1. עמוד הבית
  2. בחצרות
  3. היכלי הישיבות

מדוע הרב שטיינמן זצ"ל עצר לפתע ואמר: "תקנה לכולם גלידה"?

במלאת שנה להסתלקות מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצ"ל - נהגו המסור קרוב ליובל שנים פותח את אוצרו ומספר באזני 'בחדרי' מהקודש פנימה: "מעולם לא העיר בנסיעה; תמיד היה שקוע בתלמודו" • רופא דתי על פני חילוני, מתי ביקש לקנות גלידה והתמיכה באברכים מידי חודש

משה ויסברג, כ"ג כסלו תשע"ט 01/12/2018 19:52

שנה להסתלקות • ראיון מיוחד הרב רוזגרטן מלווה את הגראי"ל זצ"ל הרב רוזנגרטן עם מרן הרב שטיינמן זצ"ל. צילום: שוקי לרר

יחידים הם המשבק"ים בדורנו העומדים על משמרתם ללא טובת הנאה כלל ועבודתם היא רק לשם שמיים. כזה הוא הרב חיים יצחק רוזנגרטן, המכונה בפי כל "ר' איצ'ה" - מי שבמשך 49 שנים היה נהגו ונאמן ביתו של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצ"ל.

הקשר בין השניים היה בל יתואר, קשר שנמשך עוד מתקופת משפחתו של הרב רוזנגרטן בשווייץ והמשיך בבואו של הרב רוזנגרטן ללמוד בישיבת פוניבז' בישראל.

הרב רוזנגרטן, יהודי משכמו ומעלה שהקדיש את כל חייו היו למען ראש הישיבה זצ"ל, הוא מחשובי תושבי שכונת רמת אלחנן בבני ברק ורבים לא יודעים על זכויותיו הרבות כמי שמודיע לתושבי עיר התורה והחסידות על זמן כניסת השבת והחובה הגמורה שלא לצאת מהעיר שעתיים לפני כניסת השבת.

בראיון ל'בחדרי חרדים' במלאת שנה לפטירת מורו ורבו משחזר הרב רוזנגרטן את הימים בהם היה לוקח את ראש הישיבה ברכבו.

הרב רוזנגרטן ברכבו עם מרן זצ"ל בכותל המערבי. צילום: שוקי לרר

הקשר של ר' איצ'ה החל עוד דרך הגאון רבי משה סולבייצי'ק זצ"ל, שהיה ידידו של הגראי"ל בשוויץ, ואביו - הרב זאב וולף רוזנגרטן זצ"ל שהתגורר בשוויץ, שהיה המארח של הרב מבריסק זצ"ל.

הרב רוזנגרטן, שהגיע ללמוד בישראל בישיבת פוניבז' בבני ברק נקשר אוטומטית דרך הקשר עם אביו למרן הגראי"ל, עמו למד בחברותא בביתו. ומאז נקשרו בקרבה גדולה.

לאחר שנים, כשנצרך מרן הגראי"ל לנסוע לבדיקות עיניים בירושלים - הרב רוזנגרטן, שהיה ברשותו רכב, הציע לראש הישיבה לקחתו לבדיקות, אך הגראי"ל סירב והתעקש לנסוע באוטובוס. אולם לאחר שפעם אחר פעם ביקש, נעתר הגראי"ל לנסוע ברכבו ומאז נהפך לנהגו האישי.

מרן הרב שטיינמן פעם העיר לך על משהו בקשר לנסיעה?

"מעולם לא. תמיד הוא היה שקוע בעצמו ומשנן וחושב בלימוד. אף פעם לא דיבר על לנסוע מהר או לא. תמיד היה שקוע בתלמודו".

"אספר לך מקרה מעניין על גודל שקיעותו בלימוד. פעם אחת היינו בדרך לכינוס בחירות בחיפה, ופתאום באמצע הדרך נהרה על פניו. הראש ישיבה סיפר כי עכשיו הצליח להבין פשט בר' חיים קשה והוא הרגיש שהמצווה ללכת לכינוס בחירות סייעה לו להבין את ר' חיים".

"אספר לך סיפור נוסף", אומר הרב רוזנגרטן בערגה: "פעם הייתה נסיעה לנהריה לצורך מסוים. נסענו יחד עם עוד מלווים במשך שעות ארוכות, בדרך נכנסנו לעוד כמה מקומות נוספים. לפתע הראש הישיבה זצ"ל פונה אליי ואומר: 'כל אלו שנמצאים כאן ברכב לא אכלו מהבוקר. בהזדמנות הראשונה שתגיע למקום שיש חנות מזון תקנה לכולם גלידה'. לא נחה דעתו עד שעשינו זאת.

"זהו המופת היותר גדול", מספר ר' איצ'ה, ובקולו נימה של געגוע צורב למרן, "לא לרצות דבר וחצי דבר עבור עצמי זו גדלות עצומה, אבל בד בבד לרצות עבור השני את כל תענוגות העולם - זאת דרגה נשגבה ביותר".

כך גם הוא מספר "כאשר נדרשתי לקנות רכב חדש הוא התייחס לכך כשראה את הרכב, כאילו זה מדבר אליו בכלל. אחר כך כשהתיישב התבטא 'הו, זה באמת נוח'. אף פעם הוא לא הגיב כך כשישב על הכיסא ההפוך הנצחי בחדרו הפשוט - שם הוא הסתפק בקב חרובין משבת לשבת.

בטיסה הראשונה של מרן הגראי"ל לארה"ב לפני למעלה מעשרים שנה היה אחראי הרב רוזנגרטן על סידורי הטיסה, באחת הפעמים שבהם טס הרב רוזנגרטן לארה"ב היה זה בל"ג בעומר הוא יצא לשם לטובת ישיבתו של הגאון רבי משה לבל במוסקבה.

בדרך, הכנף של המטוס נשבר ובשדה התעופה בניו יורק הייתה כוננות גדולה לצד מתח רב במטוס. הרב רוזנגרטן, שישב ובכה, קרא פרקי תהילים - אך לא ידע שיש מי שבישראל דואג להתפלל לשלומו.

המארח של הרב רוזנגרטן התקשר לישראל להודיע בבית ראש הישיבה את המצב בטיסה, הגראי"ל, שנודע לו הדבר מיד, החל באמירת פרקי תהילים.

כשבחסדי ה' המטוס נחת בשלום - שיחזר הרב רוזנגרטן כי כשנפרד מראש הישיבה הוא ליווה אותו לדלת הבית לפני צאתו למטוס. הרב רוזנגרטן לא הבין מדוע הגראי"ל ליווה אותו עד פתח הדלת, אך לאחר שניצל הבין את גודל הליווי.

הרב רוזנגרטן מדבר בענווה גדולה, כך גם שנשאל על חלוקות הכספים כמידי חודש לאברכים הוא ממלא פיו מים. הרב רוזגרטן היה עוזר למרן בכל חודש בחלוקה למאות אברכים שקיבלו ממנו מלגה. "זה היה רצונו של הראש ישיבה ואני כל חודש טיפלתי בכך והיו אברכים שהיו ממש חיים מהמלגה".

האם החלוקה ממשיכה גם היום?

"זה נפסק כמה חודשים אחרי הפטירה. היה אדם אחד שנתן את התרומה כל זמן שהראש ישיבה היה חי. כיום זה נפסק".

בכניסה לכולל פוניבז' עם מרן זצ"ל. צילום: שוקי לרר

רבי יצחק חוזר כאמור לתחילת הקשר שלו עם ראש הישיבה: "בשנים הראשונות היה מרן זצ"ל נוסע לרופא עיניים בירושלים. זה היה כרוך בטרחה ובטלטול גדולים. השגתי רכב לצורך כך, והצעתי לראש ישיבה להסיע אותו והוא הסכים".

"תמיד, אבל תמיד", הוא מספר, "היה מקפיד להודות על הטרחה עבורו. בדיעבד התברר שהטיפול בעיניים היה ממש הצלת הראייה. הרופא אליו הלך בתחילה היה רופא בעל שם בירושלים. פעם אחת כשהגענו, שלח הרופא לחדר ההמתנה אחות שתשים לראש הישיבה טיפות".

"מרן זצוק"ל הקפיד מאד שיד אישה לא תיגע בו. אמר לי מרן זצוק"ל "אני מבין שהוא כנראה מוותר עלי"... הר"ר משה פורטמן זכרונו לברכה שמע על הבעיה שנוצרה. הוא הגיע למרן זצוק"ל והציע רופא שלומד אתו בחברותא בשם ד"ר גלובינסקי. הייתה הצעה נוספת לרופא מפורסם מרמת גן מחלל שבת. העדיף מרן זצוק"ל ללכת לרופא הדתי ולא לחילוני על אף שהלה היה פרופסור גדול יותר".

"מרן זצוק"ל נימק זאת באופן מאד מעניין: 'כתוב בספרים שרפאל המלאך מתלווה לרופא טוב. לא נראה לי שהוא מתלווה לרופא מחלל שבת'... כמובן שלא כל אחד יכול להסיק מכך מסקנה, אבל למעשה התברר שהרופא הזה הד"ר רובינסקי יותר מומחה לבעיה שמרן זצוק"ל סבל וסיכנה את ראייתו", מספר הרב רוזנגרטן  באזני 'בחדרי חרדים'.

"הלה קיבל את מרן ראש הישיבה זצ"ל בפנים מסבירות. בבדיקה התברר שהעין הימנית כמעט לא פעילה ומה שניתן להציל זה את העין השנייה. עלינו לקומה העליונה לבדיקה. ראיתי שם אברך נעים הליכות, שאלתי אותו אם הוא סיים את הבדיקה שלו. הוא השיב לי 'אני עובד פה, אני רופא עיניים' ".

"היה זה הד"ר הרב דיסטניק", הוא מספר, "מאז הוא היה מסור למרן זצוק"ל בכל לב ונפש. לימים הוא גילה לי שמרן ראש הישיבה זצ"ל אובחן כמי שרואה עשרה אחוז מקסימום. פעם התלוויתי אליו לבדיקה, הרופא נתן לו גמרא קטנה שיקרא את הכתוב, מרן זצוק"ל קרא בשטף. התערבתי ואמרתי לרופא, מרן זצוק"ל מכיר את זה בעל פה. באמת הוא נתן לו לקרוא טקסט אחר ומרן זצוק"ל לא הצליח...".

ביציאה לשמחת ברית. צילום: שוקי לרר

הרב רוזנגרטן מוסיף לספר: "זה לימד שכל מה שהקדוש ברוך הוא האיר את עיני בשנים ההן לעזור למרן זצוק"ל לנסוע ולהתערב בטיפול. אנשים היו בטוחים שהוא רואה הכול, זה היה ממש נס".

סיפור נוסף: "פעם הוא נסע לטיפול לייזר. לאחר הטיפול הוא שאל את הרופא כמה זמן זה עשוי להחזיק? השיב הרופא כשנתיים. אמר לו מרן זצוק"ל: 'אם הקדוש ברוך הוא רוצה זה יכול להחזיק שנתיים, שלוש, עשר ועשרים'... אכן כך זה היה! במשך כל השנים ההן לחץ הדם - שהוא היה הגורם המסכן, נותר על מתכונתו (הרב רוזנגרטן משתנק)".

עוד מספר נאמן ביתו: "זכיתי לזלף לעיניו הקדושות טיפות עיניים חצי שעה לפני שעלתה נשמתו הטהורה השמימה, אבל שפתיו החלושות נעו ואמר לי 'יישר כוח'. כי מעולם לא שכח להודות על כל נסיעה וכל פעולה שעשיתי עבורו. פעם אחת יצא כבר מהרכב, לפתע סב על עקביו ניגש אלי והודה לי על הנסיעה".

"ראינו גם בעזרה נוספת. מצב השיניים שלו היה ממש קשה. מחוסר תזונה כמעט ולא היה בהן מעט חיבור וחוסן. מרן ראש הישיבה זצ"ל לא ראה צורך לטפל בזה. בשביל המעט רסק שהוא אכל הוא לא נדרש לשיניים. אבל הוא הסכים לטפל בכך בשביל פעם אחת בשנה, ליל הסדר, אז אכל את הכזית מצה, הפעם היחידה בשנה שאכל דבר נוקשה".

את הראיון מסיים נאמן הבית המיתולוגי: "לצורך מצווה זו היה מוכן לעבור את כל הטיפולים הנדרשים. מרן הראש ישיבה זצ"ל החמיר מאד בעניין בליעת חמץ של השיניים, וזה מאד הטריד את מנוחתו".

הרבי מסקווירא בביקור, הרב רוזנגרטן נראה באמצע. צילום: שוקי לרר





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. אוי מי ייתן לנו תמורתו  


  2. זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל  (ל”ת)

    מירי

  3. קדוש .זכיתי לגמור שס לעילוי נשמתו  (ל”ת)

    יוני

    • יפה מאוד מאוד (ל”ת)


  4. כל הכבוד ליוני מתגובה 3  (ל”ת)

    סיום שס

  5. מרגש!!  

    תודה

;