1. עמוד הבית
  2. חדשות
  3. עיתונות ותקשורת

הגירה שלילית מתל אביב. החרדים אשמים?

איך הופכת כתבה פרסומית לדיווח תקשורתי על הישג של חילונים נגד חרדים? • מה צפוי לכם במוזיאון של רבין • ומתי ידעה שרי אריסון שאריק שרון יעלם מהבמה? • טורו היומי של יצחק נחשוני
Print יצחק נחשוני, בחדרי חרדים , י"א תשרי תש"ע 29/09/2009 14:15

תיירות תל אביב למה בורחים? תל אביב



ה'ריקנות' עוברת מתל אביב לירושלים?

רק חלף עבר לו יום הכיפורים וכבר חוזרת התקשורת הכללית לסורה ולשיגרתה המגמתית והמתריסה. היום זה מתבטא בכך שהיא מוכנה להודות שכל מה שדווח עליו בעבר - על הגירה שלילית מירושלים כתוצאה מהשתלטות החרדים - לא היה ולא נברא, ואפילו משל לא היה.

עכשיו כדאי לה, כנראה לטובת ברקת, להציג תמונה שונה בתכלית, כאילו הבליינים הריקנים הם שממלאים את הבירה בהמוניהם, והיא עושה זאת בעזות מצח בלא להניד עפעף.

בתוך הכתבה המרכזית המתפרסמת היום ב'24 שעות' של 'ידיעות אחרונות' מייחס את התופעה אחד מה'מומחים', המכונה בעיתון בשם ובתואר "המאבחן רפי קינן", להתאוששות שחלה לאחרונה בירושלים מהטראומה של הפיגועים. אבל למה שעורכי הכתבה ייצמדו להסבר שלו שגם הוא ערטילאי, שהרי אין תופעה מתרחבת של בליינות כלל, אם ניתן לייחס את מה שהם קוראים "קיום מצוות העלייה לרגל החדשה" של הריקנים לעיר הקודש ל"התנתקות מהפגנות החרדים ומשעון השבת שלהם".

מי שמכונה בעיתון הזה "חיה תל אביבית" נשלח לעשות את העבודה השחורה ולחפש את "הדור הבא" בפאבים של הבירה, ואוי לו ולמישרתו אם לא היה מביא תוצאות בצורת כתבה.

מה שמדהים לא פחות מהצגת השינוי מן הקצה אל הקצה בנתוני ההגירה או הבריחה החילונית מירושלים שהיו בעבר אבסולוטיים, היא המסגרת הקטנה המופיעה לצד הכתבה היזומה בנושא. מדווח בה, בצורה פרסומית ואפילו לא מוסווית, על פסטיבל שיערך מחר בבירה לאותם ריקים ופוחזים, עם הכוונה אפילו לשמות המשרדים שבהם ניתן לרכוש כרטיסים.

אתיקה תקשורתית במיטיבה, אפילו ללא יפוי של אסתטיקה.

מסתבר, שבמחיר של כמה כרטיסים מוכנה התקשורת לשנות גם דבר מוכח כמו נתוני ההגירה של אלה המחללים את קדושתה של ירושלים, והכל לצורך קידום מכירות.

מי שייחס בעבר את הגירת החילוניים, ובעיקר הצעירים מירושלים לתל אביב לחרדים, צריך להתמודד עתה גם עם נתונים חדשים שהופיעו בימים האחרונים בדו"ח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ויש מי שמעונין שלא לתת להם פרסום רב מדי.

בעיתון 'זמן תל אביב' ו'העיר' הם מתפרסמים בצורה הנראית כמאוד מדאיגה את מפרסמיה. מוריה בן יוסף חתומה על הכתבה במקומון 'זמן' המדווחת, כי ההגירה החיובית של החילונים לעיר, בשנים האחרונות, נעצרה כליל, ולראשונה מזה חמש שנים מדווחת הלמ"ס על הגירה שלילית של 3200 תושבים שעזבו בשנה האחרונה את תל אביב.

עיתון העיר: "19600 השתקעו בה". ביניהם, כנראה החבדניקים ברמת אביב והדתיים לאומיים בגרעין ביפו. "לעומת 22,800 איש שעזבו אותה".
אולי הנתונים האלה הם שמאלצים גם את ירושלים להזעיק אליה כתב תל אביבי כדי שתוכל לחזור בה מהטענה שהחרדים אחראים לבריחה מירושלים. שהרי אם נכון שה'בליינים' ברחו מירושלים בגלל החרדים, זה עוד עלול להתגלות כנכון גם לתל אביב, ואת זה מובילי החילוניות בישראל כבר לא יכולים לבלוע.

מסר של שנאה. יצחק רבין ז
מסר של שנאה. יצחק רבין ז''ל


ה'ויסקי' של רבין וה'שרי' של שרון

עוד מעט, כשתיגמר שמחת החגים, תתחיל כאן תרועת ה'פסטיבלים' הקבועה לציון לפחות חודש של זיכרון שנתי, להירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין. אם 'יום הכיפורים' היה נמשך על פני ימים ארוכים כל-כך כמו זכרונו של אותו יום שבו החליט יגאל עמיר לרצוח ראש ממשלה בישראל, היינו כולנו, לא עלינו, מצטרפים אליו...

אבל מה לעשות שדפוסי ההזדככות היהודית - חשבון הנפש, החרטה, והוידוי שנקבעו בתורת ישראל לנשמת העם כולו, אינם מספקים את מי ש"מורשת רבין" חזקה אצלו יותר מהמורשת היהודית. כך, הם מנסים בכל שנה, לצקת תוכן חדש לזיכרון, אבל לא מצליחים להגיע הקולקטיביות שהם חפצים בו.

העיתון 'ידיעות אחרונות' חושף לראשונה את המוזיאון החדש שייחנך השנה במרכז רבין בתל אביב, ויצטרף למאמץ להטמיע את זכרונו של רבין, גם באמצעות לא מעט שנאת אחים שהוא לא ייתן לה להישכח.

מדובר בבניין שתכנן האדריכל הידוע משה ספדי, שצורתו כספרילה, ושבו יחשפו המבקרים לביוגרפיה של רבין ולטביעות אצבעותיו בתולדות מדינת ישראל. "הפחד הכי גדול שלי היה שהמוזיאון ישדר פולחן אישיות וקיטשיות" - אומרת בצדק רב בתו דליה רבין, כאילו היא כותבת את הדברים במיוחד למדור הזה, אבל אינה מגלה כיצד התמודדה עם הפחד הזה כדי שגם אנחנו נשתחרר ממנו.

מה יש במוזיאון? - לעומת מוזיאונים גדולים אחרים בעולם, שבהם ניתן לראות את לנין ואפילו את פרעה מפוצלחים ומפוחלצים, כאן נצטרך להסתפק רק במכונית הלינקולן שבה נסע רבין בליל הרצח, ובשחזור חדר העבודה שלו. למרות שהבן, יובל רבין, כבר ניקה מזמן את הימין, לפחות זה של נתניהו, משותפות לאווירה שהובילה לרצח, חוזרים כאן שוב לטענות המרושעות מהסוג הזה. במסדרון, שבו תלויות תמונות משפחתיות וממלכתיות, יצעדו המבקרים במוזיאון לקול צלילי מנגינת 'שיר הרעות' עד שיבלעו בתוך צרחות בנוסח "רבין בוגד" "בדם ואש את רבין נגרש", ויימצאו עצמם מול הפוסטר המציג את רבין במדי נאצי - פוסטר אותו הפיק סוכן השב"כ אבישי רביב.

רק אחרי שיחוו טראומה של 'שנאת אחים' יוכלו לשמוע את קולו של רבין כאילו הוא עולה מהאוב, אומר: "אתם יכולים לצעוק ולנפנף בשלטים, לא יועיל לכם, אנחנו ננצח". רעש של 'פרופלור' לא ישמע שם.

כאילו שלא ניתן היה להעביר את אותו מסר ללא השנאה.

בין חפציו האישיים של רבין מוצגים במוזיאון מצלמת ה'ניקון' השחורה שבה צילם, משקפי הקריאה עם מסגרת הזהב, משקפי השמש, השעון, התיק, מחבט הטניס, הסיגריות, המצתים, מאפרת הכסף, הכתובה, הדרגות, כנפי צניחה, כובע הרמטכ"ל. בקיצור, כמעט הכל. אפילו המכתב שבו הוא מודיע על עבירות הדולרים של לאה אשתו.

ומה בכל זאת לא? - אוסף הבקבוקים ה'מתנדנדים'. הוא נשאר כנראה אצל הנשיא עזר ויצמן, או שמישהו דאג שיתנדף משם יחד עם אדי האלכוהול שעייזר הזכיר אותם בהספד שנשא בהלווייתו של רבין.

גם שמו של יגאל עמיר לא מוזכר כלל במוזיאון. לדברי המארגנים נעשה הדבר לא כדי להימנע מהרושם שרוצח מטורף אחד הוא שאחראי לרצח הנורא הזה, מה שעלול לטרוף את תוכניות ההנצחה כולן, אלא, על פי הסברה של הכתבת ענת מידן: "כדי לא לטמא את ההיכל".

ותנחשו מי עוד לא מוזכר? - מידן: "גם התחשבנות רועמת עם מחנה הימין או עם השב"כ איננה".

מילא עם 'מחנה הימין' אבל "התחשבנות רועמת עם השב"כ"? - על איזו 'התחשבנות' הם ויתרו כאן? - את ההפתעה הזו משאירים לנו, כנראה, לחודש הזיכרון הבא.

לא היינו נדרשים לכל זה, אם לא היינו חושבים שיש כאן ממש איפה ואיפה. עם כל הכאב והזעזוע על שרוצח שפל נטל את נפשו של ראש ממשלה בישראל, שעם דרכו הפוליטית לא הסכים, יש עוד כמה אישים שנעלמו באופן פתאומי ולא צפוי מחיינו, והם אינם זוכים להנצחה, או כהגדרתה של דליה רבין "פולחן אישיות קיטשי" בעלות גבוהה שכזו.

כשמדובר באריק שרון למשל, אפילו הסבת העיר 'אריאל' על שמו, עניין סנטימנטלי, לא הצליחה, ועד שתצליח, אם בכלל, יתגלה שמזלו הרע כבר שולט בה, ופיתוחה של העיר הוקפא.

אבל לא רק בהקשר הזה באנו להתריע על חוסר שוויוניות בין אריאל שרון ליצחק רבין. זוכרים כמה אנשים נעצרו והושלכו לכלא, רק משום שנטען שידעו כביכול שהרצח עלול להתרחש ולא דיווחו? מי אינו זוכר את העוול שנעשה בנושא הזה למרגלית הר-שפי? אז מדוע לא נהגו באותן אמות מידה כלפי... שרי אריסון במקרה של אריאל שרון? האם רק משום שהיא בעלת בנק ולא סתם סטודנטית מבר-אילן?

על מה אנחנו מדברים? - עופר גלזר, האקס שלה, מעלה אותה, בשיחה שהוא מעניק לאותו עיתון 'ידיעות אחרונות', מדרגה של 'מתקשרת' ו'קולטת קולות', כפי שהכרנו אותה בחודשים האחרונים ועד לראיון הזה איתו, לבעלת הסגולה שניתנה מאז החורבן לשוטים.

"היא לא אמרה את המילה צונאמי, כי לא ידענו אז מה זה, אבל היא בפירוש אמרה שיבואו גלים גדולים ויהרגו מאות אלפי בני אדם וזמן קצר לאחר מכן זה קרה" - הוא מספר, ואף משכנע אותנו באמיתות עדותו: "אני אומר לך, אני הייתי שם, אף אחד לא יכול להגיד עלי שאני לא אדם עם רגליים על הקרקע. אתה הרי רואה אותי, אני נראה לך בן אדם הזוי? אני לא מתקשר אם אף אחד ואני אומר לך באחריות שזה קרה - אני מוכן ללכת עם זה למכונת אמת, חד משמעית".

נגיד שהוא שכנע אותנו. הנה מה שהוא אומר בהמשך: "הצונאמי הוא לא הסיפור היחיד. היא אמרה ששרון הולך להיעלם מהמפה הפוליטית, כשהוא עוד היה בריא ושלם, ככה אאוט אוף דה בלו..."

ועכשיו אנחנו שואלים אתכם: מדוע האפליה הזו בין שרון לרבין? מה בין אריסון להרשפי? למה כשזו רק נחשדה שידעה משהו על רוצח יגאל שמסתובב בינינו ומתכנן תכנונים, אסרו אותה, וכשקיימת עדות מכלי ראשון ששרי אריסון ידעה על היעלמותו הצפויה של שרון, וסיפרה על כך רק לעופר גלזר, שום דבר לא קרה?

אם לא היינו חוששים מתגובות זועמות של נגיד בנק ישראל, האחראי על הבנקים, מבקר המדינה, היועץ המשפטי ושות', היינו מציעים שאריסון, שידעה ולא דיווחה, תממן מכספה מוזיאון הנצחה לשרון בדיוק כמו זה שמוקם מכספנו לזכרו רבין. כך גם יונצח הקשר שלא במהרה ינתק בין הון לשלטון בישראל.

רעיון, לא?





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. ח חה חהה חזק  (ל”ת)

    יואל