ראש המוסד מזים את הפרסום: "דברי הבל - נתניהו לא ביקש"

ראש הממשלה ביקש מראש השב"כ לשעבר יורם כהן בחודשים הראשונים לכהונתו, להאזין לטלפונים של הרמטכ"ל בני גנץ וראש המוסד תמיר פרדו. כך דווח אמש (חמישי) בתוכנית 'עובדה' המשודרת ב'ערוץ 12'. לפי הדיווח ראש השב"כ סירב.

"אני לא רוצה להאמין שבמדינת ישראל, שהיא מדינה דמוקרטית, ראש הממשלה יבקש מראש השב"כ לשים האזנה על הרמטכ"ל או עלי", אמר פרדו בראיון ל'עובדה' והוסיף; "לשים האזנה זה חוסר האמון הכי גדול שיכול להיות. אני מעולם לא ביקשתי לשים האזנה על מישהו מעובדי המוסד. מעולם. זה לא חלף אפילו בדעתי. בעיניי זה מחוץ לכללי המשחק".

"זה ממחיש חוסר אמון. זה הדבר הכי גרוע שיכול להיות. אם הייתי יודע דבר כזה, הדבר הנכון שהייתי צריך לעשות זה לקום וללכת ולהגיד, זה לא המשחק שלי". אמר פרדו.

מלשכתו של נתניהו נמסר אמש בתגובה ל'עובדה': "הטענה שראש הממשלה ביקש מראש השב"כ לבצע האזנות לרמטכ"ל ולראש המוסד מופרכת לחלוטין. זהו עיוות מוחלט של מאמצים מערכתיים שנעשים מעת לעת כדי לשמור על ביטחון מידע בנושאים רגישים בעלי חשיבות עליונה לביטחון ישראל. ההחלטה באילו אמצעים להשתמש ומול אילו גורמים, נתונה בידי הגורמים המוסמכים".

ראש הממשלה שב הבוקר על הדברים וצייץ בחשבון הטוויטר שלו: "מעולם לא ביקשתי להאזין לרמטכ״ל ולראש המוסד. זהו שקר מוחלט. אין גבול לשקרים!".

גם ראש השב"כ לשעבר יורם כהן, מכחיש הבוקר בשיחות סגורות את הפרסום ומבהיר כי "רה"מ נתניהו לא ביקש ממני להאזין לראש המוסד לשעבר תמיר פרדו ולרמטכ"ל לשעבר בני גנץ. הופתעתי מהפרסום. אלה דברי הבל". כך על פי הפרסום ב'ערוץ עשר'.

כמו כן, ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו מגלה בראיון כי פנה ליועמ"ש כדי לבדוק את חוקיות הפקודה שהנחית ב-2011 ראש הממשלה על מערכת הביטחון: "כשהוא אומר לך 'תיכנס לתהליך של ספירה לאחור', אתה מבין שהוא לא משחק איתך משחקים". הראיון לאילנה דיין, שודר אמש בתוכנית 'עובדה' ועורר סערה במערכת הפוליטית וברשתות החברתיות.

במהלך 2011 ישראל הייתה קרובה מאי פעם לתקיפה באיראן, כך נחשף בראיון שהעניק ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו ל'עובדה'. באותה שנה נתן ראש הממשלה בנימין נתניהו הוראה לראש המוסד פרדו ולרמטכ"ל בני גנץ להיערך לפ' +15, כלומר – לדרוך את מערכת הביטחון כך שתהיה מוכנה לתקיפה באיראן בתוך 15 יום מרגע הפקודה.

כשנשאל על ידי דיין אם האמין שהתקיפה אכן תקרה, השיב ראש המוסד לשעבר: "זה לא משהו שמותר לעשות ולהשתמש בו בשביל לתרגל. זאת אומרת אם מישהו עושה את זה יש לזה שתי תכליות – תכלית אחת זה אכן שהוא מתכוון, ואפשרות שנייה זה שהוא מאותת. מישהו שם בחוץ יידע מזה. יכול להיות שגם מישהו מארצות הברית יידע מזה בצורה כזו או אחרת, וזה יניע אותו לעשות משהו. (אבל) בדברים האלה צריך להאמין לאנשים, זה הקברניטים שלך. אז כשהוא אומר לך תיכנס לתהליך של ספירה לאחור, אתה מבין שהוא לא משחק איתך משחקים. לדברים האלה יש משמעויות אדירות".

מאחורי הקלעים התחוללה באותם ימים דרמה שלא נחשפה עד עכשיו. פרדו, שנכנס לתפקידו רק זמן קצר לפני כן, החליט בצעד חריג לבדוק אם ראש ממשלת ישראל מוסמך בכלל לתת הנחייה שעלולה לדרדר את ישראל למלחמה. "עשיתי בירורים מכל מה שיכולתי לעשות. בדקתי עם ראשי מוסד קודמים, בדקתי החל מחקה (יצחק חופי) שהיה ראש המוסד, ועד מאיר דגן ועד בכלל. בדקתי עם יועצים משפטיים. התייעצתי עם כל מי שיכולתי להתייעץ בשביל להבין מי מוסמך לתת הנחיות בכל נושא של פתיחה במלחמה". במסגרת ההתייעצות חסרת התקדים הזו פנה גם ליועץ המשפטי לממשלה.

אילנה דיין: "ראש הממשלה ידע על הבירורים שאתה עושה?"

תמיר פרדו: "בשלב מסוים - כן".

דיין: "אני יכולה רק לנחש שהוא לא מאוד אהב את זה".

פרדו: "בסוף אם אני מקבל פקודה, ואם אני מקבל הוראה מראש הממשלה אני אמור לבצע אותה, אני צריך להיות בטוח שאם חס וחלילה יקרה משהו לא תקין. אפילו אם הפעולה ייכשל, שלא ייווצר מצב שאני ביצעתי פעולה לא חוקית".

דיין: "מבחינתך תקיפה באיראן זה כמו החלטה על פתיחה במלחמה?"

פרדו: "חד וחלק".

בסופו של דבר, על רקע התנגדותם של הרמטכ"ל וראש המוסד, נסוג ראש הממשלה בפעם הזו מכוונתו לדרוך את המערכת, אולם פרדו מגלה כי בשלב מסויים כבר שקל להתפטר מתפקידו: "כשדרג מדיני נותן הנחיה, יש לך שתי אפשרויות - אפשרות אחת זה לבצע, ואפשרות אחרת זה לשים את המפתחות. טוב שלא הגעתי לנקודת ההחלטה הזאת... לא שזה לא עבר לי בראש".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!