1. עמוד הבית
  2. יהדות
  3. על המדף

כך התגלתה הטעות ההלכתית של הרב

לא לחינם נקרא העם היהודי 'עם הספר' , מאות אלפי ספרים נכתבו ועדיין מידי שנה נוספים אלפי ספרים לארון הספרים היהודי • בעבר לחפש אמרה נשכחת זה היה 'פרוייקט מההפטרה' אבל עם ההמצאות של השנים האחרונות הדבר נעשה פשוט הרבה יותר • תוכנות ממוחשבות שמאגדות בתוכן אלפי ספרים שימושיים משרתות בהצלחה את לומדי התורה • קראו על כלי העבודה שגם מדינת ישראל וגם בד"צ העדה החרדית מסכימים על חשיבותו הרבה

בחדרי חרדים, ה' טבת תשע"ט 13/12/2018 13:43

לימוד תורה לימוד תורה צילום: pixsabay

את הכתבה הזאת ראוי לפתוח ב'מעשה שהיה'. רב בקהילה באירופה חיפש במאגר תורני מידע שנגע להלכה. בתוך פחות מדקה מצא צילום של אחד מספרי האחרונים שדן בנושא וכותב "לא ראוי לנהוג כך". הרב לא המשיך בקריאת הדברים שכן ראה בכך פסק דין ברור.

שעות אחדות חלפו ובשיחה עם רב אחר בקהילה שמע שגם הוא נתקל בבעיה דומה ומצא פתרון הלכתי באותו שו"ת. בירור מהיר העלה כי עמיתו השתמש בפרוייקט השו"ת של אוניברסיטת בר אילן, שם כתוב "אלא ראוי לנהוג כך". א' אחת קטנה ששינתה לחלוטין את משמעות ההלכה.

המאגר היהודי העולמי הממוחשב (פרויקט השו"ת) של אוניברסיטת בר אילן הוא הגדול מסוגו בעולם.

המאגר מכיל את התנ"ך ומפרשיו העיקריים, תלמוד בבלי עם פירושי הראשונים והאחרונים, תלמוד ירושלמי, משנה תורה לרמב"ם כולל כל נושאי כליו וכן 300 מפרשי רמב"ם (מהדורת פרידברג), שולחן ערוך ונושאי כליו, מדרשי אגדה והלכה, ספרות הגאונים, למעלה מ-120,000 פסקי שאלות ותשובות (שו"תים) רבניים המשתרעים על פני תקופה של כאלף שנים, וכן כל כרכי האנציקלופדיה התלמודית כולל הערות וספרי המפתחות. כל אלו ועוד, במאגר אחד המציג לפני המשתמש למעלה משלושת אלפים שנה של יצירה והגות יהודית.

משה חסיד מפרוייקט השו"ת עימו אני משוחח בנושא לא מופתע. "זה בדיוק ההבדל בין ספריה גדולה, כפי שניתן לכנות את המאגרים השונים, לבין כלי עבודה רב עוצמה - פרוייקט השו"ת של אוניברסיטת בר אילן.

אצלנו יש 550 מליון מילים שהוקלדו, במשך 55 שנה שאנחנו קיימים. כל ספר תורני חשוב, הוקלד על ידינו והוגה. מדובר בצורה היקרה ביותר של אחסון המידע. בהשוואה למאגרי מידע תורניים אחרים פרויקט השו"ת הוא הנקי ביותר מטעויות. במאגרים שצילמו ספרים והשתמשו בתכנות פענוח קיימות טעויות קשות.

עברית היא שפה קשה לתכנות כאלה. האותיות "ם" "ס" דומות. כך גם "י" "ו" או "ה" "ת" והמגוון עוד רחב מאוד".

התועלת של המשתמשים בפרוייקט השו"ת היא בכמה מישורים. אחת הבעיות של מי שמחפש חומר בעברית בכלל, ובספרות תורנית בפרט היא ריבוי צורות הכתיבה האפשריות לכל מילה, החל ממילים נרדפות, כתיבה בכתיב מלא ובכתיב חסר, אותיות השימוש בתחילה ובסוף מילה, הטיות דקדוקיות, ראשי תיבות המרובים בספרות השו"ת (מ"מ לדוגמה במקור אחד יכול להיפתח כמראה מקום, בשני מגיד משנה ובשלישי ממלא מקום וכו').

לצורך כך נבנה בפרוייקט השו"ת מנוע חיפוש המאפשר לזהות שורש של מילה ועל ידי כך לאפשר מציאת מילה על כל הטיותיה, חיפוש בכתיב מלא וחסר היודע להוסיף י או ו כשצריך ולהשמיטן, לחפש מילה עם הקידומות הדקדוקיות שלה וכן עם הסיומות שלה. חיפוש כזה עשוי ליצור עודף מידע ועל כן ניתנות למחפש צורות תצוגה שונות הממיינות את תוצאות החיפוש לסוגים שונים. המחפש יכול להגביל את חיפושו לספר בודד או למספר ספרים.

פרוייקט השו"ת כולל גם מילון ראשי תיבות ומילון ארמי עברי (הן כמילון עצמאי, מילון המשולב עם החיפוש, ומילון הקשור לפענוח ותרגום הטקסט), כלי חיפוש (דוגמאות למהלכי חיפושים שונים), קשרים, כתיבת מקורות לקבל מידע מהיר, מפתחות בספרי השו"ת, אשנב לשו"ת (שאלות ותשובות נפוצות על האפשרויות השונות במערכת), אנציקלופדיית מושגים תלמודיים מקושרת לטקסט, אנציקלופדית תנאים ואמוראים מקושרת לטקסט, פרשנים, הקרנת שמות פרשנים, דילוג מפרשן לפרשן ועוד.

כך למשל ניתן לחפש היכן מצוי ביטוי מסויים של הגאון רבי משה פיינשטיין, הגר"ע יוסף, הגר"ש וואזנר או כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש. כל ראשי התיבות פוענחו כדי שמשמעות הדברים תהיה ברורה. הפרוייקט גם מאפשר מלבד הצגת הספרים גם עיון בכל מקור שמוזכר כאשר מניחים את הסמן עליו. אין מאגר אחר שמתקרב לרמה כזו.  

בנוסף אנשי פרוייקט השו"ת הלבישו על הטקסטים שלהם כלים שמסייעים ללומד כמו צורת הדף, או לחיצה על שם האמורא נותנת תוצאה באיזו תקופה חי. פזוק שמוזכר יש אצת המפרשים על הפסוק והפרק בו הוא נמצא. הקשה על 'עין משפט נר מצווה' מביאה אצת ההלכה ברמב"ם או בשולחן ערוך וכך עוד ועוד דברים שמקלים מאוד על המשתמש.

ואיך מחליטים איזה ספרים מקלידים לפרוייקט?

"יש וועדה שעוסקת בנושא. חבריה מתייעצים עם שורה של תלמדי חכמים. במקביל מופץ שאלון בין המשתמשים על רמת שביעות הרצון שלהם מהפרוייקט ומה חסר להם בו. התוצאות משוקללות ומה שחסר – מוקלד.

"המוטו שנחה אותה זאת האיכות של הספרים שננמצאים אצלנו ולא הכמות. כל ספר שמוקלד אנחנו מקפידים לקבל אישור מהמחבר".

ומחברי הספרים לא מפסידים מכך רוכשים?

"אספר לך משהו מעניין. לפני 10 שנים קיבלנו הודעה משר החינוך דאז על שהוחלט להעניק לאנשים מאחורי פרוייקט השו"ת את פרס ישראל כהכרה והוקרה למפעל העצום הזה שהיה קיים אז 45 שנה ושינה את פני לימוד התורה של הדור.

"באותם ימים הגיע למשרדי פרוייקט השו"ת אדם שההדיר ספר חשוב של אחד מהאחרונים. מדובר בפרוייקט שהאיש השקיע בו שנים מחייו ומאמץ רב. לפני שהוציא את הספר הגיע אל אחד מחשובי חברי בד"צ העדה החרדית במטרה לקבל ממנו מכתב ברכה על העמל והיגיעה. הוא אכן קיבל ממנו מכתב כזה.

במקביל אמר לו אותו דיין, סע עכשיו לאוניברסיטת בר אילן אל פרוייקט השו"ת ותן להם את הדיסקים של הספר כדי שיכניסו אותו. 'אם אתה לא שם, אתה לא קיים', ציטט האיש את דברי הדיין.

"הספר כמובן הוכנס, אך אני לא חושב שיש עוד מקום שמדינת ישראל ובד"צ העדה החרדית מכירים ומסכימים על חשיבותו הרבה".

נשמח לתת את כל הפרטים בטלפון 072-371-3471 





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. עכשיו אני מבין!!  

    שמשון

    • אימת שבת על עמי הארצות 

      נפתלי