנדרש לצורך כך. זמן עבר, עוד זמן עבר, וכלום, הקבר עומד בהזנחתו, ורבי קלמן מגיע שוב ושוב וליבו כואב. ליוסי היה ברור כי אם לא תהיה אפשרות רשמית לבצע את השיפוץ, יגיעו הוא וקבלן באישון ליל, ועד אור הבוקר כבר יעמוד על תילו המבנה החדש של רבי נחמן מהורדנקא. לצורך כך הוא השיג מימון מאנשים בעלי עניין, ופנה אל הרב דוד דרלי מטבריה על מנת שיסייע לו. הרב דרלי שבעבר שיפץ בצורה כזאת כמה קברים נכנס לעובי הקורה יחד עם רב הכותל, הרב שמואל רבינוביץ', ושלשתם יחד ניסו שוב לקדם את שיפוץ הקבר בצורה רשמית.

המועצה טענה בשלב מסויים כי בכדי לשפץ את קברו של רבי נחמן, עליהם לקבל קודם את ההסכמה של נכדיו המתגוררים בחו"ל. יוסי שהיה בטוח שהמשפחה תסכים, גילה כי הם מתנגדים בתוקף, ושוב ההרהורים על פעולה לילית מאומצת שבו ותפסו את מחשבותיו. דבר אחד הוא ידע, אבא רוצה את הקבר משופץ - הקבר יהיה משופץ. ככה וזהו.

לאחר האירוע האחרון של רבי קלמן בו הוא נלקח לבית החולים, הוא הפציר ביוסי שיעשה את מירב המאמצים על מנת שהקבר ישופץ עד לב' תמוז, תאריך פטירתו של רבי נחמן מהורדנקא.

****

יום חמישי, י' סיוון תשע"ח

רבי קלמן שזה עתה - בשבועות, חגג "יום הולדת ארבעים", כמו שהוא נהג לומר, כלומר, ארבעים שנה שעברו מאז צעד לו בהחלטה ברורה מרחובות תל אביב אל מעבר לחומה - אל רחובות בני ברק. אל התשובה. רבי קלמן הצעיר שוכב עתה במיטתו כואב ומיוסר.

חבר מגיע לבקר את רבי קלמן בביתו, אך רבי קלמן מבקש שיצא - הוא לא יכול לקבל מבקרים עכשיו. יוסי בנו נזעק לחדרו ומוצא אותו בייאוש גדול. כתוב בספרים כי רגעים לפני המוות, בא היצר הרע ומנסה לגרום לאדם להתייאש, לחשוב על חייו ולא למצוא שם כלום, ריק אחד גדול שובר נפשות. יוסי מנסה לעודד את רוחו הנשברת ומצטט בפניו את המשפט הברסלבי המפורסם, "אין ייאוש בעולם כלל, אבא! אין ייאוש בעולם כלל", וכלום. רבי קלמן מסתכל אל עבר השמים, עושה תנועות עם ידו ואומר, "הכל חסום שם, הכל חסום". שקט. קול דממה דקה.

איך אפשר לעודד אדם שכל חייו עודד את כל מי שסביבו? איך אפשר לצקת מעט חיים לאדם שחי את החיים בעצמם, ועכשיו כורע תחת הנטל הכבד של השבר, המצוקה, התהום העמוקה ביותר?

יוסי רץ החוצה ומחפש ספר מסויים על מנת לחזק את ליבו של רבי קלמן. הספר לא נמצא ויוסי מביא מביא ספר אחר של רבינו, ופותח היכן שפותח. ובספר הקדוש, רבינו מתחיל לדבר על חג השבועות שיוצא במוצאי שבת, ממש כמו החג שזה עתה עבר. יוסי קורא ורבי קלמן אט אט יוצא מתוך החושך שהיה מצוי בו לכמה רגעים. כל שורה שוברת חומה נוספת. רבי קלמן שוב התגבר על הייאוש. ההתגברות האחרונה.

כשיוסי מסיים רבי קלמן מבקש ממנו לסדר את השמיכה שעליו. הוא מבקש אך לפתע המילים לא יוצאות מפיו, רק שפתיו לוחשות, וקולו לא נשמע. יוסי מסדר ורבי קלמן לוחש - "לא כך", יוסי מסדר אחרת ועדיין רבי קלמן לוחש - "לא כך", עד שלבסוף השמיכה מסודרת כטוב בעיניו.

מצדו השני של רבי קלמן נמצא הפיליפיני המסור, מתפלל שחרית מתוך סידור שקנה. זה לא מכבר, לפני יומיים שלשה, הוא ביקש מרבי קלמן שיתן לו משהו, איזו קבלה - שתהיה לרפואתו של רבי קלמן. רבי קלמן לימד אותו את שבע מצוות בני נח על בוריין, והוא, בלי לנוח רץ לקנות סידור מתורגם לאנגלית, ועכשיו היה מתפלל והולך. מתפלל ובוכה.

באותו הזמן ממש, בטרמינל, בדרך לארצות הברית, פוגש הרב דרלי את נכדו של רבי נחמן מהורדנקא, פגישה שיש בה משהו מן האקראיות, עוד פגישה בניסיון אחרון לשכנע את הנכד שיאפשר את שיפוץ הקבר. הרב דרלי מנסה להביא טיעונים כאלו ואחרים - והנכד בשלו. הרב דרלי מציג בפני הנכד תמונות של מקומות אחרים להם דאג לשיפוץ - והנכד ממשיך בעקשנותו, אין על מה לדבר. תוך כדי שהם יושבים, עובר במקרה יוסף טגדי, המתפלל בעצמו מידי פעם על קברו של רבי נחום מהורדנקא. הרב דרלי מבקש ממנו לנסות ולשכנע את הנכד בפעם האחרונה. יוסף פונה אל הנכד, מוליך ומביא, עד שלבסוף, יש מאין - הנכד מסכים. הם לוחצים ידיים בהתרגשות - השיפוץ הולך לקרות. השעה היא עשרה לשלש אחרי צהרים.

יוסי מתחיל לומר וידוי. הפיליפיני מצידו השני של רבי קלמן משתפך באנגלית, "אבא אל תלך, אבא אל תלך". רבי קלמן נמצא שם, אך שפתיו אינן נעות, הוא מקשיב לווידוי. לרגע אחד עיניו נפתחות, ראשו מתרומם, הוא מביט אל השמים במבט אחר, כאילו ראה שם דברים שאנחנו לא יכולים לראות. את השער שכתוב עליו באותיות של זהב "זה השער לה' - צדיקים יבואו בו". ומשיב את נשמתו הטהורה לבוראה. השעה היא בדיוק עשרה לשלש.

באותו הרגע בו הצדיק השיב את נשמתו. באותו הרגע בו רבי נחמן מברסלב, רבי נחמן מהורדנקא, הבעל שם טוב ושאר פמליא של קדושים וטהורים באו ללוות את חברם הטוב. באותו הרגע בו נשמעה הקריאה במרומים, "פתחו שערים ויבוא גוי צדיק", ויושבי מעלה צהלו ושמחו. באותו הרגע שאיפתו הגדולה התקיימה - הקבר של רבי נחמן מהורדנקא יקבל את הראוי לו, וישופץ בקרוב.

אנקדוטה: חבר טוב של המשפחה, שאביו נפטר שבוע קודם היה עומד ומתפלל על קברו של רבי נחמן מהורדנקא, כששמע על הבשורה הרעה. אותו חבר לקח איתו כמה אבנים מהקבר שבטבריה - כעת הן נחות במקום המתאים להן כל כך - בקברו של רבי קלמן הקדוש.

לכל הכתבות של "רבי קלמן גולדשמידט" ב'בחדרי חרדים'
רבי קלמן גולדשמידט זלמן שטוב

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 21 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}