1. עמוד הבית
  2. יהדות
  3. מגזין יהדות

ראיון ייחודי: "צבי יחזקאלי נגע בשמים"

הרב דניאל כהן מגלה בראיון מדוע חזר לנגן אחרי 15 שנות הפסקה, ומשתף על המכות שחטף מנערים אנטישמיים בארה"ב ועל הניגונים החסידיים שממיסים את ליבו

אבנר שאקי, ג' שבט תשע"ט 09/01/2019 17:23 עודכן: dateModified.ToString("dd/MM/yyyy HH:mm")
תגיות:

בגילוי לב הרב דניאל כהן הרב דניאל כהן צילום: הידברות

הרב דניאל כהן, 61, נשוי ואב לשבעה הוא רב הישוב בת עין בו הוא מתגורר, פוסק הלכה, אמן, ומנחה קבוצות להתפתחות אישית ורוחנית על פי היהדות. לאחרונה החל הרב כהן, יחד עם צבי יחזקאלי, בתוכנית "אהבת עולם" בערוץ הידברות. התוכנית, הנוגעת בנימים דקים בנפש האדם התחבבה במיוחד על הקהל.

"נולדתי בארצות הברית", מספר הרב כהן, "ובמשך כמה שנים, כשגרנו בפלורידה, היינו המשפחה היחידה ששמרה שבת ברדיוס של יותר מ-30 ק"מ. שמרנו בבית שבת וכשרות, והבית היה מאוד חזק מבחינת הזהות היהודית שלו. להורים שלי זה היה חשוב ביותר. למשל, היינו לומדים תורה יחד בשבתות, והדבר הזה השפיע עלי מאוד.

המוזיקה תופסת מקום נכבד בחייו של הרב כהן. "עם המוזיקה נפגשתי כבר בגיל צעיר מאוד. התחלתי לנגן בגיל 8, ובתיכון הלא יהודי שלמדתי בו התמקצעתי בנגינה. ניגנתי שם המון מוזיקה קלאסית וג'ז, בעיקר על קלרינט וסקסופון. למרות שהייתי במקום טוב מבחינה חברתית, חוויתי לא מעט אנטישמיות מהתלמידים הגויים בכיתה. כמה פעמים גם יצא שקיבלתי מהם מכות על לא עוול בכפי.

אחת הדוגמאות לאנטישמיות זכורה היטב לרב כהן. "באוטובוס שבו הייתי נוסע בכל יום ללימודים, הייתה חלוקה לא רשמית בסדר הישיבה בין שחורים ולבנים. באופן טבעי, אתה רואה את צבע העור שלי, ישבתי עם הלבנים. בתחנה אחת אחרי עלה באופן קבוע בחור גוי, שבדרך כלל התיישב לידי, ולא ידע שאני יהודי.

"אחרי שנה שלימה, בה הוא ישב לידי כמעט בכל יום, קיבלתי מסבתי מתנה: שעון עם אותיות בעברית. ענדתי אותו, ולמחרת שכני לנסיעה שאל אם מה שכתוב על השעון זה סינית. אמרתי לו שזה עברית. הוא שאל מיד אם אני יהודי, ועניתי שכן. מאותו רגע והלאה הבחור הפסיק לשבת לידי, ועברתי לשבת עם השחורים".

החלטתי שהפעם זה לתמיד

לאחר שסיים את לימודי התיכון, נסע הרב כהן לארץ ישראל, אליה כסף מילדות. "אחרי התיכון התארגנה קבוצה של כמה חברים שהכרתי, ויחד עלינו לארץ. גרנו בקיבוץ עין חרוד, שהוא קיבוץ חילוני, אבל דאגו לנו שם למטבח כשר. רציתי לעלות לישראל כדי לחזק את הזהות היהודית שלי, וגם השפה העברית מאוד חשובה לי, אז עשיתי את הצעד הלא פשוט הזה.

"בקיבוץ עבדתי בכל מיני עבודות, אבל גם הקדשתי לא מעט זמן ללימוד. אחרי חצי שנה חזרתי לארה"ב, והתחלתי ללמוד באוניברסיטת קולומביה, בניו יורק, תואר ראשון בהשוואה בין דתות. בתקופה ההיא הייתי בחיפוש וגיבוש הזהות והדעות שלי.

"אחרי שסיימתי את התואר חזרתי לישראל, במטרה ללמוד שנה בישיבה בירושלים. אחרי זמן קצר בארץ הבנתי שאני מאוד אוהב את התורה, ומאוד אוהב את ארץ ישראל, והיה לי ברור שאת חיי אחיה בישראל. אחרי שנה עזבתי את הישיבה, עברתי לדירה שכורה בשכונת הבוכרים, ולמדתי בעיקר עם חברותות.

"לאחר מכן התחלתי ללמוד אצל הרב ישראל זאב גוסטמן. הרב גוסטמן היה משארית הפליטה של וילנא. ממש אחד הגאונים שם. בנוסף לכך, כיהן כדיין בבית הדין של וילנא, ובזמן השואה אף לחם עם הפרטיזנים בנאצים ימ"ש. שש שנים למדתי בישיבה שלו, ותוך כדי כך התחתנתי.

"השנים בישיבה של הרב גוסטמן היו מאוד משמעותיות עבורי. בשנים אלה הכרתי את ספר התניא, את דרכי ההתבוננות והמדיטציה היהודית, וגם ניגנתי המון. נגינה בחתונות הייתה מקור הפרנסה העיקרי שלנו בשנים האלה. מעבר לכך, בשנים האלו גם הצטרפנו לגרעין שהקים את בת עין. עלינו לכאן ברגל. לא היה פה כלום.

"אחרי שנתיים בישוב, מוניתי לכהן כרבו. היום ב"ה אני מעבר שיעורים, פוסק הלכה, מלמד עומק תורני בפרשת השבוע, דף יומי, ובמשך עשר שנים כיהנתי כראש ישיבה לבעלי תשובה בישוב. אפרופו בת עין, פה גם פגשתי את עמית יצחק, אחד הגיטריסטים הבכירים בארץ, שניגן איתנו בתוכנית שלנו בהידברות, והוא גם מופיע איתי בהופעות שאספר עליהן בהמשך.

"עמית הוא בעל תשובה, וכשהוא ומשפחתו רצו להתקבל למגורים בישוב הם הגיעו אלי לשיחה היכרות, כי קבלה לבת עין כרוכה בשיחה איתי. וכך למעשה נפגשנו לראשונה. ברגע שעמית נכנס לחדר, ישר שמעתי ניגונים בראש, ומיד אמרתי לו שאני רוצה להחזיר לחיי את הנגינה.

"במשך הרבה שנים הייתי בהכחשה לצד המוזיקלי שבי", מציין הרב כהן. "למרות שהתחלתי לנגן בגיל 8, ומוזיקה תמיד הייתה חלק חשוב בחיים שלי - כשהתמניתי לרבנות בבת עין הפסקתי לנגן. זה לא היה נראה לי שייך. התעסקתי בעיקר בפסיקת הלכה וליווי רוחני.

"אבל כשעמית בא, הנשמה המוזיקלית התעוררה. מיד התחברנו והתחלנו להופיע יחד. המופעים שלנו, שרצים כבר שבע שנים, הם שילוב של עבודת ה', פתיחת הלב, ניגונים חסידיים, מוזיקה מקורית איכותית, ששילוב של כל אלה יחד הוא למעשה מסע רוחני של התעלות נשמתית.

"בכל מוצאי שבת מברכים אנחנו מופיעים בבת עין, ופעם בחודש בירושלים. את המוזיקה הזו אני משלב גם בסדנאות שאני מעביר, וב"ה קורים בהן דברים מדהימים. למשל, בשבוע שעבר, באחת הקבוצות שאני מנחה, עבדנו על מחילה במקומות בהם יש כעס גדול וטינה חזקה.

"אחד החברים בקבוצה עבד בעניין הזה על הקשר המורכב שיש לו עם אחיו. השבוע הוא סיפר לנו, שבאופן מפתיע מאוד, אחרי שנים רבות, אחיו הזמין אותו לביתו. במהלך השיחה ביניהם אחיו ביקש את סליחתו על מספר דברים שפגע בו".

הרב כהן מציין בהתפעלות כי העבודה שנעשית בסדנאות היא אישית, אבל יש לה גם השפעה רוחנית חזקה. "ההקשר הוא נפשי פסיכולוגי, אבל ההקשר הרחב יותר הוא השראת השכינה בעולם על ידי תיקון הדברים בחיים שלנו. אנשים רבים חשים שבסדנאות הם עוברים תהליך של 'לידה מחודשת'. העבודה בסדנאות נעשית בקבוצות, כי שם ההשפעה הכי חזקה. בעזרת התוכן הנכון, המוזיקה המתאימה, ופתיחת הלב, אפשר להגיע לדברים שלא יאומנו".

כשצבי יחזקאלי נגע בשמיים

"האמת היא שב"ה התוכנית שזכינו לעשות עבור ערוץ הידברות היא יפה מאוד בעינינו", אומר הרב כהן על תוכניתו המשותפת עם צבי יחזקאלי 'אהבת עולם', "ובכל זאת הופתענו מהתגובות הטובות הרבות שקיבלנו עליה. התוכנית היא תוצאה של שנים רבות של פיתוח תובנות רוחניות, משולבת בעבודה רוחנית שיוצרת חוויה של קרבת ה' ואהבה לזולת.

ואכן, יש לרב כהן על מה להסתמך בדבריו. הרב כהן הביא איתו לתוכנית המדוברת 30 שנות לימוד, הוראה ורבנות, מתוכן 20 שנה שבהן עסק בעבודה עם אנשים וקבוצות, מדיטציה יהודית, יעוץ נפשי, ודינמיקה קבוצתית. "עם השנים", מוסיף הרב, "ראיתי שלא מספיק לומר לאנשים אמירות בתחום הזה, ושחייבים לפתח כלים ואמצעים שבעזרתם אנשים יוכלו להפנים ולהטמיע את הדברים הללו.

"אחד האמצעים הכי חזקים שיש בדבר הזה, ללא ספק, הוא מוזיקה. ולכן בתוכניות יש, יחסית, הרבה שירה ונגינה. המוזיקה היא לא סתם מוזיקה. היא בעצם מנגנת את מה שדיברנו לפני ואת מה שנדבר אחרי".

"בנוסף לכך, יש בתוכנית שיחת חברים אמיתית, שמאוד עוזרת למסרים שלה לעבור. צבי ואני מאוד אוהבים אחד את השני, וזה מורגש וחזק. צבי מביא איתו דיוק, חכמת חיים, עומק רוחני, וכמובן היכולת התקשורתית שלו מאוד נוכחת בחוויה, ובזכות כך הוא הצליח לדובב אותי ולהוציא ממני דברים טובים. וגם להביא מעצמו דברים טובים כמובן.

"צבי והמשפחה שלו עברו לבת עין לפני כמה שנים, כחלק מתהליך התשובה שלו. היינו משוחחים פה ושם, אבל לא יותר מזה. אחרי תקופה הוא התחיל להגיע לשיעור הדף היומי שאני מעביר בבקרים, והתחלנו להכיר יותר האחד את השני. הרגשתי שהוא מקבל את סוג התורה שאני מביא, וגם אני התחברתי לדברים שיש בו. בשיעורי הגמרא אני מחפש לחשוף את מה שיש מתחת לפשט, וצבי התחבר לזה.

"ככה הקשר שלנו הלך והעמיק, ויום אחד פנה אלי רב צעיר בשם שגב כהן, מבית הספר לקולנוע יהודי של ישיבת תורת החיים, והציע שצבי ואני נעשה תוכנית יחד עבור ערוץ הידברות. חשבנו על זה קצת, והחלטנו ב"ה ללכת על זה. האמנו שיש לנו הרבה מה לתת.

"האמת היא שעבדנו המון על התוכנית. ניסויים, סימולציות, תכנונים, בחינה של מה עובד ומה לא וכו'. לשמחתנו, הידברות לקחה במאית מוכשרת מאוד, רביטל בללי צימרינג, גובש צוות של כ-12 איש, 3-4 מצלמות, אנשי סאונד, תאורה, ויצאנו לדרך.

"היו הרבה דברים טובים בתוכנית, ועוד ב"ה יהיו בזכותה הרבה דברים טובים, אבל אחד הרגעים שלא אשכח היה כשניגנו באחד הפרקים את הניגון 'קול דודי דופק'. מאוד נגע בי הרגע שבו ראיתי איך צבי לוקח את הניגון הזה למקומות הכי גבוהים אצלו.

"כשניגנו את הניגון הזה - ראיתי שהרגעים האלה נגעו מאוד חזק בכל מי שהיה שם, וכולנו היינו לכמה רגעים בממד אחר. נגענו בחשק הכי עמוק שיש לבני האדם, וזה החשק לאהבה. אהבה טהורה, אמיתית ושלימה".

פורסם לראשונה באתר 'הידברות'






הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. שנו ומהרררררר את הכותרת!!!! חילול ד'!!!!!!!  (ל”ת)