השבת ירדה מסדר היום של ישיבת הממשלה; האם החרדים יאבקו?
ברגע האחרון ירד נושא השבת מסדר היום של ישיבת הממשלה, על אף שעל המדינה להגיש את תשובתה לבית המשפט העליון - במהלך החודש הנוכחי • בפני החרדים עומדות שלוש אופציות; 'בחדרי חרדים' עם סקירה מלאה של הדרמה הפוליטית החדשה
- יעקב גרודקה
- ג' טבת התשע"ז
- 8 תגובות
מרכולים בתל אביב, צילום: מנדי הכטמן, פלאש90
פרסום ראשון - הבוקר (ראשון) בישיבת הממשלה הייתה אמורה לעלות על שולחן הדיונים פרשת פתיחת המרכולים בשבת בת"א, זאת לאחר שהמועד האחרון שהמדינה צריכה להשיב בנושא לבית המשפט העליון יחול בחודש הקרוב.
ל"בחדרי חרדים" נודע כי מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר היה אמור להציג בפני השרים וראש הממשלה את ממצאי ועדת המנכ"לים, אולם הנושא ירד מסדר היום לאחר שהשרים דרשו ישיבה מוקדמת של כל ראשי מפלגות הקואליציה, בה תגובש עמדת המדינה ותוצג עמדת המפלגות החרדיות.
עוד נודע ל"בחדרי חרדים" כי כבר בתחילת אוגוסט, המדינה השיבה בעתירה לבג"ץ ועדכנה על עבודת ועדת המנכ"לים. לאחר מכן ביקשה המדינה להגיש תצהיר תשובה משלים והבקשה נדחתה, לסיכום נקבע דיון בעתירה נקבע ליום 23.1.2017.
מדובר בשעת מבחן למפלגות החרדיות ש"ס ויהדות התורה, שנמצאות בפלונטר. מצד אחד – הן לא יסכימו לכך שבאופן רשמי עסקים יפתחו את שעריהם במדינת ישראל בשבת, מצד שני – הן חוששות לעורר גל תקשורתי מסית נגד החרדים, זאת לאחר תקופה יחסית שקטה בזירה הזו.
אך למרות הדחיות החוזרות ונשנות, ולמרות העברת הסמכויות בנושא משרי הפנים לשעבר גדעון סער, גלעד ארדן וסילבן שלום לאריה דרעי, וממנו לועדת המנכל"ים בראשותו של מנכ"ל משרד רה"מ גרונר – רגע האמת הגיע, וכאמור, המועד האחרון לתשובת המדינה לבית המשפט יפוג בחודש הקרוב.
על שולחן הדיונים של מפלגות הקואליציה יעלו שלוש אופציות שהתגבשו על ידי ועדת המנכ"לים. אופציה ראשונה – עצימת עיניים מול חוק העזר העירוני בת"א, המתיר את פתיחתם של כ–160 עסקים בשבת, בנוסף לפתיחת עסקים בשלושה מתחמים מוגדרים מראש. אופציה שניה היא הצמדות לבסיס של חוק העזר העירוני בת"א, אך הפחתת הפעילות העסקית בשבת בכ-20% ממה שקיים כיום וממה שהחוק המקומי מאשר. אופציה נוספת, הרדיקלית ביותר, היא איסור גורף על פתיחת עסקים וחנויות בשבת, למעט חנויות נוחות הממוקמות בתחנות דלק, עסקים בשלושת המתחמים שהוגדרו מראש, ומספר קטן של מרכולים ופיצוציות שיפתחו בתורנות.
המפלגות החרדיות מתנגדות לכל שלוש האופציות, ובהובלתו של שר הפנים דרעי מתגבש לו מתווה חדש הדומה לאופציה השלישית, אך מחמיר יותר.
כזכור, מי שהוביל את ההתנגדות לחוק העזר העירוני בת"א – הוא שר הפנים לשעבר גדעון סער, שבשנת 2014 הודיע כי הוא לא מאשר את חוק העזר שמאפשר להפעיל מרכולים ופיצוציות בשבת, ברחובות שייקבעו מראש, למרות זאת, סער אישר להפעיל בשבת את המתחמים המסחריים בנמל תל אביב, מתחם התחנה ונמל יפו.
בהחלטתו הסביר סער כי "חוק העזר המוצע פוגע בערכים של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הוא פוגע במרכיב הדמוקרטי בכך שהוא יוצר זילות לעקרון שלטון החוק שהינו יסודי בכל משטר דמוקרטי. הוא פוגע במרכיב היהודי בפוגעו בצביון הלאומי והחברתי של השבת שהוא מרכיב של המרחב הציבורי. חוק העזר המוצע פוגע באיזונים העדינים בדבר הפעילות העסקית המקובלת בשבת. תפיסה מאוזנת היא זאת, המביאה בחשבון את חשיבותה של השבת כסמל לאומי במדינת ישראל עבור הציבור הרחב, כמו גם את זכויותיהם ורגשותיהם של ציבורים שונים. אוכלוסיות אלה, אינן רק בני הציבור הדתי, אלא גם אנשים שומרי מסורת וחילונים אשר חשובה להם איכות החיים ומבקשים לשמור על אופיו של יום המנוחה השבועי היחיד".
עוד הוסיף שר הפנים דאז, "עקרון יום המנוחה השבועי – הינו עקרון יסוד במדינתנו. זוהי מתנת העם היהודי לאנושות כולה. במשך ההיסטוריה אימצו עמים רבים נוספים עקרון זה. שמירת צביון יום השבת, וייחודו, בין היתר, על-ידי צמצום המסחר בעיר, מהווה אינטרס חשוב במעלה לציבור הישראלי ככלל ולציבור היהודי בפרט במדינתו. אכן, לייחודה של השבת בפרהסיה הישראלית יש רקע והקשר דתי, אך היא נשענת גם על אדנים תרבותיים, היסטוריים ולאומיים. השמירה על צביון השבת אינה עניין דתי בלבד, אלא לא פחות מכך עניין תרבותי, לאומי וחברתי חשוב במעלה, אשר יש חשיבות עליונה בשימורו. אישור חוק העזר המוצע עלול להוות צעד משמעותי במדרון חלקלק בעקבותיו ילכו גם רשויות נוספות, שבסופו נראה כי אופי המסחר ביום השבת לא יהיה שונה מהותית מכל יום אחר במהלך השבוע. התרה של פעילות מסחרית, יש בה פוטנציאל להתרחבות עתידית שכן יהיה קשה להציב חיץ בין סוגי מסחר שונים המותרים ואסורים".
מספר חודשים לאחר מכן, הודיע שר הפנים סער באופן מפתיע על התפטרותו מתפקידו, אולם ימים ספורים לאחר שהוא הגיש את התפטרותו לממשלה – חלה תפנית בסוגיית המרכולים בשבת.
בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב פסק נגד רצונו של שר הפנים היוצא וקבע כי המרכולים בתל-אביב ימשיכו לפעול בשבת. השופט אביים ברקאי, מחק את הבקשות למתן צווי סגירה למרכולים הפתוחים בשבת. הטיעון המשפטי בפסק הדין היה - שר הפנים היוצא סער לא הגיב לתיקון לחוק העזר שיאפשר את פתיחת המרכולים בפרק הזמן שהוקנה לו, ולא הקנה לראש העיר, רון חולדאי, זכות שימוע בנושא - חוק העזר החדש תקף. על כן, פסק השופט, המרכולים שייפתחו בסופי השבוע, יפעלו על-פי החוק.
"אין מקום ליתן צווים בהתאם לחוק עזר עירוני אשר מועצת העיר קיבלה החלטה על תיקונו ואשר שר הפנים נמנע מלבטלו ונמנע מלעכבו כדין בתקופת שישים הימים בה ניתנה לו סמכות זו. לאור זאת ולאור כל האמור לעיל אני מורה על מחיקת הבקשות", קבע.
בעקבות כך הוגשה עתירה לבג"ץ שהצטרפה לעתירות נוספות שנדונו בנושא, ומאז ועד היום, כשברקע קמו להן יוזמות להצעות חוק עוקפות בג"ץ, הסמכות בנושא הועברה מיד ליד, וכעת הגיע רגע האמת, המועד שבו המדינה וקואליציית החרדים ונתניהו – תאלץ להעביר את תשובתה הסופית לבג"ץ. אכן, ימים סוערים עוד לפנינו.
ל"בחדרי חרדים" נודע כי מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר היה אמור להציג בפני השרים וראש הממשלה את ממצאי ועדת המנכ"לים, אולם הנושא ירד מסדר היום לאחר שהשרים דרשו ישיבה מוקדמת של כל ראשי מפלגות הקואליציה, בה תגובש עמדת המדינה ותוצג עמדת המפלגות החרדיות.
עוד נודע ל"בחדרי חרדים" כי כבר בתחילת אוגוסט, המדינה השיבה בעתירה לבג"ץ ועדכנה על עבודת ועדת המנכ"לים. לאחר מכן ביקשה המדינה להגיש תצהיר תשובה משלים והבקשה נדחתה, לסיכום נקבע דיון בעתירה נקבע ליום 23.1.2017.
מדובר בשעת מבחן למפלגות החרדיות ש"ס ויהדות התורה, שנמצאות בפלונטר. מצד אחד – הן לא יסכימו לכך שבאופן רשמי עסקים יפתחו את שעריהם במדינת ישראל בשבת, מצד שני – הן חוששות לעורר גל תקשורתי מסית נגד החרדים, זאת לאחר תקופה יחסית שקטה בזירה הזו.
אך למרות הדחיות החוזרות ונשנות, ולמרות העברת הסמכויות בנושא משרי הפנים לשעבר גדעון סער, גלעד ארדן וסילבן שלום לאריה דרעי, וממנו לועדת המנכל"ים בראשותו של מנכ"ל משרד רה"מ גרונר – רגע האמת הגיע, וכאמור, המועד האחרון לתשובת המדינה לבית המשפט יפוג בחודש הקרוב.
על שולחן הדיונים של מפלגות הקואליציה יעלו שלוש אופציות שהתגבשו על ידי ועדת המנכ"לים. אופציה ראשונה – עצימת עיניים מול חוק העזר העירוני בת"א, המתיר את פתיחתם של כ–160 עסקים בשבת, בנוסף לפתיחת עסקים בשלושה מתחמים מוגדרים מראש. אופציה שניה היא הצמדות לבסיס של חוק העזר העירוני בת"א, אך הפחתת הפעילות העסקית בשבת בכ-20% ממה שקיים כיום וממה שהחוק המקומי מאשר. אופציה נוספת, הרדיקלית ביותר, היא איסור גורף על פתיחת עסקים וחנויות בשבת, למעט חנויות נוחות הממוקמות בתחנות דלק, עסקים בשלושת המתחמים שהוגדרו מראש, ומספר קטן של מרכולים ופיצוציות שיפתחו בתורנות.
המפלגות החרדיות מתנגדות לכל שלוש האופציות, ובהובלתו של שר הפנים דרעי מתגבש לו מתווה חדש הדומה לאופציה השלישית, אך מחמיר יותר.
כזכור, מי שהוביל את ההתנגדות לחוק העזר העירוני בת"א – הוא שר הפנים לשעבר גדעון סער, שבשנת 2014 הודיע כי הוא לא מאשר את חוק העזר שמאפשר להפעיל מרכולים ופיצוציות בשבת, ברחובות שייקבעו מראש, למרות זאת, סער אישר להפעיל בשבת את המתחמים המסחריים בנמל תל אביב, מתחם התחנה ונמל יפו.
בהחלטתו הסביר סער כי "חוק העזר המוצע פוגע בערכים של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הוא פוגע במרכיב הדמוקרטי בכך שהוא יוצר זילות לעקרון שלטון החוק שהינו יסודי בכל משטר דמוקרטי. הוא פוגע במרכיב היהודי בפוגעו בצביון הלאומי והחברתי של השבת שהוא מרכיב של המרחב הציבורי. חוק העזר המוצע פוגע באיזונים העדינים בדבר הפעילות העסקית המקובלת בשבת. תפיסה מאוזנת היא זאת, המביאה בחשבון את חשיבותה של השבת כסמל לאומי במדינת ישראל עבור הציבור הרחב, כמו גם את זכויותיהם ורגשותיהם של ציבורים שונים. אוכלוסיות אלה, אינן רק בני הציבור הדתי, אלא גם אנשים שומרי מסורת וחילונים אשר חשובה להם איכות החיים ומבקשים לשמור על אופיו של יום המנוחה השבועי היחיד".
עוד הוסיף שר הפנים דאז, "עקרון יום המנוחה השבועי – הינו עקרון יסוד במדינתנו. זוהי מתנת העם היהודי לאנושות כולה. במשך ההיסטוריה אימצו עמים רבים נוספים עקרון זה. שמירת צביון יום השבת, וייחודו, בין היתר, על-ידי צמצום המסחר בעיר, מהווה אינטרס חשוב במעלה לציבור הישראלי ככלל ולציבור היהודי בפרט במדינתו. אכן, לייחודה של השבת בפרהסיה הישראלית יש רקע והקשר דתי, אך היא נשענת גם על אדנים תרבותיים, היסטוריים ולאומיים. השמירה על צביון השבת אינה עניין דתי בלבד, אלא לא פחות מכך עניין תרבותי, לאומי וחברתי חשוב במעלה, אשר יש חשיבות עליונה בשימורו. אישור חוק העזר המוצע עלול להוות צעד משמעותי במדרון חלקלק בעקבותיו ילכו גם רשויות נוספות, שבסופו נראה כי אופי המסחר ביום השבת לא יהיה שונה מהותית מכל יום אחר במהלך השבוע. התרה של פעילות מסחרית, יש בה פוטנציאל להתרחבות עתידית שכן יהיה קשה להציב חיץ בין סוגי מסחר שונים המותרים ואסורים".
מספר חודשים לאחר מכן, הודיע שר הפנים סער באופן מפתיע על התפטרותו מתפקידו, אולם ימים ספורים לאחר שהוא הגיש את התפטרותו לממשלה – חלה תפנית בסוגיית המרכולים בשבת.
בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב פסק נגד רצונו של שר הפנים היוצא וקבע כי המרכולים בתל-אביב ימשיכו לפעול בשבת. השופט אביים ברקאי, מחק את הבקשות למתן צווי סגירה למרכולים הפתוחים בשבת. הטיעון המשפטי בפסק הדין היה - שר הפנים היוצא סער לא הגיב לתיקון לחוק העזר שיאפשר את פתיחת המרכולים בפרק הזמן שהוקנה לו, ולא הקנה לראש העיר, רון חולדאי, זכות שימוע בנושא - חוק העזר החדש תקף. על כן, פסק השופט, המרכולים שייפתחו בסופי השבוע, יפעלו על-פי החוק.
"אין מקום ליתן צווים בהתאם לחוק עזר עירוני אשר מועצת העיר קיבלה החלטה על תיקונו ואשר שר הפנים נמנע מלבטלו ונמנע מלעכבו כדין בתקופת שישים הימים בה ניתנה לו סמכות זו. לאור זאת ולאור כל האמור לעיל אני מורה על מחיקת הבקשות", קבע.
בעקבות כך הוגשה עתירה לבג"ץ שהצטרפה לעתירות נוספות שנדונו בנושא, ומאז ועד היום, כשברקע קמו להן יוזמות להצעות חוק עוקפות בג"ץ, הסמכות בנושא הועברה מיד ליד, וכעת הגיע רגע האמת, המועד שבו המדינה וקואליציית החרדים ונתניהו – תאלץ להעביר את תשובתה הסופית לבג"ץ. אכן, ימים סוערים עוד לפנינו.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 8 תגובות