1. עמוד הבית
  2. בחצרות
  3. היכלי הישיבות

א-ל-ו-ל • עולם התורה חוזר לשטייגען - כל החידושים והשינויים

רבבות בני ע‏ולם הישיבות ואברכי הכוללים יפתחו מחר, את 'זמן אלול' תשע"ח • שיחה עם משגיח, מהו קושי ההתמודדות של בחור העולה לישיבה גדולה, הישיבה שנסגרת אחרי 35 שנה, ומספר שיא של תלמידים בישיבה של 'הפלג' • וגם, מה קורה אצל החסידים והספרדים? • פרויקט מיוחד

משה ויסברג, ל' אב תשע"ח 11/08/2018 22:27

הפרויקט המיוחד של 'בחדרי חרדים' זמן אלול חוזרים לישיבה - פרויקט מיוחד אלול תשע''ח בחורי ישיבות בלימודם. צילומים: שוקי לרר

מחר (ראשון) נחזה באלפי בני הישיבות עומדים בהמוניהם בתחנות האוטובוסים, בידיהם גוררים את המזוודות העמוסות, שמים פעמיהם אל מחוז חפצם הלא הוא היכל הישיבה הקדושה, הפנים עדיין שזופות מהטיולים ומהמסעות של ימי בין הזמנים, אך גם הרצינות האופפת את בני הישיבות עם החל חודש אלול גם כבר ניכרת על פניהם, כעת הם גולים בשמחה ובהתרגשות למקום תורתם, ממנו ישובו רק במוצאי יום הכיפורים, עד אז ישקיעו את כוחם ומרצם בעמל התורה והיראה.

ההתרגשות הרבה ניכרת בעיקר בקרב העולים לשיעור א' בישיבה גדולה, זה להם עתה הימים הראשונים בכור ההיתוך של בן הישיבה, הישיבה הגדולה שתעצב את דמותם ואישיותם לימי חייהם, ניכר בהם שמגיעים הם עם המון שאיפות וכוח רצון עז לעלות ולהצליח, ההורים אף אינם חוסכים ומוזילים מהונם לצייד אותם בבגדים מכובדים, מצעים חדשים וכל מה שיש ביכולתם על מנת לתת מצדם את המקסימום האפשרי על מנת שיעלו ויתעלו.

אלו העולים לשיעור א', רובם הגדול עוזבים את בתיהם לראשונה במעבר למגורי פנימייה, קשה להישאר אדיש מול דמעה של אמא השולחת לראשונה את בנה מחמד נפשה הרחק מן הבית אך קרוב מאד בלב, את הגעגועים היא נוצרת בליבה, כהתחשבות באותן אמהות יקרות נוסד המושג 'שבת אמא', או יש אשר מכנים אותו 'שבת געגועים', כינוי זה ניתן לשבת השנייה של זמן אלול, בו שבים הביתה אך ורק תלמידי שיעור א', שאר תלמידי הישיבה הגדולה נותרים בישיבה כדרך בני הישיבות שאינם נוסעים לשבתות בבית עד לסוף זמן 'אלול' [בחורים רבים אוהבים את השבת הזאת בה הם חווים למשך שבת אחת שוב את הוואי הישיבה קודם שבאו הצעירים – חדשים מקרוב באו], אך לבני שיעור א' שעדיין לא הורגלו בשהייה ארוכה מחוץ לבית וכאמור לעיל גם ההורים עוד לא מספיק רגילים בכך, ניתנת האפשרות לקחת פסק זמן של שבת אחת לשאוב מנות חום מההורים לחוש את הניחוח הבית, וחיש מהרה במוצאי השבת ישובו חזרה למסלול ביתר שאת וביתר עוז.

גם לשבת הראשונה של בני שיעור א' בישיבה הגדולה ישנו נופך מיוחד, אז מייסדים את קביעות ה'אילן' למשך כל השנה הבאה, 'אילן' הוא מושג ידוע בעולם הישיבות שמשמעותו היא קביעות חד שבועית, בדרך כלל בזמן כל שהוא מסדרי הלימוד בשבת, בו ילמד הבחור הצעיר משיעור א' עם בחור מבוגר יותר, ברוב הישיבות ישנו בחור ממונה מ'זקני וחשובי' הישיבה, הלה ישב רשימת הצעירים החדשים אל מול רשימת המבוגרים שיהוו בתפקיד של מעין חונכים, וכך ישדך בסייעתא דשמיא 'שידוכי חברותות' רבים כמובן מתוך ניסיון להתאים בצורה מקסימלית את סגנון החונך לסגנון החניך.

מבחן ההצלחה של כל אחד מהשידוכים הללו הוא כמות הזמן לטווח הארוך בו נמשך הלימוד המשותף, כשהקביעות ממשיכה למשך שנים כנראה שה'שדכן' היה מוצלח והקשר הוא בר קיימא.

גם בנושא החברותות של בני שיעור א' העולים לישיבה גדולה, שונה דפוס הפעולה בין ישיבה לישיבה, חלק גדול מהישיבות נותנים לתלמידים החדשים את האפשרות לקבוע לעצמם חברותות לסדרי הלימוד היומיים בישיבה, עוד בטרם באו בשערי הישיבה, ואכן מחזה נפוץ במחוזותינו לראות את התלמידים הצעירים בני שיעור ג' של הישיבות הקטנות עסוקים בשלהי זמן קיץ לברר על טיב וסגנון בחורים מישיבות קטנות מגבילות העתידים ללמוד עמם בשנה הבאה במשותף באותה ישיבה גדולה, ועל פי מסכת בירורים זו יקבעו חברותות עם בחורים שעדיין לא זכו להכיר אישית אלא ידעו עליהם רק 'מפי השמועה', אלו הנותרים שלא קבעו לעצמם מראש, בוודאי ימצאו גם חברותות מצוינות מיד בראש חודש אלול בהיכל הישיבה, וכמובן שהקביעה מראש בדרך כלל אינה מאפיינת את רמת הבחורים אלא רק את זריזותם והתמצאותם במפת חבריהם לעתיד.

לעומת זאת ישנן ישיבות גדולות אחרות, שצוות הישיבה נוקט בדעה, שהיחידים שיכולים לחבר ולשדך את כל החברותות, אלו רק צוות הישיבה הגדולה שמכיר כבר לעומק על סמך המבחנים והבירורים את רמת הבחורים העתידים לבא בשעריהם, וכמובן שעל סמך היכרות זאת הם יעשו את ההתאמה המקסימלית.

כך או כך כשעוסקים בזמן אלול, מדובר ב'זמן' קצר יחסית ולכן תקופה זו מהווה בדרך כלל מעין פיילוט וניסיון לתלמידים החדשים בכל מה שקשור להתנהלותם, ובדרך כלל במרבית הישיבות בסוף 'אלול' ייפתח שוב שוק החברותות, כמו גם מפת החדרים בפנימייה 'תחשב מסלול מחדש'.

מושג חדש נוסף שיצטרכו להתרגל אליו התלמידים החדשים הוא 'שיעור כללי' גם בזה ישנם חילוק בין ישיבה לישיבה, זהו שיעור שנאמר בבית המדרש פעם בשבוע על ידי ראש הישיבה לכלל בני הישיבה, אך בחלק מהישיבות אין מאפשרים לבני שיעור א' להכנס לשיעור זה, וביום זה יכנסו הם לשיעור היומי מפי המגיד שיעור הקבוע שלהם, זאת מתוך דעה שראוי להכנס לשיעור כללי רק אחר שנה [או שנתיים בחלק מהמקומות] בו 'השתפשפו' בלמדנות של ישיבה גדולה, או אז יוכלו הם להבין ולרדת לעומק שיעורו של ראש הישיבה בהבנת הסוגיא, לעומת זאת ישנם ישיבות אחרות המחזיקות שראוי להכניס את בני שיעור א' לשיעור הכללי כבר מן השבוע הראשון, זאת בכדי שיווצר גיבוש וקשר לימודי בין כלל בני הישיבה, והשיעור המדובר יהיה נושא משותף של כל בני הישיבה ללא יוצא מן הכלל, הצד השווה שבכולם שכוונתם לשם שמים ו'נהרא נהרא ופשטיה'.

ההתמודדויות בראשית הדרך

במסגרת תחילת הזמן פנינו ב'בחדרי חרדים', לאחד המשגיחים באחת מן הישיבות הגדולות וביקשנו לשאול אותו מה היא ההתמודדות הקשה והמאתגרת ביותר הניצבת בפניו של הנער הצעיר העולה לשיעור א' בישיבה הגדולה.

הוא השיב לנו ואף נימק: בישיבה הקטנה, הסדרים עשויים מפרקי זמן קצרים יחסית, של הכנה, שיעור, חזרה, כשבדרך כלל כל אחד מהם לא עולה על שעה וחצי רצופים, ובפרט שהם מגוונים מסגנונות לימוד שונים וברמה יותר קלה. לא כך פני הסדרים בישיבה גדולה, שם למעשה כל היום הוא מעין סדר אחד ארוך. מדובר על שלשה סדרים בכל יום שכל אחד מהם נע בין שעתיים וחצי לשלוש ואף למעלה מכך, והמעבר החד הזה פעמים רבות קשה בתחילה לבחורים רבים.

נו ואיך מתגברים על הקושי הזה שאלנו מיד.

הדרך להתגבר, זה קודם כל לדעת שמדובר בקושי זמני של תקופת המעבר וככל שהתחלות יותר קשות, כך זה מורה שהדרך סלולה יותר לעלייה, אך במשך הזמן כשבחור משקיע ומתרגל ללימוד ארוך, הוא מגלה חווית סיפוק שלא חש אותה עד היום, הוא מגלה זמן ואפשרויות להעמיק ולחוש את טעם מתיקות התורה, כשלאחר תקופת השקעה ארוכה יקשה בעיניו להבין איך היה מסוגל להקיף סוגיא בפרקי זמן קצרים, כפי שהיה לומד בעבר, שלא לדבר על ההספקים שיהיו יותר גדולים במצב זה.

לפיכך חלק גדול מהשקעתו של הבחור בשנתו הראשונה, צריכה להתמקד בקניית 'טעם בלימוד' כשיקנה וירכוש את ה'טעם', הסדרים הארוכים יהפכו מקושי לחוויה רוחנית עצומה.

וגם המלצה מן הצד להורים הדואגים, להבין לליבו של בנם בקושי הניצב לפניו בתחילת דרכו, ההתמודדות מול עולם הניסיונות והפיתויים העצום, לתת את הגיבוי והערכה עד כמה שאפשר מרחוק, לעמוד בקשר עם אנשי הצוות של הישיבה, להתעניין בעדינות, להציע עזרה, על מנת ללוות ככל שניתן את בנם בפסיעותיו הראשונות בהיכלי התורה.

ערב תחילת הזמן, יצא 'בחדרי חרדים' להיכלי התורה לדלות מהחידושים, המינויים והשינויים המבורכים בהיכלי התורה.

• בישיבה הגדולה בישראל ממלכת התורה - ישיבת מיר הממוקמת בשכונת בית ישראל הירושלמית שנראה שיותר ויותר חנויות נסגרים במקום והמקומות הופכים לבתי מדרש של הישיבה השקיעו בהצבת קשתות ענק בפתחי ההיכל המרכזי של הישיבה, המפארות את הכניסה המיתולוגית לישיבה הוותיקה ובכך לפאר ולרומם את הישיבה.

במיר כמו במיר הישיבה פעלה דיי כרגיל בכל תקופת בין הזמנים בסדרים ואף בסוף בין הזמנים הקדישו את הלימוד לזכרו של הנגיד ר' זאב בן ר' אברהם וולפסון ז"ל.

• בישיבת חברון בגבעת מרדכי נפתח הזמן בחתונה גדולה, שנערכה בסיום בין הזמנים, בחדר האוכל של הישיבה לבתו של ראש הישיבה הגאון רבי יוסף חברוני, בהשתתפות מאות בני הישיבה בראשות ראשי הישיבה. בישיבה מקווים שזמן אלול יעבור באופן חלק לאחר המרד הגדול וחתימתם של בני ועד א' על שורת התחייבויות, כפי שנחשף בשבוע האחרון ב'בחדרי חרדים'.

• בישיבת פוניבז' התחילו את הזמן עם הוצאת ספר חדש משיחותיו של ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין, מעמד מיוחד התקיים במעונו של ראש הישיבה בשבוע האחרון עם הוצאת הספר 'דרכי החיזוק' ובו אלפי הנהגות והדרכות מעשיות שנמסרו על ידי ראש הישיבה.

במעמד השתתפו המוציאים לאור וכן נשיא ישיבת פוניבז' הגר"א כהנמן. הספר נתרם על ידי אחד מתלמידי ראש הישיבה המתגורר בארה"ב. יצוין כי כמידי שבוע יוצאים שיחותיו של ראש הישיבה בעשרות אלפי עותקים ומחולקים בבתי כנסת. בערב שבת שלח ראש הישיבה ספר לשר התורה הגר"ח קניבסקי עם הקדשה בכתב ידו.

בנוסף, הגאון רבי עזרא רוטשילד מונה למשגיח הישיבה. הגר"ע רוטשילד נחשב לאחד מחשובי התלמידים של ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין, ומכהן כר"מ בישיבת 'נחלת בנימין' במודיעין עילית. נשיא הישיבה הגר"א כהנמן הודיע בסוף השבוע לגר"ע רוטשילד על ההחלטה למנותו וזאת לאחר פטירת המשגיח הקודם הגאון רבי אליעזר גינזבורג זצ"ל. הרב רוטשילד ימסור שיחות בישיבה.

בנוסף, ל'בחדרי חרדים' נודע כי עקב הצפיפות, חלק מתלמידי הישיבה ישכנו בפנימיית ישיבת חכמי לובלין לצעירים לאחר שהישיבה קטנה נסגרה. בישיבה גם פותחים ישיבה קטנה חדשה לבתי אבות פוניבז' שתשכון בבית צ'רנסקי.

• לראשונה בסלבודקה, תחילת זמן אלול נדחה והזמן יחל ביום ראשון בערב אור לב' אלול, ולא כמידי שנה שזמן אלול מתחיל כבר בליל ל' אב. הסיבה עקב סיום השיפוצים שנעשו לחיזוק בניין היכל הישיבה.

• בתחילת הזמן, הישיבה הגדולה של 'עטרת שלמה' תמנה כ-750 בחורים לאחר שהצטרפו לשיעור א' 140 בחורים חדשים.

כמו כן, לצוות הישיבה נוספו שני משגיחים חדשים, הגאון רבי נפתלי רוט והגאון רבי בנימין דיאמנט. הגאון רבי יעקב וינפלד ראש כולל בעטרת שלמה ומרבני קרית הרצוג הצטרף להיות ראש קיבוץ בסדר ב'.

לרגל התרחבות הישיבה נחנך אגף נוסף של הפנימייה. גם באגף הכוללים של הישיבה בוצעו מספר מינויים, ביניהם הגאון רבי משה דויטש, להיות המנהל הרוחני של הכוללים וכן ראש כולל בקרית ספר הגאון רבי ישעיה הלברשטט נכדו של הגרב"ד פוברסקי ראש ישיבת פוניבז', שיחליף את הגאון רבי רפאל שמואלביץ שמונה לאחד מראשי ישיבת 'דעת אהרן' – קפלן החדשה.

בישיבה לצעירים בבני ברק של רשת הישיבות של 'עטרת שלמה' - הנקראת 'עטרת יוסף', מונה הגאון רבי איתמר לוי לשמש כר"מ, הרב לוי נחשב למושג בעולם הישיבות כתלמידו של הגאון רבי יוסף שרייבר. בישיבה לצעירים בקרית ספר מונה הגאון רבי נתנאל סלומון שכיהן בעבר בישיבת 'נחלת דוד'.

בישיבה גם הוציאו סידור מיוחד מהדורת 'עוז והדר' הנקרא 'עטרת שלמה', עם כל מנהגי טלז שהישיבה הולכת לאורם. הסידור ישמש את כל תלמידי הישיבות של הישיבה עם תחילת הזמן.

• בישיבת 'תורה בתפארתה' באלעד מרשת ישיבות 'ארחות תורה', שנפתחה לפני מספר שנים הישיבה תחצה את ה – 800 בחורים ובישיבה בנו 25 חדרי פנימייה חדשים לקראת הזמן החדש.

רשת הישיבות של 'ארחות תורה' מונה ארבעה ישיבות גדולות, שני ישיבות קטנות ולמעלה מ-1,000 אברכים, השוקדים על תלמודם. ובתקופה האחרונה התאוששו בישיבה מהמשבר הכלכלי שפקד את הרשת ושולמו מספר משכורות לצוות ולאברכי הכוללים בסכומים של מיליוני שקלים. בד בבד, ממשיכים בישיבה בבני ברק בהקמת הקריה לבית מדרש ענק, עם 1,000 מקומות ישיבה.

• בישיבת 'שערי שמועות' במושב בית חלקיה עלו הדחפורים בימים האחרונים על שטח בניית הקמפוס של הישיבה לבית מדרש ענק שיכיל מאות מקומות ויפתור את מצוקת המקום של בניין הישיבה הזמני שבו שוהה הישיבה בשנים האחרונות במושב.

• בישיבת 'באר יעקב', מדי שנה לפני חודש אלול ניתנת האפשרות למספר מצומצם של בחורים להתקבל לקיבוץ החשוב של הישיבה אותו מפארים טובי הלומדים בעולם הישיבות המעוניינים לשמוע שיעורים ולקבל תורה מאת ראש הישיבה הגאון רבי דוד יצחק שפירא, בדרך הלימוד המסורתית של 'באר יענקב', אך בשנה זו עקב כך שהתקבלו לשיעור א' קרוב ל-70 בחורים, הצפיפות בישיבה היא חסרת תקדים, ולכך באופן חריג וחד פעמי, הורה ראש הישיבה כי לא יתקבלו בשנה זו בחורים לקיבוץ, יחד עם זאת במשרד הישיבה בראשות הרב אברהם רותן שוקדים בימים אלו בתכנון הקמת מבנה פנימייה נוסף, על מנת לאפשר את הרחבת ספסלי הישיבה. את השיעורים לבני הקיבוץ ימסור בחודש אלול בנו בכורו של ראש הישיבה, הגאון רבי שמעון שפירא הידוע בעומק למדנותו וגאונותו, ושיעוריו הם לשם דבר בעולם הישיבות ומהווים מוקד משיכה לבחורים רבים.

• בישיבת קמניץ בירושלים שבראשות זקן ראשי הישיבות הגאון רבי יצחק שיינר חבר מועצת גדולי התורה, יתחילו את זמן אלול בבניין החדש והגדול שנבנה בשנים האחרונות ברחוב יחזקאל לשם יעברו גם הישיבה קטנה. בישיבה מתעתדים לקיים מעמד חנוכת הבית בהשתתפות גדולי ישראל והנדיבים.

• בישיבת 'היכל יצחק' ששוכנת כיום במתחם ישיבת הר חומה (לשעבר בקרית יובל), מונה הרה"ג רבי יהודה לנדא בנו של ראש הישיבה הגאון רבי ישראל לנדא למשיב.

• הגאון רבי אליהו דיקמן מונה לראש קיבוץ בישיבת 'עטרת ישראל', בנוסף לתפקידו בישיבת 'ארחות תורה'.

• בישיבת 'דרך חכמה' מונה לשמש כמשיב האברך הרב נתנאל רייך מחשובי האברכים בישיבת מיר בירושלים.

• בישיבת 'קול תורה' בשכונת בית וגן בירושלים, נבנה ארון קודש ובימה חדשים לאחר כמעט שנה מאז נהרס הארון הקודם ועדיין לא נבנה עקב חילוקי דעות עם התורם שדרש ארון קודש מסוג שאינו מתאים, כעת בימי בין הזמנים נבנה ארון קודש חדש ומפואר לצד בימה חדשה. 

• בישיבת 'בית מאיר' בבני ברק הנמצאת בתנופה של בניית פנימייה חדשה, מונה משגיח חדש הגאון רבי אהרן שווב משכונת גני הדר בפתח תקוה, שיחליף את המשגיח הקודם הגאון רבי יונתן שרגא דומב שהודיע על עזיבת התפקיד בישיבה ובישיבות נוספות שם כיהן. את השיעור היומי לבני שיעור א' המונים שישים בחורים בישיבה ימסור הגאון רבי בנימין כץ. גם בישיבה לצעירים של 'בית מאיר' מונה הגאון רבי נחום אדלר מבוגרי ישיבת פוניבז' למשגיח.

• בזמן אלול ישיבת 'כנסת יצחק' בחדרה של 'הפלג הירושלמי', תמנה קרוב ל-600 בחורים, בישיבה מציינים כי זו השנה הראשונה שהישיבה פותחת שנה עם מספר שיא של בחורים, יותר ממה שמנתה אי פעם לפני הפילוג. ולצורך כך לקראת אלול ייפתח אגף חדש בפנימייה.

• ישיבת "פתחו שערים" - מודיעין עילית שבראשות הג"ר אברהם בער בלאט, לאור התרחבות הישיבה והצורך לחבר בין מבנה בית המדרש לחדרי הפנימייה וחדר האוכל הוחלט על העברת בית המדרש לרחבה הצמודה לפנימייה, במהלך בין הזמנים שקדה הנהלת הישיבה על הכשרת השטח החדש ופיתוח מקום שראוי להרחבת מבנה בית המדרש. עוד בתכנון בניית חדרי שיעורים חדשים ופיתוח סביבתי הכולל גישה נוחה מרחבי דשא ועוד כראוי וכיאות לצרכיה של הישיבה שמתפתחת ומתרחבת, מכיוון שהעבודות לא הסתיימו הוחלט על העתקת בית המדרש לבית הכנסת התימני הסמוך, לאלול הקרוב מצטרפים עוד מטובי בני העלייה מהישיבות הנחשבות בעולם הישיבות, לצד קבלת אברכים חדשים וצעירים לכולל במקום.

• ויש גם ישיבה שתיסגר. ישיבת 'תורת יחיאל' בראשות הגאון רבי יצחק ולדומירסקי סוגרת את שעריה לאחר כ-35 שנות פעילות. בני הישיבה שנותרו עוברים לישיבתו של הרב נויבירט שבבית וגן.

ובעולם הכוללים, שורת חידושים. הרב דוד שפירא נכדו של ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, פתח רשת כוללים חדשה לקראת זמן אלול לעילוי נשמת הסבא הגדול זיע"א, הכולל הראשון ייפתח בשכונת חפציבה במודיעין עילית ובראשות הכולל יעמוד הגאון רבי דוד קסלר. כך נודע ל'בחדרי חרדים'.

ויש גם ישיבה חדשה שתיפתח. ישיבת 'דרך אמונה' שנפתחה עם 24 בחורים בשיעור א'. בראשות הישיבה יעמוד הגאון רבי זליג ברוורמן ראש ישיבת רוז'ין סאדיגורה וחתנו של שר התורה הגר"ח קנייבסקי וכן הגאון רבי משה ברזילי. הבחורים הם מישיבות 'מערבא נהורא' ו'היישוב' בתל אביב. בעבר עמד הרב ברוורמן בראשות ישיבה בסגנון זה בתל אביב של הרב לאו. 

עולם התורה הספרדי

• הישיבה הספרדית הגדולה בישראל היא ישיבת 'רכסים' בראשות הגאון רבי אליהו ציון סופר, המונה כמעט 700 בחורים. הישיבה תשנה את שמה ל"קול אליהו", ע"ש נדיב לב שתרם לשיפוץ והרחבת מבנה הישיבה שהורחב בתקופה האחרונה.

• בישיבת "באר התלמוד" בראשות הגאון רבי חנוך כהן, ברחוב מלכי ישראל בירושלים הונחו בליל שישי קראוונים שמיועדים לחדרי שיעורים בישיבה, מפאת חוסר מקום בישיבה, זאת לאחר הגדלת כמות הבחורים הקיימים בישיבה והפיכת חדרי השיעורים בישיבה לחדרי שינה עבורם. בעקבות חוסר המקום הוחלט בהנהלת הישיבה להביא קראוונים שישמשו את הבחורים.

• ישיבת 'יסודות התורה' בתל אביב תפתח את זמן אלול עם 300 בחורים כ"י. כאשר לשיעור א' החדש ייכנסו שמונים בחורים שנבחרו בקפידה רבה וענו על הקריטריונים הרבים הדרושים להתקבל למקום יוקרה ונחשב כישיבה זו. למרות גודל המבנה הענק של הישיבה, צר המקום מלהכיל את הבחורים, עם סוף זמן קיץ האחרון השיגה הנהלת הישיבה את האישורים הנצרכים לתוספת עשרות חדרי פנימיות נוספים לרווחת הבחורים.

• ישיבת 'מאור התורה' בירושלים תפחת את זמן אלול עם 315 בחורים, כאשר לשיעור א' יעלו 55 בחורים. בישיבה מספרים על צפיפות אדירה הן בביהמ"ד והן בחדר האוכל, כאשר אין קומץ המקום משביע את גודל הבחורים. בעקבות העומס, תלמידי הקיבוץ יאכלו בחדר האוכל של הישיבה קטנה השוכנת במרחק הליכה.

• ישיבת יסודות הממוקמת במושב שעל שמה היא קרויה, תפתח את זמן אלול עם 280 בחורים כ"י, כאשר לשיעור א' התקבלו 58 בחורים, אשר רובם באים מישיבת 'משכנות הרועים' וממשיכים בישיבה גדולה של המוסדות, בישיבה מקווים שזמן אלול יעברו בשלום כאשר המשך קיומה של הישיבה תלוי בהכרעת בית המשפט, שהחלטתו תתפרסם בי"ז אלול.

• ישיבת 'מטרסדורף' (זוהר התורה לשעבר), שכעת קרויה על שם השכונה בה שוכנת הישיבה, היא ישיבת קיבוץ שנהפכה לסוחפת במיוחד, כאשר היא נותנת מענה בדומה לישיבת מיר, בקיבוץ מטרסדורף מקפדים לקבל בחורים מהישיבות הספרדיות החזקות יותר והשמרניות כדוגמת יסודות התורה, מאור התורה, בית שמעיה ומשכנות התורה, בראש הקיבוץ עומד הגאון רבי צבי בק שסוחף אליו בגאונותו את הבחורים בצורה יוצאת דופן, מה שנותן לבחורים מענה גם ברמה בלימוד. בזמן אלול הקרוב הקיבוץ יהיה במספר שיא של 150 בחורים.

• ישיבת 'משכנות התורה' בבני ברק, שבראשות הגאון הרב אפרים כהן, אשר במשך יותר מעשור שנים שכנה בבניינה של חסידות נדבורנה, נכנסה בימים אלו למסע גיוס כספים במטרה לחנוך את בניין הישיבה החדש, בניין הקבע של הישיבה בצומת הרחובות בן יעקב - עזרא בבני ברק.

• הפתעה בעולם הישיבות: הגאון רבי אהרון ולדמן שכיהן כר"מ במשך חמש עשרה שנה בישיבת כנסת יצחק בקרית ספר, והתפטר לפני כשנתיים, התמנה השבוע לר"מ בישיבה הגדולה 'דברי חיים –ויזמן' בבני ברק.

ישיבת דברי חיים הוקמה לפני כארבע שנים, בראשות הרבנים הגאונים רבי יעקב ויזמן, רבי ישי טולידנו, רבי יחיאל סלר ורבי יעקב פיינשטיין, ומהר מאוד תפסה את מקומה בכותל המזרח של עולם הישיבות הגדולות של בני התורה הספרדיים.

לרגל ההתרחבות השתכנה הישיבה בשנה האחרונה בבנייני מוסדותיו של הרב מכלוף פחימה, כשבמקביל משתלב רבי דוד פחימה בהנהגת הישיבה. לקראת זמן אלול לאחר שהרישום נחל הצלחה מרובה והתקבלו לישיבה קרוב לשמונים תלמידים, התמנה רבי אהרן ולדמן לר"מ שיעור א'.

המינוי הוא הפתעה רבתי, היות והרב ולדמן הוא מחשובי בוגרי כולל פוניבז' ונודע בכח הסברה בהירה והנחלת שיעורים בצורה ברורה. המינוי הוא תוצאה ישירה של הצלחת הרישום, כאשר התלמידים החדשים הינם טובי הבוגרים של טובי הישיבות הקטנות בארץ. כמו"כ נוספו לצוות הישיבה כעשרה משיבים חדשים. עם התרחבות הישיבה כשבזמן אלול הקרוב עתידה הישיבה למנות כמאתיים בחורים, שכרה הישיבה את מבני מוסדות חסידות נדבורנה, שם ישוכנו חלק מחדרי הפנימייה.

עולם התורה החסידי

• לראשונה הישיבה הגדולה של ויז'ניץ עברה לעיר אלעד, עם למעלה ממאה חמישים בחורים, הישיבה נפתחה בבני ברק לפני שנתיים וחצי. אחד הדברים המעניינים שהנהיגו בישיבה, שבכל שבת שהרבי שוהה בבני ברק, הבחורים ישהו אצל האדמו"ר ולא בישיבה באלעד.

הישיבה המרכזית של ויז'ניץ בית ישראל ודמשק אליעזר בקריה בבני ברק, תמנה 350 בחורים והישיבה במודיעין עילית תמנה 250 בחורים, לצד עוד כ-100 בחורים המשתייכים לחסידות ובברכת האדמו"ר הולכים לישיבות הכלל חסידיות.

ל'בחדרי חרדים' נודע, כי למרות לחצים שהופעלו על האדמו"ר שלא יאשר לבחורים אלה, לצאת ללמוד מחוץ לויז'ניץ, האדמו"ר בדעה, שלא לאסור על הבחורים ללכת מחוץ לויז'ניץ.

חידוש השנה בחסידות, קבוצה גדולה של בחורים הנמנים על קבוצת אדמו"רי ויז'ניץ מונסי, נכנסו ללמוד בישיבות של ויז'ניץ בארץ.

• בחסידות באיאן סיימו להעתיק את משכנה של הישיבה הגדולה לעיר מודיעין עילית, שם לומדים 380 בחורים בקריה גדולה שנבנתה במקום וזאת לאחר שהוראת הרבי שבחורים צריכים ללמוד במקום שקט ולא מקום מרכזי כמו אזור מלכי ישראל בירושלים.

• גם ישיבת סלאנים העתיקו את משכנם מבני ברק לעיר אלעד ו-200 תלמידי הישיבה יחלו מחר את שנת הלימודים בעיר. לצד מעבר בקרוב של ישיבת טשערנאביל, כך שהעיר אלעד תאכלס את הישיבות הגדולות של הציבור החסידי.

בעולם התורה החסידי ישנה תופעה מרנינת לב מצד אחד, אך גם קורעת לב מצד שני, מה שלא היה בשנים עברו הפך ונהיה לנורמה. עולם הישיבות החסידי כידוע מורכב משני הגילאים, ישיבות לצעירים מה שנקרא בז'רגון הישיבתי, ישיבות קטנות, מגיל 14 ועד 17, ישיבות גדולות לשנות הבחרות החל מגיל 17 ומעלה.

בישיבות מקובל כי הגיל המבוגר יותר, מי שעברו את שיעור ג', עובר לקיבוץ הנמצא בתוככי הישיבה. בקיבוץ נמצאים ושוהים החל מגיל 20 עד שמתחתנים.

אין זה סוד כי מרבית הישיבות החסידיות לא השיגו את הכלים המתאימים לטפל בבחורים בגיל הזה, לדברי אחד הבחורים ששוחח עם 'בחדרי חרדים' הוא מסביר את המצב "תראה, רוב החברים שלי התארסו והתחתנו מזמן, ואני נשארתי עם מספר בחורים מועט בגיל שלי. לכן מסגרת רגילה שתתאים לי אין. אז עם כל הרצון של הצוות שדווקא מאוד אכפתי זה ממש קשה. אז להיכנס לכולל, לא רצוי בעודי בחור, לא ארגיש שם שייך, ואני אנה אני בא. זו הרגשה של זרוק מכל הכיוונים".

לאחרונה גם רווחת תופעה בה הישיבות הגדולות סוגרות את הקיבוץ, ועשרות בחורים בגיל המאוחר לא מוצאים מקום.

• בחורי חסידי בעלזא זוכים לישיבה מיוחדת לגיל הקיבוץ "ברכת אהרן", כאשר ראש הישיבה הוא הגאון הרב אברהם דירנפלד, הרבי מבעלזא כבר זיהה את הבעיה לפני כעשור ולכן פקד על פתיחתו, בתחילת השנה נמצאים במסגרתו כארבע מאות בחורים, ואילו לקראת סוף השנה נשארים רק כמאה בחורים אחרי שרובם זוכים ובאים בברית האירוסין.

המהפך הגדול בתחום זה היה כאשר לציבור הכלל חסידי נוסדה לפני כשבע שנים ישיבת 'אורייתא', על ידי כמה עסקנים צעירים ובראשם הגאון רבי חיים שמרלר. בישיבה מסתופפים כמאה וחמישים בחורים מכל החוגים. כיום מכהן בראשות הישיבה הגאון רבי משה קליין האדמו"ר מאונגוואר מודיעין עילית. המשגיח הגאון רבי דוד שפר שמכניס כוחות גדולים להצלחת הישיבה, מוסר על עשרות בחורים הממתינים להיכנס לישיבה. ומתנצל, יש גבול כמה בחורים אני יכול להכיל. הישיבה מפוצלת בשני מבנים לפי הגילאים.

ישיבה נוספת שהוקמה לפני חמש שנים על ידי הרב יוחנן גומבו בבני ברק, היא ישיבת 'תורה לשמה' ומכהן בה בראש הישיבה הגאון הרב אליעזר דוד שפירא חתן הרבי בעל ה'שפע חיים' מצאנז זצ"ל. בישיבה מסתופפים קרוב לשמונים בחורים מכל החוגים. מנהלה של הישיבה הרב גומבו מסר, כי מחוסר מקום הם נאלצים לדחות עשרות בחורים המתדפקים על הדלתות.

לפני כשנה הוקמה ישיבת 'חיי תורה' בירושלים ולאחר מכן עברה לשכון בביתר בראשותו של הגאון הרב חיים שמרלר ואחר כשנה הגיעו להישג מרשים ומדהים במאה בחורים מכל החסידויות. כאשר הרישום גובר והולך לקראת חודש אלול הבעל"ט. מנהלה של הישיבה ומהמייסדים הרב יעקב הולצמן שמקדיש ימים ולילות להצלחת הישיבה, מציג למעלה ממאה טפסי רישום חדשים.

הקמת הישיבות הביאה למרווח נשימה עמוקה וארוכת טווח למאות הממתינים ליום שמחתם. אינו דומה בחור הנמצא יחד עם חברים רבים כולם באותה סירה וחברים למצוקה, לבחור הנאלץ להתמודד לבדו בתוך חברה צעירה יותר, עם כל הניואנסים הדקים והכואבים.





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. אני נהנה שישיבת 'נתיב הדעת' [קפלן] אף פעם לא מוזכרת בכתבה - והסיבה פשוטה: היא מצטנעת ולא מפרסמת את עצמה בכלום, וככה"נ שזהו סוד הצלחתה המטורפת  


    • ישיבה טובה מאוד, אבל לא להיסחף (ל”ת)

      חיים יצחקי

  2. שכחתם לכתוב על ישיבת נזר התורה שנמכרה לשומרי אמונים.  (ל”ת)

    קוקו בוקו

  3. מה איתנו  


  4. כל כך הרבה גאונים....  (ל”ת)


  5. ישיבת דרך אמונה של הרב ברוורמן הולכת להיות סיפור הצלחה של הזמן האחרון התקבלו שם 26 בחורים אחרי שסיננו ולקחו את הטובים ביותר  (ל”ת)

    יהודה

  6. יש גם את ישיבת ראדין בנתניה שלראשונה פותחת אלול עם שיעור א'  (ל”ת)

    ,אחד שמבין

;