אפרת ברזל בטור אישי מרגש עד דמעות על מסע האמונה והחוסן של אגם ברגר ששוחררה אתמול משבי החמאס "הרגישה את אמא, נשמה את התפילות של כולנו, וקיבלה כוח מכל מצווה שעשינו בפומבי או בחדרי חדרים לשמירה"
איך זה יכול להיות שאנשים מקפידים על קלה כבחמורה - אבל אחרי שהבן או הבת שלהם חוזרים מפגישת שידוך, הם לא מועילים לעדכן // אפרת ברזל בטור אישי חושפת תופעה מטרידה של אלו שלא טורחים לעדכן לאחר פגישה ופונה בקריאה לכל העוסקים בתחום השידוכים "גלו רגישות"
אל תמהרו להתחתן גם עם דתיים מבית, אם מציעים לכם אותם כסוג א' בכזו קלות. אקסיומות שהיו פעם נכונות כשהעולם עוד התלהב מ- טרופית // אפרת ברזל בטור אישי על שאלת השאלות האם בעלי תשובה הם סוג ב' בשידוכים? לא בטוח
מה הקשר בין איך שהאדם חי פה לאיך שהוא ממשיך שם? אפרת ברזל בטור אישי ומצמרר על הבחורה שאני (שיינא) קולר שנפטרה השבוע ועל שמחה בלתי מוסברת שרק היא יכולה לשדר, משם | מה היה בה שגרם לרופאה אחת אנטי דת ונגד חרדים, להתחבר אליה ולשאול את עצמה "מה זה, מה יש להם החרדים האלה, איך אמונה פועלת?"
למה הרב שך ניקה בעצמו את שאריות הצ'ולנט שנשפכו על הפלטה עם ברזלית? איך הרב שך ביקר את אשתו בתל השומר? ולמה הוא עמד בתור במכולת? | אפרת ברזל בתאור על מפגש משמעותי שהיה לה עם הרבנית ברגמן ע"ה, כמה חודשים לפני פטירתה. הסיפורים המרתקים על הרב שך, נתינה ללא גבול וענווה אמיתית
עם השנים אגרת לך תובנות. זהו, הן שלך. הן עוזרות לך לחיות. איפה כל התובנות שהן שלי- אבל עדיין לא הגיעו אלי. אלה שצועקות לי לאאא לא ככה - אבל אני לא יכולה לשמוע אותן // טורה של אפרת ברזל
אישה - חייבת לפרסם את הניסים הקטנים שלה. זאת בריאות נפשית של בנות ישראל. תנו לנו במה ונפרסם לכם את כל מה שקרה לנו // תורה של אפרת ברזל
זה היה מהיר ובלתי נתפס, נערה שמחה ויצירתית, רבקי ורמברנד ע"ה מכיתה ח'1 שנפטרה בבית החולים, מה עשו ההורים שלה, ברגעים אחרי מותה? | אפרת ברזל בטור אישי על חוויות של שמחה, התרגשות ועצב לנוכח פטירתה של תלמידה צעירה. ההתמודדות עם האובדן, השאלות הקשות שעולות בעקבות האירוע. והשיר המצמרר שכתבה רבקי לפני פטירתה
"מתחשק לי הכי לדעת מי זה האיש הזה ומתי, שאיבד יומן קטן שנשאר על גדר ירושלמית מאבן וחיכה בדיוק לי, כדי שאציץ בו ואדע מתי מברכים את הזמן של עכשיו" // אפרת ברזל בטור המשך על סינכרוניות וסרנדיפיטי, הפעם עם אירוע אישי והשגחה פרטית
גם אם נקרא לזה "סרנדיפיטי" גם אם נקרא לזה "סינכרוניות"- זאת עוצמת ה-"רק מה'" אין מקרה בעולם כלל. אפילו יונג הפסיכונאלטיקאי הסכים לגעת בזה. "יו איזה קטע בדיוק דיברנו על זה" // טורה של אפרת ברזל
"עם כל כבודן של השמחות הגדולות, אנחנו חיות איסופים של שמחות קטנות. רגעי תובנות" // אפרת ברזל בטור אישי על עשרות שמחות קטנות שמתרחשות מידי יום ומסע פנימי של חיפוש אחר משמעות והערכת הרגעים הפשוטים בחיים
"תני לי להיות העפר שלך" - כמו שחז"ל אומרים בתפילה, לא בקטע של נדרסת וקטנה אלא בכוונת אדמה מגדלת ובונה, תמיכה יציבה ופורייה // טורה של אפרת ברזל על ההבטחה להיות קרקע יציבה לחברתה שהתייתמה בילדותה
למה? למה דווקא רגעי האושר שלנו זוכים לפחות תשומת לב אצלנו. למה עד שהגענו אליהם במאמץ, הם מוחלפים מיד בדאגה לדבר הבא / אפרת ברזל בטור אישי על השאיפה שלנו להצלחה. אך מה קורה כשאנו משיגות מה שרצינו? האם האושר המיוחל מגיע? או שמא אנו מוצאות את עצמנו מחפשות את ההישג הבא?
את הולכת ונרשמת ומטפלת באיזה משהו שמציק לך. ואם זה מצליח בסוף? מה את אמורה להרגיש? // אפרת ברזל בטור אישי על הכוח הטמון בתוך כל אחת מאיתנו, הכוח לשנות את התגובות הרגשיות שלנו ולהפוך את חיינו לטובים יותר
אם נהיה ממש ממש בשקט ולא נפריע לה, היא תגלה לנו, הרבה מעבר, מה היא רוצה באמת. הנשמה שלנו. זו שהלבישו עליה גוף עייף, רעב, קנאי ומלא קומבינות. באלול תרועת הנשמה גדולה יותר // אפרת ברזל בטור אישי על המאבק הפנימי בין הרצון להישאר באזור הנוחות לבין ההקשבה לקריאה הרוחנית העמוקה
בהשתקפות נוקבת, חולקת אפרת ברזל את הערצתה לבניה, במיוחד אלה שעדיין גרים בבית. היא מספרת על שיחה שחשפה את עומק ההבנה והבגרות שלהם והבינה שהם לא רק לומדים ממנה אלא גם מלמדים אותה שיעורים יקרי ערך על החיים - "תסמכו על הנוער החרדי. הוא חזק, הוא מבין, הוא יודע מה להשיב"
"מה אני אמור לעשות עם זה?" הוא הסתכל על הנורה שהגשתי לו ולא הבין. דבר אליי בברגים, במקדחות, או בשפת הלבבות // אפרת ברזל בטור אישי על מחלוקת פשוטה של החלפת נורה ההופכת לדיון עמוק ועל הציפיות מבן הזוג, אנחנו מתחתנים עם אדם אחד, ולא עם אדם מושלם בעל יכולות בלתי מוגבלות
ימים אחרונים של חופשה: כשכבר נגמר הדרייב של נמל בערב, ופיקניק בפארק של חילונים, לקראת ערב, מאפשרים, דווקא הם מאפשרים, מחשבות אלול נכונות, טרום חזרה לשיגרות // אפרת ברזל בטור אישי על אלול - לא רק כחודש של חשבון נפש אלא כמסע אישי של התפתחות וצמיחה
בין זמן שאת יולדת והעולם אומר לך רק תאכלי תאכלי ותתחזקי - לבין הזמן החדש שמתחלף ביום אחד שבו מבררים איתך בהקנטה, "די כמה את אוכלת? כמה זמן את חושבת שאת נחשבת יולדת"? // אפרת ברזל בטור אישי על 'בין זמנים' אבל אחרים
החלפת דירות, החלפת רגשות ולמה חשוב להשקות את עציצי הפרחים מקדימה במשפך ולא בצינור הצהוב // אפרת ברזל בטור אישי ומשעשע והפעם עם רשימת הוראות למתארחים בדירתה
