מחקר בישראל: 76% גברים לעומת 24% נשים כנושא כתבה או כמרואיינות
הדרה מכוונת או ראי חברתי? הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי דנה בתת הייצוג של נשים בתקשורת • "האופן בו נשים נראות בתקשורת, התדמית הראשונה שלנו, היא כקורבן. אוהבים משום מה להציג אותנו כך במקום כמומחיות ומקצועיות"
- שיפי חריטן
- י"ד תמוז התשע"ו
תחת הכותרת "נשים ותקשורת – הדרה מכוונת או ראי חברתי", דנה אתמול, שלישי, הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בתת הייצוג של נשים בתקשורת.
יו"ר הוועדה, ח"כ תומא-סלימאן, פתחה את הדיון ואמרה: "ייצוג הנשים בייצור ועשיית התקשורת לא מייצג את האחוז שלנו באוכלוסייה, והאופן בו נשים נראות בתקשורת, התדמית הראשונה שלנו, היא כקורבן. אוהבים משום מה להציג אותנו כך במקום כמומחיות ומקצועיות".
ד"ר עינת לחובר, ביה"ס לתקשורת המכללה האקדמית ספיר, הציגה את מחקרה: "זהו מחקר פאנל בינ"ל של 114 מדינות, שישראל השתתפה בו לאחרונה. המחקר מנתח יום אקראי אחד, אך לאורך זמן המתודולוגיה והנתונים עובדים. ביום שנותח בישראל, סוקרו 76% גברים לעומת 24% נשים כנושא כתבה או כמרואיינות (לא נמדדו מגישים/ות) וזה דומה לנתונים העולמיים. בטלוויזיה, מבין המדיה, יש ייצוג יותר גדול של נשים, ככל הנראה בגלל האופי החזותי של המדיום. רוב הנשים מופיעות בחדשות מקומיות, ופחות בחדשות לאומיות ובינלאומיות. בנושאי בפוליטיקה וממשל היו רק 6% נשים".
לסיכום מחקרה אמרה ד"ר לחובר כי "נשים עודן שוליות בחדשות. החדשות אינן מעמידות נשים במרכזן ונושאים הייחודיים להן אינם מועלים לסדר היום הציבורי. ברוב המדדים ישראל סביב הממוצע העולמי, אבל מתחת למדדים של העולם המערבי".
אמג'ד שביטה ועידן רינג, מעמותת סיכוי , הציגו את מחקרם על ייצוג נשים ערביות בתקשורת הישראלית, שהוא נגזרת ממד הייצוג השבועי שמפעילה העמותה יחד עם אתר "העין השביעית" על ייצוג ערבים בתקשורת בעברית.
"המטרה שלנו היא לתת תמונת מצב שבועית של הופעת הציבור הערבי בתקשורת בעברית, ואנו בודקים זאת בעזרת מכון מחקר החל מחודש ינואר. בתקופה זו, רק 2-3% מהמרואיינים היו ערבים. אפילו בנושא הרמדאן, המרואיין הכי פעיל היה מפכ"ל המשטרה. בדיוק לשם כך יצרה העמותה את מאגר המומחים והמומחיות דוברי הערבית – על מנת שלא יהיו תירוצים".
העיתונאית הדס שטייף, ציינה כי חשוב לומר כי נשים רבות בתקשורת שמות לעצמן מעצורים להצלחה, בשל התפקיד החברתי אותו הן נדרשות למלא כנשים ואימהות. בדיון השתתפו גם העיתונאיות אימאן אל-קאסם, ענת סרגוסטי, ירדן סקופ ואיטה פרינץ-גיבסון.
עו"ד מיכל גרוס, מהרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו: "הגופים המשדרים-המסחריים הם גופים דו מהותיים ולכן מחויבים לחובות מוגברות. הם נותנים שירות חיוני לציבור, משקפים דעת קבל וגם מעצבים את סדר היום הציבורי, ולכן ראינו לנכון לשים דגש על ייצוג הולם, ולנקוט פעולות להשגת המטרה הזו. בשל כך מועצת הרשות הקימה ועדה לנושא בחינת נראותן של נשים בערוצים המסחריים. הוועדה הוקמה לפני כשנה וחצי, וטרם סיימה את עבודתה".
גנית לב-ארי, הממונה על מעמד האישה ברשות השידור: "נכון שהחברה השוודית שונה מאוד מהחברה שלנו, אבל במסגרת השידור הציבורי שם הוקמה יחידה למגוון שעוסקת בייצוג לכלל קבוצות האוכלוסייה - וזו דוגמא שרצוי לאמץ, וזהו תפקידו של השידור הציבורי".
יו"ר הוועדה, ח"כ תומא-סלימאן, סיכמה את הדיון ואמרה: "גם כלב השמירה של הדמוקרטיה צריך מי שישמור עליו, ואנחנו נמשיך לפקוח עין. שני המחקרים ומה ששמענו היום בדיון מעיתונאיות, הם כתב אישום חמור מבחינת ייצוג הולם לנשים, למיעוטים, ולנשים מהמיעוטים. התקשורת צריכה לשים לב ולטפל בדברים – לשבור את מבני הכח הקיימים בתקשורת בעברית, אשר מועתקים גם בתקשורת הערבית".
"
יו"ר הוועדה, ח"כ תומא-סלימאן, פתחה את הדיון ואמרה: "ייצוג הנשים בייצור ועשיית התקשורת לא מייצג את האחוז שלנו באוכלוסייה, והאופן בו נשים נראות בתקשורת, התדמית הראשונה שלנו, היא כקורבן. אוהבים משום מה להציג אותנו כך במקום כמומחיות ומקצועיות".
ד"ר עינת לחובר, ביה"ס לתקשורת המכללה האקדמית ספיר, הציגה את מחקרה: "זהו מחקר פאנל בינ"ל של 114 מדינות, שישראל השתתפה בו לאחרונה. המחקר מנתח יום אקראי אחד, אך לאורך זמן המתודולוגיה והנתונים עובדים. ביום שנותח בישראל, סוקרו 76% גברים לעומת 24% נשים כנושא כתבה או כמרואיינות (לא נמדדו מגישים/ות) וזה דומה לנתונים העולמיים. בטלוויזיה, מבין המדיה, יש ייצוג יותר גדול של נשים, ככל הנראה בגלל האופי החזותי של המדיום. רוב הנשים מופיעות בחדשות מקומיות, ופחות בחדשות לאומיות ובינלאומיות. בנושאי בפוליטיקה וממשל היו רק 6% נשים".
לסיכום מחקרה אמרה ד"ר לחובר כי "נשים עודן שוליות בחדשות. החדשות אינן מעמידות נשים במרכזן ונושאים הייחודיים להן אינם מועלים לסדר היום הציבורי. ברוב המדדים ישראל סביב הממוצע העולמי, אבל מתחת למדדים של העולם המערבי".
אמג'ד שביטה ועידן רינג, מעמותת סיכוי , הציגו את מחקרם על ייצוג נשים ערביות בתקשורת הישראלית, שהוא נגזרת ממד הייצוג השבועי שמפעילה העמותה יחד עם אתר "העין השביעית" על ייצוג ערבים בתקשורת בעברית.
"המטרה שלנו היא לתת תמונת מצב שבועית של הופעת הציבור הערבי בתקשורת בעברית, ואנו בודקים זאת בעזרת מכון מחקר החל מחודש ינואר. בתקופה זו, רק 2-3% מהמרואיינים היו ערבים. אפילו בנושא הרמדאן, המרואיין הכי פעיל היה מפכ"ל המשטרה. בדיוק לשם כך יצרה העמותה את מאגר המומחים והמומחיות דוברי הערבית – על מנת שלא יהיו תירוצים".
העיתונאית הדס שטייף, ציינה כי חשוב לומר כי נשים רבות בתקשורת שמות לעצמן מעצורים להצלחה, בשל התפקיד החברתי אותו הן נדרשות למלא כנשים ואימהות. בדיון השתתפו גם העיתונאיות אימאן אל-קאסם, ענת סרגוסטי, ירדן סקופ ואיטה פרינץ-גיבסון.
עו"ד מיכל גרוס, מהרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו: "הגופים המשדרים-המסחריים הם גופים דו מהותיים ולכן מחויבים לחובות מוגברות. הם נותנים שירות חיוני לציבור, משקפים דעת קבל וגם מעצבים את סדר היום הציבורי, ולכן ראינו לנכון לשים דגש על ייצוג הולם, ולנקוט פעולות להשגת המטרה הזו. בשל כך מועצת הרשות הקימה ועדה לנושא בחינת נראותן של נשים בערוצים המסחריים. הוועדה הוקמה לפני כשנה וחצי, וטרם סיימה את עבודתה".
גנית לב-ארי, הממונה על מעמד האישה ברשות השידור: "נכון שהחברה השוודית שונה מאוד מהחברה שלנו, אבל במסגרת השידור הציבורי שם הוקמה יחידה למגוון שעוסקת בייצוג לכלל קבוצות האוכלוסייה - וזו דוגמא שרצוי לאמץ, וזהו תפקידו של השידור הציבורי".
יו"ר הוועדה, ח"כ תומא-סלימאן, סיכמה את הדיון ואמרה: "גם כלב השמירה של הדמוקרטיה צריך מי שישמור עליו, ואנחנו נמשיך לפקוח עין. שני המחקרים ומה ששמענו היום בדיון מעיתונאיות, הם כתב אישום חמור מבחינת ייצוג הולם לנשים, למיעוטים, ולנשים מהמיעוטים. התקשורת צריכה לשים לב ולטפל בדברים – לשבור את מבני הכח הקיימים בתקשורת בעברית, אשר מועתקים גם בתקשורת הערבית".
"
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות