1. עמוד הבית
  2. דעות
  3. יוסי אסולין

שוב נתניהו הוכיח: אין שחמטאי טוב ממנו במערכת הפוליטית

נתניהו שוב הוכיח כי הוא קורא את המפה הפוליטית טוב יותר מכל השחקנים הפוליטיים • הוא הביא את בנט להבנה כי הוא במערבולת והכריח אותו לבחור בעל כורחו בין הגרוע לגרוע יותר - בין העמידה בהבטחה לבין פגיעה בתדמית שעלולה להיווצר אם רק יעז להפיל את ממשלת הימין

יוסי אסולין, י"א כסלו תשע"ט 19/11/2018 23:21

טור פרשנות בנימין נתניהו בנימין נתניהו צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

משפט עממי אומר שאי אפשר לאכול את כל העוגה ולהשאיר אותה שלמה מכל הכיוונים. נתניהו הוכיח השבוע שיש אנשים שהמשפט הזה לא תמיד חל עליהם.

במה דברים אמורים? המערכת הפוליטית בישראל חוותה בשבוע החולף טלטלה גדולה עם התפטרות שר הביטחון אביגדור ליברמן, שבאה על רקע ההסלמה בדרום ואי יישום מדיניותו של ליברמן מול ארגוני הטרור ברצועת עזה.

מיד לאחר ההתפטרות הפתאומית שזעזעה את המערכת הפוליטית, צצו קולות מתוך הקואליציה ואיימו בפירוקה. שר האוצר, משה כחלון, הגיע להחלטה לפיה לא ניתן לקיים קואליציה של 61 חברי כנסת. שר הפנים, אריה דרעי, אף הוא אותת למקורביו שבעת הזו – לאחר ההצלחה של ש"ס בזירה המוניציפלית - הוא לא יהיה זה שימנע לצאת לבחירות.

הגדילו לעשות שרי הבית היהודי, בנט ושקד, שהתנו את המשך ישיבת מפלגתם בממשלה בתמורה לתיק הביטחון שיועבר לידי השר בנט; השניים הציבו אולטימטום לראש הממשלה - לא יועבר תיק הביטחון לבית היהודי? מתפרקים מהקואליציה ויוצאים לבחירות. הפעם זה לא היה איום סרק או איום מרומז, אלא איום בוטה וחד-משמעי.

לכאורה, אם חשקה נפשו של נתניהו בהמשך קיום הקואליציה, הוא היה צריך מיד להיעתר לדרישתו של בנט ולהעניק לו את תיק הביטחון. משלא עשה זאת, היה נראה כי נתניהו מוכן להסתכן בלצאת לבחירות - העיקר שלא להצטייר כמי שנסחט ע"י השר בנט. אולם נתניהו בחר שלא להעניק לבנט את התיק אותו הוא כוסף ומשתוקק לקבל מזה שנים.

עם התרבות הקולות והאיומים - שרק הלכו והחריפו - היה נראה כי הקואליציה הגיעה לסוף דרכה וכי ממשלת נתניהו נמצאת כבר בנקודת האל-חזור, ממנה אין מוצא. בכירי העיתונאים והפרשנים התחילו לחשב את הקיצים ולהתפלפל האם הבחירות תהיינה בעוד חודשיים או שאולי בעוד שלושה. רבים מהפרשנים לא חלמו על אפשרות שהקואליציה תאריך ימים.

אך מה שהיה נראה בעיני הציבור ופרשניו כמכת מחץ, היה לצנינים בשביל רב אומן פוליטי כנתניהו - שהוכיח בפעם המי יודע - שאין שחמטאי טוב וגאון ממנו במערכת הפוליטית. וכי תמיד-תמיד הוא חושב כמה צעדים קדימה ומקדים את כולם בהבנת המפה הפוליטית.

אז מה גרם לשר בנט - ההייטקיסט, המטכ"ליסט, ומי שמצהיר מעל כל במה כי בכוונתו לרשת את כסא ראש הממשלה - להתקפל בצורה כל-כך מביכה, להסיר את האולטימטום ולהתבזות לעיני כל עם ישראל על הצהרה עליה הכריז רק לפני יממה?

מסתבר: לנתניהו הייתה תכנית מגירה והיא פעלה בשני ערוצים במקביל. דבר ראשון יצא ראש הממשלה בהצהרה ברורה לאומה שכבלה את השרים ובעיקר את ידיו של השר בנט, שלכאורה נאומי ההתפטרות שלו ושל השרה שקד היו מוכנים.

וכך, בשעה שבנט מצהיר לתקשורת כי בכוונתו לקיים ביום שני בבוקר מסיבת עיתונאים – שם יכריז על התפטרות שרי הבית היהודי וכפועל יוצא על פירוק הקואליציה - נתניהו מקדים אותו ומוסר ערב קודם לכן (ראשון) הצהרה לתקשורת במהלכה הוא משתמש בנשק יום הדין, באמצעי הפחדה שעבד טוב מאוד על הציבור ומשם דרכו של בנט לסיבוב של 180 מעלות - קצרה.

"אסור לחזור על הטעות שעשו גורמים בתוך הממשלה ב-92 כשהפילו ממשלת ליכוד והעלו ממשלה שהביאה עלינו את אסון אוסלו", אמר נתניהו בנאומו לאומה ושיקף לציבור את החשש שבהפלת ממשלת ימין. נתניהו הוסיף: "אמרתי להם שאסור לחזור על הטעות שעשו גורמים בתוך הממשלה ב-99, כשהפילו את ממשלת הליכוד והעלו ממשלה שהביאה עלינו את האינתיפאדה ולמעלה מאלף הרוגים. אני מקווה שכל השותפים יגלו אחריות ולא יפילו את הממשלה".

הספין הזה (או בעברית צחה: סַחְרִיר), שיצא מבית מדרשו של נתניהו, חזר על עצמו שוב ושוב - הן על ידו והן על ידי דובריו, שלוחיו וח"כיו בשלל ראיונותיהם בתקשורת. במקביל, פעל נתניהו בערוץ נוסף. הוא דאג לשלוח את אנשיו כדי לדבר על ליבותיהם של האנשים שהכי משפיעים על השר נפתלי בנט.

על פי דיווח שפורסם הערב, אנשיו של נתניהו נשלחו בין היתר לרב חיים דרוקמן, רב בכיר ביותר בציונות הדתית לו יש השפעה מהותית על בנט, כדי לנסות לשכנע אותו להניא את בנט ממחשבת הפרישה ולרדת מהעץ, זאת מאחר ומצב הביטחון מורכב ועזיבה בעת כזאת תתפרש כבריחה באמצע המערכה.

בנט הבין כי הוא נקלע למערבולת והוא נפל בין הפטיש לסדן. הוא הוצרך לבחור בעל כורחו בין הרע לרע יותר. בין העמידה בהבטחה והאיום הפומביים שלו לבין פגיעה בתדמית שעלולה להיווצר לו אם רק יעז להפיל את ממשלת הימין, על אחת כמה וכמה אם בבחירות הבאות הייתה נבחרת ממשלת שמאל.

הציבור כמובן לא היה שוכח את זה לבנט לעולם. בנט, מצדו, עשה את הבחירה הנכונה והפחות גרועה בטווח הארוך ולא נשאר קטנוני. אולם בטווח המידי נפגעה תדמיתו והאיומים שלו התבררו כאיומי סרק.

ורה"מ? לא רק שהוא לא מינה את בנט לשר הביטחון וקיפל אותו, אלא מינה את עצמו לשר הביטחון בנוסף לשלל תיקיו (בריאות, קליטה, חוץ י.א), ואם גם זה לא מספיק – שעות אחרי ההתקפלות של בנט נתניהו המשיך להכות בו וביקר אמירה של בנט בחריפות רבה.

נתניהו שידר חוזק ולקח סיכון מחושב כשלא נתן לבנט את הביטחון, והוכיח שהוא בלתי לחיץ – דימוי שמנסים להדביק לו בכלי התקשורת הכלליים – וכך הוא יצא מהתפטרות ליברמן במינימום פגיעה.

נתניהו הוכיח בפעם המי-יודע: אין שחמטאי טוב ממנו במערכת הפוליטית.





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. נתניהו הוא אופורטוניסט מסוכן ולא מנהיג כבגין ושמיר.  (ל”ת)

    צבי

  2. שחמטאי כמו לבן הארמי  


  3. מנהיגות אמיתית היא לא משחק שחמט  

    עקיבא

  4. הציבור אינו טיפש  

    סחריר לא מסחרר

  5. טעות  

    יהודי