עולם של צבעים • כל אחד והאישיות שלו

צבע אינו רק הצבע הנגלה לעין. יש לו תכונות ויש לו מאפיינים. בכתבה הבאה נסרוק את הגוונים, אחד לאחד, בעזרת מומחי "טמבור".

אדום: הגוון הבולט ביותר בנוכחותו על מעגל הצבעים ועל כן מושך את תשומת הלב הגדולה ביותר. זהו גוון אנרגטי במיוחד, מעורר ומגביר את לחץ הדם. לפיכך הוא נתפש כמעורר מאוד, חם ומרגש, אלא שבמינון גבוה הוא נתפש כמסמן סכנה ואף שלילה.

בתפיסה הסימבולית, האדום מייצג בו זמנית קשר לחיים [גונו של הדם המזין את החיים] ולמוות [פצע שותת דם].

כתום: גוון בוהק ובולט שמיוחסות לו תכונות חיוביות רבות כגון חיוניות, מרץ, פעילות ועוד.

בתפיסה הסימבולית הכתום מייצג את הכישורים היצירתיים שלנו ועל כן נחשב כמעורר שמחה ורגשות חיוביים. תכונותיו השליליות הן גאווה ונטייה לשאפתנות מופרזת.

צהוב: הגוון הקרוב ביותר לתיאור אור היום, ולכן מייחסים תכונות של הארה, המרצה, שמחה ושיפור מצב הרוח; לצד פחד, בגידה וסכנה. זהו גוון חם, בולט מאוד וצד את העין, ולכן השימוש הרב בו בשילוט ובסימון. הגישה ההוליסטית מייצגת בעזרת הצהוב את מערכת העיכול ומנגנון המטבוליזם.

ירוק: למרות שהירוק אינו אחד משלושת גווני היסוד נוהגים לייחס לו את הכינוי "גוון היסוד הרביעי" בשל היותו גוון דומיננטי, הבא לידי ביטוי בצורה בולטת בטבע הסובב אותנו. ברוח זהה, נהוג ליחס לו את תכונות המתקשרות עם הטבע: התחדשות, צמיחה, רעננות ובהתאמה – איזון, רוגע, עידוד.

גם התפיסה המיסטית רואה את הירוק בראי הטבע: יצירה, גדילה, לבלוב, פריחה והתרבות – בהקשר של פריון והולדה.

כחול: גוון השמים והמים. משדר רעננות, יוצר תחושת אווריריות ומרחב. במיסטיקה נתפס הכחול כמשרה תחושת שלווה ורוגע, חיוביות ואופטימיות. הכחול המלכותי [אינדיגו] מסמל את פיתוח הרוח, הנשמה והנפש. הוא קשור אל הראש ומרכז החשיבה ומופרד מהצד הפיזי, הגופני.

סגול: בעל מוניטין שנוי במחלוקת: יש הרואים אותו כקסום ומסתורי ויש הרואים בו צבע מכביד ומדכא, ואף מרחיקים לכת וגורסים כי יש לו השפעה הרסנית על אנשים דיכאוניים, עד לגרימת התאבדות או איבוד הדעת. מסמל אדם שהגיע למודעות רוחנית מלאה וממנה לאיזון ולחוכמה. הסגול הוא הצבע המעביר את המסרים העליונים והקוסמיים לאדם.

לבן: יש הטוענים כי הגוון הלבן אינו צבעוני כלל, בדומה לשחור. בתרבות המערב הלבן מסמל טוהר, ראשוניות, ו התחלות חדשות וחגיגיות. במזרח, לעומת זאת, הלבן הוא צבע האבלות בו נוהגים להתעטף בלוויות. ובתרבויות שונות הלבן הוא צבע עליון, צבע הטוהר שאינו קולט דבר, צבע האור.

יופי של צבע

לכל אחד יש גוון עור שמיוחד רק לו, צבע עיניים וצבע שיער.

כדי שאדם יראה במיטבו עליו ללבוש צבעים שמבליטים את יופיו המיוחד.

אנחנו נולדים עם נטייה טבעית לצבעים שטובים למראה החיצוני והפנימי שלנו, אולם במשך הזמן אנו מאבדים את תחושת הצבע הטבעית.

אנו מתקלקלים וקונים בגדים בצבעים שמוכתבים על ידי מעצבי האופנה ומשתנים מידי שנה.

אנו שוכחים שלא כל צבע אופנתי הוא צבע שעושה לנו טוב.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!