1. עמוד הבית
  2. נשים
  3. אימון אישי

את רוצה שהבלגן יגמר והילד רוצה לרקוד במים: איך מתמודדים?

דמיינו את הסצנה: מוצאי שבת הגדול - הפסקת חשמל. כל התוכניות לניקיונות הפסח נגוזו. החשמל חוזר ואיתו הלחץ והבלגן * אמא מאבדת שליטה וכועסת על הילדים - יכולים לדמיין את הסצנה? ואיך בכל זאת מתמודדים עם קונפליקטים בערב פסח? דינה קורול מסבירה

דינה קורול, י' ניסן תשע"ט 15/04/2019 18:18

מיישבים את הקונפליקט ניקיון ניקיון הבית תמונת אילוסטרציה צילום: pixabay

הפסקת חשמל בערב פסח? מבחינתי זה נחשב לאסון טבע שמשתווה להפסקת מים בדיוק בשעתיים שהעוזרת מגיעה...

מוצאי שבת הגדול, תכנון מדויק של אין ספור מטלות לא כלל את הפסקת החשמל שהשביתה את העבודה והשאירה אותי קצרת רוח ומלאת תסכול.

ברוך ה' התקלה תוקנה מהר יחסית. אבל אני נשארתי עם עודפים של הורמוני לחץ, שהתווספו לאלה שכבר זרמו בדמי.

נקודת פתיחה גרועה למדי לסצנה אופיינית לערב פסח: הילדים עוזרים וגם מבלגנים, מרעישים ומשתוללים. גם אני השתוללתי. לא התזתי מים ולא העפתי סמרטוטים באוויר, כעסתי, צעקתי, לא רציתי לשמוע מה יש להם להגיד. תאמינו לי שזה לא היה כיף - לא להם ולא לי. למזלנו (עם מאמץ די גדול מצדי) זה לא נמשך זמן רב. 

אז מה אפשר לעשות במצבים כאלה?

כל הילדים לפעמים לא שומעים בקול הוריהם. למעשה, היינו מתחילים לדאוג אם ילדים היו מתנהגים כמו אזרחים צייתנים במשטר רודני.

מעשי שובבות וחוסר משמעת, מובנים היטב בתוך ההתפתחות התקינה לאורך הילדות, ועדיין זה לא תמיד קל לנו, ההורים. לא קל בימים רגילים. מה נגיד על ימי טרום פסח העמוסים במטלות רבות ומעייפות?

התקופה המאתגרת הזאת מתאפיינת באווירה מתוחה ובקונפליקטים בין הורים וילדים (ולא רק...) במשפחות רבות וטובות. מפלס המתח הגבוה שמקורו בעומס פיזי, נפשי וכלכלי, בעייפות, בתחושת האחריות הכבדה, בסטנדרטים וציפיות גבוהים, וגורמים נוספים משפיעים על היכולת שלנו להתמודד עם התנהגותם הילדית של ילדינו. כאן עוד יותר מתחדדים הפערים בין הצרכים שלנו כמבוגרים לבין הצרכים שלהם, כילדים.

תחשבו על ילד בן 8 שרוצה לקרצף את קירות הבית תוך כדי יצירת שלוליות וקפיצה בתוכן, ועל אמו שרוצה כבר לסיים עם הבלאגן של הניקיון ולהתפנות למשימות אחרות. הפער בין צרכי ההורה ובין צרכי הילד הינו טבעי ומתבקש. זה לא הופך את המציאות לקלה יותר כאשר יש התנגשות בין הצרכים, אבל זה עוזר להבין טוב יותר מה קורה. ועוד יותר חשוב- זה עוזר למנף את הקונפליקטים הבלתי נמנעים בין הורים לילדים לרגעים עוצמתיים של קרבה וחיזוק הקשר.

קונפליקטים אינם מעידים בהכרח על מערכת יחסים בעייתית בין הורים לילדים. עד מידה מסוימת הם נורמטיביים ומצופים. מדובר לא רק בצרכים שונים. בנוסף, ההורים אמורים להציב גבולות וללמד ילדים התנהגות מתאימה, בטוחה ומווסתת. מצד שני הילדים עסוקים במשימות ההתפתחותיות כמו בניית האני האותנטי של עצמם, עצמאות ועוד.

למצב זה פוטנציאל עוצמתי לקונפליקטים כאשר ההורה צריך לקחת בחשבון את צורכי העצמאות של ילדו תוך כדי הכוונה להתנהגות מתאימה. 

וכל זה מתרחש על הרקע של המצב הרגשי של ההורה עצמו שלא תמיד נמצא בנקודה מאוזנת ומשופרת.

בגיל ההתבגרות קונפליקטים נכנסים עוד יותר לזירת הקשר בין הורים וילדים. יצירת דפוסי תקשורת יעילים בילדות מסייעת לשמור על מערכת יחסים בטוחה גם בגיל ההתבגרות. העניין הוא מה אנחנו ההורים עושים בזמן או אחרי הקונפליקט, כאשר המסקנה היא שקונפליקטים פשוט בלתי נמנעים. מה שחשוב זה איך הקונפליקט מנוהל על-ידי הורים וילדים ולאיזו תוצאה הוא מביא: כעס מתמשך, בושה ואשמה בעוצמה גבוהה, ריחוק או התקרבות, הבנה הדדית ושותפויות.

מוכנות ההורה ללכת אחורה ולחקור מה קרה מתוך פתיחות וסקרנות, עוזרת לילד להבין נקודת המבט של השני ואת צרכיו. הורה שלוקח אחריות על רגשותיו והתנהגותו, מתנצל ומנסה לתקן את הקשר מלמד את ילדו להיות בעלים על הסיפור שלו. להיות אחראי על רגשותיו ומעשיו ולפעול באופן אקטיבי על מנת לשפר מערכת יחסים עם אנשים שחשובים לו. הורה שמכיר ברגשותיו של ילדו עוזר לו להבין את עצמו טוב יותר, להרגיש מובן ומוכל. בנוסף, הילד רואה שרגשות עוצמתיים וכואבים כמו כעס, לא חייבים להביא לנתק או דחיה.

שיחה אחרי קונפליקט יכולה לחבר לבבות של הורים וילדים ולחזק את הקשר ביניהם.

ערב פסח מעניק לנו הזדמנויות רבות לשיחות כאלה. אנחנו לא צריכים לייצר קונפליקטים במיוחד, אבל אנחנו יכולים לנצל אותם היטב כשהם כבר מתרחשים.

אני לגמרי לא גאה בתגובות שלי במוצאי שבת הגדול. לקחתי לתשומת ליבי את הנקודה עליה אני רוצה לעבוד: להיות יותר קשובה לעצמי, לקול ההורי הפנימי שלי שמאותת לי על דלדול משאבים קריטי. זה הזמן לעצור, להקשיב לו ולעשות משהו שמרחיק אותי מהתגובות הלא יעילות של כעס על הילדים.

מצד שני, זה כבר קרה. ועכשיו אפשר לקחת את האירוע ולמנף אותו, להפיק ממנו תועלת עצומה לקשר עם הילדים, ללמוד וללמד שיעור חשוב לחיים.

דינה קורול

(M.A) פסיכותרפיסטית. מחברת הספרים "מדריך לרגשות להורים ולילדים" ו"מדריך למוגנות להורים ולילדים"





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.