איך משלבים 'שבטים': הוועדה הסודית של הנשיא
מאחורי נאום הנשיא שקרא היום לשלב חרדים - גם אם הם "לא ציונים", עומדת ועדה מיוחדת • מוטי פלדשטיין, מנכ"ל קמ"ח וחבר בוועדה - מגיב
- שמואל אליאב
- ח' סיון התשע"ו
מוטי פלדשטיין ונשיא המדינה
מאחורי הקלעים של נאום הנשיא: היום (ג), נשא נשיא המדינה רובי ריבלין, במסגרת כנס הרצליה של המרכז הבינתחומי, נאום הקורא לשלב בציבוריות הישראלית אזרחים חרדים וערבים, בלי לכפות עליהם שינוי זהות: "האם אני מצפה או דורש שכלל אזרחי ישראל יהיו ציונים? לא״, אמר ריבלין.
לפני שנה נשא הנשיא את "נאום השבטים", שבו מיפה את החברה הישראלית על ארבעת גווניה השונים, ואבחן כי אין עוד שבט בעל רוב בישראל.
עתה המשיך באותו מהלך וסימן ארבעה ״מנועי שינוי״ שעשויים לסייע בשילובם של הזרמים השונים בישראל לכדי חברה משותפת: השירות הציבורי, האקדמיה ושוק העבודה, מערכת החינוך ושותפות בין רשויות מקומיות. ״מה שנראה ברמה הפוליטית לאומית, כקונפליקט בלתי פתיר", אמר, "כמשחק סכום אפס בין חילונים, דתיים וחרדים, בין ערבים ויהודים, על תקציבים ומשאבים, על שליטה וצביון, יכול להפוך ברמה האזורית להזדמנות: הזדמנות למפגש אינטרסים ורצונות, הזדמנות לשיתוף פעולה״.
מה הרקע לנאום?
מתברר שבעקבות אותו נאום שבטים, הוקמה 'ועדה מייעצת לנאום השבטים, תקווה ישראלית'. החברים החרדים כללו את מוטל'ה קרליץ, מנכ"ל קרן קמ"ח מרדכי פלדשטיין ורו"ח אביגיל שיקובצקי. כך גם נכללו נציגים ערבים, דתיים לאומים ועוד. כאשר פרופ' רייכמן ונשיא המדינה עמדו בראשות הוועדה.
במהלך התכנסות הוועדה, נערך סקר מוזמן, לפיו עלה כי בשנת 1990, היו רק 9 אחוז חרדים בכיתה א', היום מדובר בהיקף של 22 אחוזים.
נאומו של הנשיא היה פרי מסקנות הוועדה. המסקנה המרכזית היתה, שהתנאי להצלחה הוא שמירה על עצמאות השבטים. לא לכפות איש על משנהו שינוי אורח חיים. "לא כל היהודים שרים את התקווה", אמר הנשיא היום, "יש יהודים לא ציונים, האם להם אין את הזכות להיות ישראלים?״.
דא עקא, ולמרות זאת אובחנה על ידי הוועדה כי קיימת אפלייה בנוגע למיעוטים החרדים והערבים. בהתאם למסקנות הוועדה קבע הנשיא, כי יש לשלב את המגזרים המקופחים הללו בחברה וכי, "מיצוי כוח האדם והכישרון הישראליים, בפרט מהמגזר החרדי והערבי, הוא מנוע הצמיחה המשמעותי ביותר העומד לרשותנו, והמפריד בינינו לבין מסלול של התרסקות כלכלית ידועה מראש".
ריבלין הביא לדוגמא את ירושלים: ״מספיק מבט קצר בעיר ירושלים, העיר הערבית הכי גדולה בארץ, העיר החרדית הכי גדולה בארץ, העיר הדתית הכי גדולה בארץ והעיר החילונית השנייה בגודלה בארץ, כדי להבין שכוחות השוק לבדם ולחילופין הרצון הטוב לבדו של ארגונים ויחידים לא יוכלו להתמודד עם גודל האתגר״.
אחד מחברי הוועדה, מנכ"ל קרן קמח מוטי פלדשטיין, אומר ל'בחדרי': "אני מעריך את היוזמה והפעילות של הנשיא. הופתעתי לקבל עמדה תומכת ומכילה כלפי החרדים, גם בהרצליה החילונית בורגנית. אני אבל לצערי סקפטי בנוגע ליישום המסקנות, ולכן אני שוקל לבקש מהנשיא להפוך את וועדת ההיגוי לועדת מעקב.
"תעסוקה ושכר - הם הנושאים שמעניינים אותי ואני רוצה לראות ולעקוב שאכן המסקנות, מיושמות ומבוצעות. כלומר להוציא מן הכוח לפועל את העבודה הקשה שנעשתה פה במשך שנה עם מיטב המוחות המייצגים את ישראל כולה".
פלדשטיין הוסיף: "אם לא יאמצו את המסקנות של הנשיא בפועל, בעיני רוחי אני רואה התפתחות מצב של עצמאות עסקית חרדית, כמדינה בתוך מדינה. החרדים יסתגרו ויפרנסו את עצמם זה מזה".
לפני שנה נשא הנשיא את "נאום השבטים", שבו מיפה את החברה הישראלית על ארבעת גווניה השונים, ואבחן כי אין עוד שבט בעל רוב בישראל.
עתה המשיך באותו מהלך וסימן ארבעה ״מנועי שינוי״ שעשויים לסייע בשילובם של הזרמים השונים בישראל לכדי חברה משותפת: השירות הציבורי, האקדמיה ושוק העבודה, מערכת החינוך ושותפות בין רשויות מקומיות. ״מה שנראה ברמה הפוליטית לאומית, כקונפליקט בלתי פתיר", אמר, "כמשחק סכום אפס בין חילונים, דתיים וחרדים, בין ערבים ויהודים, על תקציבים ומשאבים, על שליטה וצביון, יכול להפוך ברמה האזורית להזדמנות: הזדמנות למפגש אינטרסים ורצונות, הזדמנות לשיתוף פעולה״.
מה הרקע לנאום?
מתברר שבעקבות אותו נאום שבטים, הוקמה 'ועדה מייעצת לנאום השבטים, תקווה ישראלית'. החברים החרדים כללו את מוטל'ה קרליץ, מנכ"ל קרן קמ"ח מרדכי פלדשטיין ורו"ח אביגיל שיקובצקי. כך גם נכללו נציגים ערבים, דתיים לאומים ועוד. כאשר פרופ' רייכמן ונשיא המדינה עמדו בראשות הוועדה.
במהלך התכנסות הוועדה, נערך סקר מוזמן, לפיו עלה כי בשנת 1990, היו רק 9 אחוז חרדים בכיתה א', היום מדובר בהיקף של 22 אחוזים.
נאומו של הנשיא היה פרי מסקנות הוועדה. המסקנה המרכזית היתה, שהתנאי להצלחה הוא שמירה על עצמאות השבטים. לא לכפות איש על משנהו שינוי אורח חיים. "לא כל היהודים שרים את התקווה", אמר הנשיא היום, "יש יהודים לא ציונים, האם להם אין את הזכות להיות ישראלים?״.
דא עקא, ולמרות זאת אובחנה על ידי הוועדה כי קיימת אפלייה בנוגע למיעוטים החרדים והערבים. בהתאם למסקנות הוועדה קבע הנשיא, כי יש לשלב את המגזרים המקופחים הללו בחברה וכי, "מיצוי כוח האדם והכישרון הישראליים, בפרט מהמגזר החרדי והערבי, הוא מנוע הצמיחה המשמעותי ביותר העומד לרשותנו, והמפריד בינינו לבין מסלול של התרסקות כלכלית ידועה מראש".
ריבלין הביא לדוגמא את ירושלים: ״מספיק מבט קצר בעיר ירושלים, העיר הערבית הכי גדולה בארץ, העיר החרדית הכי גדולה בארץ, העיר הדתית הכי גדולה בארץ והעיר החילונית השנייה בגודלה בארץ, כדי להבין שכוחות השוק לבדם ולחילופין הרצון הטוב לבדו של ארגונים ויחידים לא יוכלו להתמודד עם גודל האתגר״.
אחד מחברי הוועדה, מנכ"ל קרן קמח מוטי פלדשטיין, אומר ל'בחדרי': "אני מעריך את היוזמה והפעילות של הנשיא. הופתעתי לקבל עמדה תומכת ומכילה כלפי החרדים, גם בהרצליה החילונית בורגנית. אני אבל לצערי סקפטי בנוגע ליישום המסקנות, ולכן אני שוקל לבקש מהנשיא להפוך את וועדת ההיגוי לועדת מעקב.
"תעסוקה ושכר - הם הנושאים שמעניינים אותי ואני רוצה לראות ולעקוב שאכן המסקנות, מיושמות ומבוצעות. כלומר להוציא מן הכוח לפועל את העבודה הקשה שנעשתה פה במשך שנה עם מיטב המוחות המייצגים את ישראל כולה".
פלדשטיין הוסיף: "אם לא יאמצו את המסקנות של הנשיא בפועל, בעיני רוחי אני רואה התפתחות מצב של עצמאות עסקית חרדית, כמדינה בתוך מדינה. החרדים יסתגרו ויפרנסו את עצמם זה מזה".
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות