כוחו של הצבע • כתבה ראשונה בסדרה

לצבע ממלא תפקיד נכבד בחיינו, יש בו כח לעורר בנו רגשות וזיכרונות. הצבע הוא בעל 'שפה' משלו. אנשים רבים חווים משיכה לצבעים שונים בתקופות שונות בחייהם.

המשיכה שלנו לצבעים היא לרוב אינטואיטיבית ובאמצעותה ניתן לבצע ריפוי עצמי. ככל שרגישותנו לצבעים גוברת - אנו מודעים לכך שאנו נמשכים לצבעים שמאזנים אותנו.

במאה ה-16 טען ליאונרדו דה וינצ`י כי קיימים אך ורק 4 צבעים ראשוניים: אדום, כחול, ירוק וצהוב. ב-1966 פיתח סר אייזיק ניוטון, את תיאורית הצבע הראשונה, שהייתה בעלת ערך כלשהו. הוא אפשר לקרן אור לעבור דרך מנסרה, ניסוי שבאמצעותו קבע כי קיימים בספקטרום 7 צבעים בסיסיים – אדום, כתום, צהוב, ירוק, כחול, אינדיגו וסגול.

האור שניוטון הפריד ל-7 צבעים, כאשר לכל אחד מהם אורך גל משלו קרוי 'ספקטרום'. דוגמאות לספקטרום ניתן למצוא בטבע לרוב: קשת בענן, אורות הקוטב, הזוהר הצפוני, הזוהר הדרומי ועוד.

האור הוא אנרגיה קורנת, הנראית לעין ומתקדמת בחלל כגלים. מהירותה כ-300,000 ק"מ לשנייה, באורכי גל שונים מבחינת גודלם והאנרגיה שלהם. אורכי הגל של הספקטרום משתרעים על טווח עצום: מגלים שאורכם פחות מאלפית המילימטר ועד לגלים שאורכם מאות ק"מ. הצבעים, האור והחום קשורים אפוא לאורכי גל.

כאשר הם אולטרה – קצרים הם נעשים בלתי נראים לעין אנושית, למרות זאת הם עדיין קיימים.

בניגוד לגלי קול או לגלים באוקיינוס, גלי האור אינם זקוקים לשום מדיום חומרי בכדי לנוע, והם מסוגלים להתקדם גם בעד חלל ריק.

איך קולטים את הצבע?

קליטת הגוון היא תוצאה של תהליך פיזיולוגי בו רואה העין את הגוון ומעבירה את המידע אל המוח, ושל האופן בו המוח מעבד את המידע הצבעוני ורותם אותו לתהליכים הקשורים בתגובות ההתנהגותיות שלנו, בתפיסה ובהבנת הסביבה.

בשלב הראשון מושפעת ראיית האדם מן הנתונים הפיזיים של האור ושל העצמים שהאור נופל עליהם, וכן מן הנתונים הפיזיולוגיים של העין ועצבי הראייה. בשלב השני נוספים כאמור גורמי עיבוד, כמו תפיסה חושית ונטיות אישיות של האדם המושפעות מגורמים סביבתיים ותרבותיים.

נוסף להשפעה הישירה של הגוונים על החושים, נוטים לייחס להם גם השפעה עקיפה, השלכתית, התלויה במשתני אופי, התנהגות, מעמד, מין, גיל ועוד. קשר זה בא לידי ביטוי כחלק מתפיסה סימבולית-אקספרסיבית, שבה הגוון משמש להבעת תכונה או הלך רוח נפשי כחלק משפה בלתי-מילולית של סמלים, דגלים, לבוש ועוד.

כאשר צורת אנרגיה זו של הצבע מוקרנת על צמח, בעל חי, אדם – מתרחש משהו. מדענים גילו השפעות רבות שיש לצבע ובדרך זו ניתן הסבר הגיוני ומדעי לשיטות ריפוי שנחשבו בעבר לפולקלור בלבד – ולאחר תגליות אלו זכו לאישוש ולקבלת גושפנקא מדעית.

מה ניתן להפיק מהצבע?

תראפיית הצבעים היא אומנות בת מאות שנים - כבר כ-500 שנה לפני הספירה עשה בה שימוש הפילוסוף פיתאגורס לצרכי ריפוי. תראפיית הצבעים הינה שיטה טבעית לריפוי והיא מסייעת בשיקומו של הגוף ובהתחדשותו באופן הדרגתי.

הבעיה הנעוצה בשיטה זו, היא שבני האדם נוטים לחפש פתרון קסמים, מגלים חוסר סבלנות ומגיעים למסקנה כי תרופה זו אינה מועילה. אולם, ההיפך הוא הנכון, ההשפעה אמנם איטית יותר אך מחזיקה מעמד לזמן רב יותר.

שילוב של תראפיה בצבע ותזונה נכונה – הינה דרך טבעית להבראה הדרגתית. במשך שנים רבות המידע אודות הטיפול בצבע, הוסתר, הושמד ונאסר לפרסום. אלו שעסקו בכך נרדפו, ונעשו מאמצים להפחיד את כל המשתמש בהם מתוך חשש לתחרות עם דרכי טיפול מקובלות. כך למשל, אישה אחת שלמדה את השיטה מדוקטור לרפואה, סיפרה כי באמצעות הכנסת עדשות בצבעים מתאימים למסגרות משקפיים מיוחדות לתקופה קצרה מדי יום עלה בידיה להפחית את כמות האינסולין הדרושה כדי להשתלט על הסוכרת שלה.

מהנדסי צבע חקרו את השימוש בצבע בתעשייה, במוסדות חינוך, במשרדים, בתים ובתי חולים. הם חקרו את התגובות והתועלת הפיסיולוגית והפסיכולוגית בתחומי תפעול שונים.

מסקנותיהם היו כי תוצאות אלו נובעות מהאנרגיה שבצבע. כאשר מפעילים על אדם אור מתון אפילו למשך 5 דקות משתנה מיד פעילותו השכלית והשרירית.

רופאים הגיעו כבר מזמן למסקנה כי ניתן להשתמש בצבעים כדי לעורר ולדכא. ישנם צבעים המסייעים לבני אדם להירגע ולהגיע למצב רוח טוב, לעודד ולנסוך כוח. ואילו צבעים אחרים מרגיזים אותם ויוצרים בהם אי נוחות גופנית של ממש.

בתעשייה משתמשים במידע הזה כדי להפחית עייפות עיניים של העובדים, לעורר את רוחם, לשפר איכות וכמות הייצור וכן לצמצם את שכיחות התאונות בעבודה.

בבתי חולים – החשת החלמת החולים. עלייה ביעילות הרופאים.

בבתי ספר – שיפור בריכוז, מרץ, השהיית עייפות העיניים.

בבתי מלון – הענקת אווירה ידידותית, נוחות ושמחה.

במשרדים – לגרום להם להיראות רחבי ידיים ונעימים.

במטוסים – תיאום הצבע נבחר כדי לספק השתקפות אור נאותה, המונעת קלסטרופוביה ומסייעת להתגבר על מחלת אוויר ועוד...

מה בין צבע לתזונה?

מזון הוא אמצעי נוסף להחדרת אור וצבע לגוף.

ניתוחים מראים כי פירות, כאשר קוטפים אותם בעודם בוסר, אינם מפתחים את מלוא טעמם או את הויטמינים והמחצבים שבכוחם לפתח, זאת בהשוואה לפירות שהניחו להם להבשיל על העץ או – כאשר המדובר בפירות שנקטפו – כאשר מניחים להם להבשיל לאור השמש הטבעי.

מומלץ כי מזונו של האדם יכלול שפע של ירקות שצמחו מעל לקרקע, הנושאים בתוכם אור שמש שנכלא.

פירות וירקות צהובים כמו תירס, דלועים ואפרסקים ידועים כמזונות משלשלים.

מזונות שצבעם אדום כהה כגון סלק ודובדבנים כהים – מבריאים את הדם.

מזונות ירוקים כגון תרד, שעועית ירוקה, כרוב, כרוב סיני ופטרוסלינון – מפתחים מחצבים בגוף.

מים – יכולים לשמש כאמצעי לאור שמש נאגר. ממלאים כד, סותמים אותו בפקק ומציבים אותו למשך 12 שעות בשמש – התוצאה: אור השמש מטהר את המים ומשפר את טעמם.

צעד נוסף אפשרי – לשים על הבקבוק מסנן צבע ואז השפעת הצבע תהיה במים – מים מיוננים.

מים אדומים – מוסיפים חיוניות וכוח ומומלצים בבוקר, מים כחולים – מועילים להרגעה ומומלצים לפני השינה. ניתן להכין עמם משקאות – מיצים, תה או קפה.

ניתן למרוח מים כחולים על הגוף במקרה של נשיכות חרקים ושאר גירויים.

ככל שעוצמת צבע המזון רבה יותר – הוא עדיף יותר. צבע עז מעיד גם על תכולה גבוהה יותר של ויטמינים/מחצבים.

ארוחה ראויה – היא כזו שמשלבת את כל הצבעים, אם חסר צבע ניתן להשלימו באמצעות פירות או פרחים, המוצבים על השולחן לצורך קישוט. פירות או פרחים – צבעם נקלט בגוף גם באמצעות העין.

וכך, בין אם אור השמש או הצבעים הטבעיים נקלטים בגוף דרך האור, מבט העיניים או אכילה ושתייה – מסתבר כי הם מוסיפים בריאות והרגשה טובה.

לאיטלקים יש פתגם: "במקום שהשמש אינה חודרת – נכנס הרופא".

המידע באדיבות "טמבור"

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!