1. עמוד הבית
  2. בחצרות
  3. אנ"ש

כשבעיתון החסידי מקנאים בספרדים על הסליחות

בעיתון 'המבשר' החסידי מתקנאים בבני עדות המזרח שהתחילו כבר לומר סליחות, ומתארים בהתרגשות כיצד: "בכל קרן רחוב נוכל להבחין בבית הכנסת של בני עדות המזרח, בו האור נדלק בשעות המוקדמות של צפרירי שחר. יהודים ישישים לצד נערים, קשישים וצעירים, אף ילדים רכים שלא טעמו טעם חטא, הכל מתאספים ובאים יחד להתחנן ולהעתיר בניגונם שובה הלב"

משה ויסברג, ג' אלול תשע"ח 14/08/2018 17:15

"אימתי יבוא לידי?" סליחות במירון עמך בית ישראל באמירת סליחות השבוע במירון. צילום: דוד כהן - פלאש 90 צילום: דוד כהן - פלאש 90

בעיתון 'המבשר' החסידי מתפרסם הבוקר (שלישי) מאמר חיזוק מעורר לחודש אלול, חודש הרחמים והסליחות. כותב המאמר, ש. תפילנסקי, מתאר את אמירת הסליחות של בני עדות המזרח, ככזו "המשפיעה גם עלינו".

לדבריו "המראות של יהודים יקרים המשכימים קום וצועדים ל'סליחות' מרגשים אותנו מדי שנה מחדש. אמנם, בקרב עדות האשכנזים עדיין לא התחילו לומר 'סליחות', אך אווירת ה'סליחות' שמסביב מחלחלת היטב פנימה, מבעד לחרכי השטיבל החסידי האשכנזי והישיבה הליטאית גם כן, ומשפיעה גם עלינו".

"בכל קרן רחוב נוכל להבחין בבית הכנסת של בני עדות המזרח, בו האור נדלק בשעות המוקדמות של צפרירי שחר. יהודים ישישים לצד נערים, קשישים וצעירים, אף ילדים רכים שלא טעמו טעם חטא, הכל מתאספים ובאים יחד להתחנן ולהעתיר בניגונם שובה הלב נוכח אדון הסליחות בוחן הלבבות שיחון אותנו בסליחה בימי רצון אלו. אף עזרות הנשים מתמלאות בשעות מוקדמות אלו. נשים צדקניות אינן מוותרות על תחושת ההתרוממות הנישאת באוויר, שעה שהציבור מתנגן בקול נעים ומתוק ובלב נשבר: 'חטאנו לפניך, רחם עלינו...'.

הוא ממשיך ומתאר "האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב. האדם יביט נכחו ויראה לעיתים 'כיפת חצי שקל' קטנה, לבוש ססגוני ומרושל, בעלי מלאכה פשוטים בידיים מחוספסות ומגלומניות מקושי עמל יומם, יהודים פשוטים קובעי עיתים לתורה, שומעי שיעור יומי בהלכה ובאגדה, כאלו המשתדלים להניח תפילין ולהתפלל שלוש תפילות ביום – יהודים הנראים לנו כ'יהודי מינימום'".

"אולם, 'בוחן הלבבות' יראה ללבב. לעולם לא נוכל לדעת אם הם אינם מהעליונים למטה ותחתונים למעלה... אולי יקרים הם עד מאוד בשמי שמים בתמימותם ויראתם הפשוטה. בעת שאנו רואים אותם צועדים בזריזות ל'סליחות' לאחר ההשכמה היומית, המסקנה גואה במחשבתנו, כי מי צריך את שעות השינה היקרות של 'לפנות בוקר'? מי חושב על הכרית והשמיכה, על המיטה והמצע, בעת שהקהל הקדוש מתנער בהמוניו מקורי השינה ומעפעפי התנומה ובא ברגשי קודש אל בית התפילה ואל מקום צקון הלחש?!".

"ואנו, עומדים מהצד ומביטים בערגה, מתי יבוא לידי ואקיימנו? – מתי כבר נוכל אף אנו להתחיל בבקשת הסליחות כמנהגנו? – לעת עתה נתעורר אף אנו בקול השופר ההולך וגדל, בפרקי התהילים הנאמרים בעוז ובחדווה, בנתינת הצדקה, בתיקון המעשים, בבדיקת מזוזות ותפילין ובחיפוש ופשפוש מעשים ככל אשר ידינו משגת".





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
;