נפלה עטרת ראשנו

הרחובות השחירו: רבבות ליוו בארה"ב את זקן ראשי הישיבות זצ"ל

רבבות בני היהדות הנאמנה באמריקה ליוו למנוחות את זקן ראשי הישיבות בארה"ב הגאון רבי אהרן משה שכטר זצ"ל ראש ישיבת רבנו חיים ברלין וחבר מועצת גדולי התורה שהשיב את נשמתו ליוצרה בגיל 94. 'בחדרי חרדים' עם סיקור ממסע הלוויה ההמוני ושורת ההספדים ותיעוד מסכם

משה ויסברג
ח' אלול התשפ"ג 25.08.23 | 13:00
4 תגובות

הרחובות השחירו: רבבות ליוו בארה"ב את זקן ראשי הישיבות זצ"ל

מסע הלווית הגר"א שכטר זצ"ל צילום: די וואך

במסע הלוויה המוני בו השתתפו רבבות בני התורה ועולם הישיבות בארצות הברית, בראשות גדולי ישראל הובא למנוחות זקן ראשי הישיבות בארה"ב, וזקן חברי מועצג"ת, הגאון רבי אהרן משה שכטר זצוק"ל ראש ישיבת מתיבתא רבנו חיים ברלין.

עם היוודע הבשורה הקשה ביום חמישי לפנות בוקר (שעון ארה"ב) החלו רבבות בני הישיבות והכוללים לנהור לעבר שד' 'קוני איילנד' שבברוקלין, ליד היכל ישיבת 'רבנו חיים ברלין'. מכל רחבי ארה"ב התורנית יצאו שיירות שיירות, בראשות מרנן ורבנן ראשי הישיבות וקברניטי עולם התורה, כדי לחלוק כבוד אחרון לזקן ראשי הישיבות.

מסע הלווית הגאון רבי אהרן שכטר זצ\

שעה ארוכה לפני צאת מסע הלווייה השחירו הרחובות מאדם, שד' 'קוני איילנד', מהרחובות המרכזיים והגדולים בברוקלין, נסגרו לתנועת כלי רכב והם השחירו מאדם, כשכל העת מגיעים עוד ועוד משתתפים מכל רחבי ארה"ב.

בשעה 12:45 לפי שעון ארה"ב החלו באמירת פרקי תהילים. לאחר מכן פתח את משא ההספדים חתנו וממלא מקומו בראשות הישיבה, הגאון רבי שלמה חליווה אשר פתח את הספדו במילים 'נפלה עטרת ראשנו'. בהמשך דבריו עמד על היותו דולה ומשקה, נוחל ומנחיל מתורת רבו. באופן שידע להיות 'נוחל' ומקבל מתורת רבו באופן הנעלה ביותר, ואף זכה להיות 'מנחיל' מאין כמותו. את דבריו סיים באמרו שעתה 'נשבה ארון הקודש' כי ברור שכל עוד הוא היה עמנו בגופו הייתה לו השפעה בעצם ראיית דמותו, ועתה חסרנו כל אלה.

חתנו, הגאון רבי אליהו יורמרק מרבני הישיבה, עמד בדבריו על הזכות הגדולה שהייתה להם בעמדם בסמוך לאדם גדול כזה, שכל פעם שראו אותו הדבר השפיע עמוקות. וסיפר על השיעור שהיה מוסר בספרי המהר"ל שהיו רבים שלא הצליחו להבין את הנאמר, אבל הבחינו שהוא עצמו ממש חי את הדברים. כי כל חייו היו בעצם חיים חיים על פי התורה. בהמשך דבריו סיפר על מסירותו לכל יחיד ויחיד, כשגם בתקופה שהיה חולה וחלוש ביקש שמכשיר הטלפון יישאר שמוך אליו כדי שיוכל להמשיך ולסייע לכל פונה.

חתנו, הגאון רבי יצחק מאיר סנדרוביץ שהספידו בקול בוכים פתח ואמר, בדברי הגמרא אם הרב דומה למלאך ה' יבקשו תורה מפיהו, והזכיר את מסירותו הגדולה לתלמדיו. כשהיה מכה על קודקדם ואמר להם גדל.

בנו רבי נתן שכטר דיבר על היותו כאב לתלמידיו, ועל היותו מסור להמשיך את מסורת רבו, בכל דבר ועניין היה חושב מה רבו היה אומר על כך.

אחרון המספידים היה נכדו, רבי יצחק שכטר בנו של בנו, המשגיח רבי מרדכי זליג (בן שושנה, לרפו"ש) שליט"א הזכיר את העובדה שהיה מסור לבניו ותלמידיו וממוסרי התורה והכל היה אצלו כמקשה אחת. כן הזכיר שרק היו מתקרבים אליו כבר היו מקבלים הרגשה של רוממות.

בסמוך לשעה 2 יצא מסע ההלוייה לעבר בית החיים 'בית דוד' בקוני איילנד שם נטמן לקול בכיים של אלפי התלמידים.

צפו בגלריה מסכמת: