יום בקו האש • דיווח מיוחד מהעימות בבית שמש

השמש החורפית שקידמה את פנינו, הצדיקה כל אות בשם שנתנו לה מייסדיה הקדומים של בית שמש.

התקשורת חיממה מנועים, הפעילים הקליטו כרוזים, הכל היה דרוך ומוכן, אפילו סוסי היס"מ כבר היו במקום משעות הבוקר.

אך דווקא הרחובות "הרצוג" "נהר הירדן" אלו שעל פי התקשורת, הסיכוי לאישה "לחטוף" בהם אבן בראש, משתווה לסיכויים לחטוף אבן ברחובות רמאללה, היו שקטים נינוחים ואפילו נודה לאמת מעט משעממים.

לקראת השעה שתיים שמנו פעמינו לבית העירייה, שם התכונן באותה עת, ראש העיר משה אבוטבול, למסיבת עיתונאים - שעל פי דבריו, הייתה אחת המרגשות והכואבות בחייו: המרגשות - בגלל השליחות שחש מוטלת על כתפיו, והכואבות - עקב העוול הנורא שחש שנעשה לעיר וחלק גדול מתושביה.




השעות התקדמו ואנו המשכנו הלאה להפגנה שהייתה אמורה להיות כמו שהובטח על ידי המארגנים, "הפגנת סולידריות".

כבר כשהגענו לכיכר המפורסם של רחוב הרצוג, כמה מאות מטרים מ"לב ההפגנה", הבנו,שאחווה ואחדות לא ממש בראש סדר מעיינם של המארגנים, קשה היה שלא להשתומם מכך שהרמקולים רבי העוצמה, אלו שהיו אמורים להשמיע קולות אחדות וסובלנות, השמיעו מוסיקה נכרית עם שלל זמרות בווליום שקשה להאמין שהיה ילד חרדי שהצליח לפספס איזה צליל: הגענו ללב ההפגנה.




לא רק חילונים היו בהפגנה הזו, היו שם גם דתיים, מסורתיים, עולים חדשים, חרדים, ועוד הרבה אנשים, שהמשותף להם שהם מוקיעים אלימות, הדרה, ושאר המונחים שההפגנה הזו היתה אמורה לומר להם די.

"אמורה" - אלא שקריאות "חרדים פרזיטים", "לכו לגטו בני ברק", הם ודאי לא הקריאות שרבים מבאי ההפגנה קיוו לשמוע.

פגשתי שם אנשים מכל הסוגים, חילונים, ודתיים, גברים ונשים, צעירים וישישים, כולם באו עם אותה מטרה, להוקיע ולגנות, לתמוך ולהזדהות, אלא שלהפתעת כולנו כבר בכניסה לאירוע הבנו לאן הגענו: צעירים חובשי החולצות "ישראל חופשית" שליד מפלגת "קדימה", החלו בצעקות": "מוות לחרדים", ואף שאלו מספר חרדים שבאו להזדהות: "איך נתנו לכם להיכנס להפגנה, ההוראה היא להכניס רק חילונים וחובשי כיפה סרוגה". "לא רוצים משתמטים".

מצאתי שם מפגין משולהב ושאלתי אותו כאשר מספר עולי חבר העמים תקפו ופצעו ילדים תמימים וכשרים לפני שנתיים, האם שמענו אתכם צועקים "מוות לרוסים"?. האיש ענה: "יש גם רוסים טובים זה היה רק קומץ קטן". ומדוע לגבי החרדים התשובה הזו לא קבילה? שאלתי. לא קיבלתי יותר מאשר עוד קללות וגידופים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!