1. עמוד הבית
  2. דעות
  3. טור אורח

כשהפייק ניוז שולט, אנחנו המפסידים הגדולים

במקום שהשיח הציבורי במערכת הבחירות הנוכחית ינוע סביב נושאים אקוטיים לחברה הישראלית על גווניה, כמו מצב הקשישים בישראל, קו העוני, פערים חברתיים ומחירי הדיור. הטוענים לכתר מתבוססים בהאשמות הדדיות, פייק ניוז והפיכת המצב הביטחוני לקודר כמה שניתן

יחיאל גלאי, י"ט אדר ב תשע"ט 26/03/2019 22:53

הציבור ישלם תעמולת בחירות תעמולת בחירות צילום: אדם שולדמן / פלאש 90

בנימין נתניהו כבר הבנו, הוא קמפיינר מעולה. יש לו יכולת בלתי רגילה לחוש את השטח, להרגיש את לב תומכיו ולגעת בנקודות הנכונות כדי לסחוף אותם אליו ואף להרחיב את מעגל תומכיו.

הבעיה היא, שאנחנו פחות שמים דעתנו על הדרך שעושה נתניהו להשגת המטרה של חיזוק והגדלת בסיס תמיכתו. הוא משתמש בטקטיקות שיובאו מארה"ב של המאה הקודמת. כשהבסיס שלהן הוא קמפיין נגטיבי לאורך כל הדרך. לצורך כך נתניהו מקפיד להדגיש את האויבים משמאל. ולנטרל כל לגיטימיות ממי שחושב אחרת מימנו ובעיקר להפחיד, כן להפחיד אותנו אזרחי המדינה שאם הוא לא יהיה בשלטון סופנו יגיע, כאילו שהוא עצמו אינו בן אלמוות שנמצא בשלהי חייו.

ואנחנו הם אלה שמפסידים מכך. במקום שהדיון הציבורי ינוע סביב נושאים כלכליים - חברתיים, כמו יוקר המחיה והפערים שרק מתעצמים בין עשירים לעניים. נתניהו מציב את מחשבתנו במקום הלא נכון. רק בטחון. זהו המקום הנח עבורו והוא סוחף בלית ברירה את השיח הפוליטי של שאר המפלגות לאותה הנקודה. 

להזכירכם, מדינת ישראל ב-70 שנות קיומה, ידעה מצבים לחוצים וקשים בהרבה מאיומי חמאס או איראן. בערב מלחמת ששת הימים תושבי מדינת ישראל חשו כי הם עומדים בפני שואה שנייה בדמותה של השמדת ישראל על ידי צבאות ערב. במלחמת יוה"כ היינו כפסע מאסון ורק בדרך נס יצאנו בשן ועין.

כיום, בניגוד לימים עברו, צבאות ערב שסביבנו חלשים מאי פעם. סוריה התפרקה לחלוטין בעקבות מלחמת האזרחים העקובה מדם בעשור האחרון ומצרים תלויה לגמרי בארה"ב ומשתפת פעולה על מלא עם ישראל.

מנגד היכולות המודיעיניות והצבאיות של ישראל רק הלכו והשתפרו עם השנים בקצב מעורר השראה, מה שמציב אותנו עם אחד הצבאות החכמים בעולם וכאלה שערוכים הרבה לפני כל מדינות האזור לשדה הקרב החכם והחדש והפער בינינו לבין מדינות המזרח התיכון הוא עצום וכמעט בלתי ניתן לגישור.

אם כך הם פני הדברים, משמע שמבחינה ביטחונית מצבנו יציב מאי פעם, ולכן, מערכת הבחירות הייתה חייבת להתנהל סביב השיח החברתי. נושאים כמו פריפריה, אוכלוסיות חלשות, עניים, יוקר מחיה ודיור וכו'. אבל שני המועמדים מתנצחים בצורה ברוטאלית סביב הנושא הביטחוני ומטילים האשמות מוזרות האחד על השני, במקום לדון במה שבאמת חשוב לנו.

כאזרח, קשה לי לראות את השיח שנוצר סביב המועמדים. מהצד האחד מאשימים את גנץ בשיתוף פעולה עם האיראנים ובחוסר שפיות, כשברור שמדובר בפייק ניוז מהדהד, אבל מילה שנזרקת לחלל עושה את מלאכתה. מנגד גנץ וחבריו מאשימים את נתניהו בבגידה במדינה, ושוכחים את הקרבתו האישית והמשפחתית למענה. וגנץ עצמו נשמע אף אומר בחדרי חדרים כי הוא חושב שנתניהו היה רוצה לחסלו. לא יודע מה אתכם, לי זה כלל לא נשמע שיח.





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. הנושא במדינת ישראל הוא ביטחון מכיון שהיא המדינה היחידה עם כל כך הרבה איומים וכמובן לכל בן אדם חשוב החיים על פני כלכלה ואין לזה קשר לביבי  (ל”ת)

    יוסי