מבקר המדינה מתריע
דוח חריף: אין יכולת לחלץ ביעילות ובמהירות
אחרי ההסלמה בשבוע האחרון, מתפרסם דו"ח מבקר המדינה שעוסק בבניין הכוח וההפעלה של מערך מסוקי הסער והתקיפה בחיל האוויר, שיש לו חלק חשוב בסיוע לכוחות היבשה במתארי הלחימה ההתקפיים | כמו כן מתריע המבקר, "אין יכולת מספקת לחילוץ יעיל ומהיר של לכודים בקומות הגבוהות, בכמה אתרים בו זמנית"
- אלי שלזינגר
- כ' אדר ב' התשע"ט
חילוץ באמצעות מסוק. אילוסטרציה צילום: unsplash
הרקטות שנורו במהלך השבוע האחרון מרצועת עזה לעבר איזור תל אביב והדרום כולו, הדגישו שוב את האיום על העורף האזרחי ואת אתגרי הביטחון נוכח האיומים האזוריים המתפתחים, המחייבים מוכנות וכשירות גבוהה של כלל המערכים בצה"ל - בחזית ובעורף.
בדו"ח מבקר המדינה שמתפרסם היום (רביעי), נבדקו בין היתר בניין הכוח וההפעלה של מערך מסוקי הסער והתקיפה בחיל האוויר, שיש לו חלק חשוב בסיוע לכוחות היבשה במתארי הלחימה ההתקפיים.
כמו כן נבדקה המוכנות של כוחות פיקוד העורף לחילוץ ולהצלה בחירום, שהיא קריטית לשמירה על חיי האזרחים במקרה שבו ימומש האיום העלול להביא לפגיעה בהיקף נרחב במבנים ובתשתיות במדינת ישראל.
מערך המסוקים בצה"ל
בניין הכוח והפעלתו: נמצאו פערים, שחלקם משמעותיים, בין הסד"כ הקיים הן במערך מסוקי הסער והן במערך מסוקי הקרב לבין יכולות ההתמודדות של סד"כ זה עם איומים ועם הצרכים המבצעיים. נמצאו ליקויים בניתוח שמבצע חיל האוויר לגבי האיומים על המסוקים בשדה הקרב.
מערך היסעור (CH-53) ומערך הפתן (אפאצ'י) הם מערכים ותיקים וככאלה דורשים פעולות אחזקה בתדירות גבוהה יותר, תוך התמודדות עם קשיים בזמינות חלקי חילוף. שני מערכים אלו, מבצעים משימות מבצעיות ייחודיות וחיוניות. לכן נדרש בחינת חלופות וקבלת החלטה ללא דיחוי בנוגע לעתידם כדי להבטיח את המשך מימושן של משימות אלו. זאת, על מנת שחיל האוויר וצה"ל בכללו לא יעמדו בפני פערים מבצעיים מהותיים.
רבות ממשימות מערך המסוקים דורשות שיתוף פעולה הדוק עם כוחות היבשה ולכן נדרש להכשיר את כוחות היבשה להפעלת סד"כ אווירי. בביקורת נמצאו פערים בהכשרה זו שעלולים להביא לפגיעה ממשית ביכולתם של כוחות אלו להפעיל את המסוקים לכשיידרשו לכך ועקב כך עלולות להיפגע המשימות המבצעיות שבהן הם צריכים לעמוד.
תאונת מסוק הפתן הטרגית ב-7 באוגוסט 2017, שבה נהרג הטייס רס"ן מיל' דוד זוהר, מעלה חשש לבעיות במערך האחזקה של מסוקים אלה. ראוי שהדבר יוביל לבחינה מקיפה ועמוקה בכל מערך האחזקה בנוגע לכל כלי הטיס בחה"א. זאת, נוכח החשש שמא ההתנהלות הלא תקינה שמשתקפת מהדוח המסכם את תאונת המסוק הינה אף מנת חלקם של מערכי אחזקה נוספים בחה"א - שנוגעים לחיי אדם ולאמל"ח משמעותי ויקר.
עקב הרגישות הביטחונית של דו"ח ביקורת זה, החליטה ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, שלא לפרסם לציבור חלקים נרחבים ממנו, לשם שמירה על ביטחון המדינה.
מוכנות כוחות פיקוד העורף לחילוץ ולהצלה בחירום: בחינת מוכנותו של פקע"ר לביצוע משימות אלה העלתה שורה של ליקויים.
היעדר ניתוח משמעויות מתרחיש הייחוס לעורף: התרחיש שאישר הקבינט המדיני-ביטחוני בשנת 2016 לא כלל את מלוא המשמעויות הנדרשות לפקע"ר על מנת להיערך לתרחיש המלחמתי הצפוי והשפעותיו על העורף.
היעדר ניתוח של התאמת גדודי החילוץ וההצלה לצרכים המבצעיים: משנת 1992 לא נותח היקף סד"כ של גדודים אלה, הנדרש בהתאם לתרחיש הייחוס לעורף. עקב כך לא ניתן לקבוע אם היקף סדרי הכוח של פיקוד העורף לחילוץ ולהצלה גדול מההיקף הנדרש בהתאם לתרחיש הייחוס או קטן ממנו.
חוסר התאמה בתוכניות המבצעיות של פקע"ר: על פי התוכניות המבצעיות שבתוקף, ייתכן שגדודי החילוץ וההצלה הסדירים יידרשו לבצע בו זמנית בסמוך לפתיחת הלחימה הן משימות חילוץ והצלה והן משימות פינוי אוכלוסייה. במצב זה מימושן של שתי התוכניות עלול להיפגע בשל כפל המשימות המוטלות על גדודי החילוץ וההצלה הסדירים.
פערים ביכולות לחילוץ ולהצלה אל מול אתגרי הבנייה המודרנית: אין יכולת מספקת לחילוץ יעיל ומהיר של לכודים בקומות הגבוהות, בכמה אתרים בו זמנית, וזאת נוכח האפשרות שהיחידה הארצית לחילוץ ולהצלה והגדודים הסדירים יבצעו בד בבד גם פעולות חילוץ והצלה באתרי הרס מורכבים. מצב זה מחמיר עקב אי-כשירותם של גדודי המילואים של פקע"ר לפעול במתארים כאלה, שכן הם לא תרגלו חילוץ מגובה.
ליקויים במוכנות המבצעית של סד"כ החילוץ והצלה במילואים ובכשירותו: מפקדים בפקע"ר מעריכים והנתונים מעידים שכשירותם הכללית של גדודי החילוץ וההצלה במילואים היא ברמה נמוכה עד בינונית. אתרי ההרס שבהם מתאמנים גדודי החילוץ וההצלה הם קבועים ומוכרים. מכאן שהאימון אינו אתגר מקצועי עבורם ובכך נפגעת כשירותם המקצועית.
מחסור באמצעים הנדרשים לחילוץ ולהצלה: אין מספיק ציוד מכני הנדסי-צמ"א ועקב כך גדודי החילוץ וההצלה במילואים יתקשו לפעול באתרי הרס מורכבים. בשל המחסור באמבולנסים בפקע"ר - צה"ל יעמיד לרשותו רק כ-8% מהמספר הדרוש לו בהתאם לפקודות. בשל המחסור במד"א בצוותים רפואיים להפעלת אמבולנסים בעת חירום, לא ניתן יהיה להבטיח פינוי מהיר ויעיל של נפגעים מאתרי ההרס.
מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא מציין כי הליקויים המשמעותיים שעלו בדו"חות אלה בנוגע למערך המסוקים בחיל האוויר, שעליו מוטלות משימות מבצעיות, ובנוגע למערך הכוחות בפקע"ר, שליבת עשייתו היא הגנה על העורף, מחייבים מעורבות ישירה של שר הביטחון, הרמטכ"ל, מפקד חיל האוויר ומפקד פקע"ר לצורך תיקונם. זאת כדי לשפר את מוכנותם של מערכים אלה נוכח האיומים האזוריים.
תגובת דובר צה"ל לנושא מערך המסוקים: צה"ל מברך על הביקורת ויפעל למימוש מסקנותיה באופן מהיר. טיוטת הדו"ח התקבלה בצה"ל לפני מספר חודשים ומרבית הפערים שהעלו בה טופלו באופן מידי.
מרבית הנושאים המועלים בדו"ח טופלו ותוקנו במהלך ביצוע הביקורת וטרם פרסום הדו"ח. הערות הדו"ח בחלקן יושמו בתוכניות העבודה של חיל האוויר לשנת 2018 וחלקן מיושמות בשנת 2019 ובתוכנית רב שנתית המגובשת בימים אלו לשנים הבאות.
מרבית הנושאים המועלים בדו"ח טופלו ותוקנו במהלך ביצוע הביקורת וטרם פרסום הדו"ח. הערות הדו"ח בחלקן יושמו בתוכניות העבודה של חיל האוויר לשנת 2018 וחלקן מיושמות בשנת 2019 ובתוכנית רב שנתית המגובשת בימים אלו לשנים הבאות.
חשוב לציין כי גם הנושאים המבוקרים העולים בדו"ח מצויים ברמת מוכנות גבוהה מאוד – לחירום ושגרה. אשר לטענות העולות בדו"ח, בחיל האוויר הוקמו לפני כשנתיים צוותים משימתיים חייליים להתמודדות עם איומים ולשימור חופש הפעולה ושיפור ההישרדות של מערך מסוקי הקרב. הצוותים מוכוונים לטיפול רוחבי למגוון תרחישים.
בנוסף, בשנים האחרונות ענף חקר ביצועים של חיל האוויר הגביר את פעילותו בנושא מערך המסוקים הן בהתייחסות להפעלת הכוח והן בבניין הכוח. עוד נוסיף, כי כחלק משינוי ארגוני שעבר להק מודיעין של חיל האוויר בקיץ 2017 הוקמו שני מדורים לבצוע משימות מודיעין בעבור מערך המסוקים. מרבית הביקורת עליה מסתמך המבקר בוצעה טרם הקמת מדורים אלו. כל זאת לצד תהליכי התייעלות רבים בכל הנוגע לבניין הכוח, הפעלתו ואחזקת מערך המסוקים.
בנושא היבטים בטיחותיים ואחזקתיים במערך מסוקי הקרב, צה"ל הזמין את המבקר לבצע ביקורת למערך זה שהינו אחד מטובי המערכים האחזקתיים בעולם. המבקר הסתמך רק על דו"ח תאונת מסוק ה"פתן" לפני כשנתיים ולא עסק ביכולת המערך כיום ואנו מצרים על כך. חקירת התאונה בוצעה ביסודיות גדולה שהיותה דוגמא בצה"ל ובעולם לחקירה בטיחותית נוקבת, עם זאת הדו"ח לא משקף זאת.
באשר לטענה על שיתוף הפעולה בין חיל האוויר לזרוע היבשה, בשנתיים האחרונות בוצע תהליך מעמיק בחיל האוויר במסגרתה חלה קפיצת מדרגה משמעותית בשיתופי הפעולה של כוחות היבשה עם כוחות האוויר. מפקד חיל האוויר קבע כי ההכרעה בשדה הקרב מבוססת כוח יבשה, כוח אוויר ומודיעין איכותי ופועל בכל האמצעים על מנת לממש תפיסה זו. כמו כן, במהלך השנה האחרונה התקיימה השתלמות רב זרועית בהשתתפות כלל פורום המפקדים של זרוע היבשה וזרוע האוויר למיקסום שיתוף פעולה זה וטיוב מנגנוני הלמידה המשותפים. בשנה האחרונה זוהתה עליה בהיקף שיתוף הפעולה בעקבות הבנה הדדית של הצורך והחיבור של הטייסות ליחידות היבשה לטובת שיפור המוכנות לתמרון של כוח יבשתי משולב אוויר.
חיל האוויר דוגל בקיום תחקירים איכותיים ומקיפים של כל תאונה בחיל, קלה כקשה, באופן מעמיק ובלתי מתפשר לאיתור כלל הליקויים העולים. לכל תאונה נבנית תוכנית ליישום הלקחים, חלקם באופן מיידי וחלקם במסגרת תוכניות ארוכות טווח.
צה"ל נמצא בשלבי עבודת המטה לרכש המסוקים אשר נמצאת בתהליך אישור. כפי שצויין, צה"ל ימשיך במשימתו להגן על תושבי מדינת ישראל, להתייעל, להשתפר ולהיות פתוח לביקורת עניינית, עמוקה ומקצועית.
בנוסף, בשנים האחרונות ענף חקר ביצועים של חיל האוויר הגביר את פעילותו בנושא מערך המסוקים הן בהתייחסות להפעלת הכוח והן בבניין הכוח. עוד נוסיף, כי כחלק משינוי ארגוני שעבר להק מודיעין של חיל האוויר בקיץ 2017 הוקמו שני מדורים לבצוע משימות מודיעין בעבור מערך המסוקים. מרבית הביקורת עליה מסתמך המבקר בוצעה טרם הקמת מדורים אלו. כל זאת לצד תהליכי התייעלות רבים בכל הנוגע לבניין הכוח, הפעלתו ואחזקת מערך המסוקים.
בנושא היבטים בטיחותיים ואחזקתיים במערך מסוקי הקרב, צה"ל הזמין את המבקר לבצע ביקורת למערך זה שהינו אחד מטובי המערכים האחזקתיים בעולם. המבקר הסתמך רק על דו"ח תאונת מסוק ה"פתן" לפני כשנתיים ולא עסק ביכולת המערך כיום ואנו מצרים על כך. חקירת התאונה בוצעה ביסודיות גדולה שהיותה דוגמא בצה"ל ובעולם לחקירה בטיחותית נוקבת, עם זאת הדו"ח לא משקף זאת.
באשר לטענה על שיתוף הפעולה בין חיל האוויר לזרוע היבשה, בשנתיים האחרונות בוצע תהליך מעמיק בחיל האוויר במסגרתה חלה קפיצת מדרגה משמעותית בשיתופי הפעולה של כוחות היבשה עם כוחות האוויר. מפקד חיל האוויר קבע כי ההכרעה בשדה הקרב מבוססת כוח יבשה, כוח אוויר ומודיעין איכותי ופועל בכל האמצעים על מנת לממש תפיסה זו. כמו כן, במהלך השנה האחרונה התקיימה השתלמות רב זרועית בהשתתפות כלל פורום המפקדים של זרוע היבשה וזרוע האוויר למיקסום שיתוף פעולה זה וטיוב מנגנוני הלמידה המשותפים. בשנה האחרונה זוהתה עליה בהיקף שיתוף הפעולה בעקבות הבנה הדדית של הצורך והחיבור של הטייסות ליחידות היבשה לטובת שיפור המוכנות לתמרון של כוח יבשתי משולב אוויר.
חיל האוויר דוגל בקיום תחקירים איכותיים ומקיפים של כל תאונה בחיל, קלה כקשה, באופן מעמיק ובלתי מתפשר לאיתור כלל הליקויים העולים. לכל תאונה נבנית תוכנית ליישום הלקחים, חלקם באופן מיידי וחלקם במסגרת תוכניות ארוכות טווח.
צה"ל נמצא בשלבי עבודת המטה לרכש המסוקים אשר נמצאת בתהליך אישור. כפי שצויין, צה"ל ימשיך במשימתו להגן על תושבי מדינת ישראל, להתייעל, להשתפר ולהיות פתוח לביקורת עניינית, עמוקה ומקצועית.
מוכנות כוחות החילוץ של פיקוד העורף לחירום: צה"ל מברך על הביקורת ויפעל למימוש מסקנותיה באופן מהיר. טיוטת הדו"ח התקבלה בצה"ל לפני מספר חודשים ומרבית הפערים שהעלו בה טופלו באופן מידי.
אשר לממצאים בנושא מוכנות כוחות החילוץ של פיקוד העורף לחירום, נדגיש כי האתגרים העומדים בפני צה"ל ופיקוד העורף בשעת חירום הם רבים ומגוונים. פיקוד העורף נערך לחירום באופן מיטבי וזאת בהתאם למשאבים ולסדר העדיפויות כפי שנקבעים ע"י צה"ל ובשיתוף משרד הביטחון.
נוסיף כי מרבית הממצאים הועלו וטופלו על ידי פיקוד העורף עוד בטרם החלה הביקורת את עבודתה. בשל כך חלק מהנושאים היו במועד הביקורת בתהליכי עדכון או בנייה. בין היתר הוגדל מספר ימי האימונים של חיילי המילואים, צומצמו פערי סדר כוחות והותאמו תכניות הפיקוד לחירום.
אשר לתרחיש הייחוס-סוגיית התרחיש נדונה בין הפיקוד לגורמים העוסקים בנושא מזה זמן רב. התרחיש נמצא בתהליך עדכון בו באות לידי ביטוי הערות פיקוד העורף כפי ששוקפו בממצאי הביקורת.
אשר למשימה הכפולה לגדודי החילוץ הסדירים-ממצאי הביקורת נכונים אך אינם מצביעים על בעיה מהותית. מרבית יחידות צה"ל מחזיקות מספר תכניות, והחלטה מה מהן תבוצע בפועל תלוית זמן והקשר, זהו לב התהליך במעבר בין התוכניות לפקודה. נציין, מכל מקום כי, הוחלט לאגוד ארבעה גדודי חי"ר קל תחת מפקדת חטיבה משימתית ולהכשירם למשימות פינוי אוכלוסיה בשעת הצורך. זאת בנוסף להבנות ותיאום נוסף מול הגורמים הרלוונטיים.
בניגוד לממצאי הביקורת, אין פער בסדר כוחות בפיקוד העורף. הנושא נבחן מספר פעמים לרבות בחודשים האחרונים. בנוסף, ההערות באשר לעדכון תורת החילוץ- טופלו.
בימים אלו, מצוי פיקוד העורף בתהליכי ההתאמה ועדכון של ככל התוכניות האופרטיביות. הפיקוד פועל, בין היתר, להרחבת מתכונת האימונים של יחידות המילואים, זאת בכפוף להקצאת המשאבים מתאימים.
במסגרת תוכנית העבודה בצה"ל מתועדפים המשאבים בין כלל צרכי הצבא.
מטבע הדברים, קיימים פערי משאבים ידועים ועל כן נדרשת עבודת תעדוף של משימות פיקוד העורף ופריסתן באופן מיטבי תוך התאמה לתוכנית העבודה ולאיום הנשקף. לפיקוד העורף תוכניות להתעצמות נרחבת שתמומש על פי ובהתאם להקצאת משאבים.
להרחבת התמונה נסביר כי האמצעים המוקצים לפיקוד העורף ולשאר הגופים בצה"ל, מסווגים לשלושה מצבים: שגרה, חירום ומלחמה.
כך, במצב מלחמה, צה"ל מסתמך על אמצעים מהמשק האזרחי, נוסף על האמצעים הקיימים בשורות הצבא.
לאחרונה הוסדר מול מד"א כי אחריות הפינוי מאתרי הרס בעת מלחמה תבוצע על ידי מד"א ולא תסתמך על ריתוק אמבולנסים אזרחיים.
יש לציין כי צה"ל קולט בימים אלו 160 אמבולנסים חדשים באופן הדרגתי עד סוף שנת 2020. כמו כן, צה״ל רכש אמבולנסים נוספים ממד"א אשר יחולקו לאחר השבחתם.
אשר להספקת ציוד מכני הנדסי לפיקוד העורף, בנושא זה מתבצעת עבודת מטה בשיתוף מספר גופים בצה"ל. כמו כן, נמצאה התאמה מלאה בין תוכנית הניוד של פיקוד העורף לבין זו של המטה הכללי. המענה בכלי הרכב הקלים עומד על כ-70% במצב חירום ועל 100% בזמן מלחמה.
פיקוד העורף ימשיך בעשייה מתמדת על מנת לעמוד במשימתו – הגנה על עורף מדינת ישראל – בכל עת שיידרש לכך.
אשר לממצאים בנושא מוכנות כוחות החילוץ של פיקוד העורף לחירום, נדגיש כי האתגרים העומדים בפני צה"ל ופיקוד העורף בשעת חירום הם רבים ומגוונים. פיקוד העורף נערך לחירום באופן מיטבי וזאת בהתאם למשאבים ולסדר העדיפויות כפי שנקבעים ע"י צה"ל ובשיתוף משרד הביטחון.
נוסיף כי מרבית הממצאים הועלו וטופלו על ידי פיקוד העורף עוד בטרם החלה הביקורת את עבודתה. בשל כך חלק מהנושאים היו במועד הביקורת בתהליכי עדכון או בנייה. בין היתר הוגדל מספר ימי האימונים של חיילי המילואים, צומצמו פערי סדר כוחות והותאמו תכניות הפיקוד לחירום.
אשר לתרחיש הייחוס-סוגיית התרחיש נדונה בין הפיקוד לגורמים העוסקים בנושא מזה זמן רב. התרחיש נמצא בתהליך עדכון בו באות לידי ביטוי הערות פיקוד העורף כפי ששוקפו בממצאי הביקורת.
אשר למשימה הכפולה לגדודי החילוץ הסדירים-ממצאי הביקורת נכונים אך אינם מצביעים על בעיה מהותית. מרבית יחידות צה"ל מחזיקות מספר תכניות, והחלטה מה מהן תבוצע בפועל תלוית זמן והקשר, זהו לב התהליך במעבר בין התוכניות לפקודה. נציין, מכל מקום כי, הוחלט לאגוד ארבעה גדודי חי"ר קל תחת מפקדת חטיבה משימתית ולהכשירם למשימות פינוי אוכלוסיה בשעת הצורך. זאת בנוסף להבנות ותיאום נוסף מול הגורמים הרלוונטיים.
בניגוד לממצאי הביקורת, אין פער בסדר כוחות בפיקוד העורף. הנושא נבחן מספר פעמים לרבות בחודשים האחרונים. בנוסף, ההערות באשר לעדכון תורת החילוץ- טופלו.
בימים אלו, מצוי פיקוד העורף בתהליכי ההתאמה ועדכון של ככל התוכניות האופרטיביות. הפיקוד פועל, בין היתר, להרחבת מתכונת האימונים של יחידות המילואים, זאת בכפוף להקצאת המשאבים מתאימים.
במסגרת תוכנית העבודה בצה"ל מתועדפים המשאבים בין כלל צרכי הצבא.
מטבע הדברים, קיימים פערי משאבים ידועים ועל כן נדרשת עבודת תעדוף של משימות פיקוד העורף ופריסתן באופן מיטבי תוך התאמה לתוכנית העבודה ולאיום הנשקף. לפיקוד העורף תוכניות להתעצמות נרחבת שתמומש על פי ובהתאם להקצאת משאבים.
להרחבת התמונה נסביר כי האמצעים המוקצים לפיקוד העורף ולשאר הגופים בצה"ל, מסווגים לשלושה מצבים: שגרה, חירום ומלחמה.
כך, במצב מלחמה, צה"ל מסתמך על אמצעים מהמשק האזרחי, נוסף על האמצעים הקיימים בשורות הצבא.
לאחרונה הוסדר מול מד"א כי אחריות הפינוי מאתרי הרס בעת מלחמה תבוצע על ידי מד"א ולא תסתמך על ריתוק אמבולנסים אזרחיים.
יש לציין כי צה"ל קולט בימים אלו 160 אמבולנסים חדשים באופן הדרגתי עד סוף שנת 2020. כמו כן, צה״ל רכש אמבולנסים נוספים ממד"א אשר יחולקו לאחר השבחתם.
אשר להספקת ציוד מכני הנדסי לפיקוד העורף, בנושא זה מתבצעת עבודת מטה בשיתוף מספר גופים בצה"ל. כמו כן, נמצאה התאמה מלאה בין תוכנית הניוד של פיקוד העורף לבין זו של המטה הכללי. המענה בכלי הרכב הקלים עומד על כ-70% במצב חירום ועל 100% בזמן מלחמה.
פיקוד העורף ימשיך בעשייה מתמדת על מנת לעמוד במשימתו – הגנה על עורף מדינת ישראל – בכל עת שיידרש לכך.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות