י"א ניסן התשפ"ד
19.04.2024
מחדל אחיסמך

"8 שנים אני משלם שכ"ד ולא רואים את הסוף"

מחדל קבוצות הרכישה: מאות משפחות חרדיות תקועות למעלה משמונה שנים במגרש שקנו באחיסמך לאחר ששמו ממיטב כספם - אבל העתיד לא נראה באופק • דב שטראוך, חבר בקבוצה: "שילמתי כמעט 290 אלף שקל במצטבר; יש לי כבר 4 ילדים, אני מתחנן שביהמ"ש יעזור"

"8 שנים אני משלם שכ"ד ולא רואים את הסוף"
אילוסטרציה צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

כ-200 משפחות חרדיות התאגדו בשנת 2010 לקבוצת רכישה בשם "דיור למעשה" לטובת רכישת קרקע באחיסמך, במכרז שפרסמה רשות מקרקעי ישראל.

הקבוצה זכתה במכרז באפריל 2011, באמצעות הנאמן עו"ד אריאל יונגר, להקמת פרויקט בן 360 יחידות דיור, חלקן בבנייה רוויה וחלקן בבנייה צמודת קרקע, תמורת 131 מיליון שקל; וכל אחד מחברי הקבוצה שילם 350 אלף שקל בגין חלקו בקרקע.

מאז חלפו שמונה שנים והכל נתקע - חברי הקבוצה נותרו ללא דירה לאחר ששילמו ממיטב כספם ועדיין לא רואים את האופק. יתירה מכך, חברי הקבוצה אף לא יודעים היכן נמצאת בדיוק הקרקע שנרכשה על שמם.

"שמונה שנים מאז שהתחתנתי ושילמתי את הכסף", אמר דב שטראוך, חבר בקבוצת הרכישה, לשופטת עדנה יוסף קוזין מבית המשפט השלום בפתח תקווה.

"שמונה שנים שאני משלם שכר דירה של 3,000 שקל בחודש - כבר כמעט 290 אלף שקל במצטבר. יש לי כבר ארבעה ילדים, הצדדים רבים ולא יעזור שום דבר. אני מתחנן שבית המשפט ייתן החלטה סופית בעניין".

חברי הקבוצה בפני שור של תקלות וסיבוכים שעיכבו את הפרויקט (להלן); אלא שכעת הגיעו מים עד נפש ו-96 מחברי הקבוצה התאגדו ופנו לביהמ"ש השלום בפתח תקווה בבקשה לפרק את השותפות ביניהם. כך מדווח האתר הכלכלי 'גלובס'.

היסטורית של תקלות

הכתבת שלומית צור מ'גלובס', פורשת את סדרת התקלות וההסתבכויות שבלמו את קידומו של הפרויקט הזה ב-8 השנים שחלפו.

כאמור, באפריל 2011 זכתה קבוצת הרכישה במכרז, באמצעות הנאמן עו"ד אריאל יונגר, להקמת פרויקט בן 360 יחידות דיור, חלקן בבנייה רוויה וחלקן בבנייה צמודת קרקע, תמורת 131 מיליון שקל.

ב-2012 הקפיאה הוועדה המחוזית את הבנייה בשכונה, לאחר שהתברר כי הזוכים במכרזים היו חרדים, ובמטרה לשנות את תכנית בניין העיר שחלה על השכונה באופן שיתאים לצורכי האוכלוסייה החרדית.

ב-2015 אושרה התכנית החדשה, שהגדילה את מספר הדירות בכלל השכונה ובפרט בפרויקט ל-501 יח"ד.

וכאן הסיפור רק הלך והחמיר. לדברי חלק מחברי הקבוצה: "כתוצאה משינוי התכנית השתנו גם זכויות הבנייה של חברי הקבוצה, אך הנאמן נמנע מלשתף אותם במצב זכויותיהם".

בניית בניין מגורים. (צילום: פלאש 90)

בעקבות כך פנו התובעים ב-2016 לבית המשפט בבקשה לגילוי מסמכים, כאשר בסופה הוצגה להם טבלת הזכויות שערך הנאמן.

ביוני 2017 הגישו חלק מחברי הקבוצה תביעה נוספת לבית המשפט המחוזי מרכז באמצעות עו"ד יצחק אדלר, בה נטען כי שני משקיעים שצורפו לקבוצה במטרה לרכוש את הזכויות לצמודי הקרקע ולחלק מהדירות בבנייה הרוויה, נהנו רק הם מתוספת זכויות הבנייה והדירות בפרויקט, באופן לא שוויוני לעומת יתר חברי הקבוצה.

כמו כן, התברר כי 200 המשפחות אמורות לקבל את דירותיהם במגרש המיועד ל-192 דירות בלבד.

הגיעו מים עד נפש

כעת מדווח האתר 'גלובס' כי 96 מחברי הקבוצה פנו לבית משפט השלום בפתח תקווה, בבקשה לפרק את השותפות ביניהם.

"למרות ניסיונות חוזרים ונשנים של התובעים לקדם את ענייני השותפות באופן משותף, יחסי השיתוף נחלו כישלון ולתובעים לא נותרה ברירה אלא לתבוע את פירוק השיתוף ובאופן שבו כל אחד מהשותפים יוכל ללכת לדרכו, תוך מזעור נזקיהם", נטען בתביעה.

בתביעה שהוגשה נגד הנאמן ומארגני הקבוצה, מבקשים התובעים כי זכויות הבנייה בפרויקט יתחלקו בין חברי הקבוצה, לפי חלקו היחסי של כל אחד מהחברים ובהתאם לסכום ששילם, וכן הם מבקשים להחליף את הנאמן של הקבוצה.

במקביל הגישו התובעים בקשה לסעדים זמניים שכוללים רישום הערת אזהרה לטובת הרוכשים וביטול ייפוי הכוח שניתן לנאמן, אך שופטת בית המשפט המחוזי הדס עובדיה דחתה את הבקשה, והציעה לצדדים לפתור את המחלוקות בגזרת הרבנים.

לחילופין, הם מבקשים כי בית המשפט יורה על מכירת הקרקע, באופן שהתמורה הכספית בגינה תחולק בין חברי הקבוצה בהתאם לחלקם היחסי.

המארגנים: "התובעים תוקעים את הפרויקט"

בתגובה לדיווח באתר 'גלובס', נמסר מטעם המארגים: "נציגות חברי הקבוצה נבחרה בבחירות חופשיות בהתאם להסכם השיתוף ומתפקדת יחד עם מארגני הקבוצה, הנאמן ויתר הגורמים המקצועיים על מנת להביא את הפרויקט למימוש".

"בדרך זו הצליחו המארגנים לאחר עמל רב לקבל היתרי בנייה לכל הפרויקט, זאת לאחר תשלום אגרות הבנייה והיטלי השבחה. מאידך התובעים פועלים בכל דרך שהיא לתקוע את הפרויקט, מסרבים לשלם את ההוצאות הדרושות לקידומו, ומסכלים כל אפשרות לקבל מימון לפרויקט".

"מתוך אחריות לכלל המשפחות פעלה נציגות הקבוצה בכל דרך שהיא להגיע להבנות על מנת לקדם את הפרויקט, הציעה למנות אנשי עסקים בלתי תלויים שינהלו את הפרויקט, הציעה לפנות להליכי גישור או בוררות, אך כל ההצעות נדחו על ידי התובעים".

"אפשרות נוספת שנבחנה על ידי הנציגות, וסורבה על ידי התובעים ללא סיבה, הייתה להתקשר בעסקה עם חברה קבלנית רצינית שתרכוש את הזכויות לחברי הקבוצה או שתעניק להם שירותי בנייה להקמת הפרויקט".

אחיסמך קבוצת רכישה חרדים

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 9 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד