י"ט אדר ב' התשפ"ד
29.03.2024
יחס שלילי מצד ביהמ"ש לחרדים?

השופט רובינשטיין: דימוי מעוות, כמעט טראגי

אליקים רובינשטיין, המשנה לנשיאות בית המשפט העליון בדימוס, מתייחס לשורת נושאים: על חוק הגיוס, על חוסר ההערכה של החרדים לבתי המשפט, פסקת ההתגברות, האקטיביזם השיפוטי ועוד • את הדברים אמר בראיון לבני רבינוביץ ועו"ד משה מורגנשטרן ברדיו 'קול ברמה'

השופט רובינשטיין: דימוי מעוות, כמעט טראגי
רובינשטיין (במרכז) עם בני רבינוביץ ועו"ד משה מורגנשטרן

אליקים רובינשטיין, המשנה לנשיאות בית המשפט העליון בדימוס מתייחס לשורת נושאים: על חוק הגיוס, על חוסר ההערכה של החרדים לבתי המשפט, פסקת ההתגברות, האקטיביזם השיפוטי ועוד.

בראיון לבני רבינוביץ ועו"ד משה מורגנשטרן לתכנית 'ביני ובינך' ברדיו 'קול ברמה', טען רובינשטיין כי החרדים לא מספיק מעריכים את מערכת בתי המשפט.

כשנשאל האם לבית המשפט יחס שלילי כלפי המגזר החרדי - השיב: "ממש מצער וזה ממש לא נכון. זה כמעט טראגי. אין שחר לאמירה שבית המשפט יש לו התייחסות לא חיובית כלפי המגזר החרדי, צריך להתייחס לפסקי הדין. אנשים חיים מכותרת לכותרת ומאתר לאתר".

לדבריו: "עורכי דין חרדיים שעובדים בתוך מערכת המשפט יודעים שהדימוי הזה הוא מעוות. אני גם מאוד שמח שמצטרפים עורכי דין חרדים ואני מקווה שגם במערכת השפיטה נראה ייצוג יותר של חרדים".

רובינשטיין הוסיף:"אני מאמין באמונה שלימה, שככל שיהיו יותר מהציבור החרדי בעולם המשפטי, כולל במערכת השפיטה, זה יטיב ליחסים ויטיב גם למדינה", דברים שנראים כסותרים מעט את טענתו באשר ליחס בתי המשפט לחרדים.

עוד אמר רובינשטיין כי "בית המשפט משתדל לפעול עניינית, מכבד את בתי הדין הרבניים, ועושה מאמץ גדול שלא לפגוע בסמכות ולא בפסיקה שלהם. הוא גם לא רואה עצמו עוסק בענייני הלכה. ההתערבות שלו היא מינימלית, והרבה פעמים, גם בעזרתו של היועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים, מגיעים להסדרים מפשטים כדי להשיג צדק".

רובינשטיין התייחס גם לחוק הגיוס, שמעסיק את המערכת הפוליטית מזה חודשים ארוכים. "נושא הגיוס הוא הנושא הקשה ביותר במדינה", אמר. "הצבא הוא הכרחי והשאלה של השיוויון עומדת בעינה. צריך להביא למצב שחרדי שיתגייס לצבא יאפשרו לו תנאים דתיים לכך, מבלי לפגוע בעולם התורה ששעריו צריכים להיות פתוחים".

לדבריו: "אין שיוויון באמת, במובן שגם הפתרונות וגם החוקים שנחקקו עד כה, לא יוצרים שיויון. העולם החילוני צריך להבין שהעולם החרדי הגיוס הוא אצלו ציפור הנפש".

"אבל", הוסיף רובינשטיין, "העולם החרדי צריך להבין יותר שהנושא של ''מאי חזית דדמא דידך סומק טפי" (=מניין לך שהדם שלך אדום יותר, אולי דמו של חברך אדום יותר? כלומר: מניין לך שחייך חשובים יותר, אולי חיי חברך חשובים יותר). הצורך לתת כתף צריך לבוא לידי ביטוי, זה הגון ולא פוגע בעולם התורה באמת".

באשר למתווה הכותל, אמר השופט רובינשטיין, כי "התמונה שבית המשפט רואה היא רחבה, הוא צריך להסתכל על כלל האוכלוסייה". לדבריו: "אם מסתכלים על מתווה הכותל זה משפיע על היחסים עם רפורמים בלי להשפיע על ההלכה".

רובינשטיין הביא דוגמא נוספת: "בפסק הדין של המקוואות, הייתה משאלה של הרפורמים שרצו מקווה בדרום ובמרכז, אמרנו בזמנו לבית דין שיאפשרו להם. הם אזרחים משלמי מסים ובעלי זכויות מגיע להם. בד בבד זה לא פגע בהלכה היהודית".

את דבריו סיכם: "אני חושב שמדינת ישראל צריכה לכבד את התנועות הלא אורתודוקסיות בלי חס וחלילה לפגוע בהלכה".

במהלך הראיון נשאל רובינשטיין באשר לסוגית האקטיביזם השיפוטי, וכן לגבי תפקודה של שרת המשפטים בנושא. "אני לא מקבל את הגדרות האקטיביזם או השמרנות" אמר.

לטענתו: "לגיטימי מבחינת השרה השקד למשוך לכיוון שלה. ככה זה קורה גם בעולם. להגדיל את כמות השופטים זה לא רעיון מוצלח, צריך בית משפט ולא בית שופטים. רואים במדינות בעולם עם כמות שופטים גדולה את ההתנהלות".

במשך הראיון התייחס השופט בדימוס לשורת נושאים. על פסקת ההתגברות אמר: "כל העניין הזה אינו נחוץ. ברוך השם זה ירד מהדיון הציבורי. אין בזה צורך אמתי, זה השקפתי".

על חוק הלאום: "אני לא מהמתנגדים, באופן כללי הוא חוק ראוי. חבל שלא הכניסו את עניין השויון כלפי המיעוטים בישראל ואני לא מדבר ברמה המשפטית, התוצאה תהיה בבג''ץ. אלא ברמה הציבורית, תוספת של שורה בעניין השויון היה הוגן יותר. אנחנו צריכים לזכור שהיינו מיעוטים בקרב העמים ורצינו שויון ולתת לזה משקל ערכי".

באשר לצורך לכינון שלום עם הפלסטינים: "גם אלו שהסתייגו עם הסכם השלום עם מצרים, במובן האסטרטגי זה היה דבר נכון כי מאז אין מלחמה. הייתה לי הזכות להיות במשלחת לשלום בירדן. אי אפשר להיות אופטימיים לגבי העתיד לפי מה שחווינו אבל מצד שני יש לזה חשיבות חינוכית שלא נזנח את השאיפה. אנחנו אומרים את זה כל הזמן גם בתפילה. מה שהשגנו צריך לברך עליו ומה שלא צריך לשאוף אליו".

על ההתנתקות: "לי כאזרח היו השגות אישיות בדרך שהתקבלה ההחלטה, החלטות דרמטיות וגורליות מהסוג הזה צריכות להתקבל בצורה של לקיחה בחשבון של כל התרחישים. זה כבר היסטוריה אבל אני מקווה שלקחים נלקחו מזה לעתיד".

על גופות השבויים והנעדרים: "המשפחות לא מבקשות בכל מחיר לשחרר את גופות השבויים והנעדרים. ואני לא היועץ של הממשלה, אבל צריכים לדאוג להשיב אותם, או לפחות לשכנע את המשפחות ואותנו האזרחים שכל מאמץ נעשה.

 

אליקים רובינשטיין בית המשפט העליון חוק הגיוס חרדים

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד