טיפש ותמים או אכזר ומרושע? • טור אישי

לפני מספר חודשים, לרגל שבת שמחה, ניסה בני הנשוי להשיג דירה לשבת, לו ולרעייתו. ביום שישי, שעה קלה לפני כניסת השבת, התקשר אלי. "אימא, תנחשי באיזו דירה 'שמו' אותי?' - שאל. לא ניחשתי.

מתברר שח"כ אורי מקלב נתן את דירתו לבעלי השמחה, כדי שיתנו למי שיחליטו. שבוע לאחר מכן, כשפגשתי את ח"כ מקלב בכנסת וסיפרתי לו על הד"ש מהבן, הוא חייך. לקחו מפתח, אפילו לא אמרו לו מי שכן כבוד בדירתו.

עכשיו ספרו לי כמה חברי כנסת היו נותנים את הדירה שלהם לשבת, למשפחה שאינם מכירים, סתם כדי לעשות חסד.

כשעזב את עיריית ירושלים שמעתי את אותם דברים מפי הירושלמים. אבידה, הם שבו ואמרו, וסיפרו על הפתקים הקטנים שמילאו את שולחן העבודה שלו בעירייה. כל פתק - מצוקה של תושב. כמעט כל פתק טופל עד לסיומו הטוב של המקרה. זו שיטתו ודרכו עד עצם היום הזה. הפתקים, העזרה, החסד, טוב הלב.

הלוואי על הרבה נציגים חרדיים בכנסת. גם מש"ס.

אני זוכרת את הימים הראשונים שלי בכנסת, כתבת פוליטית מתחילה, רחוקה מלדעת הכול ולהכיר את כללי המקום. מקלב היה האיש שבחיוך ובמאור-פנים ענה על שאלותיי, גם על אלו שהיום אני מבינה עד כמה היו מטופשות, שאלות של 'מתחילה'.

מעולם לא הוצאתי לאוויר העולם כתבה שכותרתה "טיפש ותמים" על בן אדם, ועוד חרדי. איני מכירה את האיש שכתב את המילים האלו בעיתון 'יום ליום' על ח"כ מקלב, גם לא את טיב כוונותיו הגלויות והנסתרות.

רק אחת אדע. כשאתה עיתונאי, אתה ממשיך להיות בן-אדם. גם עיתונאי נותן דין וחשבון בשמים על כל מילה שכתב. אין לי מושג מהו מספר הקוראים של העיתון הנכבד, אבל גם אם הוא עומד על מאה קוראים בלבד, מדובר בשפיכות דמים, שאין לה כפרה. ברור לי שמקלב יסלח, יפטור במחי-יד, יאמר 'הם לא התכוונו' ויחייך את החיוך הנצחי שלו.

ובכל זאת, לקוראים אסור לסלוח. מהיכרות עם 'הוועדה הרוחנית' של העיתון, אני אחוזת פליאה איך יצאה תקלה שכזו תחת מקלדתם.

איפה הגיבוי של גפני?

אין זה סוד שיהדות אירופה חצויה בין שני ארגוני גג יהודיים, האחד מזוהה עם חסידות חב"ד (מרכז רבני אירופה) והשני מזוהה עם הציבור הליטאי (ועידת רבני אירופה). יריבו נא שני הארגונים הללו בינם לבין עצמם ואל יערבו אותנו בתככיהם. אגב, בנושא הספציפי הזה של השחיטה הם אמורים להיות מאוחדים, אך כמו תמיד יש מי שמנסה לבחוש בקדירה ולשפוך לתוכה בוץ. מאינטרסים אישיים, כמובן.

בטוחני שגם קוראי 'יום ליום" אינם מוכנים להיות צופים בבמה של שפיכת תלונות הדדיות בין הארגונים, תוך העלאה על המוקד של הקורבן התורן - ח"כ שלא ישיב להם מלחמה לעולם. איך אמר לי דוברו של ח"כ מקלב? אנחנו לא מגיבים. ברור, מצאתם מי שיגיב.

ומה היו חושבים ב'יום ליום' אילו היה 'יתד נאמן' כותב על אחד מהנציגים שלהם "טיפש ותמים"?

איסור השחיטה היהודית באירופה הוא נושא מורכב. יש סביבו דעות לכאן ולכאן, ואפשר לכבד את כולן. מכאן ועד לאמירה נבזית שכזו על ח"כ יקר, רחוקה הדרך, והדבר מעלה ריח רע מאוד.

טוב עשה יו"ר תנועת ש"ס, אלי ישי, כשהרים טלפון והתנצל. הוא לא אשם, ובכל זאת מדובר בעיתון המייצג רשמית את תנועתו. נקווה שאף ינקוט בצעדים, כדי למנוע הישנות מקרים שכאלו בעתיד. לא תמיד אני אוהבת את ההתכופפות שלו בפני 'יהדות התורה'. הפעם בהחלט אהבתי.

אני בושה בפני ח"כ יעקב אדרי מקדימה, שלתומו נכנס לעובי הקורה של הנושא, ולאחר שביקר בהולנד ונחשף לבעיית השחיטה מפי אחד מהרבנים אצלו התארח, החליט להגיש הצעה לסדר. ח"כ דוד אזולאי עלה לדוכן באותה הזדמנות והסביר אף הוא את הנושא. הם צודקים, אבל צודק גם מי שהביא גישה אחרת לטיפול בנושא, ח"כ אורי מקלב.

תסמכו עליו שאם דיבר, עשה זאת על דעת סיעת 'דגל התורה', לא לפני שהתייעץ עם רבנים. אני מצפה מחברו לסיעה, ח"כ משה גפני, לגבות אותו ואת דבריו.

גם לו טעה, זה עדיין לא הופך אותו לטיפש. 'יום ליום' מעולם לא טעה? הכתב האנונימי הנכבד מעולם לא שגה?

אוחזים במקלדת, נא זכרו: יש דין ויש דיין. ועל מילים פוגעות, חותכות, שופכות דם, משלמים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!