הרב מרדכי מלכא

אישה אלמנה שאיבדה זה מכבר את בעלה, פגשה בו לפתע באורח פלאי, כשהוא מסביר לה את כל השתלשלות העניינים וממליץ בפניה להתחתן בשנית. סיפור מרתק זה, ולקחים נוספים, משתלבים יחד בטורו השבועי של רב העיר אלעד ב'בחדרי חרדים', למקשה אחת של אמונה בבורא העולמים

הרב מרדכי מלכא, רבה של העיר אלעד, תוקף בחריפות באבות המתיימרים לפעול ישועות, גובים כספים ומוליכים שולל את הבריות, כשהוא מציין מקרים כאלו מעירו שלו

בנוהג העולם כל אדם חי את חייו ושלם עם עצמו ובטוח בדרכו וכמאמר שלמה המלך במשלי פרק כא (ב) כָּֽל־דֶּרֶךְ־אִ֭ישׁ יָשָׁ֣ר בְּעֵינָ֑יו וְתֹכֵ֖ן לִבּ֣וֹת יְקֹוָֽק: כך שיכול האדם להעביר כל שנות חייו עלי אדמות מבלי לתבוע מעצמו דבר, אולם תורתנו הקדושה מלמדת אותנו שחייב כל אדם לחשוב שבשבילו נברא כל העולם והוא תכלית העולם

הגאון רבי מרדכי מלכא, רבה של אלעד, במאמר תורני שבועי על פרשת השבוע לגולשי בחדרי חרדים • והשבוע: אמירת מאה ברכות ביום - המקור, טעם החיוב, הזהירות והסגולה

לצערנו בתקופתנו עד כמה חטא הלשון הוא שורש שמכלה כל חלקה טובה הן בין הציבור החלוני לציבור החרדי שנלחמים ומשפילים מכפישים את הציבור החרדי בצורה שלא היה פעם שידעו לחיות בכבוד הדדי זה לצד זה, וכיום לצערנו עומד חוק הלאום וחוק הגירות וחוק הגיוס על הפרק כאילו הצבא זקוק לעוד חיילים, הרי אדרבא היה על הצבא להתייעל כלכלית ולצמצם את מספר חייליו שאין בהן צורך מאחר וכל המלחמה היא פנימית ולא ממדינות חוץ ולהסתפק במילואים בשעת הצורך

בינתיים קמה סערה ציבורית בארץ ובחו"ל והפגנות וכו' ונתבטלה הגזירה ושאלו להגרי"ז וכי ידע שכן יהיה ומעיקרא מה סלקא דעתך שהורה לו להישאר שבוע וכי סבור היה ששבוע יעזור ואמר שעלינו מוטל ההשתדלות לדחות כמה שאפשר

איזה פשקווילים ביקש מרן הגרא"מ ש"ך שיניחו בתוך קברו? סיפור ולקח מפרשת השבוע, מאת רבה של אלעד הגאון הרב מרדכי מלכא

פרשת אמור פרק כא (כא) כָּל־אִ֞ישׁ אֲשֶׁר־בּ֣וֹ מ֗וּם מִזֶּ֙רַע֙ אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֔ן לֹ֣א יִגַּ֔שׁ לְהַקְרִ֖יב אֶת־ אִשֵּׁ֣י יְקֹוָ֑ק מ֣וּם בּ֔וֹ אֵ֚ת לֶ֣חֶם אֱלֹהָ֔יו לֹ֥א יִגַּ֖שׁ לְהַקְרִֽיב:

רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר, כָּל שֶׁלֹּא אָמַר שְׁלֹשָׁה דְבָרִים אֵלּוּ בַּפֶּסַח לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְאֵלּוּ הֵן פֶּסַח. מַצָּה. וּמָרוֹר:

ויקרא פרק א (א) וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר: (ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַיקֹוָק מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם: ויקרא פרק ד וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן הַמִּזְבֵּחָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיקֹוָק וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן וְנִסְלַח לוֹ:

הייתי רגיל לקחת לפעמים תלמידים לראות את גדול הדור והתמדתו בתורה ולהתברך, והנה אחד התלמידים ביקש ברכה עבור אחד מבני משפחתו ששמו כך וכך, אמר הסטייפלר ברוח קודשו שאינו יכול לברכו כי הוא מחלל שבת למרות שאינו יודע ומכיר על מי מדובר, בעיני ראיתי

האסונות הקשים קוראים ברצף ובסמיכות במעגלים הקרובים אלנו ולא באומות העולם אלא מתוך עם ישראל כי ח"ו כנראה שמאחר ואין מספיק התעוררות מהאסונות שקוראים בעולם לכן הקב"ה מקרב את האסונות וכבר פוגע בגופות של עם ישראל בכדי לעורר אותנו לחשבון הנפש ותשובה

יש לי לעשות שתי מצווה ואני לא יכול לקיים את שתיהן, ויש לי זמן ואפשרות לקיים רק אתת מהן. איזו מהן אקיים? אמר לו ה"חפץ חיים" את המצוה שאין לך חשק לעשות, אותה תקיים את זה הקדוש ברוך הוא רוצה ממך - לשבור את עצמך את מידותיך

חובת האדם להתבונן על אורח חייו ובפרט בימים אלו כי כל אשר קורה לאדם הוא נס אחד גדול המקיף את חייו של האדם בכל תחומי החיים ועולם הפוך מחשיבת האדם כי כל המתחולל עם האדם הוא מכוון מלמעלה ואין מושג של סיבות טבעיות שגורמות למה שמתחולל בעולם כי זו טעות קשה בהשקפת האדם ולצערנו זו כפירה

חובה על כל אחד לתת את הדעת על כל מילה שמדבר ומעשה שעושה הן בקניית בגדים ופרסים ועוד יותר בירושה וכדומה שלא יהיה גורם לשנאת אחים ומחלוקת ומי יודע איזה גזירות וצרות באות בעקבות כל מעשה ומעשה כזה

ההבדל בין שכיר למתנדב, ומה קרה שלא נתנו לרבי אריה לווין להכנס לבית הסוהר לפגוש אסירים

העולה מדברנו עד כמה חובתו של כל אדם להכין עצמו בחודש אלול ימי הרחמים והסליחות לימים הנוראים בכדי לזכות בדין והעצה הטובה שיכין ויכשיר את פיו וישים רסן לפיו בתקופה זו כמעשיהם של צדיקים אשר נוהגים בחודש זה תענית דיבור, וישתדל להשתמש בפיו רק לטובה עד שיחשב כאילו הגעיל את פיו והכשירו להגיש בו את מנחתו ותפילתו לקב"ה, וזו הסגולה הגדולה שיתקבלו ברחמים וברצון תפילותיו

'דבר הפרשה' מפי הרב הגאון מרדכי מלכא, רבה של העיר אלעד • פרשת השבוע מלמדת אותנו שכל המוסיף גורע כי אין שינוי ותמורה לתורה הקדושה • נבאר מדוע התורה אוסרת להוסיף ולהחמיר על ציווי התורה? זאת ועוד בפרשתנו התורה מנמקת את הטעם לציווי לא תוסיפו ולא תגרעו עיניכם הרואות את חטא בעל פעור, וצריך להבין מה ההסבר בטעם זה?

כאשר נתבונן באורח חיי האנושות נראה כי אין האדם זהיר מספיק עם אשתו או חבריו או בקהילתו או בעבודתו לחשוב על כל צער שגורם במעשיו או דיברו לזולת, וגם אם הוא רגיש לכך ונזהר אך כאשר רואה שיש איזו מצוקה לזולתו אינו מרגיש חובה לסייע בידו ולמנוע ממנו את הצער או המצוקה ומתעלם ממנו // הרב מרדכי מלכא

As in every week, we present you with the words of Rabbi Mordechai Malka, Rabbi of Elad, on this parashat hashavua