1. עמוד הבית
  2. חדשות
  3. אקטואליה
  4. אקטואליה

הרפורמים נערכים להסתער על חוק הלאום: "יגבה מחיר מהחרדים"

בעוד חוק הלאום ממשיך להתקדם בכנסת בתמיכתן שבשתיקה של הסיעות החרדיות, מסמך פנימי של התנועה הרפורמית, הנחשף כאן לראשונה, מפרט את האופנים שבהם מתכוונים שם להשתמש בו נגד הציבור החרדי בשורת נושאים מהותיים. "החוק יהיה הסעיף הראשון בעתירות שנגיש"

ארי קלמן, ה' אב תשע"ח 17/07/2018 21:43

יום לאישור > מסמך פנימי חושף רפורמים מתעמתים עם שוטרים בכניסה לתפילה מעורבת שארגנו ברחבת הכותל רפורמים מתעמתים עם שוטרים בכניסה לתפילה מעורבת שארגנו ברחבת הכותל צילום: נועם ריבקין פנטון, פלאש 90 \ באדיבות המצלם

למרות החששות הרבים שהוא מעורר בקרב שומרי המצוות באשר הם, צפוי לעלות מחר (רביעי) חוק הלאום לאישור סופי במליאת הכנסת. החוק, שעבר שינויים רבים - בהם גם שינויים לבקשת הסיעות החרדיות - עדיין צפוי לשמש את התנועה הרפורמית בעתירות על נושאי הליבה שבציפור נפשו של העם היהודי.

'בחדרי חרדים' חושף מסמך פנימי אותו גיבשו בכירים בתנועה הרפורמית, בו הם מפרטים את מגוון העתירות אותם הם מתכוונים להגיש עם העברת חוק הלאום בקריאה שניה ושלישית. בין העתירות הללו ניתן למצוא לא פחות משבע העוסקות בנושאים הבוערים ביותר לציבור החרדי.

מתווה הכותל: בראש המסמך שהגיע לידי 'בחדרי', מופיעה עתירה קיימת של הרפורמים, המבקשת להעניק להם זכות להתפלל בכותל המערבי על פי דרכם הפסולה. בתנועה צפויים לבקש לתקן את עתירות הכותל לאור סעיף 6(ב) בחוק הלאום, הקובע כי "המדינה תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובין בני העם היהודי" ולאור סעיף 6(ג) הקובע כי "המדינה תפעל לשימור המורשת, התרבותית, ההיסטורית והדתית של העם היהודי בקרב יהדות התפוצות".

במסמך שהכינו בתנועה, ונחשף כעת לראשונה ב'בחדרי', נכתב כי: "מרכיב מרכזי בזיקה של המדינה אל העם היהודי הוא מתן אפשרות תפילה רפורמית באתר המקודש ביותר לעם היהודי. זוהי אחת הסוגיות העומדות בבסיס הקרע עם יהדות התפוצות שהינה ברובה הגדול רפורמית וקונסרבטיבית".

בהתאם לכל אלו, בתנועה יטענו כי "שימור המורשת של יהדות התפוצות חייב להיתרגם למתן אפשרות שוויונית ומכבדת לתפילה מעורבת באתר הכותל".

גם בכל הנוגע לטענתם על "התקפות אלימות כנגד המתפללים והמתפללות בכותל שלא על פי המנהג האורתודוכסי החרדי", יבקשו בתנועה מבג"ץ להתייחס לסעיף 6(א) הקובע כי "המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי... הנתונים בצרה... בשל יהדותם".

גיור: גם כאן יבקשו בתנועה הרפורמית, על פי המסמך שהגיע לידי 'בחדרי', לעדכן את העתירה הקיימת בעניין חוק הגיור, בהתאם לסעיף 1(ב) בחוק הלאום הקובע כי "מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי", ולאור פסיקת בג"ץ לפיה במדינת ישראל אין עדה דתית אחת שבראשה עומדת הרבנות הראשית אלא מגוון זרמים, ובהם הזרם הרפורמי, שהוכר כ"קהילה יהודית מוכרת" לצורך פרשנות הביטוי "יהודי" בחוק השבות.

בנוסף, יציגו שם לבג"ץ את סעיף 5 לחוק - הקובע כי המדינה תהא פתוחה לעלייה יהודית וקיבוץ גלויות. וכן את סעיף 6 (ב), העוסק בשימור הזיקה בין המדינה ובין בני העם היהודי. הרפורמים מתכוונים לטעון כי: "אף נושא הגיור מהווה סוגיה קריטית בקשר (ונכון להיום – בשבר) שבין המדינה ליהדות התפוצות".

במסמך שחושף 'בחדרי', מתברר כי הרפורמים יבקשו להביא גם עתירות חדשות שיסתמכו על חוק הלאום, בהן: עתירה למימון משכורות רבנים, שתבקש מהרבנות לממן משכורות גם לרבנים הרפורמים.

עתירה זו תסתמך על סעיף 6(ג) לחוק הלאום, הקובע כי: "המדינה תפעל לשימור המורשת התרבותית, ההיסטורית והדתית של העם היהודי בקרב יהדות התפוצות". על פי הטענה שעולה מהמסמך: "סעיף זה מחייב השקעה ממשלתית ראויה במימון שרותי דת רפורמיים, בשל מרכזיות הפעולה של הקהילות הרפורמיות הישראליות בטיפוח הקשר בין ישראל לבין יהדות התפוצות".

עתירה נוספת שיגישו הרפורמים, כפי שנודע ל'בחדרי', תעסוק בדרישה לתקציבי תרבות תורנית לקהילות רפורמיות. עתירה זו תסתמך על סעיף "שימור המורשת", שלטענתם "יכול להוות בסיס גם לעתירה הדורשת מרשויות מקומיות להקצות תקציבי תרבות תורנית לארועים רפורמיים". זאת, בכך שיבקשו "שהרשויות המקומיות יבצעו את חלוקת תקציבים באופן פלורליסטי".

ואם לא די בכל אלו, בתנועה רואים הזדמנות להשתמש בחוק הלאום גם על מנת לעתור בדרישה להקצאת קרקעות לקהילות רפורמיות. במסמך הפנימי שהגיע לידי 'בחדרי' נכתב כי: "אותם סעיפים ישמשו אותנו אף בעתירות הדורשות לתת לקהילות רפורמיות ברחבי הארץ מענה בדמות הקצאת קרקעות ומבנים וכן תקציבים ממשלתיים ועירוניים לצורך הקמת בית כנסת קבוע עבור הקהילות, שרבות מהן נאלצות להתפלל במבנים שאינם ראויים לשמש כבתי כנסת ובכך מונעים את התפתחותה של הקהילה".

עתירות נוספות שיוגשו עם חקיקת חוק הלאום עוסקות בבקשה להקים זרם חינוך רפורמי וכן בהכנסת תכנים רפורמיים למערכת החינוך. בכך הם מתכוונים להתבסס על סעיף 6(ג) לחוק, העוסק ב"שימור המורשת". לטענתם, סעיף זה "יהווה בסיס גם לעתירה שתדרוש הקמת זרם חינוך רפורמי הממומן באופן מלא על ידי המדינה וזכאי לאוטונומיה חינוכית, וכן להכנסת תכנים העוסקים ביהדות הרפורמית בכלל מערכת החינוך הממלכתית".

העתירה המשמעותית ביותר היא עתירה שתוגש בדרישה לכך שבפעילות המשרדים הממשלתיים יינתן ביטוי לזרם הרפורמי. עתירה זו מסתמכת על סעיף 6(ב) לחוק, ותבקש לחייב לתת ביטוי לזרם הרפורמי, שלטענתם "הוא הזרם המרכזי ביהדות התפוצות".

בתגובה לחשיפת המסמך מסרו מהתנועה הרפורמית ל'בחדרי': "אנחנו מאוד מתנגדים לחוק הלאום, בגלל העניין הדמוקרטי ועניין השפה הערבית, אבל מה לעשות - אייכלר צודק בניתוח שיש לו בעניין דת ומדינה".

מנכ"ל התנועה, גלעד קריב, הוסיף בתגובתו ל'בחדרי' כי: "החוק יגבה מחיר מהסיעות החרדיות. כל עתירה שתגיע לבג"ץ תסתמך על חוק הלאום. מתוכננות כמה וכמה עתירות, שמימדן החוקתי יסתמך על חוק יסוד חוק הלאום. אם עד היום דאגנו לצטט את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אז עכשיו חוק הלאום יהיה הסעיף הראשון בעתירות".

 

 



עוד בנושא:





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. פשיטת רגל מוחלטת של העסקונה החרדית!  (ל”ת)

    מוטי

  2. מפחיד. צריך למחות  (ל”ת)


  3. שטויות