לא סתם ביבי מתעקש: הכירו את התוכנית הסודית של אובמה
תהיתם מה מסתתר מאחורי הסכסוך האחרון בין הממשל הישראלי לארה"ב, בנושא נאומו של נתניהו בפני בתי הנבחרים? • חשדתם שאובמה מוכן לוותר לאיראנים בסוגיית הגרעין? • מתברר כי יש דברים בגו, והנשיא האמריקני רואה באיראן בת ברית אסטרטגית, חרף התנגדותן של ישראל וסעודיה • כך זה קורה
- יצחק הורוויץ
- כ"ג שבט התשע"ה
- 4 תגובות
בשולי פרשת חיסולו של ג'יהאד מורנייה והקצינים האיראניים ברמת הגולן, צדה את עינם של מספר פרשנים ידיעה מוזרה ומשונה. היה זה כאשר סגן שר החוץ האיראני חוסיין אמיר עבדולהיאן הופיע בטלוויזיה האיראנית והודיע כי טהרן התלוננה אצל האמריקנים נגד ישראל: "אמרנו לאמריקאים כי המנהיגים של המשטר הציוני צריכים להמתין להשלכות על מעשיהם, כי המשטר הציוני חצה את הקווים האדומים שלנו".
איראן, האויבת הגדולה של ארצות הברית, שמכנה את ארה"ב 'השטן הגדול', מתלוננת אצל המעצמה הגדולה נגד התנהגותה של ישראל. הם האמריקנים, כבר כמעט בעלי ברית, שניתן להתלונן אצלם נגד הסוררת מהמזרח התיכון.
הסיפור הקטן הזה והשולי לכאורה הינו עוד סימן למה שטוענים היום פרשנים אמריקניים: מאחורי הסיפור של נאום נתניהו בקונגרס והסכסוך החריף שפרץ על פני השטח בין הנשיא האמריקני לראש הממשלה הישראלי - עומדים חילוקי דעות הרבה יותר עמוקים, הרבה יותר מסוכנים ממה שנדמה תחילה.
על מה הסכסוך הזה? על סנקציות היום או סנקציות מאוחר יותר? על הסכם נוקשה או נוקשה פחות? לא ולא: מאחורי הקלעים מתנהל מאבק קשה מאוד שבו מעורבות רבים ממדינות האזור כולל סעודיה ונסיכויות המפרץ, הסוגיה העיראקית, המרד בסוריה, דאעש, הכל קשור כאן למאבק הזה, והרבה יותר ממה שנדמה תחילה. איסטרטגיה מכוונת
בימים האחרונים פרסם את הדברים במגזין מוזאיק היוקרתי, הפרשן ד"ר מייקל דוראן, שבעבר כיהן בתפקידי מפתח במועצה לביטחון לאומי בבית הלבן ובפנטגון. המאמר שכתב היכה גלים ועורר תדהמה של ממש על גבעת הקפיטול ובקונגרס. פתאום התברר לאן באמת חותר הנשיא האמריקני והדברים נשמעו מסוכנים ובעייתיים מאוד.
ממבט ראשון נראה שמדיניות החוץ של אובמה הולכת מדחי לדחי ומטעות לטעות, הוא כשל בלוב להגן על האינטרסים האמריקנים, הוא טעה בעיראק כאשר הוציא משם את כוחותיו והזמין את נצחון דאעש, הוא התמהמה בסוריה וגרם לקריסת כוחות המורדים, אין מקום שאובמה נגע בו ולא הביא לכשל והרס, לכאורה נראה שהוא חסר תוכנית כלשהי למזרח התיכון, אך לא היא, טוען ד"ר דוראן.
לפני מספר חודשים התראיין הנשיא האמריקני לתחנת הרדיו הציבורית אן-פי-אר ואמר את המשפט המדהים הבא: "לאיראן יש הזדמנות להתפייס עם העולם. אם הם יעשו זאת, הכישרון המדהים, המשאבים והתחכום שנמצא באיראן יסייעו לה להפוך למעצמה אזורית מצליחה שגם מצייתת לנורמות הבינלאומיות ולחוק הבינלאומי וזה יהיה טוב לכולם". איראון מעצמה אזורית? זה מה שמאחל אובמה לאיראנים ולעצמו? באזנינו זה אולי נשמע משפט מופרך, פליטת פה מוטעית, אבל מדובר בתוכנית איסטרטגית שקולה המדריכה את אובמה מזה שנתיים והוא הולך בה עקב בצד אגודל.
עוד בשנת 2006 חיברה קבוצת חוקרים בראשות מזכיר המדינה לשעבר ג'יימס בייקר וחבר הקונגרס לשעבר מאינדיאנה לי המילטון דו"ח מיוחד על עיראק, שניהם שלא אהדו מעולם את ישראל במיוחד המליצו פחות להתבסס על הברית עם ישראל ובמקום זאת להסתייע באיראן כדי להכניע את אל-קאעידה וארגוני ג'יהאד סוניים אחרים ולהביא ליציבות במזרח התיכון. לדבריהם טהראן רוצה להתקרב לוושינגטון ואף הציעה "עסקה גדולה" בה יסייעו לארה"ב בייצוב המזרח התיכון אך הממשל האמריקני דחה זאת.
השניים המליצו לחבק את טהראן כדי לרכך אותה ולהיעזר בה. התוכנית שהייתה קרוייה "דו"ח עיראק", נראתה תלושה באותם ימים אך מתברר שמי שהיו שותפים לחיבורו הסתננו למימשל אובמה. כך דניס מק'דוֹנוֹ, למשל ראש סגל הבית הלבן, היה מעוזריו של לי המילטון. כמו גם בנג'מין רודס, המקורב לאובמה, שהיה שותף גם הוא לכתיבת הדו"ח.
לדברי דוראן הנשיא אובמה החליט לאמץ את המדיניות הזו. בנאום ההשבעה שלו אמר כי: "אם מדינות כמו איראן רוצות לפתוח את אגרופיהן הקמוצים, הן ימצאו אצלנו יד מושטת". כבר בשנותיו הראשונות כנשיא ניסה אובמה ליישם את מדיניותו אך ללא הצלחה יתירה. פריצת הדרך באה כנראה לאחר פגישה סודית שעליה לא דווח ולא נאמר דבר בשנת 2012 בין ראשי המשטר האיראני וראשי המימשל. ג'ייק סאליבן, ששימש מנהל תכנון מדיניות במחלקת המדינה נסע בחשאי לעומאן לפגישה עם בכירים איראנים. מה נאמר ומה הוחלט בפגישה הזו? אין מידע על כך, אבל מאז מציין דוראן ניכר שינוי במדיניות שני הצדדים כאשר מצד אחד אובמה פועל לרצות את האיראנים והם מצידם שותפים במאבק נגד הארגונים הסוניים המאיימים על יציבות המשטרים באזור.האם אובמה יאפשר לאיראן פיתוח גרעין?
לקראת כהונתו השנייה של אובמה, ערך אותו בנג'מין רוֹדְס פגישה פנימית עם פעילים מהמפלגה הדמוקרטית ובו אמר כי: "ההסכם עם איראן היא לא רק הזדמנות ליישוב הסוגיה הגרעינית אלא כנראה הדבר הגדול ביותר שהנשיא אובמה יעשה בתחום מדיניות החוץ בכהונה השנייה שלו".
לאחר שנבחר אובמה ובמקביל לצמיחתו של ארגון דאעש, פעל הנשיא האמריקני להביא לשיתוף פעולה עם איראן. חודש לאחר השבעתו, נשלחו לעמוד בקשר עם האיראנים שורה של אישים, ביניהם סגן מזכיר המדינה ויליאם ברנס, איש המועצה לביטחון לאומי פאניט טולור, יועץ מחלקת המדינה למניעת הפצתו של נשק גרעיני רוברט איינהורן ושגרירת ארצות הברית באו"ם סוזן רייס – כולם עמדו בקשר עם עמיתיהם האיראנים. כהמשך לכך, האמריקנים נפגשו עם איראנים בקזחסטן, והציעו להם להקל במשטר הסנקציות בתמורה למספר ויתורים בתוכנית הגרעינית האיראנית ללא שיאלצו לוותר עליה כליל.
לפי דיווח בעיתון האמריקני "וול סטריט ז'ורנל" הנשיא אובמה העביר לחמינאי איגרת, בנוגע למבצע הבינלאומי נגד לוחמי "המדינה האיסלאמית". על פי הדיווח, אובמה התייחס במכתבו לאינטרסים המשותפים של שתי המדינות לפעול נגד הארגון הסוני.
מאז ועד עתה הולכים ומתרבים הסימנים על הידוק הקשר בין המדינות. "אישים איראניים אף הודו כי סייעו לאמריקנים במלחמתם נגד המדינה האסלאמית בסוריה". זמן מה אחר כך בינואר 2014, בראיון לעורך 'הניו-יורקר' הודה אובמה במילים ברורות כי "מדינות ערב וישראל, רוצות שארצות הברית תעמוד לצדן בתחרות נגד איראן; אך אני חוזה שיווי משקל גיאו-אסטרטגי חדש, יציב יותר מהנוף הנוכחי של מלחמת אזרחים, טרור וקרבות בין-עדתיים". ומי תהיה השותפה לחזון הזה? איראן.
התוכנית של אובמה כבר די ברורה אם כך היום: להעניק לאיראן ולכח השיעי עוצמה, להפוך אותה לבעלת ברית ולייצב באמצעותה את המזרח התיכון. גולת הכותרת של המאמץ תהיה עם חתימת הסכם הגרעין, אחריה לפי הדיווח, יחודשו היחסים בין המדינות לאחר נתק של 35 שנה.
הגישה הזו היא שמסבירה את הסלחנות של הממשל האמריקני כלפי התוכנית הגרעינית האיראנית. הסלחנות הזו לא נובעת בשל אמונה שהאיראנים לא יפתחו פצצה גרעינית, אלא בשל תפיסה שאינה רואה כל בעייה עם כך שאיראן תהיה מדינת סף גרעינית.
"ברור הדבר", טוען דוראן, "שיראן לא תוותר על נכסיה הגרעיניים מרצונה ללא סנקציות". לכן ברור הדבר גם שחתימה על הסכם כיום פירושו מתן אפשרות לאיראן לשמר את נכסיה הגרעיניים.
הגישה הזו קודם כל מעוררת חרדה אצל מדינות ערב הסוניות, ואצל הסעודים בעיקר שעושים כל שבאל ידם כדי לעצור את התוכנית הזו שנראית בעיניהם מטורפת והזויה. התוכנית הזו היא גם מה שמריצה את ראש הממשלה נתניהו לוושינגטון לעימות חזיתי עם הנשיא. בעיני הישראלים התוכנית של אובמה לאפשר לאיראן להוות מעצמה אזורית ומדינת סף גרעינית - תביא לחורבנה של ישראל.
איראן, האויבת הגדולה של ארצות הברית, שמכנה את ארה"ב 'השטן הגדול', מתלוננת אצל המעצמה הגדולה נגד התנהגותה של ישראל. הם האמריקנים, כבר כמעט בעלי ברית, שניתן להתלונן אצלם נגד הסוררת מהמזרח התיכון.
הסיפור הקטן הזה והשולי לכאורה הינו עוד סימן למה שטוענים היום פרשנים אמריקניים: מאחורי הסיפור של נאום נתניהו בקונגרס והסכסוך החריף שפרץ על פני השטח בין הנשיא האמריקני לראש הממשלה הישראלי - עומדים חילוקי דעות הרבה יותר עמוקים, הרבה יותר מסוכנים ממה שנדמה תחילה.
על מה הסכסוך הזה? על סנקציות היום או סנקציות מאוחר יותר? על הסכם נוקשה או נוקשה פחות? לא ולא: מאחורי הקלעים מתנהל מאבק קשה מאוד שבו מעורבות רבים ממדינות האזור כולל סעודיה ונסיכויות המפרץ, הסוגיה העיראקית, המרד בסוריה, דאעש, הכל קשור כאן למאבק הזה, והרבה יותר ממה שנדמה תחילה. איסטרטגיה מכוונת
בימים האחרונים פרסם את הדברים במגזין מוזאיק היוקרתי, הפרשן ד"ר מייקל דוראן, שבעבר כיהן בתפקידי מפתח במועצה לביטחון לאומי בבית הלבן ובפנטגון. המאמר שכתב היכה גלים ועורר תדהמה של ממש על גבעת הקפיטול ובקונגרס. פתאום התברר לאן באמת חותר הנשיא האמריקני והדברים נשמעו מסוכנים ובעייתיים מאוד.
ממבט ראשון נראה שמדיניות החוץ של אובמה הולכת מדחי לדחי ומטעות לטעות, הוא כשל בלוב להגן על האינטרסים האמריקנים, הוא טעה בעיראק כאשר הוציא משם את כוחותיו והזמין את נצחון דאעש, הוא התמהמה בסוריה וגרם לקריסת כוחות המורדים, אין מקום שאובמה נגע בו ולא הביא לכשל והרס, לכאורה נראה שהוא חסר תוכנית כלשהי למזרח התיכון, אך לא היא, טוען ד"ר דוראן.
לפני מספר חודשים התראיין הנשיא האמריקני לתחנת הרדיו הציבורית אן-פי-אר ואמר את המשפט המדהים הבא: "לאיראן יש הזדמנות להתפייס עם העולם. אם הם יעשו זאת, הכישרון המדהים, המשאבים והתחכום שנמצא באיראן יסייעו לה להפוך למעצמה אזורית מצליחה שגם מצייתת לנורמות הבינלאומיות ולחוק הבינלאומי וזה יהיה טוב לכולם". איראון מעצמה אזורית? זה מה שמאחל אובמה לאיראנים ולעצמו? באזנינו זה אולי נשמע משפט מופרך, פליטת פה מוטעית, אבל מדובר בתוכנית איסטרטגית שקולה המדריכה את אובמה מזה שנתיים והוא הולך בה עקב בצד אגודל.
עוד בשנת 2006 חיברה קבוצת חוקרים בראשות מזכיר המדינה לשעבר ג'יימס בייקר וחבר הקונגרס לשעבר מאינדיאנה לי המילטון דו"ח מיוחד על עיראק, שניהם שלא אהדו מעולם את ישראל במיוחד המליצו פחות להתבסס על הברית עם ישראל ובמקום זאת להסתייע באיראן כדי להכניע את אל-קאעידה וארגוני ג'יהאד סוניים אחרים ולהביא ליציבות במזרח התיכון. לדבריהם טהראן רוצה להתקרב לוושינגטון ואף הציעה "עסקה גדולה" בה יסייעו לארה"ב בייצוב המזרח התיכון אך הממשל האמריקני דחה זאת.
השניים המליצו לחבק את טהראן כדי לרכך אותה ולהיעזר בה. התוכנית שהייתה קרוייה "דו"ח עיראק", נראתה תלושה באותם ימים אך מתברר שמי שהיו שותפים לחיבורו הסתננו למימשל אובמה. כך דניס מק'דוֹנוֹ, למשל ראש סגל הבית הלבן, היה מעוזריו של לי המילטון. כמו גם בנג'מין רודס, המקורב לאובמה, שהיה שותף גם הוא לכתיבת הדו"ח.
לדברי דוראן הנשיא אובמה החליט לאמץ את המדיניות הזו. בנאום ההשבעה שלו אמר כי: "אם מדינות כמו איראן רוצות לפתוח את אגרופיהן הקמוצים, הן ימצאו אצלנו יד מושטת". כבר בשנותיו הראשונות כנשיא ניסה אובמה ליישם את מדיניותו אך ללא הצלחה יתירה. פריצת הדרך באה כנראה לאחר פגישה סודית שעליה לא דווח ולא נאמר דבר בשנת 2012 בין ראשי המשטר האיראני וראשי המימשל. ג'ייק סאליבן, ששימש מנהל תכנון מדיניות במחלקת המדינה נסע בחשאי לעומאן לפגישה עם בכירים איראנים. מה נאמר ומה הוחלט בפגישה הזו? אין מידע על כך, אבל מאז מציין דוראן ניכר שינוי במדיניות שני הצדדים כאשר מצד אחד אובמה פועל לרצות את האיראנים והם מצידם שותפים במאבק נגד הארגונים הסוניים המאיימים על יציבות המשטרים באזור.האם אובמה יאפשר לאיראן פיתוח גרעין?
לקראת כהונתו השנייה של אובמה, ערך אותו בנג'מין רוֹדְס פגישה פנימית עם פעילים מהמפלגה הדמוקרטית ובו אמר כי: "ההסכם עם איראן היא לא רק הזדמנות ליישוב הסוגיה הגרעינית אלא כנראה הדבר הגדול ביותר שהנשיא אובמה יעשה בתחום מדיניות החוץ בכהונה השנייה שלו".
לאחר שנבחר אובמה ובמקביל לצמיחתו של ארגון דאעש, פעל הנשיא האמריקני להביא לשיתוף פעולה עם איראן. חודש לאחר השבעתו, נשלחו לעמוד בקשר עם האיראנים שורה של אישים, ביניהם סגן מזכיר המדינה ויליאם ברנס, איש המועצה לביטחון לאומי פאניט טולור, יועץ מחלקת המדינה למניעת הפצתו של נשק גרעיני רוברט איינהורן ושגרירת ארצות הברית באו"ם סוזן רייס – כולם עמדו בקשר עם עמיתיהם האיראנים. כהמשך לכך, האמריקנים נפגשו עם איראנים בקזחסטן, והציעו להם להקל במשטר הסנקציות בתמורה למספר ויתורים בתוכנית הגרעינית האיראנית ללא שיאלצו לוותר עליה כליל.
לפי דיווח בעיתון האמריקני "וול סטריט ז'ורנל" הנשיא אובמה העביר לחמינאי איגרת, בנוגע למבצע הבינלאומי נגד לוחמי "המדינה האיסלאמית". על פי הדיווח, אובמה התייחס במכתבו לאינטרסים המשותפים של שתי המדינות לפעול נגד הארגון הסוני.
מאז ועד עתה הולכים ומתרבים הסימנים על הידוק הקשר בין המדינות. "אישים איראניים אף הודו כי סייעו לאמריקנים במלחמתם נגד המדינה האסלאמית בסוריה". זמן מה אחר כך בינואר 2014, בראיון לעורך 'הניו-יורקר' הודה אובמה במילים ברורות כי "מדינות ערב וישראל, רוצות שארצות הברית תעמוד לצדן בתחרות נגד איראן; אך אני חוזה שיווי משקל גיאו-אסטרטגי חדש, יציב יותר מהנוף הנוכחי של מלחמת אזרחים, טרור וקרבות בין-עדתיים". ומי תהיה השותפה לחזון הזה? איראן.
התוכנית של אובמה כבר די ברורה אם כך היום: להעניק לאיראן ולכח השיעי עוצמה, להפוך אותה לבעלת ברית ולייצב באמצעותה את המזרח התיכון. גולת הכותרת של המאמץ תהיה עם חתימת הסכם הגרעין, אחריה לפי הדיווח, יחודשו היחסים בין המדינות לאחר נתק של 35 שנה.
הגישה הזו היא שמסבירה את הסלחנות של הממשל האמריקני כלפי התוכנית הגרעינית האיראנית. הסלחנות הזו לא נובעת בשל אמונה שהאיראנים לא יפתחו פצצה גרעינית, אלא בשל תפיסה שאינה רואה כל בעייה עם כך שאיראן תהיה מדינת סף גרעינית.
"ברור הדבר", טוען דוראן, "שיראן לא תוותר על נכסיה הגרעיניים מרצונה ללא סנקציות". לכן ברור הדבר גם שחתימה על הסכם כיום פירושו מתן אפשרות לאיראן לשמר את נכסיה הגרעיניים.
הגישה הזו קודם כל מעוררת חרדה אצל מדינות ערב הסוניות, ואצל הסעודים בעיקר שעושים כל שבאל ידם כדי לעצור את התוכנית הזו שנראית בעיניהם מטורפת והזויה. התוכנית הזו היא גם מה שמריצה את ראש הממשלה נתניהו לוושינגטון לעימות חזיתי עם הנשיא. בעיני הישראלים התוכנית של אובמה לאפשר לאיראן להוות מעצמה אזורית ומדינת סף גרעינית - תביא לחורבנה של ישראל.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות