האבא בהלוויה

קורע לב: "ברוכ'ל, רציתי לראות אותך תחת הטלית בדרך לחיידר"

ר' שלומי אייזנברג נפרד מבנו ברוך ז"ל שנהרג בתאונה בעיר ביתר עילית - בדברי הספד מרטיטים: "אני רוצה להודות להקב"ה על חסדים שהוא פעמיים עשה לאשתי, הראשון כשברוכ'ל נולד השם הציל אותה ממצב קשה; והפעם השנייה כשהייתה מתחת האוטובוס כשניסתה להציל אותו"

משה ויסברג ויענקי פרבר
י"ח ניסן התשע"ט 23.04.19 | 08:36
7 תגובות

קורע לב: "ברוכ'ל, רציתי לראות אותך תחת הטלית בדרך לחיידר"

הלווית הילד ברוך אייזנברג ז"ל מסקווירא צילום: באדיבות המצלם

מסע הלוויה קורע לב בבית הלוויות שמגר בירושלים משפחה שלא תושבי ישראל ליוו את בנם היחיד בן בנות שנהרג בתאונת דרכים קשה בביתר בעת שביקרו את קרובי משפחתם והוא בן 3 בלבד.

דברי הספד מעוררי השראה וגבורה נישאו מפיו של אביו של ברוך אייזנברג ז"ל ר' שלומי אייזנברג מחסידי סקווירא במונסי שלא הותירו עין יבשה.

"אני לא יודע מה מותר להגיד ביום טוב, צריך להיות שמחים היום, אבא שלי ז"ל היה רוצה שאני אהיה שמח היום, ולכן הקב"ה עשה את זה בחג, כדי שזה יהיה ניסיון של להיות בשמחה, וכך גם כדי שביארצייט זה תמיד יהיה מתוך שמחה בחג, וכדי שיהיה זיכרונות טובים מברוכ'ל שלי (ברוך) לכן הקב"ה סיבב את הסיבות ככה, תמיד כשזה נראה טוב או רע, יודעים שזה חסדים מהקב"ה, כשמתבוננים בזה אפילו שזה ממש טרי, רואים חסדים עד בלי די".

"כל הדרך לכאן (לארץ) אפשר לראות שהקב"ה עשה את זה לטובה, אחד מהדברים הטובים, שלמדנו בשבועות האחרונים ובחודשים האחרונים להגיד 'גם זו לטובה' אפילו על דברים לא חשובים, לכן כשראיתי את ברוכ'ל ככה, אמרתי שלוש פעמים גם זו לטובה, וזה היה הכנה בחודשים האחרונים לרגע הזה, כדי שנוכל לעמוד בניסיון".

האב הוסיף: "אומרים שהקב"ה לא נותן מכה לפני הרפואה, ובאמת היה את הרפואה לפני המכה, אנחנו מבקשים מהשם שיתן לנו כוח לעבור את הניסיון הזה, נסתרים דרכי השם, דרכיה דרכי נועם, כל דבר זה נסתרות דרכי השם, אנחנו נושאים תפילה שיהיה דרך מוארת, ושנוכל לדעת מה לעשות בכל מצב, ומה שקיבלנו היום זה שאנחנו צריכים להיות בשמחה בכל מצב".

"אני רוצה להודות להקב"ה על חסדים שהוא פעמיים עשה לאשתי, הראשון כשברוכ'ל נולד השם הציל אותה ממצב קשה, והפעם השניה היום כשהיא הייתה ממש מתחת האוטובוס כשהיא ניסתה להציל אותו, ולא היה חסר שהיא תיפגע, אני מודה להשם, ומתפלל שיהיה לה ארוכות ימים ושנים".

"ברוכ'ל ברוכ'ל", אמר האבא, "רציתי לראות אותך תחת הטלית בכ"ב אייר בדרך לחיידר, רציתי להביא אותך לחופה, תבקש אצל ריבונו של עולם שנהיה שמחים, שנהיה חזקים, אתה ידעת איך לבקש, מה שביקשת ומתי שביקשת קיבלת".

"אם זה היה ביום, או אם זה היה בלילה, כל כך אהבנו אותך ואנחנו כל כך אוהבים אותך, היית נשמה מוארת ומתוקה, הגיע זמנך, ואנחנו מבקשים מהקב"ה שנוכל להיות חזקים, התפללת כל כך יפה, עכשיו הגעת קרוב להקב"ה, אל תפסיק להתפלל בשביל ההורים שלך וכל המשפחה, לכל הסבים והסבתות, שנוכל להמשיך יחד משפחה שמחה, שנדע מה זה דרכיה דרכי נועם".

"קוראים לך ברוך, זה השם הראשון של אבא שלי ע"ה, קראו לו ברוך לוי יצחק, אותו הראשון שאתה תפגוש, תגיד לו, שהוא יתפלל שאנחנו נוכל להיות בשמחת החיים, עם אמונה וביטחון שהוא לימד אותנו, אני לא שואל שאלות, גם אשתי והילדים לא שואלים שאלות, אנחנו רק מבקשים בקשות, שנוכל לזכות בביאת המשיח ונתאחד יחד במהרה בימינו אמן".